JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin
  • ראשי » 
  • IT
  •  » הדטרמיניזם הטכנולוגי

הדטרמיניזם הטכנולוגי

האמונה האלילית שהשתלטה על כולנו

הדטרמיניזם הטכנולוגי פרופסור יהושפט גבעון ליד התנ"ך של גוטנברג
פברואר 14
09:30 2019

"הדטרמיניזם הטכנולוגי" הוא הכינוי האקדמי לעמדה שלמכשירים יש השפעה נחרצת על חשיבתנו, על מנהגינו ועל תרבויותינו. אמונה אלילית היא למשל אמונה המייחסת לעצמים מלאכותיים תכונות של בני אדם ושל גורמי-על. לפי הגדרה זו ברור למדי שהאמונה בדטרמיניזם הטכנולוגי היא אמונה אלילית. בקלות תוכלו למצוא מאות עדויות לביטויי האמונה הזאת ברשת. מעטים בלבד שואלים אם אמונה זו ניתנת להפרכה.

ובכל זאת, חוקרים אחדים חשפו עובדות שמטילות ספק רב בתקפותה. שושנה זובוף, שהייתה חוקרת בכירה במדעי המנהל באוניברסיטת הרווארד, גילתה בלי כוונה במחקר שערכה עוד בשנות השמונים עובדות שסותרות אותה. מרשל מקלוהן, בשנת 1964, קישר את השפעת הטכנולוגיה עם היעדר הבנה, כדלקמן: הטכנולוגיה משפיעה ומשתלטת רק כאשר אנו לא מבינים אותה. אנדרו פינברג הצביע על אירועים בתולדות ההמצאות שבהם המשתמשים באמצעים טכנולוגיים השפיעו על המהנדסים כדי לשנות את תכונות האמצעים. כך קרה עם האופניים, עם דודֵי הקיטור בספינות נוסעים ועם אופני השימוש במערכות תמסורת נתונים ציבוריות (ה"מיניטל" בצרפת, שקדם לאינטרנט שם). זה קרה אפילו עם התרופות נגד איידס ונגד סרטן.

חוקר הניו-מדיה לב מאנוביץ, בספרו על השפעת התוכנה הגרפית, טען שהאמונות הנוגעות למכשירים החדשים נובעות מהתעלמות של המאמינים מממציאי המכשירים ומחוסר היכרות של הפרטים בתהליך ההמצאה והפיתוח. אצטט: "ההסתכלות בהיסטוריה של המדיה של המחשבים ובחינת החשיבה של ממציאיה מבהירות שאנו עוסקים בהיפוך של הדטרמיניזם הטכנולוגי." הוא ציין כי בפרטי הפיתוח של ההמצאות המרשימות בימינו מתגלה מציאות שבה "כל תכונה חדשה של המדיה של המחשבים היה צריך לדמיין אותה, לממש אותה, לבחון אותה ולעדן אותה. במילים אחרות, תכונות אלו לא באו פשוט כתוצאה בלתי נמנעת של המפגש בין מחשבים דיגיטליים ומדיה מודרניות. את המדיה החישוביות היה צריך להמציא, צעד אחר צעד." (בספרו "כאשר התוכנה משתלטת" בעמ' 95–96).

במבוא לספרה האחרון "עידן קפיטליזם המעקב" שושנה זובוף כותבת בבירור שאריק שמידט מטעה את הציבור בכך שהוא "מזהה קביעוֹת מסחריות עם הכרחיוּת טכנולוגית". ויתרה מזו, הצהרותיו "גורמות לפרקטיקות של הקפיטליזם של המעקב שייראו כבלתי נמנעות, בשעה שהן למעשה מחושבות בדקדקנות כאמצעים המתוקצבים למכביר לאוטומציה של מטרות מסחריות." (בעמ' 15). במקום הסתפקות ברמזים עדינים בספרה הראשון, היא הקדישה פרק שלם (פרק VII, עמ' 199–232) להפרכת התעמולה של עמק הסיליקון, תעמולה המכוונת לשכנע את הבורים באמונה בהשפעת הטכנולוגיה.

חוקרים אחרים גילו פרטים נוספים שמערערים את האמונה בהשפעתה של הטכנולוגיה, ובעיקר נחשף תפקידן של תחבולות המשווקים בהשפעה זו. כלומר, לא הטכנולוגיה משפיעה עלינו אלא בני אדם, אלה הממציאים אותה, המפתחים אותה, המשלבים בה ידע על חולשות בני האדם לריתוק המשתמשים בה, והמשווקים אותה.

