JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

זיכוי מחמת הספק וזיכוי מוחלט

דיון בעקבות פס"ד שניתן בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד

זיכוי מחמת הספק וזיכוי מוחלט איל גרונר
אוקטובר 01
09:30 2019

ברשימה זו אציג הערות ביקורתיות על התייחסותו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד למוסד הזיכוי מחמת הספק, בפסק דינו תפ"ח 26151-10-17 מדינת ישראל נ' פלוני. פסק הדין ניתן על ידי כבוד השופטים סגן הנשיא (להלן: סג"נ) פינקלשטיין, ברודי ואמיר. הנאשם זוכה מעבירות מין ומעבירת איומים והורשע בעבירת תקיפה ובעבירות הפרעה לשוטר. בעניין הזיכוי מעבירות המין התגלעה מחלוקת בין השופטים באשר לטיב הזיכוי: זיכוי מוחלט או זיכוי מחמת הספק ולמחלוקת זו אתייחס.

ראשית, אציין כי השופט אמיר וסג"נ פינקלשטיין הפנו למאמרם של ואקי ורוזנשיין "בין זיכוי מחמת הספק לזיכוי מחמת הספק הסביר" (ספר דיויד וינר, עמ' 489). אולם, בספרנו "מהות הספק הסביר" (להלן: הספר), הקדשנו, פרופ' דורון מנשה ואנוכי, פרק לניתוח מוסד הזיכוי מחמת הספק, והצגנו עמדה ביקורתית ושונה מעמדתם של ואקי ורוזנשיין, תוך התמודדות עם נימוקיהם. בית המשפט לא קיבל את התזה של ואקי ורוזנשיין כמות שהיא, אולם סנ"ג פינקלשטיין הציגהּ ברוח אוהדת, ולכן לא ארחיב אלא אסתפק בהפניה לטיעוננו הביקורתי לטענתם, ראו הספר בעמ' 217–221.

הימנעות מזיכוי מחמת הספק בשל המחיר הכרוך בכך לנאשם

השופט אמיר סובר שיש לזכות זיכוי מוחלט במצבים שאינם פסע מהרשעה, וזאת לאור הכתם המוסרי הדבק בנאשם המזוכה, אך מחמת הספק ועקב חוסר היכולת לתקוף את הזיכוי מחמת הספק בערעור.

אולם, השאלה אינה רק שאלה של כתם מוסרי. יש לציין כי לשאלה האם הזיכוי הוא מחמת הספק או מוחלט יש נפקויות משפטיות. רק זיכוי מוחלט מאפשר לחייב את המתלונן בהוצאות ההגנה של הנאשם. זיכוי מחמת הספק או זיכוי מוחלט מהווה שיקול האם יש לפצות את הנאשם מאוצר המדינה, על הוצאות הגנתו או על מעצרו או מאסרו. זיכוי מחמת הספק אינו מונע מצד שלישי מלהסתמך עליו על מנת לקבל החלטה נגד הנאשם, למשל כראיה מנהלית נגד הנאשם בבקשת רישיון. זיכוי מחמת הספק, להבדיל ממוחלט, אינו חוסם העמדה לדין משמעתי או פיטורי עובד בשל המעשים המיוחסים לו בכתב האישום (הספר, עמ' 210).

מכאן עולות שתי מסקנות עיקריות: ראשית, גישתו של השופט אמיר אינה מתמודדת עם הנפקויות האמורות. האם במצב של תיקו ראוי להטיל על המתלונן את תשלום הוצאות הגנתו של הנאשם? שנית, היות וערכאות עתידיות שיידונו בעניינו של הנאשם ויידרשו לשאלת טיב הזיכוי בשל הנפקויות האמורות, יתייחסו לקביעות המהותיות בפסק הדין המזכה, גם בהיעדר הכרזה על זיכוי מוחלט וגם בהינתן הכרזה על זיכוי מוחלט לא ברור מה הועילו חכמים בתקנתם. הקביעה בדבר היות הזיכוי מוחלט אינה בגדר מעשה בית דין, כלומר היא לא מחייבת את הערכאות האחרות. במינוח משפטי היא אינה מקיימת את התנאים של "השתק פלוגתא" (הספר, עמ' 263–265), לכן רשאית ערכאה מאוחרת לקבוע שזיכוי היה מהותית מחמת הספק גם אם הערכאה המזכה קבעה פורמלית אחרת, ובמיוחד כאשר הערכאה המזכה מעידה על עצמה שהיא קבעה את מוחלטות הזיכוי שלא משיקולים של ראיות אלא משיקולים נורמטיביים.

