JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin
  • ראשי » 
  • IT
  •  » תופעות מתמידות בהצלחות מקוטעות

תופעות מתמידות בהצלחות מקוטעות

האם העיסוק בפיתוח בינה מלאכותית מזיק למפתחים?

תופעות מתמידות בהצלחות מקוטעות פרופסור יהושפט גבעון
אוקטובר 05
09:30 2019

בספרו, "טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע" (אונ' חיפה, 2000, עמ' 12), כתב פרופ' גבריאל סלומון (2016-1938) על תחום "הטכנולוגיה בחינוך" את הדברים האלה: "עיסוק בטכנולוגיה בחינוך הוא עניין מסוכן למדי, כיוון שהוא מבוסס במידה מרובה על מה שקיים כעת ועל ניבוי אודות מה שיהיה קיים ושמיש בחינוך בשנים הבאות". מה צריך לבלוט במשפט הזה? הטענה שהעיסוק בטכנולוגיה בחינוך איננו מבוסס על הפקת לקחים מהניסיון הממשי. מסתבר שבזה, העיסוק בטכנולוגיה בחינוך דומה מאוד לעיסוק בבינה המלאכותית.

בשני התחומים נמנעים כמעט לחלוטין מהפקת לקחים מן העבר. כאשר מדובר בשימושים בכלים טכנולוגיים חדישים, מעדיפים להאמין שלעבר אין חשיבות. האם מדובר כאן בתופעה של פגיעה בחשיבה הנובעת ממפגש בין בני אדם חושבים (אנשי חינוך, חוקרים ומפתחים) ובין מכונות המבצעות רק תהליכים חסרי בינה ונטולי הקשר? בניגוד גמור לתופעה הזו, במאמר שלפניכם אנסה בכל זאת להפיק לקחים מהתפתחות נושא הבינה המלאכותית במשך השנים שחלפו.

העיסוק בבינה מלאכותית החל בערך בשנות ה-50. הוא משך את תשומת הלב של חוקרים בגלים מקוטעים: בכל כמה שנים הייתה התלהבות עצומה ולאחריה דממה. שוב ושוב. וכפי שאחד המגיבים למאמר קודם שלי כתב, בצדק, על הבינה המלאכותית, היא "מביאה הישגים שאסור לזלזל בהם". בחינה מדוקדקת של מה שהתרחש בתחום הזה, מגלה שאומנם הושגו הישגים מרתקים בבינה המלאכותית, אלא שהם תמיד נשתכחו מהזיכרון. התעלמות מלקחי העבר היא זלזול מחפיר בהישגים. בכל גל של הצלחות, מפתחי הבינה המלאכותית לא השכילו לנצל את הישגי העבר ליצירת התפתחות מתמידה של התחום.

בשנות ה-50 הצליחו לבנות תוכנה לפתרון בעיות שגילתה הוכחות בגיאומטריה שלא היו ידועות למפתחיה. תוכנה זו לא הצליחה להתמיד ולא פיתחו אותה מעבר לזה. באותם ימים פותחה גם תוכנה לומדת למשחק הדמקה, שהצליחה להתפתח לתוכנה שניצחה אלופי דמקה. לא פיתחו אותה מעבר לזה. שתיהן נתשכחו.

בשנות ה-70 פותח מודל מיוחד לתוכנות "נבונות" המבוססות על מיצוי ידיעה של מומחים והדמיה של השיקולים שלהם בהסקת מסקנות. לתוכנות אלו קראו "מערכות מומחה" וכמה מהן היו מוצלחות מאוד, למשל, באיתור מקורות נפט על סמך קידוחי גישוש, באבחון מחלות דם מסוימות על סמך בדיקות שגרתיות ועוד.

בשנות ה-80 ההתלהבות ממערכות המומחה, תחת הכותרת "פרויקט הדור החמישי", סחפה אפילו את מערכת החינוך בישראל שדרשה מתלמידי תוכנית הלימודים למדעי המחשב בחטיבה העליונה, ללמוד כיצד לבנות מערכות מומחה ללא תשאול מומחים. גם התלהבות זו התפוגגה ללא זכר.

