JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

הברונים הדיגיטליים והחוק במאה ה-21

קיצור תולדות הקפיטליזם החדש בהיווצרותו

הברונים הדיגיטליים והחוק במאה ה-21 פרופסור יהושפט גבעון
מרץ 05
09:30 2019

בספרה החדש, "עידן הקפיטליזם של המעקב: הקרב על עתיד אנושי בחזית החדשה של העוצמה" (הוצ' PublicAffairs, 2019) מתארת פרופ' שושנה זובוף, תוך ניתוח מפורט המבוסס על עדויות רבות, את היווצרותו של קפיטליזם חדש. השחקן הראשי בתהליך זה הוא גוגל, ואליו הצטרפו כמה תאגידים נוספים, כמו פייסבוק.

ההיסטוריה של גוגל מאלפת ומזעזעת. גוגל נוסדה בשנת 1998 על ידי שני תלמידים לתואר שני באוניברסיטת סטנפורד, לארי פייג' וסרגיי ברין. השניים הכריזו על חזונם כרצון "לארגן את המידע בעולם ולהפוך אותו לנגיש ושימושי לכול". בשנת 2014 טען פייג' שצריך לשנות את ניסוח החזון הזה כי גוגל גדלה והתפתחה. אך גם אם לא נוסח חזון חדש, העובדות אכן מוכיחות שגוגל הפכה את חברבורותיה.

מה קרה בין 1998 ל-2014? זובוף מסבה את תשומת ליבנו לשלושה אירועים: הראשון, התרסקות בועת הדוט.קום באפריל 2000; השני, פיגועי 11 בספטמבר 2001; והשלישי, הבחירות בארה"ב בשנת 2008. התרסקות בועת הדוט.קום זעזעה את עמק הסיליקון ואילו פיגועי 9/11 זעזעו את העולם החופשי כולו. מעורבות גוגל בבחירות לטובת אובמה נשמרת עד היום בסוד. אבל, כידוע לכל משתמש כיום, קשה לשמור על סודות, מה גם, שמנהלי גוגל ופייסבוק לא תמיד נזהרו בלשונם.

בשנת 2000, בעקבות התרסקות בועת הדוט.קום בבורסה האמריקנית, עמדה גוגל בפני קריסה. המשקיעים בה איימו לפרוש. זה היה מצב של סכנה קיומית שדרש שינוי מיידי ודרסטי במדיניות. בדצמבר 2000 במאמר ב"וול סטריט ג'ורנל" על עתיד הבועה נכתב כך: "כדי להישאר שחקן מרכזי בשנים שלפנינו לא די להפגין יכולת לעשות כסף. נדרשת היכולת להראות רווחים מבוססים הגדלים בגידול מעריכי". הלחץ היה נורא.

היה זה עמית פתאל, חבר צוות בכיר בגוגל ושותף למשרד של אריק שמידט, שגילה את הזהב הטמון במרבצי השרתים של גוגל. הרעיון שלו היה לוותר על החזון המקורי של גוגל ולהשתמש בנתונים על הגולשים כחומר גלם להפקת מוצרים יקרי מציאות: ניבויים שיווקיים מבוססי נתונים. וכך גוגל ניצלה. בתוך 4 שנים גדלו רווחיה ב-3,590% (פי 36)!

משמעות הפתרון הייתה להפוך את הטכנולוגיה של גוגל, המפותחת לתועלת המשתמשים, לטכנולוגיה המפותחת לתועלת המשווקים, בלי כל היסוס או רתיעה. השיווק, שהיה עד אז משחק הימורים, הפך בעזרתם של מומחי מדעי ההתנהגות של סטנפורד לתחום המפתח שיטות ניבוי ועיבוד התנהגות מדויקות להפליא. גוגל לא הייתה זקוקה לגמול כספי מהמשתמשים עבור השימוש בתוכנות שלה. המשווקים ברחבי העולם היו מוכנים לשלם לחברה הון עתק עבור הניבויים שהיא מפיקה על נטיות המשתמשים המתגלות בהתנהגותם בתוכנות השונות, שלה וגם לא שלה. המשווקים הפכו ללקוחות של גוגל ואילו המשתמשים הפכו לחומר גלם שממנו גוגל הפיקה את הסחורה שלה, ברשותם ולא ברשותם.

