JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

מהודעה והסרה לחובת סינון תכנים?

בעקבות פס"ד של בית הדין האירופי לצדק בעניין פיסזק

מהודעה והסרה לחובת סינון תכנים? צילום: Chris Potter Flickr. wikimedia commons
נובמבר 06
09:30 2019

בעידן שבו אנו חיים, כל אחד יכול לכתוב מה שהוא רוצה על מי שהוא רוצה באינטרנט מבלי שהעובדות נבדקות טרם פרסומן. אנשים יכולים לפרסם ביטויי לשון הרע בחופשיות והקהל הנחשף לביטויים אלו יכול להיות עצום, בגלל אופי הפצת המידע ברשתות החברתיות. נוסף על הרחבת קהל היעד, ככל ששומעים את הביטוי יותר פעמים ונחשפים אליו מכמה מקורות – אמינותו גדלה. מחקר חדש מצא כי לשקרים יש נטייה לתפוס את תשומת הלב ולעורר תחושת הפתעה, ובכך גובר הסיכוי שיופצו לקהל רחב יותר שקרים מאשר אמיתות.

השפעתם של ביטויים שקריים המופצים רבה והם מובילים לנזקים כבדים אף מעבר לשמו הטוב של אדם. מאחר שהפצת לשון הרע הפכה לחזון נפרץ וכל אחד יוצר נרטיב משלו לביטוי, קל יותר לאדם שפורסמו עליו עובדות נכונות לטעון שהדברים הם שקר וכזב ולהקשות את ההבחנה בין אמת לשקר. הפצת לשון הרע פוגעת אפוא גם באינטרס הציבורי בחקר האמת.

הנפגע מפרסום לשון הרע יכול להגיש תביעה ישירה נגד המפרסם. אולם אף אם אפשר לזהות את המפרסם, או לחשוף את שמו לאחר מעשה, התביעה כשלעצמה לא בהכרח תביא להסרת הביטוי המזיק מהאינטרנט. מסלול נוסף להתמודדות עם נזקי לשון הרע הוא אחריות המתווכים, קרי הבעלים של אתרי האינטרנט שבהם מתפרסם הביטוי. מסורתית, משטרים רבים התמודדו עם אחריות מתווכים לתוכני לשון הרע ברשת בהחלת נוהל הודעה והסרה.

בארץ, הצעת חוק מסחר אלקטרוני אימצה גרסה של נוהל זה, שלפיה למתווך יוענק פטור מאחריות אם מילא חובותיו לטפל בתלונות על תוכני לשון הרע בפלטפורמה. המתווך לא יהא חשוף לאחריות בגין אי-סינון תכנים מזיקים מיוזמתו. אולם מתווך שלא טיפל בתלונה לאחר שקיבל הודעה בנוגע לה, יחויב באחריות אם ייקבע כי התכנים הם לשון הרע. אף שההצעה לא השתכללה לכדי חקיקה, בתי משפט רבים אימצו את נוהל ההודעה וההסרה ופטרו את המתווך מאחריות אם הסיר את התכנים לאחר שקיבל הודעה על אודותיהם.

החלת הנוהל יכולה להוביל להסרת ביטויים שהמתווך קיבל תלונה על אודותיהם אף אם אינם לשון הרע, מחשש לאחריות, ואילו ביטויים שהמתווך לא קיבל תלונות לגביהם, על פי רוב לא יוסרו. תוצאה זו היא פשרה המבקשת לאזן בין הזכות לחופש הביטוי לבין הזכות לכבוד. אולם נוהל זה מוביל להסדרת חסר בנקודה נוספת: המפרסם ביטוי לשון הרע יכול לפרסמו בשנית לאחר שהוסר, ואף לאפשר חזרה עליו והתפשטות נרחבת. על רקע זה עלו הצעות לכפות על המתווכים המקוונים אכיפה אלגוריתמית לפי דין, ולפיה יחויבו המתווכים להסיר אוטומטית תכנים זהים או אקוויוולנטיים לביטוי המזיק ואף למנוע את פרסומו המחודש.

