JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

פורום DUN'S100 של ענף ההייטק

עיקרי דברי המרצים בכנס

פורום DUN'S100 של ענף ההייטק מימין לשמאל: דב מורן, סיגל מאור משנה למנכ"ל דן אנד ברדסטריט ואייל ולדמן צילום: קובי קנטור
יולי 27
15:24 2015

בכירי ענף ההייטק והטכנולוגיה התכנסו היום בפורום ראשון שקיימה דן אנד ברדסטריט, במשרדיה שבגבעתיים, במסגרת פורום DUN'S100

אבירם ז'ולטי, סגן המדען הראשי, משרד הכלכלה: "חברות רב לאומית חשובות מאוד לישראל. מצד אחד יש לנו המון אקזיטים ומצד שני חברות רב לאומיות שמכבידות על הענף. ראינו בשנת המשבר של 2008 היעלמות של מרכזי פיתוח של חברות גדולות ושהיה צורך לפטר עובדים מיד עשו זאת. אם הבורסה הייתה שחקן יותר מרכזי ושוק S'IPO היה משמעותי יותר, היינו יכולים לעשות יותר. גם המוסדיים לא נמצאים במשחק, הם חטפו מכה בשנת 2000 ונעלמו מהשוק".

עמית ברוך, סגן נשיא ומנכ"ל קבוצת טכנולוגיות מתפתחות, אינטל ישראל: 3 מרכזי פיתוח של אינטל לא בת"א, העסקת 10,000 עובדים בכל הארץ לא הולכים ברגל, אז שמדברים על מה שהמדינה נותנת צריך גם לקחת בחשבון מה המדינה מקבלת, היא מקבלת תעשיה איכותית שנים קדימה.

גלעד דה פריס, סמנכ"ל אסטרטגיה, אאוטבריין: אם אני שולח עובד להתמקצעות מעבר לים לשנה- שנתיים, אתה והעובד מקבלים פטיש בראש מצד רשות המיסים.

אייל ולדמן, מנכ"ל מלאנוקס: המדינה צריכה כמה שפחות להפריע ליזמים ולדאוג שהחינוך הטכנולוגי והמדעי באונ' יהיה ברמה הכי גבוהה. המקום הנכון להביא את הטאלנטים הכי טובים מכל העולם זה לאקדמיה. אם ניצור פה גרעיני ידע וטכנולוגיות באונ' זה ימשוך יותר ויותר חברות לארץ. כמו שבארה"ב מושכים את המוחות הכי טובים מהארץ, מהודו, ומסינגפור- אנחנו צריכים להביא אותם לפה ל5- ו10 שנים. המדינה צריכה להשקיע בתשתיות של הייטק לעתיד, המדינה צריכה לדאוג ל-10 שנים קדימה.

דברים אלו ועוד, נאמרו הבוקר מפי בכירי ענף הייטק והטכנולוגיה בפורום היי טק הראשון שקיימה קבוצת דן אנד ברדסטריט, במשרדיה שבגבעתיים, במסגרת פורום DUN'S100

צח ברקי, סמנכ"ל אגף מידע, כלכלה ומחקר בקבוצת דן אנד ברדסטריט ציין: "בשנתיים האחרונות נרשם קצב שיא בהיקף האקזיטים ולמרות זאת התעשיה עוד רחוקה מיכולת המיצוי שלה עקב מחזור בהון אנושי מיומן. קצב גידול המשרות השנתי בענף ההייטק בשלוש השנים האחרונות, עמד בממוצע על כ-10000 משרות שכיר חדשות, בעוד שפוטנציאל קצב הגידול עמד על כ-12,000 משרות שכיר חדשות. ניתן לצמצם את הפער האמצעות הכוונה ממשלתית להגדלת היקף זכאי תעודת בגרות שהשלימו מקצועות ליבה להמשך לימודים גבוהים בתחומי הטכנולוגיה"

הנוכחים בפורום התייחסו לכך שישראל הינה פקטור משמעותי בתחום הייטק וסטארט אפים רבים:

בן פסטרנק, מנכ"ל קבוצת אמן ציין כי: חלק מהותי מההתפתחות הזו זו סביבת הריבית הנמוכה, המאפשרת פיתוח והקמת חברות רבות. היכולת של שוק ההון לממן תהליכים כאלו מעודדות פתיחת חברות ומביאה בסופו של דבר לחדשנות.

