JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

פורד, קבאנו ומידת ההוכחה הפעורה ביניהם

דרושות ראיות ברורות לכך שעדות היא אכן עדות אמת

פורד, קבאנו ומידת ההוכחה הפעורה ביניהם פרופ' דורון מנשה
אוקטובר 25
09:30 2018

המאמר נכתב במשותף עם איל גרונר

פרשת עדותה של כריסטין פורד נגד ברט קבאנו בעת שהתנהל הליך השימוע באשר למינויו של קבאנו כשופט בבית המשפט העליון בארה"ב, מעוררת שאלה באשר למידת ההוכחה הדרושה לממצא בדבר מהימנות עדותה של פורד, על כך שקבאנו תקף אותה מינית כאשר הייתה בת 15 וקבאנו בן 17, ובשל עדות זו לא למנות את קבאנו למשרה.

בארה"ב היו הדעות בעניין זה חלוקות. מצד אחד נטען שהשימוע בסנאט הוא בעצם ריאיון עבודה, שנועד למעשה לבחון האם קבאנו מתאים לתפקיד. די בכך שמוגשת תלונה בעלת חזקת אמינות כך שנטל ההוכחה צריך לעבור לקבאנו לסתור את התלונה במידת הוכחה של מעבר לספק סביר. לפי גישה זו די בספק סביר שקבאנו ביצע את העבירה על מנת לדחות את המינוי. במצב זה לקבאנו לא יספיק אפילו להוכיח את חפותו במאזן הסתברויות, ודי לעורר ספק בכך שביצע את העבירה על מנת לדחות את מינויו. מצב זה הוא בעצם חזקת אשם בעקבות תלונה בעלת חזקת אמינות לכאורה.

לעמדה זו ראו: Justin Ward, Is Kavanaugh ‘innocent until proven guilty?’ Medium (sep 28 2018) בכתובת: https://medium.com/@justinward/is-kavanaugh-innocent-until-proven-guilty-7d9d04d0f81.

עמדה דומה היא שבהינתן חזקת אמינות לתלונת המתלוננת יש לפסול את המינוי אפילו אם קבאנו אינו אשם, וזאת מטעמי נראות לכך שבית המשפט העליון הוא מקום שבו נעשה צדק. ראו: The New York Times Editorial Board, How Brett Kavanaugh Failed (oct. 4 2018). בכתובת: https://www.nytimes.com/2018/10/04/opinion/brett-kavanaugh-supreme-court-vote.html.

לעומת זאת נטען שיש למנות את קבאנו אף אם הוא אשם, על מנת להגן על חזקת החפות. ראו: Soren Midgley, Why Brett Kavanaugh Should Be Confirmed to the Supreme Court Even If He’s Guilty the Federalist (October 2, 2018). בכתובת: https://thefederalist.com/2018/10/02/better-put-guilty-man-court-keep-innocent-man-off/.

שאלת מידת ההוכחה הראויה צריכה, לדעתנו, להיקבע לפי מה שקרוי בספרות התיאורטית בדיני הראיות שיקולי החרטה היחסיים ( שניתן לשאוף לכמתם ממש במסגרת מטריצות חרטה כפי שהראה ג'ון קפלן במאמרו החלוצי בשנת 1968) "מטריצות חרטה". בקווים כלליים הרעיון הוא זה: בהינתן ההכרעות האפשריות (כאן מינוי קבאנו או אי-מינויו), והאפשרות שתהיינה שגויות (מינוי אף על פי שהעדות היא אמת או אי-מינוי אף על פי שהעדות אינה אמת) עד כמה נתחרט בכל אחת מהשגיאות? בפרט איזו שגיאה תייצר את מידת החרטה הנמוכה ביותר? על פי התשובה לשאלה הזאת יש לגזור את מידת ההוכחה, ולהטיל את עיקר סיכוני המשגה על ההחלטה שאם תתברר כשגויה – מידת החרטה לגביה תהיה הנמוכה ביותר.

