JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

"ענישה מרתיעה" לא תמגר את עבירת הרצח

עבירת רצח אינה משאירה שיקול דעת שיפוטי

"ענישה מרתיעה" לא תמגר את עבירת הרצח צילום: Alchemica wikimedia commons
אפריל 23
13:48 2014

שוב נרצח צעיר אחד בידי צעיר אחר, ושוב ירוצו מיליוני ישראלים מזועזעים אל המשפט הפלילי לדרוש ממנו ישועה. שוב יואשמו השופטים ב"רחמנות", שוב ירואיינו "מאבטחים חמושים" ושוב יתמלאו אמצעי התקשורת בסיסמאות זכריות מתלהמות על "מיגור הפשע" ועל "יד חזקה".

אני כותב (גם) את הרשימה הנוכחית מתוך הכרה ברורה שהנגע הקשה המוליד את התמכרותה של חברה שלמה לפתרונות אלימים, הוא אותו נגע עצמו המוליד את האלימות הזכרית הגואה ואת הפשיעה המאורגנת. האבחנה המופרכת בין "כוח טוב" ו"כוח רע", בין "אכיפה" ו"אלימות", מסתירה מעיניה של החברה הישראלית כולה את האסון שהיא ממיטה על עצמה בעיוורונה. אני כותב (גם) את הרשימה הנוכחית מתוך הכרה ברורה שאינני יכול לשנות עיוורון זה. אותו המון הדורש משופטיו יד חזקה בתחילתו של כל יום, יוליד מתוכו את אותם "ילדים נורמטיביים" שירצחו ויירצחו בסופו של יום, ורק נס או תיקון חברתי כולל ועמוק יגאל את כולנו מאסוננו.

מכל שפע ההפרכות הנצעקות לאחר כל מקרה מתוקשר של פשע חמור, אתמקד באחת הנוגעת ל"ענישה מרתיעה". הטענה הנפוצה ביותר בזירה הציבורית לכל רבדיה, מראשי המחוקקים ועד לאחרוני המגיבים ברשת, היא כי השופטים משתמשים לרעה בשיקול דעתם ואינם גוזרים עונשים מרתיעים דיים. האמונה הפשוטה והברורה מאחורי טענה זו היא כי עונשים חמורים יותר שיוטלו היום, יפחידו כל מי שיתכנן פשע מחר, וכך תמוגר הפשיעה. ככל שהיא מופרכת, ניתן להבין אמונה תמימה זו כשהיא נוגעת לכל העבירות שבספר החוקים הישראלי מלבד אחת, היא עבירת הרצח. עבירה זו היא היחידה שאינה משאירה שיקול דעת שיפוטי כלשהו לשופטים. העונש האחד והיחיד הצפוי לאדם שהורשע ברצח (ולא רק בכוונה תחילה) הוא מאסר עולם ואין בלתו. כך הדין בישראל מאז שקמה לפני שישים ושש שנים, ושום שינוי שייזמו מחוקקים פופוליסטיים לא יוכל להבנות אותו יותר משהוא מובנה כיום.

מי שרצח את יפתח גריידי אתמול ייקבר בתא כלא לשארית חייו אם יורשע, ולפי החוק הנוכחי אפילו הרחום שבנשיאים לא יוכל להוציא אותו משם לפני גיל חמישים. האם קלט עובדה זו והפנים אותה כאשר דקר אדם למוות בשל עניין פעוט שהיה ביניהם? אם קלט והפנים, מדוע לא נרתע? אם הוא שפוי, הוא היה שוקל את מעשיו במאזן הסיכונים והסיכויים ומוותר על הדקירה. אם אינו שפוי, לא תועיל לו שום ענישה. מדוע, אם כן, לא "נרתע" רוצחו המתועב של יפתח גריידי נוכח מאסר העולם הצפוי לו?