כל אלה המביעים אמונה בהשפעת הטכנולוגיה אינם נסמכים על מחקרים אמפיריים תקפים, כי צריך להודות שלא קל לאמת השפעה בעזרת מחקר אמפירי. בשעה שפילוסופים רבים התפלפלו ביחס למושגי הסיבתיות והגרימה (השפעה איננה אלא גרימה של שינויים) מושגים אלה סולקו מתחומי מדעי הטבע. התיאוריות בפיזיקה ואפילו בכימיה אינן מתארות לא סיבות ולא השפעות, אלא תהליכים המתרחשים בטבע או היכולים להתרחש בטבע. כאשר ניוטון הציע את חוק הכבידה, פילוסופים טענו נגדו שטענתו משמעה קיום של השפעה מרחוק ללא תווך. הוא הגן על טענתו בהצהרה "אני לא מדמיין השערות". חשוב להבין שחקירת השפעה איננה פעולה פשוטה וכי טמונות בה מלכודות.

לדוגמה, ניל פוסטמן בספרו "אבדן הילדות" (ספריית פועלים, 1990; המקור באנגלית, 1982) ניסה לשכנע אותנו בדבר השפעתו המוחצת של מכשיר שהומצא במאה ה-15: מכבש התווים הניידים של גוטנברג. בשני הפרקים הראשונים תוכלו למצוא מעל ל-40 היגדים שבהם מבוטא הדפוס כנושא הדקדוקי של המשפט וכגורם של פעולה ושל השפעה: "הדפוס ברא…", "הדפוס גרם…", "הדפוס העניק…", "הדפוס יצר…" וכדומה.

אחת השגיאות הנפוצות ביותר בחקירת השפעתה של הטכנולוגיה היא בהתעלמות מהעבר. השגיאה של פוסטמן, כמו של רבים אחרים, הייתה שהוא היה משוכנע באמונתו עד כדי כך שלא טרח לבדוק אם התוצאה של ההשפעה המשוערת לא אירעה כבר הרבה לפני הגורם המשוער לה. למשל רבים (מלבד פוסטמן) טוענים שהדפוס גרם ליצירת האוניברסיטאות ובתי הספר הציבוריים. העובדות מלמדות אותנו על מציאות אחרת. במאה ה-8 ניסה קארל הגדול לפתוח בתי ספר להשכלת הציבור ונכשל. במאה ה-12 נעשו ניסיונות מוצלחים יותר, ומלבד בתי הספר היסודיים באותה תקופה כבר פעלו עשרות מוסדות אקדמיים להוראת פילוסופיה, לוגיקה, מתמטיקה, מדע הדתות (תיאולוגיה), רפואה, אסטרונומיה ואלכימיה – כמה מהם נוהלו בחסות מנזרים וכמה מהם בחסות שליטי הארץ. כמה ממוסדות אלה היו ממומנים על ידי התלמידים עצמם, ורק אלה נקראו "אוניברסיטאות".

הדפוס לא היה יכול לגרום לתהליכים שאירעו מאות שנים לפני המצאתו. אחריות מדעית הייתה מחייבת כל מי שכותב על השפעת הדפוס לבדוק לפחות שהתוצא המיוחס לדפוס אכן לא היה קיים לפני המצאתו. פוסטמן לא עשה את זה. גם פיטר דרוקר בספרו על אתגרי הניהול של המאה ה-21 (שפורסם בעברית ב-1999) לא עשה את זה בייחוס היווסדות המוסדות האקדמיים להשפעתה של המצאת הדפוס.

כולנו רואים את תפוצת השימוש במכשירי התקשורת הניידים. מטפלות של ילדים רכים צמודות בשקיקה לצגיהם כאשר הן "משגיחות על ילדינו" בגינות הציבוריות. חיילים צמודים למכשירים דביקים אלה בהיותם בתפקיד. צעירים ומבוגרים חוצים כבישים במעברי חצייה כשהם מטילים את יהבם על הנהגים ועיניהם מודבקות אל הצגים. עובדות כאלה משכנעות רבים מאיתנו להאמין שאנו צופים במישרין בהשפעה הטמירה והמוחצת של הטכנולוגיה. כל אלה הן דוגמאות לאותה שגיאה של תפיסת קורלציה או קיום בו-זמני כעדות ניצחת לקיומה של השפעה. תוצאה דרמטית מתגלית לעין כול, ואז מאמינים שמה שנמצא בסביבתה הוא גורם של ההשפעה.

ד"ר רוביק רוזנטל במאמרו "'אם כל הלשונות', בין אמונה תמה למניפולציה" (בבלוג השפה העברית של המילון "רב-מילים" מיום 5 בדצמבר 2017) ביקר את אלה המקבלים ללא היסוס "מחקרים" על השפעות השפה העברית שלא נבחנו באמות המידה המקובלות במדעים. ואני מצטט: "כדי להוכיח קשר של ממש בין מילים דומות ואפילו זהות יש להציג מסלול סביר של השפעה" או בלשונו של ידיד שלי, חוקר מפורסם ברפואת נשים – כדי לאשר הצלחה של טיפול, הכרחי שתהיה בידינו הבנה של המנגנון שמופעל בטיפול, שמקשר את הטיפול עם התוצאה המשוערת שלו.