על פי קריטריון זה נראה כי מידת החרטה הנמוכה ביותר קיימת כאשר ההחלטה היא על מינוי אף על פי שהעדות אמת, מאשר על אי-מינוי אף על פי שהעדות אינה אמת, וכל זאת מן הנימוקים הבאים:

ראשית יש להבהיר כי אומנם אין זו זכותו של אדם להתמנות לשופט בבית המשפט העליון, אך יש לו זכות לא להידחות בשל התנהגות בלתי מוסרית. יש להבדיל בין דחיית המינוי מטעמים אידיאולוגיים לבין דחיית המינוי מטעמי התנהגות בלתי מוסרית ובמיוחד התנהגות שיש עימה חשד לפלילים.

כאשר מדובר בדחיית מינוי מטעמי התנהגות בלתי מוסרית, התוצאה הרעה שנגרמת למועמד אינה מתמצית רק בכך שתקוותו להתמנות למשרה נכזבה, אלא יש בכך פגיעה גם בכבוד האדם שלו. אומנם אין מדובר בהרשעה בפלילים, אולם היות ומדובר בקביעה רשמית שלפיה המינוי נדחה בשל התנהגות בלתי מוסרית, הרי שמבחינה סוציולוגית ופסיכולוגית יש כאן מצב של קלון חברתי, ביזוי פומבי ופגיעה בשם הטוב. פגיעה בזכות שלא להידחות בשל התנהגות בלתי מוסרית תלויה בהליך הוגן ובכלל זה קביעת מידת הוכחה שתעמוד בדרישות ההליך ההוגן. מידת הוכחה זו אינה יכולה להיות נמוכה ממאזן הסתברויות לאור העובדה שכבוד האדם הוא העומד על הפרק.

לכן, אין זה מדויק שקבאנו צריך להוכיח שהוא מתאים לתפקיד. יש להפריד בין התאמה לתפקיד בשל הכישורים המיוחדים הנדרשים, לבין תנאי סף לתפקיד שהוא התנהגות שאינה בלתי מוסרית ואינה מעלה חשד לפלילים. כאשר מדובר בתנאי הסף האחרון נראה שמי שרוצה לטעון לחוסר מוסריות או לחשד לפלילים – עליו נטל ההוכחה.

כאשר משווים את מטריצות החרטה בהיבט האישי, אז הפגיעה בשופט, אם יידחה בשל התנהגות בלתי מוסרית בטעות, גבוהה מהפגיעה במתלוננת, אם השופט ימונה על אף שעדותה אמת. הפגיעה במתלוננת היא פגיעה עקיפה לא משום שפוגעים בה אישית, אלא משום שרצונה שאדם אחר ייפגע לא סופק.

לעומת זאת הפגיעה בשופט היא פגיעה אישית בו. פגיעה אישית בכבוד האדם חמורה יותר מפגיעה עקיפה, משום שאדם אחר, שיש לנו אינטרס שייפגע, לא נפגע. מעבר לכך, הפגיעה בשופט חמורה בהרבה מהפגיעה במתלוננת משום שהשופט נפגע במכלול רחב יותר של היבטים של חייו: פגיעה בתוכנית החיים שלו לעיסוק, הוא מבוזה בשל פגיעה בשמו הטוב כאדם, מפני שנקבע לגביו רשמית כי ביצע מעשה בזוי ובלתי מוסרי.

כפי שטוען אלן דרשוביץ, דחיית המינוי בשל קבלת העדות כעדות אמת תיאלץ את השופט לפרוש מתפקידיו השיפוטיים והוא אף צפוי להיות מודר מביצוע תפקידים נוספים בנוסף לכך שיסבול דחייה חברתית וביזיונות. ראו: Alan M. Dershowitz, This Is No Mere ‘Job Interview’, wsj opinion (Sept. 30, 2018). בכתובת:  https://www.wsj.com/articles/this-is-no-mere-job-interview-1538313919.

יודגש כי אין להקל ראש בכך שאם המתלוננת מעידה אמת, מינויו של קבאנו יגרום לה מצוקה אישית, אולם מצוקה זו אינה משתווה לפגיעה בשופט אם, על לא עוול בכפו, יוכרז שמינויו נדחה בשל התנהגות מינית בלתי מוסרית. מינוי קבאנו לשופט אין פירושו שהמתלוננת משקרת, אלא שגרסתה לא קיבלה תמיכה מספקת על מנת למנוע את המינוי. נוסף על כך, אין פירוש הדבר שהמתלוננת תוקע כשקרנית יותר מאשר במצב הנוכחי. סביר שציבור גדול ימשיך להאמין לגרסתה ויתמוך בה, ובכל אופן יש הבדל בין מצב שבו קיימת קביעה רשמית שאדם ביצע מעשה בלתי מוסרי לבין מצב שבו אין קביעה רשמית כזאת היות ומינוי השופט אינו קביעה שהמתלוננת שקרנית.

