JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin
  • ראשי » 
  • IT
  •  » האבולוציה של השוחד

האבולוציה של השוחד

המהפכה הטכנולוגית והשלכותיה החוקיות

האבולוציה של השוחד צילום: pixabay.com
מרץ 10
09:30 2019

ניקולס נגרופונטה הוא מהנדס מחשבים אמריקני שהקים בסוף שנות השמונים של המאה העשרים את מעבדת המדיה ב-MIT – אוניברסיטה יוקרתית בבוסטון שבארצות הברית, שבנימין נתניהו נמנה עם בוגריה. באמצע שנות התשעים כתב נגרופונטה את הספר "להיות דיגיטלי" (Being Digital), ובמהרה הפך הספר לרב-מכר. בספר זה הסביר המהנדס להדיוטות את משמעויות המהפכה הדיגיטלית ומהפכת התוכנה.

זכורה לי אחת הדוגמאות – בניסיון להסביר את ההבדל בין מוצר פיזי לבין מוצר וירטואלי (דיגיטלי), הוא תיאר את עצמו כמרצה שנוסע מניו יורק לקנדה כדי להרצות בעזרת שקפים, והסביר את ההבדל בין שקפים מוחשיים לשקפים דיגיטליים. אם היה שוכח את השקפים המוחשיים מעברו האמריקני של הגבול, הוא היה נאלץ לשוב על עקבותיו או לארגן משלוח של השקפים, משלוח שהיה עולה כסף וגם מחייב מעבר במכס הקנדי בעת חציית הגבול. כדי להשיג את השקפים המוחשיים היה עליו להשקיע כסף וזמן. לעומת זאת, אם היה שוכח את השקפים הדיגיטליים, כל שהיה עליו לעשות הוא להתקשר למזכירתו בניו יורק ופשוט לבקש ממנה לשלוח את המצגת הדיגיטלית לכתובת הדואר האלקטרוני שלו. הוא היה נשאר במונטריאול ומקבל את המצגת ללא דיחוי וללא מעבר גבול ותשלומי מכס מיותרים. יעיל מאוד. יש לזכור שכאשר נגרופונטה נתן את הדוגמה הזאת בספרו, כתובות דואר אלקטרוני לא היו שכיחות כמו היום, וגם יצירת מצגות דיגיטליות בעזרת מחשב לא הייתה פרקטיקה מקובלת.

מאז פרסום הספר האיקוני של נגרופומטה חלפו כעשרים שנה. כיום למי מאתנו אין אימייל? מי מאתנו אינו שולח קובצי תמונות, וידאו, מצגות וסתם טקסט בעזרת דואר אלקטרוני, שאינו מכיר בגבולות גיאוגרפיים ומדיניים? האם למוצרי התוכן האלו אין ערך כספי? לא בהכרח – אם מדובר בכתב יד חשוב של עיתונאי מוביל שצריך להישלח למערכת העיתון, או אם מדובר בסופר השולח כתב יד להוצאה לאור, סביר שלאותו קובץ דיגיטלי יש ערך כספי.

אנו חיים בעידן של מהפכה אדירת ממדים, אולי הגדולה בהיסטוריה – המהפכה הדיגיטלית או מהפכת הרשת או מהפכת האינטרנט. המהפכות היחידות שיכולות אולי להשתוות בעוצמתן למהפכה זו הן מהפכת הכתב ומהפכת הדפוס (שיש מי שיגדירה כהסתעפות או חלק של מהפכת הכתב). מהפכת הכתב אפשרה לאנושות לעבור מהתנהלות מבוססת זיכרון אנושי, ככל שנשמר, ליכולת להעלות את הזיכרון על הכתב באופן פיזי ולשמרו, אם על אבן, אם על קלף או על נייר. לפתע ניתן היה לשמר חוקים, תולדות עמים ושטרי קניין לאורך דורי דורות, מאות ואפילו אלפי שנים. האתגר הבא היה להוזיל ולהגדיל את התפוקה של הכתובים – וכאן הגיעה מהפכת הדפוס באמצע המאה ה-15, שאפשרה להדפיס אלפי מסמכים, ספרים, כתבי יד, חוזים, כסף וכל המוכר לנו כתוצרי בית דפוס. הדבר החשוב ביותר בהמצאה זו הוא יכולת השכפול התעשייתית המהירה יחסית והורדה בעלויות. לשם השוואה, שערו בנפשכם כמה עלה לייצר את אבן הרוזטה או לחקוק את חוקי חמורבי. ושימו לב – אלפי שנים חלפו מהמצאת הכתב עד להמצאת הדפוס.

