JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

לקפוץ על רכבת הטכנולוגיה

אקדמיה וטכנולוגיה – סיכון והזדמנות

לקפוץ על רכבת הטכנולוגיה אילן בן שמעון
נובמבר 22
13:29 2014

רשת האינטרנט וההתפתחות הטכנולוגית שינו את חיינו לבלי הכר.  השפעת הטכנולוגיה מתבטאת באופנים רבים – הסמארטפון וההשפעה שלו על חיינו, הרשתות החברתיות, היכולת לאתר מידע בחלקיקי שניה, גוגלגלאס ועוד. כעת השינוי עובר למעגל הבא: האדמה מתחילה לרעוד תחת רגליהם של ארגונים.

הנה לדוגמה החברות Uber ו-Get Taxi ומה שחוללו בענף המוניות. תחנות מוניות אשר ערכן הכלכלי היה רב ואשר המוניטין שלהן נבנה במשך עשרות שנים – בתוך חודשים מספר איבדו מערכן ונהגים נטשו אותן. ומי החליף אותן? אפליקציות סמארטפון. שימו לב מה קרה לחברת קודאק, שהייתה החברה המובילה בעולם לציוד פיתוח תמונות, ולה היסטוריה מפוארת של עשרות שנים בתחום. מי לא ידע מה זה קודאק? אבל זהו, נגמר, קודאק נכחדה אט אט והוחלפה על ידי המצלמה הדיגיטלית.

במאה השנים האחרונות לא השתנו שווקים או דפוסי התנהגות באופן תזזיתי כל כך כפי שקורה היום. כאשר העלו לימודי הכלכלה את המושג "שוק משוכלל", נתפס הדבר כמשהו תיאורטי אשר קיים אך ורק בתחום הפילוסופיה של הכלכלה, אך עם יציאתן לשוק של אפליקציות כמו Dealtime או Zap התברר מהר מאוד שהתיאוריה הופכת למעשה באמצעות הטכנולוגיה. ההתפתחות הטכנולוגית היא גם סכנה וגם הזדמנות עבור ארגונים. ארגון שיראה בה סכנה וישכנע את עצמו לעצום את עיניו ולהתעלם מאיתותי האזהרה, יגיע למצבה של חברת קודאק. ארגון שיראה בטכנולוגיה הזדמנות – יצליח כמו חברת Uber או Get Taxi.

אני מבקש להתמקד בעולם האקדמיה. אם נביט על עולם האקדמיה כפי שהוא כיום, נבחין בנקל שבחלק מהפקולטות הטכנולוגיה יכולה להחליף חלק ניכר מהפעילות באמצעות למידה מקוונת. המשמעות מרחיקת לכת. אם כך הדבר, הרי למיקום הגאוגרפי אין כל משמעות, ואוניברסיטאות יכולות לאגם משאבים ולהציע קורסים מקוונים במשותף. הן יכולות ליצור מאגר שיאפשר לסטודנט לצבור קורסים משלל אוניברסיטאות ולקבל תואר מגוף שלישי אשר יהיה מוסכם על כולם. מה המשמעות? קריסה של כל המודל התפעולי הקיים כיום בגופים האקדמיים. ברור שיעלה קול זעקה גדול אשר ידבר על איכות אקדמית, על זילות ההשכלה וכיוצא באלו. אך אם עומדת בפני הסטודנט האפשרות ללמוד באופן מקוון את הקורס 'מבוא לכלכלה מיקרו' מהמרצה הטוב בעולם בתחומו באוניברסיטה אחת, ואת הקורס 'ניתוח דו"חות כספיים' מהמרצה הטוב בעולם מאוניברסיטה אחרת – סביר להניח שזאת תהיה הבחירה שלו.

תאמרו, הרי האוניברסיטאות קיימות שנים רבות כל כך, והמודל עובד היטב – אז למה שישתנה? המודל ישתנה כי את רכבת הטכנולוגיה אי אפשר יהיה לעצור. זוכרים את חברת קודאק? אוניברסיטאות שימשיכו לשמור על התוכן כעל אוצר בלום או שלא ישתפו פעולה עם גופים אקדמיים אחרים – יישארו עם אוצר בלום ועם חובות גדולים. המודל העסקי יצטרך להשתנות.