בחלקו הראשון של המאמר אבקש להתייחס בקצרה להתפתחות המשפטית באירופה בסוגיה זו. בדומה למשטר הנוהג בארץ, באיחוד האירופי התוותה הדירקטיבה למסחר משטר שלפיו המתווך אינו חייב בניטור מוקדם של תכנים מפרי דין, אך עם קבלת הודעה על תכנים פוגעניים עליו להסירם בהקדם. מדינות האיחוד יכולות לדרוש מן המתווך לעמוד בחובות פרטניות נוספות בחקיקה ולקבוע מסגרת זמנים להסרה.

לדוגמה, בגרמניה נקבעה מסגרת זמן דיפרנציאלית נוקשה להסרת תכנים מזיקים לאחר קבלת הודעה. לעניין זה נחקק חוק חדש המכוון להתמודד בעיקר עם ביטויי שנאה וחדשות כזב, אולם תחולתו משתרעת אף על ביטויים שהם עבירות בקוד הפלילי הגרמני, לרבות לשון הרע. החוק קובע תקופות זמן משתנות להסרת הביטוי לפי חומרתו. לפי החוק מתווכים צריכים ליצור הליך לטיפול בתלונות בתוכן לא-חוקי ולהבטיח הסרת תוכן שעומד בניגוד לדין תוך יממה לאחר התלונה. כאשר חוקיות התוכן מוטלת בספק, הסרה צריכה להתבצע תוך שבעה ימים. היעדר ציות יכול להוביל לקנסות כבדים. חקיקה זו מתמקדת במודעות בפועל לתכנים מזיקים וגם לפיה המתווך אינו מחויב לפקח אקטיבית על הפלטפורמה ולסנן תכנים.

אולם ממש לאחרונה (3.10.2019) נפל דבר בבית הדין האירופי לצדק בעניין Glawischnig-Piesczek v. Facebook (להלן: עניין פיסזק). פסק הדין בעניין פיסזק פירש את הדירקטיבה למסחר פירוש שונה, וקבע כי הדירקטיבה לא מונעת מבתי משפט לצוות על מתווכים להסיר תוכן זהה או אקוויוולנטי לתוכן מפר דין. באותו עניין, משתמש הרשת החברתית פייסבוק פרסם מאמר על גב' פיסזק, שעמדה בראש המפלגה הירוקה באוסטריה. תגובות המשתמשים למאמר ביקרו אותה וכינו אותה בוגדת ומושחתת. אף שמונחים קשים אלו אינם בהכרח לשון הרע, פנתה פיסזק לפייסבוק וטענה שהתכנים הם לשון הרע באוסטריה. פייסבוק לא סברה כי התכנים מפרי דין, ובשל כך טענה שלפי הדין האוסטרי בית המשפט צריך להכריע האם להסירם.

פיסזק תבעה את פייסבוק-אירלנד בבית המשפט באוסטריה כדי לקבל צו כנגד פייסבוק להסרת התכנים, שלטענתה עלו כדי לשון הרע וגם כדי להביא להסרת תכנים אקוויוולנטיים. בית המשפט באוסטריה הורה לפייסבוק להסיר את התכנים ולחסום תכנים זהים או אקוויוולנטיים לאלו שהוסרו.

על פסק הדין הוגש ערעור לבית המשפט העליון של אוסטריה, וזה הפנה לבית הדין האירופי לצדק את השאלה האם על פייסבוק לנקוט סינון פרואקטיבי של תכנים והאם על היקף ההסרה להיות מוגבל לדומיין המקומי האירופי, או להיות גלובלי. ה-advocate general, שתפקידו לייעץ בניטרליות לבית הדין בסוגיות משפטיות, חיווה דעתו כי אין מניעה להורות על הסרת תכנים זהים או אקוויולנטיים ואף להורות על הסרה גלובלית. בית הדין האירופי לצדק אימץ את חוות הדעת ואף שהדירקטיבה למסחר לא החילה חובה כללית לסינון תוכן, קבע שהדין לא מונע ממתווכים כמו פייסבוק מלקבל הוראה להסיר תכנים זהים ואקוויוולנטיים שנקבע שהם בניגוד לדין. נקבע אף כי בית הדין לא מונע מהצו לחול גלובלית.

