JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin
  • ראשי » 
  • חוק ומשפט
  •  » הפילוסופיה של המשפט מנוגדת לעיתים לאתיקה ולצדק

הפילוסופיה של המשפט מנוגדת לעיתים לאתיקה ולצדק

שילוב נציגי ציבור בהליכי השיפוט בבתי דין לעבודה

הפילוסופיה של המשפט מנוגדת לעיתים לאתיקה ולצדק ד"ר יעקב רוב
מאי 20
09:30 2019

אני מפרסם מאמר זה במלאת שנה לכהונתה של נשיאת בית הדין לעבודה – גברת ורדה וירט לבנה. אני תקווה שבמשמרת שלה תצליח הנשיאה לשנות את תפקודו של בית הדין לעבודה שלא פועל לפי כוונת המחוקק על פי חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969.

הפילוסופיה של המשפט היא בין היתר תחום אתי דינמי, הן בשל שינויים חברתיים הן בשל התפתחות של מדעי המוח שמעוררת שאלות הנוגעות למושג האחריות המוסרית, שהוא מונח מפתח במשפט. יש הגורסים כי מדעי המוח מוכיחים כי אין לבני אדם רצון חופשי ולפיכך ספק אם יש מקום ליחס להם אחריות מוסרית. אודה כי אני די חרד משום שלדעתי שופט יחיד זו תופעה מאיימת על היכולת לשפוט שיפוט מוסרי וצודק. שאלה עיקרית המפלגת את התיאורטיקנים בתחום המשפט היא, האם יש להבין את המשפט כמכשיר גרידא או כתכלית בפני עצמה. רק המשפט יכול לאפשר גינוי בשמה של החברה כולה לתופעות לא מוסריות. לפיכך, המשפט אמור לבטא ערכי יסוד ואידיאלים מוסריים, ובכך טמונים משמעותו וערכו. השאלה האם למשפט יש ערך אתי מספק ומה אופיו של ערך זה – היא מן השאלות שפילוסופים של המשפט יעסקו בהן ככל הנראה עוד רבות.

במאמר זה אנסה לסכם דעותיהם של אחרים ואת דעתי לאור ניסיוני כנציג ציבור ולאור השכלתי במשפטים.

"ההצדקות לשילוב נציגי ציבור בבתי הדין לעבודה אינן מבוטלות […] ברם המציאות מלמדת כי נציגי הציבור בבתי הדין לעבודה אינם מגשימים תכליות אלה […] ראינו כי נציגי הציבור כמעט שאינם כותבים עמדה משל עצמם; הם כמעט שאינם משתתפים בדיון; הם אינם יוצרים תחושה חיובית יותר אצל המתדיינים כלפי ההליך (ואולי אף להפך); ועורכי הדין המופיעים באופן תדיר בבתי הדין לעבודה סבורים באופן כללי כי אין בהם כל תועלת".

בית הדין לעבודה הוא בראש ובראשונה בית משפט. בית משפט הוא ארגון מִדרגי, הנשלט על ידי קבוצה מקצועית אחת – שופטים. מעמד נציגי הציבור מוכתב בעיקר על פי תפיסתם של השופטים. לחלק מהשופטים עמדה חיובית כלפי נציגי הציבור, אחרים רואים בהם סרח עודף ומיותר. על השונּות הרבה בהתייחסותם של בתי הדין לעבודה אפשר ללמוד מהשוואה בין שיעור התיקים החדשים שנפתחו בכל בית דין אזורי לבין שיעור הופעת הביטוי "נציגי הציבור הוזמנו אך לא הופיעו" בכל בית דין כזה.

בעוד שבבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב נפתחו כ-40% מכלל התיקים, חלקו של בית דין אזורי זה במנת הדיונים ללא השתתפות נציגי ציבור הוא 74%. בבית הדין האזורי בבאר-שבע, לעומת זאת, נפתחו כ-12% מכלל התיקים, אך חלקו בפלח הדיונים ללא השתתפות נציגי ציבור הוא 6% בלבד. כך, בתי הדין האזוריים השונים מציגים סגנון שונה של הפעלת נציגי ציבור.