במישור הציבורי יש לזכור כי קבאנו כבר נמצא מתאים לשיפוט מבחינת הכישורים המיוחדים הנדרשים לכהונה בתפקיד שופט בבית המשפט העליון. מינוי שגוי של קבאנו אין פירושו שמונה שופט שאינו מתאים לתפקידו. גם אם נניח כי מדובר בעדות אמת, הרי שהקשר הסיבתי בין מעידה בגיל 17 לבין כישורים שיפוטיים נכון להיום הוא לכאורה חלש. לעומת זאת, אם השופט לא ימונה בטעות והוא מתאים לתפקידו, אז יש כאן הפסד של אי-מינוי שופט המתאים לתפקידו.

ומה מבחינת שיקולי נראות או באורח כללי יותר, אמון הציבור במערכת המשפט? לטעמנו, אמון הציבור אינו צריך להתפרש כדעת קהל אמפירית, הרי אם נניח שרוב הציבור היה מאמין שמועמדת מסוימת אינה ראויה בשל מעשה שמבחינת דיני הראיות אין כל ראיות שביצעה אותו, הרי שבמצב זה אין כל הצדקה לא למנות את השופטת רק מפני שדעת הקהל מבחינה אמפירית חושבת ההיפך. אמון הציבור אינו נורמה שלפיה מעדיפים את דעת הקהל על פני המציאות, באותה מידה שלא יעלה על הדעת שאדם יורשע בפלילים רק מפני שאם לא יורשע, תהיה פגיעה באמון הציבור במערכת המשפט.

רונאלד דוורקין טען שבהרשעת חף מפשע מתקיים נזק מיוחד שהוא "נזק מוסרי". נזק זה הוא מעל ומעבר לנזק הישיר הרגיל שבהרשעת חף מפשע (bare harm). בעוד שנזקים ישירים רגילים ניתנים לשקלול תועלתני וקיימים הן בהרשעת חפים והן בזיכוי האשמים, הרי שהנזק המוסרי המיוחד מתקיים רק בהרשעת חפים והוא אינו ניתן לשקלול תועלתני. לדעת דוורקין טיעונים תועלתניים אינם יכולים להביס את זכותו של חף לא להיות מורשע, אם כי הזכות של חף לא להיות מורשע אינה מוחלטת וקיים סיכון מוצדק להרשעת חפים, אולם פסול מוסרית לאפשר מימוש סיכון זה על פי שקלול תועלתני. ((Ronald Dworkin, Taking Rights Seriously, London, Duckworth 1977, p 85

אומנם מרבים לצטט תזה זו בהקשר למשפט הפלילי, אולם טיעונו של דוורקין אינו מוגבל רק למשפט הפלילי. לפי תזה זו קיימת הבחנה בין טיעונים מכוח עקרונות לבין טיעוני מדיניות. זכויות האדם, לרבות הזכות לכבוד ולשם טוב, שייכות לטיעונים מכוח עקרונות ואילו שיקולים בדבר מראית הצדק בבית המשפט העליון או קידום מעמד האישה הם שיקולי מדיניות. אם נכונה טענתו של דוורקין כי טיעונים מכוח עקרונות תמיד גוברים על שיקולי מדיניות וכי טיעון הזכות לכבוד האדם הוא קלף מנצח (trump card) הרי שמידת ההוכחה אינה יכולה להיות שוויונית מבחינת סיכוני המשגה (מאזן הסתברויות) מקל וחומר שאינה יכולה להיות נמוכה ממאזן הסתברויות.

