JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

דין ולא צדק באולם בית המשפט בישראל

מה משפיע על תהליך קבלת ההחלטות של השופטים

דין ולא צדק באולם בית המשפט בישראל ד"ר יעקב רוב
ספטמבר 17
19:30 2019

כדי להמחיש את הטיעון כי בישראל קיימת הכרעת דין ולא הכרעת צדק באולם בית המשפט, אתאר תרגיל שנערך במסגרת השתלמות שופטים במכון של בית המשפט העליון בירושלים (3-5/6/2007). בפני כ-50 שופטים הוצג תיאור מקרה של גבר עם הפרעה נפשית מאובחנת על ידי פסיכיאטר מומחה אשר פגע מינית באישה. המשתתפים, שופטים ושופטות בגילאים שונים ובעלי ותק מקצועי שונה, נתבקשו לגזור לנאשם חומרת ענישה. התפלגות הענישה של המשתתפים נעה בין שנתיים לעשר שנות מאסר.

ניתוח הממצאים הצביע על כך שהשופטים הצעירים בעלי ותק מקצועי של שנים אחדות הקלו בענישה, לעומת השופטים המבוגרים בעלי ותק מקצועי רב יותר אשר החמירו בענישה. אחד ההסברים לכך הוא ששופטים צעירים בעידן הפוסט-מודרניזם גמישים יותר בעמדותיהם מאשר שופטים מבוגרים בעלי עמדות ונורמות תרבותיות מסורתיות יותר.

קיימים גם גורמים חיצוניים המשפיעים על הכרעת הדין וחומרת הענישה, כמו למשל: התעסקות התקשורת במשפט, עמותות חברתיות שמוחות בפתחי בית המשפט, הצהרות של עורכי הדין תוך כדי ההליך המשפטי על כוונתם לערער בבית המשפט העליון ועוד. כל אלה עלולים להשפיע על קבלת ההחלטות של השופטים עוד בטרם הסתיים ההליך המשפטי.

כמו כן קיימים גם גורמי הטיה ברמת עורכי הדין בקשר בין עורך דין ללקוח בהליך משפטי, המתבטא בלקוח פסיבי המותיר את הטיפול המשפטי בידי בא כוחו, עורך דינו, אשר הוא זה שקובע את עמדתו המקצועית מול הצד שכנגד, לטובת מרשו.

בית המשפט משול לזירה שבה פועלים שני צדדים יריבים זה לזה, אשר מטרתם אינה לחפש אחר האמת אלא לנצח; צד אחד ירצה למקסם רווחים והצד השני למזער נזקים. כתוצאה מכך התנהגותם של עורכי הדין בערכאות הפליליות סובייקטיבית ומוטה לטובת הלקוח שהם מייצגים. הטיה מעין זו משפיעה על ההליך המשפטי ואף על הכרעת הדין. וייאמר הכרעת הדין ולא הכרעת צדק. מובן שקיימים גורמי הטיה ברמת השופט ועורכי הדין של הצדדים כאשר כל אחד מהם משחק תפקיד, ומכאן מהיבט האתיקה המשפטית בין כותלי בית המשפט התהליך של קבלת ההחלטות מוטה. שופטת חכמה טענה שבבית הדין לא 90% מהאנשים אינם דוברי אמת אלא 100% אינם דוברי אמת, ברמה כזו או אחרת.

אני מבקש להדגיש את מה שהמשפט מעדיף שלא לראות: משנות ה-70 של המאה ה-20 ואילך מחקרים מוכיחים שנתוני רקע של שופטים (גיל, מין, ותק מקצועי, רקע אתני ודתי) משפיעים על סגנון השיפוט ועל הכרעת הדין וחומרת הענישה. על פי אחד המחקרים ישנם שישה סגנונות שיפוט, ומחקרים לא מעטים נוספים מוכיחים כי קיימת שונות גדולה ברמת הגישה של שופטים ביחס לאותם נאשמים. לדוגמה, נשאלת השאלה מתי להעלות לדוכן את העד החשוב ביותר. בפסיכולוגיה חברתית ידועים אפקט הראשוניות ואפקט האחרוניות, שבהם האובייקט המוצג ראשון או אחרון (בהתאמה) זוכה לבולטות הגדולה ביותר. נוסף לכך נמצא שנאום הפתיחה של המשפט מכריע יותר.