במקביל להתפתחות זו, בהקשר משיק של אחריות מתווכים לתכנים מפרי זכויות יוצרים בפלטפורמה בבעלותם, התקבלה דירקטיבה מיוחדת שמחילה הוראות השונות מנוהל ההודעה והסרה שהותווה בדירקטיבה למסחר בסוגיה של הפרת זכויות יוצרים. ארטיקל 17 ל- Directive on Copyright in Digital Single Market קובע אחריות חמורה למתווכים לתוכן מפר זכויות יוצרים שהופץ על ידי המשתמשים, אלא אם כן המתווכים רכשו רישיון או נקטו אמצעים למנוע את זמינות התוכן המפר בהסרתו המהירה ומניעת פרסומו המחודש בפלטפורמה שבבעלותם. סעיף זה למעשה מתווה משטר של הודעה-הסרה–והישארות התוכן מחוץ לפלטפורמה (notice and staydown).

הדירקטיבה התקבלה למרות התנגדות מצד ארגוני החברה האזרחית שהזהירו מפני פגיעתה בחופש הביטוי, מפני הנטל הכבד שהיא תטיל על המתווכים ואף מפגיעתה האפשרית ביצירתיות. הדירקטיבה עדיין אינה חקיקה מחייבת עד שרוב מדינות האיחוד האירופי יאשרו אותה במועצה האירופית והיא תוטמע בחקיקה הלאומית של מדינות האיחוד.

הצעה נוספת לסינון תכנים אקטיבי מוצעת באיחוד האירופי באשר לאחריות מתווכים לתוכני טרור. בטיוטת ההצעה נדרשים המתווכים להשתמש בפילטרים לטעינת תוכן כדי למנוע מתוכן להופיע שנית בפלטפורמה בבעלותם, תוך עידוד עובדי הפלטפורמה לבחון כיצד עובדים מסנני התוכן.

בחלקו השני של המאמר אבקש להתמקד בהקשר של תוכני לשון הרע. לטענתי, אף שכבר קיימת אכיפה אלגוריתמית ועם התפתחות הטכנולוגיה יעילותה אף צפויה להשתפר, באשר לתוכני לשון הרע, בשלב זה לא רצוי לכפות על מתווכים חובות משפטיות לפי דין לסינון ומניעת פרסום מחדש שהם מעבר לחובות לפי הסטנדרט של נוהל הודעה והסרה. מעל לסף של הודעה והסרה, ראוי לאפשר למתווכים מרחב וולונטרי לפתח את מנגנוני ההסדרה הפרטית לאכיפת ביטויי לשון הרע ולהתאימם לפלטפורמה שבבעלותם, ובכך למנוע אפקט מצנן לא מידתי על ביטוי ופגיעה בחדשנות טכנולוגית.

להלן אסביר את טענתי: למתווכים רבים יש תמריצים פנימיים להגביר אכיפה פרטית בפלטפורמה שבבעלותם כדי להפוך את חוויית השימוש בה לנעימה יותר, להגביר את השימוש בה וכך את רווחיהם. אכיפה אלגוריתמית כבר נמצאת בשימוש המתווכים להסדרה פרטית של תכנים מזיקים הלכה למעשה. אכיפה זו לא תחדל והיא אף צפויה להתפתח ככל שטכנולוגיות של בינה מלאכותית ולמידת מכונה תאפשרנה דיוק ורגישות להקשר בזיהוי של תכנים זהים לתכנים מזיקים. אכיפה אלגוריתמית יכולה להיות הסדרת שוק שתשלים את ההסדרה הקיימת, ותמלא את הפער שהנוהל הקיים מותיר באכיפת ביטויי לשון הרע. אולם טרם בשלה העת להטלת חובה לסינון תכנים בתחום של עוולות ביטוי ובשלב זה ראוי להותיר סינון תכנים להסדרה פרטית וולונטרית ולא לכפות לפי דין על המתווכים חובות סינון, וזאת מהסיבות שתפורטנה להלן.

