JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

מחשבים ותודעה

האם הכלים הדיגיטליים יכולים לתרום להבנת האדם?

מחשבים ותודעה פרופסור יהושפט גבעון
אוקטובר 30
09:30 2020

לתיאוריות פסיכולוגיות שונות יש נושא משותף: כיצד אדם מגיב לגירויים. בתיאוריות אלה נהוג לייחס חשיבות רבה לאפיון התודעה האנושית – או השכל, כפי שהגדרתי במאמר קודם על מדע השכל – במונחים של מנגנונים של קלט (גירוי) – מצב פנימי – ופלט (תגובה). במנגנונים אלה המצב הפנימי מסכם למעשה את ההתנסות של האינדיווידואל ואת אישיותו כנטיות מוגדרות לתגובות על גירויים מוגדרים וצפויים. לפי תיאוריות אלה, התודעה שלנו היא מערכת של קביעת תגובות לגירויים, המעוצבת על ידי הניסיון האישי שלנו. אפילו בדיאנטיקה, בתיאוריה המיוחדת של האברד לשחרור השכל האישי מגורמים המגבילים את חופש הבחירה של האדם (1950), יש עניין רב בחלק התגובתי של השכל האישי – השכל התגובתי. חלק זה בנוי מרישומים שכליים של מאורעות קשים מאוד שהתנסינו בהם והם מכתיבים את התנהגותנו כהתנהגות של רובוט, כתבנית קבועה של תגובות מוכנות מראש למתרחש בסביבתנו. כאשר טיורינג, בשנות ה-30 של המאה הקודמת, רצה להגדיר מה זה חישוב יעיל, הוא השתמש בהגדרתו במנגנון כזה בדיוק. החישוב הוא יעיל כי ביצועו נקבע לחלוטין על ידי מנגנון מוגדר לתגובות תוויות על תווים, ללא צורך בשיקול דעת, ממש כפי שהאדם נתפס בעיני סקינר ותלמידיו.

לכן קיים קשר הדוק בין העניין במחשבים לבין התיאוריות הפסיכולוגיות, וקשר זה בא לידי ביטוי, מאז שנות ה-50, בהזדמנויות רבות. לדוגמה, כשהאברד ביקש בספרו (1950) לתאר את פעולת השכל התגובתי ואת הטיפול בו, הוא השתמש במפורש במטפורות הלקוחות מתחום המחשבים. השכל התגובתי מתואר כמערך סדור של "קבצים" והטיפול בו מבוסס על הפעלת מנגנון אוטומטי של אחזור קבצים, שהוא קרא לו "פקיד קבצים" (file clerk).

האם קשר זה יכול לתפקד מעבר לשימוש במטפורות? כלומר האם ניתן להשתמש בידע שלנו על מחשבים כדי לעזור בהבנת האדם? ריצ'רד פיינמן, באחת מהרצאותיו המפורסמות "הרצאות על פיזיקה", דן ביחסה של הפיזיקה למדעים אחרים וניסח כלל המוכר לכל תלמיד בלוגיקה מתקדמת המסביר את הצלחת הפיזיקה בעזרה למדעים אחרים. בניסוח כללי: "כדי שמדע מפותח יוכל לעזור בהבנת אובייקטים המתגלים בתחומים אחרים, אלה העוסקים בתחומים האחרים חייבים לספק למדענים העוסקים במדע המפותח, תיאור של האובייקט בשפת המדע המפותח. זאת דרישה הכרחית שאיננה מספיקה." כלל זה מנוסח ביחס לפיזיקה בפסקה האחרונה של הפרק השלישי בספר "Six Easy Pieces", הדפסה שביעית, 1997. כאשר האובייקט הוא "התודעה האנושית", אם נרצה להפיק מהתיאוריות העוסקות בעיבוד נתונים ובמחשבים מסקנות על התודעה האנושית, חובה לספק למדעני המחשב תיאור של התודעה האנושית במונחי מדעי המחשב.

ניסוח ההתנהגות האנושית במונחי קלט ופלט של מערכות מאפשר לכל היותר לנסות להסיק מסקנות מהמדע העוסק במערכות אלה – תורת המערכות. מי שרוצה להבין את המוח או את השכל בעזרת ידע שפותח במדעי המחשב, חייב תחילה לדעת לתאר את הרכיבים והתהליכים של אובייקט ההבנה (המוח, או השכל) במונחים של מדעי המחשב ולקוות שתיאורים אלה יאפשרו הסקת מסקנות ממדעי המחשב שתהיינה שימושיות להבנת התופעות האנושיות.

בעבר הלא רחוק, משנת 1956 ואילך, היה ניסיון לפתח תיאוריות פסיכולוגיות על סמך ההשערה שנקראה "השערת עיבוד המידע". השערה זו טוענת שהתהליכים הקוגניטיביים – זכירה, פתרון בעיות וחשיבה – הם תהליכי עיבוד נתונים, כלומר תהליכים המיושמים על תבניות של תווים. כך נוסדה הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, או המדעים הקוגניטיביים. ראו כיצד מתואר ברשת ג'ון מקארתי, מחלוצי הבינה המלאכותית. בשנות ה-70 הם זכו להד רב בעולם האקדמי ובעיקר במדעי החברה.