התשובה הכנה והפשוטה הידועה לכל אדם הגון היא שהוא לא "נרתע" משום שלא חשב כלל באותו רגע, ולכן לא היה "נרתע" גם מעונש מוות. כשקרא בעיתון לפני יומיים, לפני שבועיים ולפני חודשיים שאדם זה או אחר נשלח למאסר עולם בשל רצח, מיצתה המדינה את כל יכולתה להחדיר למוחו את העובדה הפשוטה והחד-משמעית שרוצחים צפויים למאסר עולם. גם שותפיו לתכנון הרצח ולביצועו, אם היו כאלה, קראו כנראה בעיתון שעונשם של שותפים לרצח הוא כעונשו של הרוצח. אם עונשים כבדים מרתיעים, ואם מאסר עולם הוא עונש כבד, לא היה אמור להיות אדם שפוי אחד במועדון ברעננה שיספק לרוצח כלי רצח או ישתף אתו פעולה בכל דרך אחרת. ובכל זאת היו שם ישראלים צעירים, נבונים בדרך כלל, אוהבי חיים בדרך כלל, מפונקים בדרך כלל, שונאי סבל בדרך כלל, שהשתתפו כנראה במעשה רצח. ואם אני צודק בכל מה שכתבתי עד כאן, לא תהייה לכליאתם לכל חייהם שום השפעה על מקרה הרצח הבא.

על המחבר / המחברת

יורם שחר

יורם שחר

פרופסור למשפטים במרכז הבינתחומי, הרצליה. לשעבר באוניברסיטת העברית ואוניברסיטת תל-אביב. עוסק במשפט פלילי והיסטוריה של המשפט.

4 תגובות

  1. כרמי
    כרמי אפריל 23 2014, 15:14
    מייאש

    אז מה כן ימגר?

    השב לתגובה
    • יורם שחר
      יורם שחר Author אפריל 23 2014, 16:53

      כרמי, שום דבר לא יעזור בלי שינוי חברתי עמוק. אני יודע שזה נשמע חנוני, תבוסתני, אקדמי, תיאורטי ועוד הרבה דברים רעים אחרים, אבל אני בכל זאת מבקש שתחשוב אם יש עוד משהו שאנחנו עושים בחיינו הרגילים שאנחנו מתעקשים לעשות אותו רק מפני שהוא קל ואנחנו לא רוצים או לא מסוגלים לעשות משהו אחר. האינסטינקט הבסיסי שלנו הוא להעניש והלוואי שהיינו מודים בכך שזה לא יותר מאינסטינקט שירשנו מהקופים והנמלים. במקום להודות בכך שהאינסטינקט הזה בא מהבטן ולא מהשכל, אנחנו מלבישים עליו נימוקים שכלתניים ואומרים לעצמנו ולאחרים שהענישה "מרתיעה". היא לא. עובדה. הענישה הוחמרה מאד בשנים האחרונות (אני יודע שרוב הציבור לא מאמין לזה) ויחד איתה הוחמרה מאד האלימות האישית מהסוג שהתרחש אתמול. פשיעת הרכוש דווקא ירדה מאד. למה? בעיקר בגלל שינויים מדיניים וכלכליים ולא בגלל הענישה. מי שעשה הון מלפני עשר שנים מגניבת מכוניות לא פחד משנה פחות או יותר בכלא וככל שהעלינו את העונשים (קראנו לזה אז "מכת מדינה") לא הצלחנו למגר שום דבר. גנבי המכוניות הפסיקו כמעט לגנוב כשהושלמה גדר ההפרדה והפסיקו לגמרי כשירד מחיר המכוניות החדשות. אתה יכול להשאיר היום את המכונית שלך עם המפתח בפנים ואף אחד לא יטרח לגעת בה, לא כי הוא מפחד ממך או מיוחנן דנינו אלא כי חבל לו על הזמן. מה המסקנה? המסקנה היא שפשיעה פותרים רק בשינויים חברתיים עמוקים ולא בכוח. זה פשוט לא יעזור.

      השב לתגובה
  2. קושיות
    קושיות אפריל 25 2014, 07:18
    ומה בקשר לאפשרות שהרוצח יחזור על מעשיו

    מי שרצח פעם עלול לרצוח בשנית במיוחד אם לא יהיה כלוא

    השב לתגובה
  3. מתמחה
    מתמחה אפריל 28 2014, 09:06
    אתה דוחף בעקיפין לאמונה דתית

    אם אי אפשר להרתיע עבריין בעונש בעולם הזה אז אולי העונש המחכה לו בעולם הבא ירתיע אותו

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בחוק ומשפט

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!