חובת סינון תוביל לפגיעה לא מידתית בחופש הביטוי ולאפקט מצנן. כפי שטענה פרופ' דפנה קלר, חובת סינון משפטית תוביל לתפיסת "דולפינים ברשת" קרי, להסרת תכנים תמימים ולא מזיקים ((false positives. ראשית, אין זה ברור אילו תכנים על המתווכים לסנן, כלומר מהם תכנים אקוויוולנטיים לתכנים מזיקים. עמימות מובילה לזהירות יתר מחשש לחשיפה לאחריות. בעקבות כך יוסרו יותר תכנים שאינם לשון הרע ותיגרם פגיעה לא מידתית בחופש הביטוי. שנית, גם אם חובת הסינון תוגבל להסרת תכנים זהים לאלו שהוסרו, מחקרים מצביעים על כך שבמצב הטכנולוגיה היום, זיהוי התכנים באמצעות אלגוריתמים אינו יעיל די הצורך ומוביל לטעויות רבות, בעיקר כאשר התכנים שאותם מבקשים לזהות הם ביטויי טקסט שאינם תמונות או סרטונים.

חובת סינון תוביל, אם כן, להסרת יתר של תוכן שאינו מפר דין בשיעור ניכר. לדוגמה, להסרת ביטויים שהם סלנג, סאטירה ופארודיה, או להסרת ביטויים החוסים בהגנות דיני לשון הרע. התוצאה תהיה פגיעה בחופש הביטוי של המפרסם, בשוק הרעיונות ובזכות הציבור לקבל מידע. חובת אכיפה אלגוריתמית יכולה להיות רצויה חברתית כאשר האוטומציה מובילה להרבה הטבות ולמעט טעויות. אולם, כאמור, הטכנולוגיה עדיין לא במצב זה.

כמו כן, מעבר לפגיעה בחופש הביטוי, טכנולוגיות אוטומטיות של סינון פועלות בהיעדר שקיפות, ומאפשרות סינון תכנים ללא הליך הוגן שהיה מאפשר לפרט שתכניו הוסרו להישמע. הן אף פוגעות באוטונומיה של המשתמש המפרסם ושל אנשים שחזרו על הביטוי, שכאמור אפשר שיהיה לגיטימי. הטלת חובה משפטית להשתמש בהן היא למעשה פגיעה של הממשל בצדק פרוצדורלי כלפי משתמשי האינטרנט.

נוסף על כך, הטלת חובה של אמצעי סינון תפגע בתמריצי שוק לפיתוח טכנולוגיות סינון ותוביל לפגיעה בתחרות, בגיוון ובחדשנות, משום שהיא תביא לסטנדרטיזציה של טכנולוגיות סינון ולהכוונת הטכנולוגיה לכיוון מסוים אחד. כמו כן, הטלת חובה משפטית לפיתוח אמצעי סינון עלולה להוביל לכך שמתווכים שאינם ענקיות מדיה לא יוכלו לעמוד בעלויות אמצעי סינון ויישארו מחוץ לשוק. כתוצאה מכך תיפגע התחרות בשוק וכך גם פיתוח המצאות חדשות שבנויות על קודמותיהן.

לסיכום, לאכיפה אלגוריתמית של תוכני לשון הרע פוטנציאל למלא את החסר במשטר ההסדרה הקיים. אולם במצב הטכנולוגיה הקיים כיום ולנוכח רגישותם המוגבלת של אלגוריתמים להקשר של מילים בטקסט, לא ראוי לכפות על המתווכים חובה משפטית להטמיע אמצעים אלו. הטלת חובה כאמור תפגע לא מידתית בחופש הביטוי, תטיל נטל כבד על המתווכים ובטווח הרחוק תוביל לפגיעה בחדשנות. מתווכים משתמשים באמצעים אלגוריתמיים לאכיפת תוכן כבר כיום, ויש להותיר לאפשר להם לבחור את רמת הסינון ולפתח את האמצעים המתאימים לפלטפורמה שבבעלותם מבלי לחשוש מאחריות לאי-סינון או לסינון שעלול שלא לעמוד בדרישות משפטיות. עם הזמן, כאשר טכנולוגיות הסינון תתפתחנה ותתמעטנה הטעויות, אפשר יהיה לבחון סוגיה זו מחדש.