בשנות ה-90 פותח הרעיון של שימוש ב"אלגוריתמים גנטיים" שהוא גרסה דרוויניסטית של תוכנות לומדות. מה יהיה גורלן בימים אלה?

היום, כאשר מנסים לעורר לתחייה משימות כמו בניית תוכנות לומדות, פיתוח תוכנות תרגום, וזיהוי תכנים של תמונות, לא מזכירים את ניסיון העבר במשימות אלה, כאילו נפתח דף חדש. המודל התורן של הבינה המלאכותית, הוא הרעיון לבסס תוכנות על "חוכמת ההמונים", כלומר על עיבודים סטטיסטיים של נתונים שבני אדם מפיקים בחיי היומיום שלהם (בתרגום, בזיהוי כתב יד, בזיהוי תמונות, בנהיגה וכדומה). רעיון זה מלהיב מחדש את העוסקים בבינה מלאכותית ואת ההדיוטות ששומעים על ציפיות החוקרים מבלי להבין שמדובר בתופעה חוזרת כבר למעלה מ-50 שנה.

אציע אפוא כמה השערות שראוי וכדאי לבדוק:

  1. לכל מודל מושקע של בינה מלאכותית תהיינה כמה הצלחות מרשימות משלו שלא ראוי לזלזל בהן.
  2. העוסקים בבינה מלאכותית יפתחו דמנציה מקצועית בגלל מגע הדוק עם תהליכים רובוטיים. וכתוצאה מכך, יתעלמו מלקחי העבר וכך תימנע הלמידה משגיאות קודמות ויימנע פיתוח מסודר של משנה אקדמית.
  3. לכל מודל שמורכב מאלגוריתמים יש מגבלות. כאשר מגבלות אלו ייחשפו, יקוצצו התקציבים התומכים בתחום הבינה המלאכותית והמודל יוזנח.
  4. בכל כמה שנים רעיון הבינה המלאכותית יופיע מחדש כאילו הוא מומצא מחדש, וחוזר חלילה.

האם זה יימשך כך ללא סוף? האם זה לא יגרום, בסופו של דבר, לשחיקה ולוויתור גמור על רעיון התוכנות החכמות, כמו שהוזנח רעיון האלכימיה? בתחום המדע, בינתיים, לא ויתרו על הכשרה מעמיקה בהבנת התהליכים הפיזיקליים. בתרבות הנוכחית, איננו טורחים להשקיע בהכשרה מעמיקה בהבנת הכלים הדיגיטליים. זה כנראה יגרום לוויתור על הבינה המלאכותית. זאת תהיה תוצאה הכרחית של הכשרה לקויה ושל חוסר נכונות להתמודד עם העבר.

על המחבר / המחברת

יהושפט (שפי) גבעון

יהושפט (שפי) גבעון

פרופסור. לימודי פיסיקה, פסיכולוגיה ניסויית, ופילוסופיה לתואר ראשון ולימודי מתמטיקה לתואר שני (האונ' העברית). תואר שני ושלישי במדעי התקשורת והמחשבים (אונ' מישיגן).

8 תגובות

  1. העוקב
    העוקב אוקטובר 05 2019, 13:25
    המסע נגד הבינה המלאכותית

    נמשך.

    השב לתגובה
    • יהושפט גבעון
      יהושפט גבעון אוקטובר 05 2019, 14:33
      האמנם?

      אני מצטט מסופו של המאמר הזה: "זאת תהיה תוצאה הכרחית של הכשרה לקויה ושל חוסר נכונות להתמודד עם העבר."

      השב לתגובה
    • יצחק דגני
      יצחק דגני אוקטובר 05 2019, 17:59
      בינה מלאכותית

      עוקב יקר – צודק פרופ' גבעון. עצם השימוש במונח בינה מלאכותית הוא טועה ומטעה. למעשה כל האלגוריתמים (תוכנות מחשב) שפותחו משתייכים לתחום הטכני ולא לתחום המנטאלי. בתחום הטכני ההישגים מדהימים.
      לגבי התחום המנטאלי – תחום הריגושים, הרגשות והחשיבה הפילוסופית חסום לחלוטין בפני אלגוריתמים טכניים שתוכנתו על ידי בני אדם.
      כיום מחקר המוח נמצא בחיתוליו. אין לדעת כמה זמן ואם בכלל יפוענחו סודות המוח האנושי.
      לכן עוקב יקר – אל נא באפך. אין שום מסע נגד בינה מלאכותית, גם אם נדמה לך שמתנהל מסע כזה.