מה צופן העתיד? אפשר להניח כי עם השנים תרד עלותה של רכישת השכלה – עניין משתלם מאוד מבחינה חברתית ולאומית. הגידול בתל"ג עקב הגידול בצריכת חינוך יהיה משמעותי לאין ערוך מעלות הסבסוד של מוסדות אקדמיים – בתנאי שינוהלו נכון. נוסף לכך, מכיוון שסטודנט לא ירצה ללמוד קורס של ארגון כל שהוא אם יוכל ללמוד אותו ברמה גבוהה יותר בגוף אחר, ומכיוון שהפקת קורס מקוון ברמה גבוהה כרוכה בעלויות גבוהות, בעולם טכנולוגי לא יהיה כדאי להקים קורס מקוון אם ידוע שקיים קורס דומה טוב יותר בארגון אחר. לכן יתקיים איגום משאבים בין אוניברסיטאות להקמת קורסים מקוונים, ואוניברסיטאות תצטרכנה להיות מומחיות בתחומי תוכן מסוימים ולהתמקד בעיקר בהם. השינויים במודל הלימודים יביאו לשינויים רבים בתפעול האוניברסיטאות. העיסוק במחקר יסובסד על ידי הממשלות ולא ימומן מכספי הסטודנטים, ותתפתח בקרה על חלוקת התארים בין מוסדות באותה מדינה ובין מדינות שונות.

לו הייתי עומד היום בראשו של מוסד אקדמי, הייתי מבין שעומדת מולי הזדמנות ולא סכנה. הייתי לומד ומבין כיצד נראה קורס מקוון איכותי באוניברסיטאות המובילות בעולם. רוב הקורסים שבהם נתקלתי מבוססים על הרצאות המוקלטות בוידאו שאורכן אינו עולה על 20–30 דקות. חשוב מאוד להשתתף בקורס כזה על מנת להבין את הרעיון. לאחר מכן הייתי בוחר את תחומי ההתמחות המשמעותיים ביותר עבור הארגון, ומקים עבורם קורסים מקוונים מלאים באיכות גבוהה ביותר. על מנת לעשות זאת היטב כדאי לחבור לגופים אשר זאת התמחותם הן מההיבט הפדגוגי והן מההיבט הטכנולוגי (דוגמת מרכז התקשורת של מכון מופ"ת). לבסוף, הייתי מציע שיתוף פעולה לאוניברסיטאות נוספות ומפיץ את הקורסים המובחרים בגופים כדוגמת Coursera.

לסיכום, השינוי המתרחש כיום בעולם האקדמיה נמצא בתחילת דרכו, וה"טווח הארוך" עוד לפניו. קיינס, אבי הכלכלה הקיינסיאנית, התייחס בדבריו למושג "טווח ארוך" ואמר שבטווח ארוך כולם מתים. מי שיקפא על שמריו ימצא את עצמו מאחר לרכבת, וקפיצה על רכבת נוסעת היא בעייתית למדי. יש לבחון את הנעשה בעולם ולהתמודד עם המציאות המשתנה ויש להתחיל לפעול. סביר להניח שאמנת בולוניה,  שהסדירה את הסטנדרטיזציה של הקורסים האקדמיים באירופה וחתומות עליה 29 מדינות, תאיץ את תהליך ההכרה הבין-אוניברסיטאית בקורסים מקוונים. עבור הארגונים האקדמיים מדובר בהזדמנות להשתתף במשהו חדש שמתרחש בעולם – מהפכת ההשכלה, אשר נמצאת כעת בתחילת דרכה. עבור ארגונים מובילים מדובר באיום העלול לערער את מעמדם, וניתן לראות שהם מגיבים ואינם קופאים על שמריהם – MIT channel לדוגמה. עבור ארגונים אקדמאיים קטנים מדובר דווקא בהזדמנות יקרה מפז לשנות את מיקומם על המפה האקדמית. למרות ההשקעות הכרוכות בכך, כדאי להיערך לשינוי.

על המחבר / המחברת

Avatar

אילן בן-שמעון

מנהל ספק האינטרנט Macam המספק שירותי תקשורת, שירותי ענן ופתרונות למידה מקוונים.

8 תגובות

  1. מרק
    מרק נובמבר 23 2014, 13:44
    מאמר מענין ורציני

    לא באתרי ללתת ציונים
    אבל השילוב של קיינס במאמר על הוראה מקוונת זה בדיוק השילוב בין אקדמיה ואינטרנט
    תודה

    השב לתגובה
  2. דובב
    דובב נובמבר 23 2014, 19:10
    כמו בכל דבר טוב שמתגלה

    הראשונים שיסכילו להפיק תועלת מכך מאוד יהינו ממנה, אך גם הבאים בתור יפיקו מכך תועלת עצומה

    השב לתגובה
  3. מרצה
    מרצה נובמבר 26 2014, 12:27
    מסכימה לכל אבל יש גם חסרונות