אחד מתחומי המחקר הנפוצים בפסיכולוגיה החברתית של בית המשפט הוא השפעה חברתית. ישנם עורכי דין יריבים שמבצעים חקירות נגדיות אשר מגמתן לא להגיע לאמת האובייקטיבית אלא להפעיל לחץ על עד מומחה. קיימת למשל תופעה שמקבלי ההחלטות המתדיינים נוטים להקצין את עמדותיהם הראשוניות בגלל התנגדויות של הצד השני וחקירות צולבות.

אם כן יש להגביר את מודעות השופטים לתהליכי קבלת ההחלטות שלהם, שכן הם עשויים להיות מושפעים מגורמים חוץ-משפטיים: הן גורמים הקשורים למאפייני ההליך המשפטי כמו זהות העדים, נוכחות התקשורת, סדר העדויות וכיו"ב, והן גורמים הקשורים לשופט עצמו, בהיותו בשר ודם (ערכים, אמונות, רקע תרבותי וכיו"ב).

באולם בית המשפט כמערכת חברתית, השופט ייטה להתחבר לאחד הצדדים המבטא עמדות זהות לשלו. תופעה זו מהווה מקור להטיה בהכרעת הדין. לדוגמה: בבית משפט לנוער, שופט המחזיק בעמדות של הוצאת קטין נזקק למסגרת חוץ-ביתית, יתחבר שלא במודע לצד התביעה (עובדת סוציאלית לחוק הנוער); ואם הוא תומך בחשיבות משפחת המוצא בתהליך שיקום הילד, הוא יתחבר לצד ההגנה המציעה תוכנית שיקומית להורה ולילד בתוך הקהילה. במילים אחרות, השפעת הדיון הקבוצתי אינה נובעת רק ממה שאנו שומעים אלא גם ממי אנחנו שומעים זאת.

אין ספק שריבוי משפטים בישראל (כל שנה נפתחים כ-700,000 תיקים חדשים) יוצרים שחיקה נפשית הנלווית לכך אצל השופטים. אחת התוצאות של הכרעת דין ולא הכרעת צדק היא שישנה היום מגמה של "פשרה" בין הצדדים היריבים במשפט, ולערך 80% מהתיקים נסגרים בעסקאות טיעון.

שדרוג מערכת המשפט לטובת הכרעת צדק אמור להילמד במוסדות להכשרת משפטנים. ידע פסיכולוגי ואינטרדיסציפלינרי יהווה כלי בידי שופטים לשיפור יעילותן של הכרעות הצדק, וכך לא יצאו אזרחים רבים מתוסכלים ממערכת המשפט המפוארת של ישראל.

על המחבר / המחברת

Avatar

יעקב רוב

ד"ר במשפטים. דוקטורנט בביטחון לאומי. פרופ' כבוד - האקדמיה האירופית למדעי הטבע. מדען. חיבר 6 ספרים.

6 תגובות

  1. ח.
    ח. ספטמבר 18 2019, 11:06
    במה זה שונה משופטים בכל העולם?

    אתה רוצה לשנות את העולם?

    השב לתגובה
  2. טליה נשר
    טליה נשר ספטמבר 18 2019, 12:08
    מנהיגים מקבלים החלטות יותר מכריעות

    משופטים ואין אפילו אפשרות לערער עליהם

    השב לתגובה
  3. שושנה שירזי
    שושנה שירזי ספטמבר 19 2019, 04:15
    מה רע בפשרה

    בהרבה מאוד מקרים לשני הצדדים חלק כזה או אחר בבעיה

    השב לתגובה
  4. גדעון שניר
    גדעון שניר ספטמבר 19 2019, 19:32
    היש הבדל בין שיטות מינוי שופטים?

    שאלה מעניינת היא האם יש הבדל ברמת ואיכות השיפוט בין השיטה הישראלית -חבר מביא חבר, או בשיטה האמריקנית בה המערכת הפוליטית ממנה שופטים

    השב לתגובה
  5. נירית
    נירית ספטמבר 20 2019, 20:06
    טוב ששופטים נשענים גם על אישיותם

    וערכיהם. אחרת יכולנו להטיל השיפוט על רובוטים מבוססי תוכנה. אנחנו בני אדם!

    השב לתגובה
  6. א.
    א. ספטמבר 22 2019, 13:17
    כמו שכבר מזמן נאמר

    צדק צדק תרדוף ולעולם לא תשיג

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בחוק ומשפט

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!