לבסוף, מידת הוכחה נמוכה ממאזן הסתברויות מניחה כי בהינתן תלונה שלא קיבלה תמיכה, הרי שתלונה זו מספיקה לכך שהסטטוס קוו שלפיה המועמד לכהונה הוא אדם שאינו בלתי מוסרי, אינו נקודת המוצא. גישה זו אינה ראויה. יש ערך בכך שהסטטוס קוו בדבר חזקת החפות הוא נקודת המוצא. יש ערך בכך שנקודת המוצא היא שבני אדם הם ישרים ומוסריים באופן בסיסי. על מנת לסתור את נקודת המוצא הזאת דרושות ראיות מספיקות ולא די בעצם העדות.

כללו של דבר, לאור הפגיעה הקשה בכבוד האדם העומדת על הפרק דרושות ראיות ברורות, חד-משמעיות ומשכנעות לכך שעדותה של פורד היא עדות אמת. ראיות כאלו נראה שלא נמצאו במקרה שבו עסקינן.

על המחבר / המחברת

דורון מנשה

דורון מנשה

עורך מדור חוק ומשפט. פרופסור חבר בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה. מומחה לדיני הראיות, וללוגיקה של ההוכחה המשפטית. חבר מערכת בכתב העת International Commentary on Evidence. מגשר ובורר במסגרת המוסד הישראלי לבוררות עסקית וכן במסגרת הפדרציה הארצית לבוררות. פרסם מאמרים רבים וכן שלושה ספרים.

17 תגובות

  1. צבי טוביאס
    צבי טוביאס אוקטובר 25 2018, 09:42
    מאמר חכם וטוב

    מעורר מחשבה וזה העיקר

    השב לתגובה
  2. נסים כהן
    נסים כהן אוקטובר 25 2018, 11:34
    בעקרון אתה צודק

    השאלה רק האם היו ראיות כאלה או לא, והאם קביעת השופט כי לא היו ראיות לא נשענת על עמדה פוליטית או פחד מהבוס

    השב לתגובה
    • דורון מנשה
      דורון מנשה אוקטובר 26 2018, 04:38
      היעדר ראיות משכנעות וברורות

      למיטב הבנתי לא היו ראיות ברורות ומשכנעות במקרה זה

      השב לתגובה
  3. יצחק דגני
    יצחק דגני אוקטובר 25 2018, 12:29
    לפרופסור דורון מנשה הנכבד

    ברור לכל בר בי רב כי לתלונת ההטרדה המינית נגד השופט קבאנו היה רקע פוליטי מובהק. כל הסאגה הזו היא שחיתות מוסרית בלתי נתפסת. כמובן מצד המתנגדים לנשיא טראמפ. לא מתקבל על הדעת להתעסק עם תלונה על מעשה, שנעשה או לא נעשה, לפני 36 שנים כאשר שניהם היו תלמידי בי"ס תיכון. אם מערכת המשפט האמריקאי (ולעניין זה במקרים דומים גם הישראלית) הייתה עניינית ורצינית הם היו צריכים להעיף את המתלוננת נגד קבאנו מכל המדרגות ולא לגרום להצגה מטורללת שרק הזיקה לכל מי שנגע בה ובעיקר לוועדת המינויים של הסנט. שמעתי בזמן אמת ב- CNN חלק מהדיונים בסנט בעניין זה. ממש בושה וכלימה.

    השב לתגובה
    • דורון מנשה
      דורון מנשה אוקטובר 26 2018, 04:43
      הנושא בכללותו

      יצחק היקר

      אותי מעניין לא רק התיק הסםציפי אלא הנושא בכללותו. הקביעה מהי מידת ההוכחה במקרי תלונות אודות תקיפה מינית תשפיע ממילא על רמת הדרישה להוכחת מהימנות התלונה , כמות הראיות וכיו"ב

      השב לתגובה
  4. ג'ון הנרי ויגמור
    ג'ון הנרי ויגמור אוקטובר 25 2018, 15:22
    פסילת קבאנו - מוצדקת

    הטיעון בנוגע נראות הוא הרלוונטי ביותר. מראית פני הצדק של בית המשפט תיפגע אנושות כתוצאה ממינוי זה. הרי לא אחת מלומדים עמדו על כך שמטרת דיני הראיות בכללותה היא לשמר מראית פני צדק. האם אנחנו לא יוצרים פה פגיעה באמון הציבור בבתי-המשפט?