עכשיו היה על גוגל להסתיר את סוד הצלחתה, וזה נעשה בדרכים שונות. בין היתר, היא הטעתה ועודה מטעה את הציבור בלי הרף, כאילו זניחת החזון המקורי שלה היא הכרחית כפועל יוצא של טבע הטכנולוגיה, ואיננה נובעת מהחלטה אנושית-מנהלית. לכן, כפי שקוראים של מאמריי מעידים בצורה גלויה, ביקורת על דרכם של יוצרי טכנולוגיות מתקבלת כביקורת על הטכנולוגיה עצמה. ומי יעז לבקר טכנולוגיה בעלת יתרונות שנולדה כשהיא אפופה בתרבות פתוחה והומנית כמו זו של ילדי הפרחים?

צוות גוגל גייס את החוקה האמריקנית לפי הצורך, כדי להגן על פעולתו במסגרת מאבק למען חופש הביטוי. אבל, חברי הצוות הצהירו בד בבד לא פעם, בשחצנות ובגלוי שהחוק איננו רלוונטי לגביהם, כי מערכת חוקים בת חמישים שנה היא מיושנת ולא יכולה להתמודד עם טכנולוגיה שואטת קדימה. בכך הם המשיכו את המסורת של חלוצי המערב הפרוע ושל שודדי חומרי הגלם בארצות "הלא מפותחות". נוסף על כך, גוגל ופייסבוק ניהלו שדולות תוקפניות כנגד הניסיונות לחוקק חוקי רגולציה שעלולים לפגוע בחופש הפעולה של זרועותיהן.

ההגנה על גוגל ועל תאגידים הדומים לה הגיעה מכיוון לא צפוי. כבר בשנת 2002, בעקבות פיגועי 9/11, התעניינה סוכנות הביון המרכזית של ארה"ב (CIA) בפוטנציאל המודיעיני של תכולת השרתים של גוגל, למטרות הגנה מפני פעילויות טרור. מה שהיה רעיון ניסויי בשנות ה-90 הפך למשימה דחופה אחרי 9/11. בשנת 2003 פיתחה גוגל גרסה משופרת של "מנוע החיפוש" שלה עבור סוכנות הביון המרכזית. מפות גוגל ומיפוי כדור הארץ (Goggle Earth) פותחו בשיתוף פעולה ובתמיכה של סוכנות הביון. אין ספק שתחת המטרייה של סוכנויות המודיעין, חברי צוות גוגל הרגישו בטוחים ומוגנים.

האירוע האחרון ברשימה זו, היה מעורבותה של גוגל בבחירות לנשיאות ארה"ב בשנת 2008. מעורבות זו נשמעת כמו סיפור דמיוני על "תיאוריית קונספירציה". באוקטובר באותה שנה הכריז אריק שמידט בגלוי שהוא תומך בברק אובמה לנשיאות ארה"ב. וכשנשאל כיצד הוא מסביר זאת, בתקופה שבה המחוקקים בארה"ב דנים בסוגיות משפטיות הנוגעות לגוגל, לפי ה"וול סטריט ג'ורנל", הוא השיב: "אני עושה זאת באופן אישי. באופן רשמי גוגל היא ניטרלית". הטענה הזאת צריכה להזכיר לקוראים הערניים את הטענה של אלה המגינים על התיקון השני של חוקת ארה"ב, המתיר לכל אזרח לשאת נשק. הרי גם הם טוענים: "כלי נשק אינם רעים, כי הם ניטרליים. כלי נשק אינם הורגים, בני אדם הורגים".

מתברר שבתקופת אובמה, חברי צוות גוגל עברו לעבוד בבית הלבן וחברי סגל של הבית הלבן עברו לעבוד בתאגיד גוגל. חברו כאן יחד המניע לעזור לאובמה, ההזדמנות והאמצעי לנבא ולהשפיע על התנהגות הבוחרים. גוגל יכלה אפוא להרחיב את הטריטוריות שבהן היא הייתה מעורבת ביצירת המוצר החדש שלה: ניבוי והשפעה על התנהגות של משתמשים – ללא חשש מהתערבות של מחוקקים שהוכיחו עד כה את בורותם.

