JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

לימוד מרחוק – לא חלום רחוק

קדימה לקורסים מתוקשבים באקדמיה

לימוד מרחוק – לא חלום רחוק צילום: florisla creative commons
מרץ 10
18:00 2015

המאמר הקצר שלפניכם עוסק בתקשוב האקדמיה. אין זה מאמר מדעי אך הוא מסתמך על חומר מדעי עדכני שפורסם ועל הצורך המיידי בשיקול דעת מושכל בישראל. הנושא נחקר זה שנים רבות כמעט מכל כיוון אפשרי. לאחרונה עיינתי בשלושה מחקרי עומק, אחד המסכם את המצב בישראל (דו"ח מסכם מצב של מרכז המידע של הכנסת מ-2013) ושני מחקרים אקדמיים של רות וירון גילאיי שבוצעו בישראל ופורסמו ב-2014, ושיש בהם הצעה לשינוי תפיסה עקרוני ומתכונת לקורס מתוקשב ולהוראה למורים שאולי ישתכנעו לעבור לשיטת ההוראה החדשה.

לימוד מתוקשב עיקרו בחומר לימודי הנאגר במערכות המידע של המכללה, באתר המלווה של הקורס או בשניהם גם יחד. טכנולוגיות במערכות מידע שונות מאפשרות יתר שליטה על הלימוד וניהולו, על הקצאת מטלות, על בחינות ועוד. לימוד מרחוק מאפשר להקטין או לחסוך לחלוטין את מפגשי מורה-תלמיד, על כל הטוב והרע שבכך. אינני מתכוון להציג כאן את כל הרקע והמהות של התחום, מאחר שיש בו שפע של מחקרי עומק, שפע של אפשרויות ושפע של פתרונות המסתמכים על שלל טכנולוגיות, ציוד, תכנה, מערכות מידע וניהול.

בדו"ח של מרכז המחקר של הכנסת מדובר במפורש על כמה אוניברסיטאות בארץ שאימצו קורסים מתוקשבים, קורסים בלימוד מרחוק ושילובים בין השיטות כחלק מהלימודים בחוגים מסוימים. חלק משתמשים בטכנולוגיות מובנות בתוך מערכות הניהול האקדמי, חלק משתמשים בטכנולוגיות זמינות מיוחדות לתחום. כל האוניברסיטאות משקיעות זמן ומשאבים רבים, גם במחקר בתחום, אך מידת היישום עדיין רחוקה ממימוש המטרות העיקריות – חיסכון במשאבים, קידום החינוך והנגשת הידע לכל אחד בזמינות גבוהה, והכול תוך שמירה על רמת הוראה.

במחקרים של רות וירון גילאיי מוכחת ההצלחה הפדגוגית של שיטת הלימוד המתוקשבת ואף נאמר במפורש שרמת ההוראה והידע שנרכש היו לפחות כמו בקורס פא"פ (פנים אל פנים, קורס פרונטאלי רגיל) ואולי אף יותר. רמת החשיפה של התלמידים לחומר לימודים עדכני הייתה גבוהה במיוחד בשל המידע הנמצא בשפע באינטרנט ובזכות חומרי לימוד שפותחו במיוחד עבור הקורס ואגורים באתר מיוחד או במערכת הניהול של המכללה (במאמרים מדובר על מערכת "מודל"). המסקנה ברורה: כדאי להרבות בשיעורים מתוקשבים ובלימוד מרחוק למען מימוש המטרות שהוזכרו.

כמרצה בעל ותק, גם בלימוד מתוקשב ברמה בסיסית וגם בלימוד מרחוק, יש לי מה להוסיף. בעיקר מכוונת הביקורת לאחר ביצוע קורס מתוקשב (מידע באתר מלווה) עם שפע מפגשי פא"פ (פרונטאלי). בקורס לא ניתן חומר ומידע אקדמי כמקובל, כיוון שחומר כזה אינו בנמצא. לכן נשען הקורס על מידע אינטרנטי, על ידע אישי ועל מערכות תכנה שהוצגו. מעבר לתיאוריה, הקורס הסתמך גם על פרקטיקה בשוק התעסוקה. 116 תלמידים עמדו בהצלחה רבה במטלות טכנולוגיות שנחשפו אליהן לראשונה וביצעו עבודה מסוימת באיכות סבירה בהחלט. הטכנולוגיה והמימוש שלה לא הובאו בחשבון לצורך ציון, אלא רק איכות המידע שנאגר בהתאם לנושא שבחרו הסטודנטים. שיעור ההצלחה היה גבוה במיוחד הן במימוש הטכנולוגיה (מערכת ניהול תוכן והקמת אתר אינטרנט בעזרתה) והן במפגן הידע שהוצג בגיוון האדיר של החומר שנאסף.