    השב לתגובה
    • דורון מנשה
      דורון מנשה אוקטובר 26 2018, 04:49
      סדר ראשון וסדר שני

      התייחסנו לטיעון זה ואני אחזור כאן מראית הצדק היא עניין חשוב כנאמר: "צדק צריך לא רק שייעשה אלא גם שייראה שיעשה" , אבל נראות של צדק ללא עשיית צדק, היא בעייתית מאוד מנקודת המבט המוסרית הכללית והמוסרית משפטית בפרט קרי מראית פני הצדק ,מקובלותן של הכרעות ואמון הציבור נתפסים בדרך כלל לשיקולים מסדק שני, אנו לא חותרים איליהן כשלעצמם . כל ערכם קיים כאשר ההכרעות מקיימות שיקולי צדק מסדר ראשון כמו חשיפת האמת, הכנה על חזקת החפות ןכיו"ב

      השב לתגובה
  5. יצחק דגני
    יצחק דגני אוקטובר 25 2018, 21:10
    פייק שם וטעות עמו

    מר ויגמור המתחזה היקר, לידיעתך – השופט קבאנו לא נפסל אלא הושבע לשיפוט בבית המשפט העליון של ארה"ב.
    עוד הערה – בשיטת המשפט האנגלי המבחן ע"ש ג'ון הנרי ויגמור עוסק בחיסיון מפני הפללה עצמית.
    פגיעה באימון הציבור נגרמת כתוצאה מהתקשקשות על עניין בן 36 שנים שהפך לויכוח פוליטי בעד ונגד נשיא אמריקאי.

    השב לתגובה
  6. צביה קלמט
    צביה קלמט אוקטובר 26 2018, 12:58
    אינני עורכת דין

    כל שאני יודעת זה מהעיתונים
    אבל נראה לי משום מה שאם יש משהו לא נכון בפרשה זו המעורבות הפוליטית של טראמפ שכנראה היא שהביאה לדחיית התלונה. הפחידו את הקובעים

    השב לתגובה
  7. נדב גוב ארי
    נדב גוב ארי אוקטובר 27 2018, 01:38
    אבל על מה הויכוח

    היתה תלונה
    הוגשה בקשה
    היא נדחתה
    ההליכים בוצעו על פי החוק
    יש החלטה
    מותר לאנשים לחלוק
    כולם חייבים לכבד ההחלטה
    סוף פסוק

    השב לתגובה
  8. פנחס זכאי
    פנחס זכאי אוקטובר 27 2018, 11:01
    הרבה פעמים במשפט שופט נדרש להחליט

    בן שתי גרסאות מנוגדות. ברור שבהחלט יכול לקרות ששני שופטים שונים יגיעולמסקנות הפוכות. ואם יש יותר משופט אחד תתכן גם דעת מיעוט. מה שאומר שהכרעת דין איננה אמת סופית ומדויקת. אבל זוהי השיטה הכי פחות גרועה שנמצאת.

    השב לתגובה
  9. שאלה תמימה
    שאלה תמימה אוקטובר 28 2018, 14:11
    האם באמת הדעה נקעה אחרי ניתוח

    או שקודם קבעת באופן אינסנקטיבי דעה ואחר כך עטפת אותה בהסברים

    השב לתגובה
  10. רינת שמש
    רינת שמש אוקטובר 28 2018, 16:39
    מאמר משכנע ובנוי נכון

    לפני שקראתי חשבתי ההיפך על המקרה.

    השב לתגובה
  11. שלומי עגור
    שלומי עגור אוקטובר 29 2018, 15:46
    נכון מאוד

    לא מזפטי רחוב

    השב לתגובה
  12. עידן שגב
    עידן שגב פברואר 12 2019, 14:07
    ובכל זאת בסופו של דבר

    הכל מוכרע על פי דעתו של השופט המסוים.

    השב לתגובה
  13. עורך דין
    עורך דין אפריל 01 2019, 19:22
    אתה יודע שמשפטים איננו מדע מדויק

    באותו פסק דין יש שופטים שסבורים אחרת מהרוב. מה שקובע זאת התרשמות השופטים.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בחוק ומשפט

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!