ביולי 2007 דיווח ה"וול סטריט ג'ורנל" כי גוגל חיפשה באופן פעיל ואף סיפקה תקציבים לפרופסורים חברי סגל באקדמיה, לשם עריכת מחקרים ולכתיבת ניירות עמדה התומכים בעמדות גוגל ביחס לחוק, לבקרה, לתחרות ועוד. כך נוצרה היכולת להגביל את מוסדות הדמוקרטיה הנבחרים ולהעצים את יכולתם של בודדים להגדיל בלי הפרעה את רווחיהם מהתנהגותנו, בכל הטריטוריות.

פרופ' זובוף מציגה בפנינו את שתי השאלות הבאות:

אם גוגל עוסקת רק באיתור נתונים, אז מדוע היא משקיעה בכלי בית "חכמים", בהתקנים לבישים, במשקפיים למציאות מדומה ובמכוניות אוטונומיות?

אם פייסבוק היא רק רשת חברתית, אז מדוע היא מפתחת רחפנים וגם בוחשת בתחום המציאות המדומה?

אפשר לטעון שהמשותף לכל אלה הוא חדשנות טכנולוגית. אבל פרופ' זובוף מציעה גורם משותף אחר, מדויק יותר: כל האמצעים האלה מיועדים לכריית נתונים, לצורך יצירת הכנסות מעודף הערך הגלום בהתנהגותנו.

לסיכום, לנגד עינינו נוצרת כלכלה מסוג חדש לגמרי, דומה בהתנהגותה הגסה והאגרסיבית לכלכלה של עידן התעשייה, אך מתוחכמת ממנה לאין ערוך. פרופ' זובוף אינה מציעה פתרון כיצד אפשר להשתחרר מנזקי הקפיטליזם החדש, אלא רק מביעה תקווה. הרי, ביום בהיר אחד בני אדם קמו ואמרו למפלצת הקומוניסטית "די! לא עוד!" והרסו את חומת ברלין הנוראה. היא מקווה שכאשר נהיה מודעים עד כמה ואיך השתלטה עלינו החומה הדיגיטלית, גם אנו נוכל לעשות משהו דומה.

בינתיים, מתחילים להתגלות בחומה זו סדקים. ביום 17 בפברואר 2019 פרסם עורך מדור באתר הבריטי "הטלגרף" כי ועדת חקירה פרלמנטרית מצאה שפייסבוק מתנהגת כ"גנגסטר דיגיטלי" וכי מייסדה מרק צוקרברג הוא שקרן (כתבתי על כך מאמר לפני כשנה). העולם, בפירוש, מתחיל להתעורר. במאמר הנוכחי כתבתי רק בקיצור על תולדות היווצרות הקפיטליזם החדש. ההמשך בוא יבוא.

על המחבר / המחברת

יהושפט (שפי) גבעון

יהושפט (שפי) גבעון

פרופסור. לימודי פיסיקה, פסיכולוגיה ניסויית, ופילוסופיה לתואר ראשון ולימודי מתמטיקה לתואר שני (האונ' העברית). תואר שני ושלישי במדעי התקשורת והמחשבים (אונ' מישיגן).

14 תגובות

  1. אלון שריג
    אלון שריג מרץ 05 2019, 12:44
    כל התפתחות טכנולוגית יוצרת גם בעיות

    אין מה לעשות. צריך להשתדל לגדר ולנטרל הבעיות ולהינות מההתפתחויות וההשלכות החיוביות.

    השב לתגובה
    • יהושפט גבעון
      יהושפט גבעון מרץ 05 2019, 20:02
      במאמר לא נדונו בעיות הנוצרות על ידי ההתפתחות הטכנולוגית של גוגל, למשל

      אתה מתעקש להתעלם מהעובדה שלא מדובר בהתפתחות טכנולוגית אלא בפיתוח של שיטות ליישום מדעי ההתמנהגות לשינוי מוכתב של התנהגות המשתמשים.
      זאת לא הטכנולוגיה יקירי.
      לדוגמה, לא מדובר בהתפתחות של "מנוע החיפוש" של גוגל אלא בעיקר בפיתוח דרכים לנצל ולשנות את התנהגויותנו מול הפרסומות המוצגות על-ידי גוגל כאשר מוצגים לך תוצאות החיפוש. זאת התפתחות טכנולוגית (במשמעות של המונח "טכנולוגיה" כמדע יישומי) המוסתרת מעיני הציבור.
      שאל את עצמך, מדוע יצרני הטכנולוגיה האלה משקרים בעדויותיהם בתחקירים המתנהלים נגדם?