גיא הדרי, סמנכ"ל מע' מידע וסגן נשיא בכיר, טבע תעשיות פרמצטיות: אנחנו בשיאה של מהפכה דיגיטלית שמשנה את החיים שלנו מהקצה לקצה. הילדים של היום חיים בעולם אחר וזה מייצר כל הזמן יוזמות חדשות וחדשניות וזה לא ייחודי רק לשוק הייטק הישראלי.

עוזי נבון, מנכל אורקל ישראל: אנחנו בעיצומה של מהפיכה דיגיטאלית. מדובר בשינוי תרבותי שבו הדור הצעיר הוא זה שמוביל את השינויים ולא הדור המבוגר כמו בעבר. יש בארץ הון אנושי איכותי ועוצמתי, אנחנו תרבות יזמית שמייצרת חברות רבות באופן יחסי.

אתי לוצאטו, שותפה מנהלת, לוצטאו את לוצטאו: מדעי החיים זה חלק משמעותי מאוד מהייטק בארץ, כאשר האקדמיה כאן משחקת תפקיד מאוד חשוב. ישראל כבר כמעט עשור מובילה בכל הפרמטרים שמעידים על אומת טכנולוגיה. אין ספק כי לתעשייה הביטחונית יש תרומה משמעותית להון האנושי.

דב מורן: חייבים לשים לב לסין, שהופכת להיות הגורם הכלכלי הדומיננטי גם בעולם הייטק. גם בארה"ב שוק היי טק מטורף לגמרי- אתה לוקח חברת סטארט אפ, שיש לה ערך כלשהו בישראל ושם אותה בארה"ב ופתאום היא שווה פי 5, ככה גם אם תשים אותה בסין. אין ספק כי מדובר בשילוב של אלמנטים כלכליים יחד עם סביבת ריבית נמוכה המאפשרת לכסף גדול לזרום להייטק.

עמית ברוך, סגן נשיא ומנכ"ל קבוצת טכנולוגיות מתפתחות, אינטל ישראל: יש שילוב של תרבות וטכנולוגיה שבעבר לא היו. יש סביבנו אינסוף מידע שהיום כבר ניתן לנתח אותו ולייצר תובנות. גיוס הכספים, מסייע אבל הוא לא הפקטור המשמעותי. כמו הון אנושי איכותי ותרבות סטארט אפ שקיימת בארץ.

הנוכחים בפורום התייחסו לתרבות האקזיטים הקיימת אצלנו

רונית בן בסט, מנכ"לית, לשכת המסחר ישראל- אמריקה: אותי מטרידה מאוד הסוגיה של טיפוח טאלנט ישראלי שיודע לגדול ולטפח חברות ולא רק לעשות אקזיטים. לצערי, אני היום רואה פחות ופחות חברות כאלו. אנחנו כחברה ישראלית חייבים לעודד טיפוח וגדילה של חברות. צריך לייצר יותר ויותר חברות כמו צ'ק פוינט וחברות שגדלות ונשארות בארץ.

דב מורן: אין פה אמת אחת- יש חברות שצריכות להימכר והיזמים מאוד להוטים למכור, ויש חברות שלא יתפתחו אם לא יימכרו ויש כאלו שצריכות להישאר ולא להימכר. זו בסופו של דבר החלטה של היזם. אני אישית סירבתי שש, שבע פעמים לסאנדיסק להצעת רכש אבל בסוף מכרתי. זה נורא אינדיבידואלי וזה קשור לתנאי השוק. מתחילים המוני סטארט אפים, שמתוכם אתה רואה 10 חברות מובילות ומתוכן אחת או שתיים יתפתחו להיות חברות ענק.

עמית ברוך, סגן נשיא ומנכ"ל קבוצת טכנולוגיות מתפתחות, אינטל ישראל: באינטל משקיעים הרבה מאוד מאמצים בפיתוח החדשנות ובתכניות שמעודדות יזמות. האקזיט הוא לא חזות הכל, הוא לא בונה משק חזק..

ארז צור, מנכ"ל EMC ויו"ר פורום מרכזי הפיתוח של החברות הבינלאומיות, IATI : הרבה פעמים יש חזון של סטארט אפים ללכת רחוק ולא למכור אבל מוכרות בסוף בגלל תנאי השוק. פה בישראל אם אתה אומר שעשית אקזיט אתה נחשב כוכב עליון, אתה רוצה למקסם את היוזמה שלך. אין ספק שזה מצב טוב למדינה שמקבלת כספים רבים מהאקזיטים. יש חברות שצריכות להימכר ולא יודעות להתנהל אחרת ויש כאלו שיודעות ויכולות להמשיך.