גישתם החיובית של נשיאי הארגון לדורותיהם לנציגי הציבור, עיצבה את העמדה השלטת, היא עמדתו הרשמית של בית הדין. אולם עמדה חיובית זו לא גובשה. כמו כן, רק במקרים נדירים חלקו נציגי ציבור בבתי דין אזוריים על עמדת השופט, ובוודאי אין פלא שפסקי דין עצמאיים הם בגדר מחזה נדיר. וכך, קיים טעם לפגם בהליך המשפטי היות ולעיתים קרובות יש מקום לפרשנויות, יש מקום לבחירה בין חלופות ויש אף מקום להעלאת חלופות. נחיתותו של נציג הציבור גוררת אותו להסכמה עם השופט גם במקרים שבהם ייתכן שעם שופט אחר הוא היה מגבש דעה שונה. התבטלותו של נציג הציבור בפני השופט מונעת ממנו לתרום הן את שמצופה ממנו על פי לשון החוק והן את מה שמתחייב מן ההבחנה שהוצגה במאמר זה בין הדגש במטרות לבין הדגש באמצעים.

אם כן, דרוש לדעתנו שינוי בתפקוד של נציגי ציבור ובלגיטימציה החברתית שלהם בבתי הדין לעבודה. אין חולק על כך שכל מערכת משפטית זקוקה ללגיטימציה חברתית. בלעדיה אין לפסיקותיה זכות קיום; בלעדיה רק שימוש בכוח יבטיח את הסדר החברתי. חברה מודרנית אינה מבוססת על קיומה של מערכת ערכית אחידה ומגובשת אלא על מערכת חוקים מוסכמים ומקובלים. בתי הדין המתמחים כמו בית הדין לעבודה ולביטחון סוציאלי, בית הדין הצבאי, בית הדין הרבני, כפופים לחוקי המדינה ומתנהלים גם על בסיס היגיון ערכי ייחודי האומר כי עבודה אינה "סתם" עוד אמצעי ייצור, כי לחימה אינה "סתם" עוד התרחשות חברתית.

בתי הדין המתמחים זקוקים לעיגון ערכי שיצדיק את האוטונומיה שלהם, את זכותם להעניק זכויות ולהטיל חובות מעל ומעבר למקובל בחוק הכללי. שילוב נציגי ציבור בהליכי השיפוט בתחומי העבודה והביטחון הסוציאלי טרם נחקר – שלא לדבר על הופעל – בצורה תכליתית ושיטתית. לדעתנו, תכלית הכללתם של נציגי ציבור במותב בית הדין לעבודה לא יושמה "ברמת השטח".

תרומתם של נציגי הציבור בבתי דין לעבודה בישראל מעטה. נציגי הציבור אמורים ליהנות ממעמד שווה לזה של השופטים. במקרה הטוב הם דמויות-עזר ספורדיות לשופטים המקצוענים. אין שיטתיות בתרומתם לשופטים, אולם הם מעניקים לבית הדין תדמית חיובית. תמונת המצב באשר לתפקוד נציגי הציבור בישראתיקהאל בבתי הדין חסרה שדרוג לגיטימציה חברתית, קיימת אי-בולטּות של נציגי הציבור בהליך המשפטי, מיעוט פסקי הדין הנכתבים על ידי נציגי ציבור, היעדר דיון מסודר במהות תפקידו של נציג הציבור ועוד.

ניתוח מפורט של דיוני הכנסת שקדמו לאישורו של חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, מצביע על כך שהמחוקק התכוון להציב את נציגי הציבור כשותפים שווי מעמד ושווי חשיבות במותב בית הדין. עם זאת, המחוקק לא ניסח רשימת תכליות מוגדרת בעבורם והדבר מקשה את מימושה של כוונה זו. החוק איננו מגדיר את תפקידו של נציג הציבור ואת התרומה המצופה ממנו.