      השב לתגובה
  2. שולמית טננבאום
    שולמית טננבאום אוקטובר 06 2019, 11:49
    התוכנות החכמות הולכות ומשתפרות

    כל הזמן מתגלות בעיות שלא חשבו עליהן ואופציות שלא היו ידועות ושגיאות טכניות בתכנות וכן הלאה. מתקנים והן נעשות פחות גרועות. אי אפשר להתעלם מהשיפור שמתרחש.

    השב לתגובה
  3. יהושפט גבעון
    יהושפט גבעון אוקטובר 08 2019, 09:42
    תוכנות אינן "הולכות ומשתפרות", ככה מאליהן.

    תכתים (בני-אדם) שואפים ומתאמצים לשפר אותן. השיםור לא מתרחש, אלא יוצרים אותו בני-אדם, כאשר הם מצליחים.

    בתיאור שלך, שחל גם על מכוניות אמכשירים אחרים, ולא רק על "התוכנות החכמוות", את מתעלמת לא רק מבני האדם, אלא גם מתופעות השכחה שהם מגלמים. ללא היכרות עם ניסיון העבר, אי אפשר לנהל תהליך התפתחות או השתפרות.

    כמה משפטים חדשים במתמטיקה הוכחו על-ידי "התוכונות החכמות" מאז פותר הבעיות הכללי של שנות ה-60? כמה מאגרי נפט או מחלות כלי דם אובחנו על-ידי מערכות מומחה חדשות ביתר יעילות ממערכות המומחה של שנות ה-80?

    העיסוק בבינה מלאכותית משפיע לרעה על זכרון העוסקים בה, וזה מה שנידון במאמר שלי.

    השב לתגובה
  4. ברוך עגור
    ברוך עגור אוקטובר 08 2019, 12:01
    אולי מאמריך קשים לפעמים להבנה

    אולי לא לכל מה שאתה אומר אני מסכים
    אבל אלה מאמרים ראויים לאתר שמגדיר את עצמו כאתר מאמרי דעה ולא רק מאמרים שמציפים אותנו עם רק לא ביבי, או רק ביבי

    השב לתגובה
    • תמי אפלפלד
      תמי אפלפלד אוקטובר 09 2019, 16:16
      שכחת האלכימיה?

      מה כוונתך בשכחה של רעיונות האלכימיה? למיטב ידיעתי, הרבה שיטות וגילויים שמקורם באלכימיה נכנסו לכימיה המודרנית, למשל ניקוי ומיצוי חומרים. ממש כפי שתצפיות אסטרולוגיות נכנסו לאסטרונומיה ורעיונות שהיו קשורים לכישוף נכנסו לפיזיקה, רפואה ועוד.
      באותה מידה, האם הרעיונות שהובילו את מתכנתי העבר נעלמו כלא היו, או שעיצבו שיטות עבודה ודרכי פעולה, גם אם הם עצמם נשכחו?

      השב לתגובה
  5. יהושפט גבעון
    יהושפט גבעון אוקטובר 10 2019, 09:00
    השוואת גורל הבינה המלאכותית לגורל האלכימיה היא אכן השוואה מטרידה

    לחוקרי הבינה המלאכותית היו תרומות נפלאות כגון, מושג הרקורסיה, שפות תיכנות ליספ ופרולוג, מושג מערכת המומחה וכדומה. אבל הן נכחדו. מסתבר שתהליך השיכחה פושה גם בעולם הדיגיטלי הפרקטי. קראי על כך במאמר https://www.jokopost.com/it/22247/
    שיצא לאור אתמול, בנושא השכחת תחום ניתוח מערכות המידע.
    מי ששאף להתמודד עם הבנת המדיה היום, חייב, וחיייבת, להתמודד עם עובדות אלה, ותהיינה מטרידות ביותר.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בIT

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!