מהפכה חשובה נוספת קרתה בשנות השישים של המאה העשרים והיא מהפכת אמצעי התקשורת האלקטרוניים – הרדיו, אבל בעיקר הטלוויזיה. מדובר במדיה של שידור חד-כיווני – מאחד לרבים, וכך מתאפשר שידור וידאו, משמע תמונה וקול, ממרכז אחד לרבים, שיכולים להיות מיליונים ויותר. אמצעי זה מפורסם בעיקר בתרומתו הגדולה לניצחונו של ג'ון קנדי בבחירות לנשיאות ב-1961, לאחר עימות טלוויזיוני ראשון בהיסטוריה בין שני מועמדים בבחירות. קנדי זכה בעימות בפער גדול, וכתוצאה מכך נבחר לנשיאות. מפורסמת אמרתו של מרשל מקלוהן על הטלוויזיה: "המדיום הוא המסר", משמע לא בהכרח הדברים הנאמרים הם הקובעים, אלא המדיום משפיע על הרושם המתקבל. כתוצאה מהבנה זו, בבתי מחוקקים שונים בעולם, כולל בארץ, נקבעו חוקים נוקשים לרמות החשיפה המותרות למועמדים בבחירות, כדי שהתנאים יהיו שווים והוגנים. כך נכנס נושא המדיה לשיקולי החוק בכל הקשור לבחירות דמוקרטיות.

המעבר לעידן הדיגיטלי, או עידן הרשת, החל בשנות התשעים המאוחרות של המאה העשרים, ובסביבות 2007 היינו עדים לפריצה גדולה נוספת: הרשתות החברתיות. למרות חקיקה מוגבלת במדינות שונות בענייני הרשת, ברור שעדיין לא התקבעו מערכות כללים וחוקים ברורים בנושאים רבים ומגוונים הנוגעים לרשת. המעבר לעידן הדיגיטלי בעצם מאפשר להשתמש באותן אותיות כבעבר, ובאותו מספר אותיות, ולשכפל אותן במהירות ובזול, ביעילות גבוהה אלפי מונים מזו של השיטות שהיו נפוצות במהלך ההיסטוריה.

לא פלא אם כן שהיום אנו מדברים על כסף דיגיטלי, על מטבעות וירטואליים, על בלוקצ'יין וכו'. העברת מיליארדים נעשית היום על הרשת הדיגיטלית תוך שברירי שניה. בואו נדבר מעט על המיליארדרים החדשים. על אותם אישים שהפכו למיליארדרים ועשירי עולם בזמן קצר ללא תקדים, אנשים כמייסד מיקרוסופט ביל גייטס, מייסד אמזון ג'ף בזוס, מייסדה של פייסבוק מארק צוקרברג ומייסדי גוגל לארי פייג' וסרגיי ברין. איך עשו כל אלה את כספם? באמצעות כריית זהב, יהלומים או מתכות יקרות במכרות? המצאות של מוצרים מוחשיים חדשים, כמטוסים או מכוניות? ובכן, התשובה היא: משילובי אותיות ומספרים! כן, מיצירת תוכנה חדשנית שניתן להעבירה בקלות בין גבולות – בדיוק כמו השקפים הדיגיטליים של נגרופונטה, שעברו בין ארה"ב לקנדה ללא תשלום מכס. כן, כל המיליארדרים החדשים עשו את כספם מתוכנה.

העולם שלנו עדיין לא הסתגל לשינוי זה. מערכות חוקי המס רק עתה מתחילות להפנים כי כל החברות הללו כמעט אינן משלמות מיסים. כבר לא מדובר בסחורות שצריכות לעבור בנמלי ים או אוויר, שם ניתן להציב מוכסים. בניגוד לסחר בסמים, המצריך העברת סחורה מוחשית ממקום פיזי אחד לאחר והעברת כסף מוחשי, היום הסחר הגדול הוא אחר.

עכשיו כשהבנו כל זאת, בואו נדבר על שוחד. בינימין נתניהו טוען בפומבי, בלגלוג על האשמתו בקבלת שוחד, כי לא היו דברים מעולם. הוא מדבר על מעטפות שלא היו, בניגוד למקרה של אולמרט – שם הוכח שמעטפות עם כסף עברו מיד ליד. לאור ההסברים לעיל, האם בעידן שאנו חיים בו יש צורך במעטפות? בכסף מוחשי? או האם אפשר להבין שבעידן הרשת יש שווה ערך לכסף שאיננו כסף? האם הפעילות של "קיימברידג' אנליטיקה" הפכה לשערורייתית בגלל הכסף המעורב או בגלל השימוש במידע לצורך השפעה אדירת ממדים על בחירות דמוקרטיות ושלטון?