אין כל סתירה בין זיכוי מחמת הספק לבין חזקת החפות כפי שסברו השופטים אמיר ופינקלשטיין. כפי שאין סתירה בין חזקת החפות לנקיטת הליכי מעצר וחיפוש על בסיס הוכחת ראיות לכאורה נגד הנאשם, כך אין סתירה בין קבלת החלטות בעניינו של הנאשם על בסיס זיכויו מחמת הספק לבין חזקת החפות. החלטות אלה אינן קובעות שהנאשם ביצע את העבירה שממנה זוכה, כפי שהחלטה בדבר מעצר אין פירושה שהעצור שביצע את העבירה שבגינה נעצר הוא חשוד. על היעדר הסתירה בין זיכוי מחמת הספק לחזקת החפות פירטנו בספר בעמ' 248–252.

זיכוי מחמת הספק כאשר שקילת הראיות נחתכת סביב נקודת האמצע

סג"נ פינקלשטיין סובר כי כאשר המצב הראייתי הוא סביב נקודת האמצע, כלומר ההסתברות שבוצעה העבירה שקולה פחות או יותר להסתברות שלא בוצעה עבירה, אז מן הראוי שהזיכוי יהיה מוחלט היות ובמצב זה למעשה לא נקבעה הכרעה עובדתית מבוססת והמצב אינו של חוסר ודאות, אלא של חוסר ידיעה.

לדעתי קיים בלבול בין שני מצבים שונים שבהם תוצאת ניתוח הראיות היא סביב נקודת האמצע. האחד, מצב שבו הראיות נגד הנאשם לא הוכחו אפילו לכאורה, חזקת החפות לא נסתרה אפילו לכאורה, התביעה לא הטילה אפילו ספק סביר בחפות הנאשם, ובית המשפט אינו יודע האם הנאשם ביצע את העבירה או לא ביצע, כי אין ראיות מספיקות לא לכאן ולא לכאן. מצב זה הוא לדעתי זיכוי מוחלט.

לעומת זאת מצב שני שבו ניתוח הראיות הוא סביב נקודת האמצע, אולם יש ממצאים עובדתיים מפלילים נגד הנאשם, אך בשל כך שיש בצידם גם ממצאים מזכים נגד הנאשם ו/או שהממצאים המפלילים לא חזקים דיים להפריך השערות חפות, המסקנה היא סביב נקודת האמצע. אולם, אם התביעה הצליחה לפחות להוכיח ראיות לכאורה לביצוע העבירה, כלומר לסתור לכאורה את חזקת החפות, להטיל לפחות ספק סביר בטענה שהנאשם לא ביצע את העבירה, אז אין לפנינו חוסר ידיעה מוחלט אלא חוסר ודאות סביב נקודת האמצע. מצב זה הוא זיכוי מחמת הספק, היות והוטל ספק על ידי התביעה שהנאשם לא ביצע את העבירה (ראו בספר עמ' 223–225).

זיכוי מוחלט כהוכחת חפות מעבר לספק סביר?