בכל בית דין לעבודה ברחבי הארץ נמצא הספר שכתבתי – וחלקים ממנו מפורסמים במאמרים בישראל ובעולם – על הטיות המשפט ועל הקורה בבתי הדין לעבודה בישראל, כמו כן מתואר כיצד מתפקדים נציגי ציבור במדינות שונות בעולם. דרוש שינוי בהתנהלותם של בתי הדין לעבודה בישראל, שכן לא אתי ולא מוסרי להמשיך כך.

על המחבר / המחברת

Avatar

יעקב רוב

ד"ר במשפטים. דוקטורנט בביטחון לאומי. פרופ' כבוד - האקדמיה האירופית למדעי הטבע. מדען. חיבר 6 ספרים.

13 תגובות

  1. עוד עו
    עוד עו"ד מאי 20 2019, 10:07
    כל הכבוד על המאמבק

    הכל כך צודק!

    השב לתגובה
  2. יצחק מרק
    יצחק מרק מאי 20 2019, 18:48
    אם הכל כל כך ברור

    מדוע זה לא קורה
    והיתה שרת משפטים שבאה לעשות מהפכה

    השב לתגובה
    • מודאג
      מודאג מאי 22 2019, 06:41
      עוד מתקפה על מערכת המשפט

      עד עעכשיו התמקו ההתקפות בבית המשפט העליון כעת זה מתפשט.

      השב לתגובה
  3. חיים מורן
    חיים מורן מאי 21 2019, 12:27
    לא הבנתי איך נבחרים נציגי ציבור

    מי ממנה אותם
    איך יכול להיות שהם לא מגיעים
    איזה תגמול הם מקבלים
    מה החובות והזכויות
    אני בטוח שרוה הקוראים לא יודעים בכלל מה זה

    השב לתגובה
    • לחיים מורן
      לחיים מורן מאי 21 2019, 15:58
      במענה לתמיהותיך

      קיימים נציגי ציבור – מעבידים
      ונציגי ציבור – עובדים
      נבחרים על ידי וועדה במשרד המשפטים
      ממונים ע"י שר המשפטים
      אם אינם מגיעים – הרי זה כמו שעובד לא מגיע לעבודה בשל מחלה או סיבה דומה לכך.
      והסיבה העיקרית לקיום המוסד הזה היא כלכלית – נציג ציבור מקבל 500 ש"ח ברוטו ליום. נניח שהגיע במשך 20 יום לבית הדין עלותו לקופת המדינה היא 10.000 ש"ח לחודש. אם במקומו היו מחזיקים שופט מקצועי זוטר עלותו הייתה בערך 50.000 ש"ח לחודש.
      נכון שרוב הקוראים לא יודעים מה זה. כי רוב הקוראים לא נזקקו אף פעם לשרות של בתי הדין לעבודה. מי שכן נזקק לשרות הזה יודע טוב מאד מה זה.

      השב לתגובה
  4. יעקב רוב
    יעקב רוב מאי 22 2019, 12:59
    תשובות לכותבים

    שלום. אני יעקב רוב שכתב את המאמר. את כל התשובות תראו בספרי שופטי צד לצמצום עיוורונו של הצדק כאשר תקישו יעקב רוב עם שם הספר. זה בגוגל
    נציגי ציבור מכהנים רק פעם או פעמיים בחודש כמו במקומות אחרים בעולם. לכן השכר רק 1000 שח לערך.
    כאשר הייתי בתפקיד פשוט הזדעזעתי וחבל שכך. כמובן שאני הייתי דומיננטי והתווכחתי לעיתים עם אב בית הדין. אבל אני בעל תואר דוקטור במשפטים ויש לי ידע.
    כדאי שיהיו נציגי ציבור כשופטי צד אבל רק בתנאי של ידע משפטי מינימלי. גם בבתי משפט אזרחיים וגם בפליליים שאין בישראל אלא רק בחו״ל.

    השב לתגובה
    • ליעקב רוב
      ליעקב רוב מאי 22 2019, 18:42
      אתה טועה כמה פעמים.