אלן דרשוביץ טוען, על פי נתניהו, כי מעולם ובשום מדינה לא הורשע אדם בקבלת שוחד שאיננו כסף. בעידן שבו יכולת השפעה על המונים נרכשת לאו דווקא בעזרת כסף מוחשי כי אם בדרכים אחרות של הטיית דעת קהל, כמו מניפולציות של מערכות גדולות כעיתונים ורשתות חברתיות – השאלה היא: האם לא הגיעה העת לבחון מחדש מהו שוחד?

האופי האנושי כנראה איננו משתנה ומעולם לא השתנה. מספיק לקרוא את התנ"ך, כמו גם את "הנסיך" של מקיאוולי או את הטרגדיות היווניות, כדי להבין את חולשותיו של בן אנוש, את הרצון לשלוט בעזרת תככים כאלו ואחרים. הדבר היחיד שמשתנה הוא המערכות שמשתמשים בהן. חולשתה העיקרית של הדמוקרטיה בימינו היא קצב הסתגלותה האיטי לשינויים הטכנולוגיים האדירים המתרחשים לעינינו, ואנו רואים זאת בכל מקום, בבריטניה, בארה"ב וגם בישראל. אם אכן צודק דרשוביץ בהישענו על מודלים ישנים של הגדרות שוחד באמצעות מעטפות, נדמה כי מערכת המשפט הישראלית תמצב עצמה כחדשנית עולמית בשינוי הגדרות אלו.

על המחבר / המחברת

Avatar

אילון גנור

ד"ר לרפואה. יזם סדרתי של חברות טכנולוגיות בתחום האינטרנט והרפואה. אמן בוגר המדרשה לאמנות בית ברל.

15 תגובות

  1. אהרונה
    אהרונה מרץ 10 2019, 12:24
    זוית ראייה מאוד מעניינת ושונה

    של טכנולוגיית המידע

    השב לתגובה
  2. אלי
    אלי מרץ 10 2019, 14:31
    את השינוי הדייגיטלי הבנתי

    הקשר למקרה של נתניהו ממש לא הבנתי

    השב לתגובה
    • אילון גנור
      אילון גנור מרץ 10 2019, 15:26
      תגובה

      נתניהו בתגובותיו אומר שלא היה שוחד כי לא עבר כסף או מעטפות כסף. המאמר מנסה להסביר שבעידן האינטרנט יש שוחד שהוא לא כסף

      השב לתגובה
      • ישראלי
        ישראלי מרץ 10 2019, 15:53
        לאילון

        אין דבר כזה שוחד שאינו כסף. גם אם אין מעטפות או העברות בנקאיות חייב להיות למתת ערך המבוטא במונחים של כסף. אם אין – אז אין שוחד.
        ובמה שקשור לנתניהו – יעמוד למשפט. יביאו הוכחות. תהיה חקירה נגדית. אם השופטים יקבעו שהיה שוחד – שילך לךשבת כפי שישב קודמו.

        השב לתגובה
        • ר.
          ר. מרץ 11 2019, 10:24
          מאמרים שיחמיאו לבת הזוג של מנהיג

          רק כדוגמא תיאורטית
          כי זה מאוד חשוב לה
          זה לא שוחד?
          אם למשל לצורך הדוגמא בתמורה יתנו לא בקלות רישיונות למשהו

          השב לתגובה
  3. יעקב רשף
    יעקב רשף מרץ 11 2019, 18:55
    הרשויות כלל לא ערוכות להתמודד עם השינויים

    ולפעמים אף מנצלות זאת

    השב לתגובה
  4. ישר דרך
    ישר דרך מרץ 12 2019, 12:28
    שוחד זה לא רק כסף

    כל דבר שאני רוצה ואני מוכן בתמורה לעשות משהו שהצד השני רוצה זהו שוחד

    השב לתגובה
  5. אביב
    אביב מרץ 12 2019, 17:47
    בעיות הרבה יותר קשות בצנעת הפרט

    בעידן הדיגיטלי אווספים אין סוף גורמים נתונים עלינו. אין דין ואין דיין.

    השב לתגובה
  6. אנליסט
    אנליסט מרץ 13 2019, 07:22
    השוחד אחד הענפים המפותחים כאן

    ענף הייטק עם הישגים מוכחים וגםחבויים.

    השב לתגובה
  7. גילה ביתן
    גילה ביתן מרץ 14 2019, 14:35
    כפי שכבר שנו חכמינו

    לכל המתצאה טכנולוגית יש יתרונות ויש חסרונות. אנשים חכמים ממתים את היתרונות ודואגים לנטרל את החסרונות.