אבירם ז'ולטי, סגן המדען הראשי, משרד הכלכלה: חברות רב לאומית חשובות מאוד לישראל. מצד אחד יש לנו המון אקזיטים ומצד שני חברות רב לאומיות שמכבידות על הענף. ראינו בשנת המשבר של 2008 היעלמות של מרכזי פיתוח של חברות גדולות ושהיה צורך לפטר עובדים מיד עשו זאת. אנחנו כמדינה לא נוכל לבצע שינוי דרמטי בתרבות, אבל מצד שני כן יכולים לאזן את המצב, למשל אם הבורסה הייתה שחקן יותר מרכזי ושוק S'IPO היה משמעותי יותר, היינו יכולים לעשות יותר. גם המוסדיים לא נמצאים במשחק, הם חטפו מכה בשנת 2000 ונעלמו מהשוק.

עמית ברוך, סגן נשיא ומנכ"ל קבוצת טכנולוגיות מתפתחות, אינטל ישראל: השילוב של חברות גדולות, 3 מרכזי פיתוח של אינטל לא בת"א, העסקת 10,000 עובדים בכל הארץ לא הולכים ברגל, אז שמדברים על מה שהמדינה נותנת צריך גם לקחת בחשבון מה המדינה מקבלת, היא מקבלת תעשיה איכותית שנים קדימה.

אייל ולדמן, מנכ"ל מלאנוקס: הנפקה היא אקזיט הרבה יותר משמעותי מהאקזיט עצמו. ברגע שאתה מוכר את החברה שמת חסם לחברה. לאינטל ו-EMC יש משמעות מכרעת על החברה הישראלית והכלכלה הישראלית. השאלה הגדולה היא איפה מתקבלות ההחלטות- אם המנכ"ל של החברה יושב בארץ או במעבר לים? הכול תלוי ברמת ההסתכלות. אין ספק שככל שיהיה חברות שרצות לטווח הארוך זה ישפיע לטובה על הכלכלה הישראלית.

גיא הדרי, סמנכ"ל מע' מידע וסגן נשיא בכיר, טבע תעשיות פרמצטיות: העניין הזה של מימד מנהיגותי קצת חסר בארץ. עם זאת, כאשר נוצרת פלטפורמה של חברות רב לאומיות זה מביא תרבות ניהולית אחרת שמוסיפה מימד נוסף על תרבות האקזיט.

ארז צור, מנכ"ל EMC ויו"ר פורום מרכזי הפיתוח של החברות הבינלאומיות, IATI :בסופו של דבר אין סטארט אפים מוואקום- מרביתם עבדו בחברות רב לאומיות כמו אינטל או בצה"ל ולמדו במקומות אחרים שמשפיעים בסופו של דבר על הסטארט אפים שהם מקימים. החברות הרב לאומיות גם משקיעות בחברות אחרות ומביאות לכאן מנכ"לים רבים להשקעות נוספות.

גלעד דה פריס, סמנכ"ל אסטרטגיה, אאוטבריין: אנחנו רואים קרוב ל-15 הנפקות בשנה של חברות ישראליות. לצערי כבר קשה לראות חברות ישראליות כמו צק פוינט. לנהל חברה של 40 איש לעומת חברות של 400 איש זה דבר שונה לגמרי. חשוב לציין שיש פה חברות כאלו, שיודעות לנהל בצורה הזו כמו- EMC ואיירון סורס, אבל לא מספיק. צריך להביא כוח אדם מחו"ל שיטמיע ניהול של של ניהול ארגון גדול ולא של אקזיטים. מצד שני אם שולח עובד שלך להתמקצעות מעבר לים לשנה- שנתיים, אתה והעובד מקבלים פטיש בראש מצד רשות המיסים.

נושא נוסף שדנו בו בפורום הוא סיוע של המדינה לענף היי טק?

עומר קפלן, משנה למנכ"ל ironSource: כל עניני המיסוי בישראל הוא מאוד מורכב ובמקרים רבים מייצר חוסר מוטיבציה של חברות להימכר או חוסר רצון של חברות זרות להתקרב. יש הרבה הגבלות שיכולות בטיפול נכון לייצר הרבה חברות ישראליות גדולות.

דב מורן: כל נושא המימון הפיננסי של הקרנות נתון במיסוי כבד שמגביל מאוד, למרות שנראה שיש בישראל הרבה כסף להשקעה האמת שאין פה הרבה כסף להשקעות.