בחוות דעתה של השופטת ברודי נפסק כי על הזיכוי להיות מחמת הספק היות ורכיב ההסכמה למגע המיני לא הוכח מעבר לספק סביר. אני סבור כי על מנת לזכות בזיכוי מוחלט הנאשם לא חייב להוכיח את חפותו מעבר לסביר. נקודת המוצא של המשפט הפלילי היא שהנאשם כבר חף מעבר לספק סביר. הזיכוי הוא מוחלט אם התביעה לא הצליחה להטיל ספק בחפותו של הנאשם (לעניינינו ברכיב ההסכמה). הזיכוי הוא מחמת הספק אם התביעה הצליחה להטיל לפחות ספק סביר בחפות (שהיא כאמור בעניין הנדון רכיב ההסכמה) (הספר עמ' 223–224).

לסיכום: עם כל הכבוד, אני חולק על התזה המוצגת במאמרם של ואקי ורוזנשיין, המצוטט בפסק הדין, כנגד מוסד הזיכוי מחמת הספק, שעליו התבססו השופטים אמיר ופינקלשטיין. הן הניתוח של ואקי ורוזנשיין והן השופטים אמיר ופינקלשטיין מתעלמים מהנפקויות שקבע המשפט הישראלי להבחנה בין זיכוי מחמת הספק לזיכוי מוחלט, ולכן התמקדות רק בפגיעה בשמו הטוב של המזוכה מחמת הספק אינה ממצה את כל השיקולים. מה עוד שקביעה הכרזתית בדבר זיכוי מוחלט אינה מהווה מעשה בית דין, ואין בה טעם כאשר היא אינה משכנעת לאור ניתוח הראיות המהותי של בית המשפט. בנוסף, אני סבור כי לאור הנפקויות של זיכוי מחמת הספק אין סתירה בין זיכוי מחמת הספק לחזקת החפות.

אני חולק על הקביעה הגורפת של סג"נ פינקלשטיין שלפיה בכל מצב שהוא סביב התיקו הראייתי בין ביצוע העבירה לאי-ביצועהּ יש לזכות זיכוי מוחלט. קביעה גורפת זו אינה רגישה מספיק להבחנה בין מצב של תיקו בשל אי-ידיעה מוחלטת כאשר התביעה לא הטילה ספק בחפות, למצב שבו התביעה הטילה ספק בחפות וקיימות ראיות לכאורה נגד הנאשם אולם כאלה שמשקלן מגיע רק למשקל כולל סביב נקודת האמצע. המצב האחרון הוא מצב של זיכוי מחמת הספק.

אני חולק על הקביעה של השופטת ברודי שלפיה על הנאשם להוכיח את חפותו מעבר לספק סביר על מנת לזכות בזיכוי מוחלט. חפות מעבר לספק סביר זו נקודת המוצא של ההליך המשפטי. על מנת שהזיכוי יהיה מחמת הספק על התביעה להטיל לפחות ספק סביר בחפות הנאשם.

על המחבר / המחברת

Avatar

איל גרונר

תלמיד מחקר לתואר שלישי הפקולטה למשפטים אוניברסיטת חיפה. מחבר שותף (יחד עם פרופ' דורון מנשה) של הספר "מהות הספק הסביר".

7 תגובות

  1. מרגלית שני
    מרגלית שני אוקטובר 02 2019, 12:37
    אלה מאמרי דעה אמיתיים

    חולקים על דעה של אחר ומנמקים. וגם אם בסופו של דבר לא השתכנעת, זה עורר בך מחשבה. זה מקרב אותך לעמדה מנומקת משלך.

    השב לתגובה
  2. דורון מנשה
    דורון מנשה אוקטובר 02 2019, 19:26
    נימוקים משכנעים

    אני כמובן "משוחד" , ובכל זאת הנימוקים לדעתי משכנעים,
    וחשוב שבתי המשפט יעינו בהם עת הם עוסקים בסוגיה של הזיכוי מחמת הספק

    השב לתגובה
  3. מישהו
    מישהו אוקטובר 04 2019, 13:19
    אין לי שום דבר נגד המושג הזה

    אני רק לא רוצה לשמוע אותו בקשר לנתניהו.

    השב לתגובה
  4. נתן ל.
    נתן ל. אוקטובר 11 2019, 10:44
    כמי ששיך לענף

    נהניתי לקרוא את המאמר החכם

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בחוק ומשפט

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!