    השב לתגובה
  8. מאחורי הקלעים
    מאחורי הקלעים מרץ 18 2019, 09:50
    אצלנו שילוב קטלני

    שוחד בכסף ביחד עם שוחד דיגיטלי

    השב לתגובה
  9. הלוואי עלי
    הלוואי עלי מרץ 29 2019, 10:08
    השוחד נהיה יותר מתוחכם

    וגם גדל כמותית

    השב לתגובה
  10. יהושפט
    יהושפט מרץ 29 2019, 19:22
    מאמר מרתק, אבל,

    יש בו כמה מהמורות:

    1.הציטוט "המדיום הוא המסר" מוצג במאמר הזה מחוץ להקשרו המדויק. מקלוהן, בספרו על הבנת המדיה, שנכתב ב-1962, דן בתוצאות שונות של אי-הבנת המדיה (כלומר, אי-הבנת מכלול האמצעים הכולל גם את טכנולוגיות המידע האלקטרוניות, לרבות המחשבים). המצב, שבו המדיום הוא המסר, מוצג בספר כדוגמה הראשונה של ההשפעה השלילית של אי-הבנת המדיה על מי שאינו מבין.

    2.הטענה "כל המליארדרים עשו את כספם מתוכנה" איננה מדויקת. במשבר הדוט.קום, חברת גוגל, שעמדה בפני סכנת קריסה מוחלטת, לא ניצלה ממנו באמצעות תוכנה. כדי להציל את עצמה, גוגל הפכה כיוון, ובמקום להתמקד ברווחת המשתמשים בתוכנה שלה, היא התמקדה ברווחי המשווקים שרצו לנצל את זמנם של המחפשים ברשת, כדי לשווק את מרכולתם. פרטים על כך תוכלו למצוא במאמר שלי על הברונים הדיגיטליים והחוק במאה ה-21.

    3.הצעתך לשנות את הגדרת מושג השוחד ולהרחיבה, כדי להפיל באמצעותה את רה"מ נתניהו, מעניינת, אך מעוררת תמיהות. ההצעה שלך הופכת את מושג השוחד למושג מעורפל כמו "מרמה והפרת אמונים" וכך מרחיבה את הצורך בהכרעת העליון בהתמודדות עם העמימות של העבירות האלה. האם הבטחת בחירות וקיום ההבטחה יוכלו לשמש עילה לאשמה פלילית בגין עבירת שוחד? ומה בנוגע להבטחת הטבות לנכים המפגינים למען זכויותיהם, במה היא תהיה שונה מעסקת קח ותן של שוחד מן הסוג הישן? אני מניח שאפשר לסמוך על מערכת המשפט שלנו שתפסוק לרעתו של נתניהו, בכל מקרה.

    השב לתגובה
    • אילון גנור
      אילון גנור מרץ 30 2019, 00:04
      תגובה

      יהושפט, לגבי התגובה הראשונה, תודה.
      לגבי ההערה השניה הדגשת את ההבדל בין התמקדות במשתמשים או במשווקים אבל עדיין הכלים של גוגל היו תכנה ורק תכנה.
      לגבי ההערה השלישית, אכן אני מציע להרחיב או לפחות לדון במשמעות השוחד בעידן הנוכחי אבל לא כתבתי בשום מקום שזה " כדי להפיל את נתניהו". הדוגמא שנתת לגבי הנכים הדורשים הטבות בעיתית בעיני כי אלו נחשבים אזרחים הדורשים זכויות כמו קבוצות אחרות באוכלוסיה שמקובל לתגמל ( פנסיונרים למשל)עסקאות שוחד מן הסוג הישן וגם מן הסוג החדש הן עסקאות בהן שני הצדדים מרויחים על חשבון צד שלישי ולפוליטיקאי יש רווח מסוג כלשהו בפני עצמו

      השב לתגובה
      • יהושפט
        יהושפט אפריל 02 2019, 10:22
        במה משתמשת הנהלת גוגל?

        לדעתי כדאי להבדיל בין הכלי של המשתמש (ובמקרה הזה, תוכנת איתור הטקסטים שברשת, של גוגל) ובין מדיניות מי שמפעיל ומתחזק את התוכנה. גוגל התחילה בדאגה למשתמש המבקש לאתר טקסטים ברשת ועברה לדאגה לחברות המשווקות את סחורותיהן, ואז היא גייסה את "מיטב" בוגרי המחלקות למדעי ההתנהגות שבקרבתה כדי לשלב בפעולת התוכנה "גוגל" את הדרכים המוכרות להם בריתוק בני-אדם לצגים ולפעולה של תוכנה. לדוגמה, כיצד נקבע סדר הפריטים בפלט של "גוגל"?
        אז אתה משתמש בתוכנה "גוגל" וחברת גוגל משתמשת בך כדי לבנות את רווחיה.

        השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בIT

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!