      השב לתגובה
    • סיניה אהרונוב
      סיניה אהרונוב מרץ 20 2019, 08:43
      כל הכבוד

      יופי של מאמר!
      ניתוח מבריק. המשך בכתיבתך הפורה.
      שושנה זובוף זכורה לי עדיין לטוב…😊

      השב לתגובה
  2. תמי למברגר
    תמי למברגר מרץ 06 2019, 08:56
    תגובה למאמרו של יהושפט גבעון

    ניתוח מבריק! המשך בפועלך המבורך, דפי!!!

    השב לתגובה
  3. אוהד שלום
    אוהד שלום מרץ 06 2019, 12:40
    מאמר מעניין שפוקח את העיניים

    וכל הצעירים שצמודים כל היום למוצרים ולשירותים של הברונים חייבים להבין למעןן עתיד טוב יותר

    השב לתגובה
    • יהושפט גבעון
      יהושפט גבעון מרץ 06 2019, 14:03
      יש כאן בעיה...

      אתה אינך טועה, אבל מי ילמד אותם להבין מה קורה אם גם המורים שלהם, ומי שמכשיר אותם, שבויים בהשלייה שאין צורך להבין לא את טכנולוגיה ולא כיצד יצרניה משתמשים בה…

      מקלוהן ניבא שאם לא מבינים את הטכנולוגיה אז היא משתלטת על המשתמשים חסרי המודעות. הוא צדק בנבואתו ורבים לא הבינו אותו…

      השב לתגובה
  4. ג.
    ג. מרץ 07 2019, 13:17
    אבל הברונים האלה מחזיקים בדעות

    ואג'נדות פוליטיות וחברתיות ליברליות וחברתיות.

    השב לתגובה
  5. יהושפט גבעון
    יהושפט גבעון מרץ 07 2019, 19:22
    דעות והצהרות

    אני לא הייתי מהמר על הצהרות שנשמעות כל כך טוב. עלינו להבדיל בין הצהרות לבין דעות ומעשים.

    השב לתגובה
  6. עמית בן עמרם
    עמית בן עמרם מרץ 09 2019, 10:46
    מאמר מעניין שמעורר מחשבה

    אלא שהוא חד צדדי ומוטה מראש. גוגל ופייסבוק מביאים גם הרבה תועלת. לא לציין זאת אפילו במשפט וחצי?

    השב לתגובה
  7. יהושפט
    יהושפט מרץ 10 2019, 11:24
    כמובן. אינני שופט,

    לכל היותר, אני עד מומחה מטעם התביעה 🙂
    להבדיל, אתה השופט ועליך להיות מאוזן באמת.

    השב לתגובה
  8. אהרונה
    אהרונה מרץ 10 2019, 12:25
    אני שמחה למצוא כאן מאמרים בגישה שונה

    אל טכנולוגית המידע

    השב לתגובה
  9. אילון גנור
    אילון גנור מרץ 10 2019, 15:38
    תגובה

    מאמר מאיר עיניים וחשוב. נראה לי משלים למאמרי כאן לגבי האבולוציה דל השוחד. הדברים קשורים. התפתחויות טכנולוגיות על ידי יזמים מבריקים המקדימים את מחוקקי החוקים והציבור שאינו מבין לעמקו עדיין את משמעות השינוי. זה פתח ופותח פתח לפוליטיקיאים מושחתים לניצול ההמון באופן מתוחכם

    השב לתגובה
    • יהושפט
      יהושפט מרץ 14 2019, 21:04
      מצטער, המושחתים הם היזמים המבריקים

      קל לגלוש למנטרות המקובלות על פוליטיקאים מושחתים ולשכוח שהם המחוקקים וכאשר מולם ניצבים יזמים ציניים שאיבדו צלם אדם.

      השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בIT

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!