לכאורה נראה כאילו מתמלאת הדרישה של פיינמן. בהשערת עיבוד המידע נראה כביכול שיש לנו תיאור של אובייקטים פסיכולוגיים במונחים של מדעי המחשב. אלא שתיאור זה לקוי, כי ההגדרות של תהליכי עיבוד נתונים במדעי המחשב אינן חלות על האובייקטים הפסיכולוגיים: לא מדובר בנתונים (כלומר בתבניות מוגדרות של תווים) ולא מדובר בתהליכים חישוביים (כלומר כאלה המוגדרים בהגדרות של אמיל פוסט, רוז'ה פטר, קורט גדל, אלונזו צ'רץ', סטיבן קלייני ואלאן טיורינג משנות ה-30). השימוש בביטוי "עיבוד מידע" נשאר בגדר כינוי מטפורי עמום ולא מוגדר, ולכן אי אפשר היה להפיק בעזרתו שום מסקנה מעשית שחלה על התודעה האנושית. המדעים הקוגניטיביים, שהיו מבוססים על הזיהוי השגוי של נתונים עם מידע, נמחקו אט אט מהזיכרון האקדמי. יחד עם זאת, האמונה שתהליכי החשיבה האנושית זהים לתהליכי עיבוד הנתונים במחשב התפשטה לכל עבר.

במקביל לפסיכולוגיה הקוגניטיבית נוסד העיסוק בבינה המלאכותית. הצלחות אמיתיות בפיתוח תוכנות בינה מלאכותית יכולות להיחשב כהצלחות של השערת עיבוד המידע במשמעותה המדויקת כעיבוד נתונים. תוכנת בינה מלאכותית מוצלחת מוכיחה שתהליכים קוגניטיביים מסוימים ניתנים לביצוע באמצעות תהליכים ממוחשבים, כלומר באמצעות תהליכי עיבוד נתונים.

לסיכום, אם נרצה לגלות אפשרויות מעשיות להסקת מסקנות ממדעי המחשב על התודעה האנושית, התודעה האנושית צריכה להיות מוגדרת במפורש ובמדויק במונחים של מדעי המחשב. העובדה שעד היום משימה לוגית זו לא בוצעה בהצלחה אינה מוכיחה שהדבר אינו אפשרי. אבל אל לנו להשלות את עצמנו שהדבר בוצע כבר, כאשר הוא עדיין לא בוצע כלל.

על המחבר / המחברת

יהושפט (שפי) גבעון

יהושפט (שפי) גבעון

פרופסור. לימודי פיסיקה, פסיכולוגיה ניסויית, ופילוסופיה לתואר ראשון ולימודי מתמטיקה לתואר שני (האונ' העברית). תואר שני ושלישי במדעי התקשורת והמחשבים (אונ' מישיגן).

6 תגובות

  1. אביב עין-דור
    אביב עין-דור אוקטובר 30 2020, 12:49
    אני מסכים שזה לא בוצע בצורה מושלמת

    אבל לאט לאט נבנים היסודות ואחר כך המבנה כולו יוקם. שום דבר רציני לא נבנה בתוך לילה.

    השב לתגובה
    • יהושפט גבעון
      יהושפט גבעון נובמבר 04 2020, 10:12
      לילה או שבעים שנה?

      הישגים מרשימים הושגו בשנות החמישים. מאז אין הפקת לקחים בכלל אלא לרוב, מלל שיווקי. כך לא בונים שום נדבר רציני.
      אבל לא זה היה נושא המאמר.

      השב לתגובה
  2. דניאל זינגר
    דניאל זינגר נובמבר 01 2020, 23:46
    אני מהאפטימיים

    קצב התפתחות הטכנולוגיה, כולל טכנולוגית המידע הולך ומואץ.

    השב לתגובה
    • יהושפט גבעון
      יהושפט גבעון נובמבר 04 2020, 10:25
      המאמר עוסק בשאלה אחת בלבד:

      "האם ניתן להשתמש בידע שלנו על מחשבים כדי לעזור בהבנת האדם?"
      אםשר לטעון הרבה דברים על פיתוח הטכנולוגיה ועל פיתוח "טכנולוגיית המידע" אבל במאר הוגדר תנאי הכרחי לתשובה לשאלה הנ"ל. תנאי זה לא ייתקיים במקרה. צריך לקיים אותו אם רוצים למצוא קשר לוגי בין מדעי המחשב לבין הבנת האדם.

      השב לתגובה
  3. מנחם שדה
    מנחם שדה נובמבר 03 2020, 17:37
    עצם העובדה שמחשבים יכולים לכרות מידע

    במהירות מתוך אוקיינוסים הולכים וגדלים, זאת תרומה גדולה להבנת האדם מכל מיני זוויות

    השב לתגובה
    • יהושפט גבעון
      יהושפט גבעון נובמבר 04 2020, 10:18
      הלוואי

      מחשבים לא יכולים לכרות מידע אלא רק נתונים. כלומר גבבים של תווים (סימנים, אותיות מסוגים שונים).
      אני מבין שאתה מאמין שביכות כריית הנתונים מושגת הבנה של האדם. האם תוכל להצביע על תרומה אחת להבנת האדם (למשל, למדעי ההתנהגות? לפסיכולוגיה? למדעי האדם?)? מזווית אחת?

      השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בIT

יתר המאמרים במדור