למעשה זהו עולם חדש. השאלה הבסיסית היא מדוע לא לעשות כל מה שאפשר, במיוחד קורסים פרונטאליים שמסתמכים על חומרי רקע שמרניים וקבועים שאינם משתנים כמעט? הרי כמעט הכול מצוי באינטרנט או בקבצים שניתן להעלות לכל מאגר בקלות, כמו מצגות, שרטוטים, אינפוגרפיקה, קבצים סטטיסטיים, סיכומים וכדומה.

אבל הנושא לא מתקדם בארץ, ואפילו המועצה להשכלה גבוהה הותירה בידי המוסדות האקדמיים את ההחלטה על ביצוע קורסים מתוקשבים בכלל וקורסים מתוקשבים בלימוד מרחוק בפרט. יש לכך כמה סיבות, העיקרית ביניהן – סלידת רוב המרצים או התנגדותם הפסיבית או האקטיבית לנושא. וזו בדיוק הבעיה שמוזכרת בעקיפין ובפינות מוצנעות. אין מחקר שהביא בחשבון גם את השחקן הראשי בתחום – זה שמעביר את החומר לתלמידים ומכין את המצגות על בסיס ביבליוגרפיה אקדמית עדכנית.

אף אחד לא בחן את הסיבות האמתיות, לפעמים המלאכותיות, להתנגדות אותם מרצי אקדמיה. אולי כאן אומר את האמת בגלוי – המרצים חוששים לפגיעה בהכנסתם משום שהם מתוגמלים לפי שעות הוראה בפועל. המרצים חוששים לזמנם החופשי משום שקורס מתוקשב בלימוד מרחוק מצריך שפע של התכתבות וקשר רציף עם תלמידים. מרצים חוששים מקורס מתוקשב בלימוד מרחוק, ובמיוחד משימוש בטכנולוגיות בגלל העדר אוריינות מחשבים. יש גם כאלה המסרבים לחשוף חומר לימודי שהכינו, מחשש להעתקתו. מי יחקור כיוון זה?

אלה הסיבות האמתיות, לפחות בישראל, להססנות הרבה והלא מוצדקת של האקדמיה בארץ בנושא הכנסת לימוד מתוקשב מרחוק. על החיסכון מדברים ומסבירים, חוקרים ומדגימים. על האפשרויות האקדמיות מדברים כבר שנים (ראה אוניברסיטאות פתוחות וגם אחרות בכל העולם), אבל מי ירים את הכפפה? מי תהיה האקדמיה שתעז לבצע מהלך משולב עם חזון לעתיד טוב יותר?

דור ביניים של כוחות הוראה הוא דור ביניים כמו בכל מקצוע. כאשר השתנה ענף התיווך בישראל, דור המתווכים הוותיק קיבל הכשר על ידי מתן רישיון ללא בחינה למעשה. החדשים כבר נבחנים. מומלץ לקרוא את החוק. גם בתחום הלימוד המתוקשב יש לבצע פשרה מיידית כדי לקדם את הנושא, למען חיסכון קטן כיום וחיסכון גדול בעתיד. זהו חזון – לראות האור בקצה המנהרה ולא את הפנס מעל הראש. לרוב בשורה מתנהלת לאִטה.

הצעתי – לקיים לימוד מתוקשב בלימוד מרחוק, עכשיו ומיד, לכל מרצה שמוכן להרים את הכפפה, לכל מרצה שמוכן לקשר מדוור מתמיד עם תלמידיו, שמעביר חומרי לימוד לרשת האינטרנטית או לרשת האקדמית, שאיננו חושש ממטלה שכזו. לקיים רק רבע מהמפגשים הפרונטאליים כדי ליצור קשר ישיר עם הסטודנטים, אך לשלם למרצים את שכר ההוראה המלא כאילו התקיימו כל המפגשים בצורה רגילה. שכר המרצים ישולם על הקשר המדוור במקום על קשר פא"פ (פנים אל פנים). הקשר תלמיד/מרצה יכול להתקיים גם עם מעט מפגשים.