      נציגי הציבור מופיעים על פי מעורבותם בתיקים. מופיעים בין בערך פעם בשבוע עד 3-4 פעמים בשבוע. השכר בדיוק (לא בערך) הוא 500 ש"ח כפול מספר הפעמים שהופיע בחודש.
      כל היתרון של נציגי הציבור בבתי הדין לעבודה הוא שאין להם ידע משפטי. הם צריכים להשפיע על הדיון מנקודת ראות אחרת. לכן יש בכל דיון נציג עובדים ונציג מעבידים.
      אל תשכח שהדיון בבתי הדין לעבודה הוא רק על כסף.

      השב לתגובה
  5. חמוצה
    חמוצה מאי 22 2019, 17:57
    אולי בפריימרים של הליכוד נבחר את הנציגים

    הם הרי נציגי העם

    השב לתגובה
  6. יעקב רוב
    יעקב רוב מאי 22 2019, 19:11
    תגובה

    במשך ארבע שנים נקראתי פעמיים בחודש . לא כולל בפגרה. 30 אחוז מהיונים בטלו! אין מצב שנציג ציבור יהיה ללא ידע משפטי מינימלי כמו סעיפי חוק לפשרה וכדומה. וכל נציגי הציבור ברובם יסמנים ( אומרי הו) אין תרומה מזערית. חלקם אף לא ידע שכוחו ההצבעצי זהה לשופט. זו פארסה

    השב לתגובה
  7. ליעקב רוב
    ליעקב רוב מאי 22 2019, 21:26
    אתה שוב טועה

    זה שנקראת פעמיים בחודש רק אומר שלא קיבלת שיבוץ לתיקים. מדוע זה היה כך – נשאיר זאת להבנת הקוראים. הנציגים עוברים השתלמות לפני שהם מתחילים בעבודתם כך שכולם יודעים בדיוק את מעמדם וזכויות ההצבעה שלהם. הם גם עוברים השתלמויות באופן שוטף וקורסים שלמים בפקולטות למשפטים בעיקר בדיני עבודה.
    אין לדעת מדוע אתה כל כך מזלזל בסדרי הדין בבתי המשפט לעבודה. יכול להיות שהדבר נסמך על ניסיונך האישי. שאל את עצמך מדוע זה כך.

    השב לתגובה
  8. יעקב רוב
    יעקב רוב מאי 22 2019, 23:59
    ,תגובה

    ערב טוב
    אין אדם יכול לחוות דעה באם לא קרא מחקר או חוות דעת כפי שהצגתי גם בספרי. גדולים ממני כמו פרופ' דוידוב
    מאוניברסיטת ירושלים הוציאו מחקר /סקר בנושא.
    החוק התכוון למשהו אחר
    זה שמאפשרים ללכת לקורסים כבחירה באוניברסיטה כזו או אחרת לא רציני
    אני מדבר על שיטה. תקרא/י מה קורה בחו"ל
    לגבי ציוות ליותר דיונים פשוט לא היה ניתן ולכן עברתי מחיפה לנצרת בתקווה ששם זה יקרה.
    אינני יודע מי אתה אות את ,אבל אפשר לא לרדת נמוך יותר מים המלחת וגם להיזהר בלשון
    אני כותב הכל כי חשובה לי מערכת המשפט הישראלית המפוארת שיש בה נושאים שחייבים לעבור שדרוג
    ומה לעשות? חס ולילה זלזול.
    המתכונת הנוכחית של נציגי ציבור הינה מטרייה "כאילו" להשתתפות העם /הציבור.
    ייתכן ואתה/את מכהנים בתפקיד אז תהנו

    השב לתגובה
  9. צדוק אברהמי
    צדוק אברהמי מאי 23 2019, 01:06
    תמיד כאשר מישהו יחשוף מחדל

    אלה שמרוויחים מהמצב הנוכחי יקומו נגדו.

    השב לתגובה
  10. חנוך
    חנוך מאי 24 2019, 12:08
    מאמר חשוב

    טוב שיש מישהו שגם יש לו אומץ להגיד מה בדיוק קורה. העובדה שמיד רופצים מגיני המערכת מוכיחה שאתה אומר דברים חשובים.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בחוק ומשפט

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!