    בלמידה האינטרנטית יש חסרונות ואתגרים שלא לכולם יש כיום מענה טוב
    לא התייחסת אליהם כלל

    השב לתגובה
    • אילן
      אילן נובמבר 26 2014, 20:24
      אני מסכים, יחד עם זאת

      יש חסרונות רבים ללמידה מקוונת. אך עם זאת כמעט כל תהליכי הלמידה כיום באקדמיה, הם תהליכים די דומים ללמידה מאתר מקוון איכותי. וכמובן יש למנות את היתרונות הרבים (למידה בקצב מותאם ללומד, אפשרות לחזור וללמוד שוב ושוב ועוד).

      השב לתגובה
  4. מ פלג
    מ פלג דצמבר 04 2014, 18:43
    יתרונות יש, גם סוגי למידה שונים, אבל הבנת העניין לוקה

    קורסים שנאסר לבצע כקורס וירטואלי- קורסי גמול השתלמות, משרד הכלכלה ומאובניו המשרדיים אינם מכירים בשיטה. משרד הינוך למורים – גמולים ביחס של 1:28 מאשר וירטואלי. אקדמיה- אפילו קורסים ללא חובת נוכחות – רק לא וירטואלי. אין מהפיכה. צריך מהפיכה. לפחות בחשיבה.

    השב לתגובה
  5. יהושפט שפי גבעון
    יהושפט שפי גבעון ינואר 10 2015, 23:20
    הבעיה האמתית היא בלבול של יוצרים

    אנשי טכנולוגיה מנסים לשכנע את המומחים לחינוך אקדמי מה טוב לאקדמיה ומצד שני אנשי אקדמיה מנסים להסביר לאנשי טכנולוגיה מדוע הקורסים המקוונים הם שדרוג משקי עם איבוד גובה של קורסים אקדמיים.
    התופעה של מחיקת מקצועות על ידי "רכבת הטכנולוגיה" משכיחה מאתנו עובדה פשוטה אחת: הרוב העיקרי של יסודות הטכנולוגיה החדשה נוצר על-ידי אנשי אקדמיה ובוגרי אקדמיה.
    אני נחרד לחשוב מה יקרה לטכנולוגיה כאשר האקדמיה תימחק.
    סגירת תחנות המוניות לא פוגעת בהנדסת מכונות ואלקטרוניקה. קורסים מקוונים בהנדסת מכונות ובאלקטרוניקה, באיכות של הקורסים הקיימים, ימחקו את תחומי הדעת האלה, כי לא ניתן ללמוד אותם ללא מעבדות והנחייה צמודה של מומחים בשר ודם. מי יפתח את הקורסים העתידיים? וכך רמת הטכנולוגיה תינעל ברמתה הנוכחית. ההיקף עשוי לגדול, אבל איכותו תישאר נעולה ומוגבלת.

    השב לתגובה
  6. אילן בן שמעון
    אילן בן שמעון ינואר 11 2015, 08:05
    מסכים איתך שפי

    כוונת המאמר היא שהאקדמיה בדמותה הנוכחית תשתנה ולא שחלילה היא תעלם – מוסדות אשר לא ישכילו להבין זאת ייעלמו. התפתחות הטכנולוגיה לאט לאט תסיט אליה חלק ניכר מהלמידה ותבטל השתתפות פיזית בשיעור – יש לכך ערך מוסף בילתי רגיל עבור ארגונים, כי זה יאפשר למידה אחרת.

    השב לתגובה
    • יהושפט גבעון
      יהושפט גבעון ינואר 11 2015, 10:50
      אילן ידידי, האקדמיה תימחק אם היא תקבל את הצעתך

      אתה מדבר בשם "אירגונים" ומאמין שדבריך רלבנטיים להוראה אקדמית. זה חמישים שנה שאנשי חינוך מחפשים למידה אחרת בשימוש במוצרים "הטכנולוגיים" (המרכאות, כי מדובר בסוג מיוחד של טכנולוגיה ולא ב"הטכנולוגיה").
      האקדמיה היא מפעל תרבותי עצום שעוסק לא רק בהוראה אלא ביצירת ידע ובהכשרת מומחים בידע הזה. קורסים מקוונים הנוצרים על פלטפורמות שטחיות (לרבות מה שהמורים הוכשרו לעשות במוודל) הם חיקוי נלעג להוראה אקדמית שבעברה המפואר הקימה דורות של מדענים ומהנדסים שאת פירות עבודתם אנו מנצלים היום.

      השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בIT

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!