רק אם אחדים יתנסו בשיטה, ורבים ישמעו עליה וידברו עליה, רק כך יהיה סיכוי להגביר את התנופה ולדרבן את האקדמיה להוביל מהלך כזה.

תמיד אפשר לתת קורסים מתוקשבים בלימוד מרחוק לתלמידים שיבחרו בכך, כקורסי בחירה ולא חובה, ואז ניתן למדוד את הביקוש ולהסיק מסקנות בהתאם. את הבחינות אפשר לקיים בתהליך מפוקח, וכך לחזק את אמינות הלימוד העצמי ואת הידע הנרכש. גם לתלמידים המתקשים ללמוד מרחוק יש פתרונות חלופיים. אין צורך לפנות לטכנולוגיות עתירות השקעה – צילום שיעורים, סינכרון בין הרצאה מצולמת למצגת והקלטות. אפשר להתחיל בפשטות, ורק עם צבירת תקציב להשתמש בשיטות המתוחכמות יותר. לא כל מרצה אוהב ורוצה להצטלם, לא כל מרצה עובר מסך. לא כל מרצה יאהב לככב באופן קבע ובמשך שנים בהרצאה מצולמת, בעוד שהוא, ככולנו, משתנה (אולי משתבח) עם השנים. אז מי האקדמיה שתרים את הכפפה הקלה הזו?

על המחבר / המחברת

Avatar

מאיר פלג

M.A בניהול וביקורת. מרצה, יזם, ויועץ בתחומים: ניהול, מחשוב ושיווק. 45 שנות ניסיון בניהול וביקורת.

2 תגובות

  1. יהושפט גבעון
    יהושפט גבעון ינואר 04 2016, 20:31
    אני מציע שתרחיב את היקף קריאתך

    בנושאים הבאים:
    1.במתודולוגיות שיושמו במחקרים שהזכרת ואחרים (בדרך כלל נוהגים לדרוש מהמשתתפים שיביעו את דעתם בסוף קורס בסקר ואז התוצאות מעודדות מאד ואילו במחקרי עומק אחרי כמה חדשים ושנים מתגלים החורים במחקרים: שפה לא מוגדרת כראוי, לוגיקה רופסת ותוצאות לא מעודדות);
    2. במחקרים על תופעות מדאיגות שמתרחשות אחרי שנים של שימוש בתוכנות המלוות "קורסים מתוקשבים" ולא רק בהקשר הלימודי;
    3. תרחיב את ידיעותיך לגבי מה "נמצא באינטרנט", מה זה מידע ומה זה ידע (כולל הבעיה של בלבול המשמעויות הנובע ממחסר לשוני באנגלית בנושא זה שמספר חוקרים עלו עליו כבר לפני כמה שנים) כדי שלמאמר כמו שלך יהיה תוכן שאפשר להפיק ממנו לקחים (בתחום "הטכנולוגיה בחינוך" קוראים לזה תופעת האיים – איי ההצלחה – שלא נהפכים ליבשות).

    בהצלחה,

    השב לתגובה
  2. מפ
    מפ ינואר 04 2016, 21:35
    תאוריה או פרקטיקה?

    אינני חוקר אקדמי אלא פרקטיקן ולא רומטיקן אקדמי. סטודנטים שמגיעים ען חור בהשכלה בסיסית לא ישלימו השכלתם וישארו אי בודד כדבריך. סטודנט עם רקע – נשאר עם בשת של ידע ומידע, ואינני מערבב, ושכחת את הנתונים עצמם שהם הבסיס ההתחלתי. אינני בויכוח אקדמי , אלא רואה את המציאות. רמת הסטודנט ירודה, ולצערי גם אצל המרצים הותיקים כך. כמובן שלא אסגיר שמות של מכלוות או מרצים וראשי חוגים נצחיים שאין להם נסיון שטח בכלל ומרצים על דברים שאינם כבר במציאות. אין טעם להמשיך בדיון "תגובתי" שכזה, משום שאינני מהסוג של אקדמיה לנצח, ויש לי את הביקורת המבוססת על האקדמיה – ראה google.wix.com/taliacademy

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בIT

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!