ארז צור, מנכ"ל EMC ויו"ר פורום מרכזי הפיתוח של החברות הבינלאומיות, IATI : יש פה דיסוננס. מצד אחד יש מדינה שמתחלפת מדי שנה וחצי ובניגוד להיגיון נראה כי המדינה לא רוצה שיעזרו לה. אם המדינה באמת רוצה לסייע למשקיעי ההייטק היא צריכה לבוא למקומות בהן מקבלים את ההחלטות ולבקר בחברות.

עמית ברוך, סגן נשיא ומנכ"ל קבוצת טכנולוגיות מתפתחות, אינטל ישראל: מה שחסר היום הוא תכנון ארוך טווח, אין חשיבה איך המדינה רוצה שהמשק ייראה מבחינת תעשייה בטווח הארוך. אנחנו אלופים בכיבוי שריפות אבל אין חשיבה לטווח ארוך כמו משיכה של חברות לכאן, מדינות אחרות עושות את זה ואנחנו לא. אם לא נתעורר נמצא את עצמנו בסיטואציה פחות טובה.

אייל ולדמן, מנכ"ל מלאנוקס: המדינה צריכה כמה שפחות להפריע ליזמים ולדאוג שהחינוך הטכנולוגי והמדעי באונ' יהיה ברמה הכי גבוהה. המקום הנכון להביא את הטאלנטים הכי טובים מכל העולם זה לאקדמיה. אם ניצור פה גרעיני ידע וטכנולוגיות באונ' זה ימשוך יותר ויותר חברות לארץ. כמו שבארה"ב מושכים את המוחות הכי טובים מהארץ, מהודו, ומסינגפור- אנחנו צריכים להביא אותם לפה ל5- ו10 שנים. המדינה צריכה להשקיע בתשתיות של הייטק לעתיד, המדינה צריכה לדאוג ל-10 שנים קדימה.

אתי לוצאטו, שותפה מנהלת, לוצטאו את לוצטאו: אנחנו נוטים לבקר יתר על המידה את הממשלה, אבל היא כן הקצתה משאבים לא מעטים לנושא. מה שיש לשפר הוא להוסיף כספים רבים ולמשוך מוסדיים להייטק.

ארז צור, מנכ"ל EMC ויו"ר פורום מרכזי הפיתוח של החברות הבינלאומיות, IATI : אין מספיק תקציבים שמושקעים בתחום הטכנולוגי. אני מקווה שהמדינה תבנה תכנית לטווח הארוך ותכניס עוד ועוד כספים ותדע לשלב אוכלוסיות נוספות לשוק העבודה.

אבירם ז'ולטי, סגן המדען הראשי, משרד הכלכלה: יש הרבה מאוד דברים שהם מחוץ לתחומי האחריות של המדען הראשי. אנחנו פועלים לתקן את הדברים האלו. הקמנו מרכזי ננו טכנולוגיה ושפכנו הרבה מאוד כסף כדי למשוך חוקרים מובילים מהעולם ולספק להם מעבדות איכותיות. בנוסף, הקמנו מנהלת של חזרה של מוחות ישראליים בה אנחנו נותנים מענה לכל הבעיות שלהם.

הנוכחים בפורום גם התייחסו לשאלה, איך משמרים את העובדים הטובים ומביאים כוח אדם איכותי לענף?

עמית ברוך, סגן נשיא ומנכ"ל קבוצת טכנולוגיות מתפתחות, אינטל ישראל: מעבר לתנאים החומריים הקיימים שאנחנו דואגים לשפר כל הזמן. ישנם אלמנטים נוספים בסביבת העבודה של העובד שאנחנו משתדלים לטפח ולפתח, כגון- דאגה למשפחת העובד.

רונית בן בסט, מנכ"לית, לשכת המסחר ישראל- אמריקה: השאלה היא כמה העובד מרוצה וכמה נעים לו. איך אתה מגדל אותו כרץ מרתון ולא רץ ספרינט. אנחנו בהחלט רואים חברות מובילות שדואגות לסביבת העבודה וחברה שפועלת כך משיגה עובדים טובים יותר ועובדים מרוצים יותר.

דב מורן: האתגר והדרך הנכונה הוא להפוך את העובדים לשותפים אמיתיים שלך, תנו להם אופציות והרגשה שהם שותפים להצלחה. זה עדיף על ימי כיף או משכורות גבוהות.

בברכה,

רן רהב

דובר דן אנד ברדסטריט

על המחבר / המחברת

אין תגובות

אין תגובות

אין תגובות כרגע. תרצה להוסיף תגובה?

כתוב תגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בIT – דברים בשם אומרם (יחסי ציבור)

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!