אין אפילו מחקר אחד שמציע מנגנון של השפעה של הטכנולוגיה. אף אחד לא הציע מסלול סביר של השפעה בין מנגנוני החישוב ובין מחשבותיהם או התנהגותם של בני האדם. ובכל זאת, מערכת החינוך מוצפת במסמכי הנחיה ובמאמרים "אקדמיים" שמצהירים חד-משמעית כי "טכנולוגיות המידע והתקשוב הביאו לשינוי מעמיק בכל מערכות החיים שלנו." (בקובץ תקצירי מחקרים של הרשות למחקר ולהערכה של מכללת סמינר הקיבוצים, תשע"ו, 2015–2016) או כי "טכנולוגיות המידע והתקשורת טלטלו את התרבות האנושית והניעו בה תהליכים של שינוי מכל היבט ובכל תחום." (משפט הפתיחה של המסמך "תכנית להתאמת המכללות להכשרת מורים לחינוך במאה ה-21", שהופץ לכל המכללות בחינוך בישראל בקיץ 2011).

כמובן כל אלה הן הצהרות על אמונה שאיננה מבוססת בעליל. לאמונה שכזו צריך לקרוא "אמונה טפלה", ולאמונה שלמכשירים מעשה ידי אדם יש כוחות השפעה מופלאים צריך לקרוא "אמונה אלילית", גם אם אנשים דתיים מאמינים בה. היא נפוצה לא רק בקרב אנשי החינוך, אבל שכיחותה במערכות החינוך מעוררת חששות כבדים. לאן מערכות כאלה יכולות להוביל תחת השפעת אמונה כזו דווקא?

על המחבר / המחברת

יהושפט (שפי) גבעון

יהושפט (שפי) גבעון

פרופסור. לימודי פיסיקה, פסיכולוגיה ניסויית, ופילוסופיה לתואר ראשון ולימודי מתמטיקה לתואר שני (האונ' העברית). תואר שני ושלישי במדעי התקשורת והמחשבים (אונ' מישיגן).

7 תגובות

  1. גלעד קורמן
    גלעד קורמן פברואר 14 2019, 11:56
    מאין האנרגיה השלילית המתמדת שלך

    בהכרה לתרומה של טכנולוגית המידע

    השב לתגובה
    • יהושפט גבעון
      יהושפט גבעון פברואר 15 2019, 17:11
      סליחה...

      אסור לציין עובדות מדאיגות ביחסנו אל הטכנולוגיה. זה נחשב כחוסר הכרה ב"תרומה שלה". זה נחשב כ"אנרגיה שלילית".

      השב לתגובה
  2. גילה נשר
    גילה נשר פברואר 14 2019, 20:44
    רק דוגמא

    נכון שחיילים צופים בסלולר שלהם בזמן משמרתם ואולי מחמיצים את התראת המערכת הטכנולוגית על חדירה. אבל ללא הטכנולוגיה הם לא היו יכולים לדעת שהאויב חדר כבר לפני יומיים. אז יש בעיות אבל היתרונות עולים על החסרונות. השורה האחרונה של טכנולוגית המידע היר סופר חיובית.

    השב לתגובה
    • יהושפט גבעון
      יהושפט גבעון פברואר 15 2019, 17:14
      אמונות טפלות הן חסרונות שלנו ולא של הטכנולוגיה

      במאמר הזה לא דנתי ביתרונות ובחסרונות של "טכנולוגיות המידע" בכלל. הצבעה על אמונות אליליות שלנו איננה הצבעה על חסרונות הטכנולוגיה אלא על חסרונותינו.

      השב לתגובה
  3. נחמיה סבר
    נחמיה סבר פברואר 16 2019, 20:30
    כמה שאתה צודק

    לא מסתדרים עם עצמנו.

    השב לתגובה
  4. אלדד רוזנפלד
    אלדד רוזנפלד פברואר 18 2019, 13:44
    ברגע שיראו לי אלגורתמים בטכנולוגית המידע

    שיכולים לפתור לגבר עם איזה אשה בדיוק להתחתן מבין האפשרויות שיש לפניו, או שיחליטו עבור ראש הממשלה האם לתקוף את איראן, אני אהיה מוכן להשתכנע כי הטכנולוגיה משנה את כל חיינו.

    השב לתגובה
    • יהושפט גבעון
      יהושפט גבעון פברואר 22 2019, 10:47
      מצטער

      הרי אתה מציין בפירוש על קיום אלגוריתמים. מניין הם באים? מהטכנולוגיה או מיכולת האדם? לכן, כדי לדעת להשיב על השאלה הזו בוודאות, כדאי ללמוד תכנות עם הבנה…

      השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בIT

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!