על המחבר / המחברת

Avatar

מיכל לביא

ד"ר. מחברת הספר: אחריות מתווכי תוכן לעוולות ביטוי, הקשר חברתי, משפט וטכנולוגיה. פרסמה מאמרים בסוגיות של אחריות לביטוי מזיק בכתבי עת משפטיים, בארץ ובארצות הברית.

15 תגובות

  1. חיים שייביץ
    חיים שייביץ נובמבר 06 2019, 09:37
    מאמר פוקח עיניים

    ומדאיג בתמונה המסתמנת.

    השב לתגובה
    • ספייב אסף
      ספייב אסף נובמבר 06 2019, 14:05
      מאמר בעל חשיבות ,גם במשפט העברי -ההלכתי

      מאמר יוצא דופן בחשיבותו לעולם המשפט בעולם המודרני,כיום מרבית התוכן אכן מועבר על ידי מתווכים כאלו ואחרים,ובשל כך כמו שציינה ד"ר לביא אכן מתפתח פראקסיס דיסוננסי שכזה בין המתווך למשתמשי התוכן.
      כולי תקווה,כי העולם התחיקתי בארץ ובעולם יישם את הדברים העולים ממאמר זה.

      השב לתגובה
    • רוויטל
      רוויטל נובמבר 06 2019, 21:49
      מאמר יפה

      מאמר יפה ונכון. הסדרה פרטית יותר ממוקדת ויוצרת אפקט מצנן בדרגה פחותה בהרבה מרגולציה ממשלתית.

      השב לתגובה
  2. יובל אלון
    יובל אלון נובמבר 06 2019, 11:40
    מרתק ומסביר יפה את הרקע והטיעון

    אין ספק שחובת סינון תגרום לפגיעה חסרת תקדים בחופש הביטוי באינטרנט.

    השב לתגובה
  3. למיכל לביא
    למיכל לביא נובמבר 06 2019, 14:49
    בקשר לנשיא טראמפ

    נראה שטראמפ היה הראשון שהתבטא בפומבי ובאופן בולט נגד התקשורת כאשר הוא השמיע לראשונה בדבריו את המונח "פייק ניוז".
    יש להודות לו על כך.
    כל מי שצופה בזמן האחרון בחדשות שמביאות רשתות הטלוויזיה בארץ מוצף בפייק ניוז שמשודרים ללא סינון וללא בושה.
    תופעה זו ההולכת ומתעצמת גורמת לנזק עצום בתחומים החברתי והפוליטי.
    כנראה שאין לכך מזור כיוון שאת בעלי תחנות הטלוויזיה מעניינים הרווחים שלהם התלויים במידת הרייטינג של הערוץ שלהם.
    והיתר לא מעניין אותם.

    השב לתגובה
  4. רינה ענבל
    רינה ענבל נובמבר 06 2019, 19:04
    יש תמיד פער בין הטכנולוגיה לחקיקה

    ככה צצות בעיות של אי ודאות ודעות מנוגדות. אבל בסוף חקיקה שפותרת את כל הספקות מכתיבה את ההתנהגות ואת הפסיקות.

    השב לתגובה
  5. בר
    בר נובמבר 06 2019, 21:12
    מאמר אקטואלי ומעניין

    מאמר חשוב אשר נותן היבט אקטואלי לסוגיה אקטואלית וחשובה של האמצעים הראויים לצמצום לשון הרע ברשתות חברתיות.

    השב לתגובה
  6. אמיתי פרץ
    אמיתי פרץ נובמבר 07 2019, 12:55
    לבעלים של אתר חייבת להיות אחריות

    מסוימת ומוגדרת על מה שהוא מפרסם לכל העולם

    השב לתגובה
  7. ענת כהן
    ענת כהן נובמבר 07 2019, 14:20
    מאמר חשוב בעידן הפייק ניוז

    מאמר חשוב בעידן הפייק ניוז המבהיר כי למשטר סינון תכנים יותר חסרונות מיתרונות. הדיון מעניין וחשוב וגם המסקנות נכונות לדעתי. אבל בלי קשר ישיר למאמר עצמו נראה כי צריך לפעול ולעשות יותר לצמצום פייק ניוז גם אם לא בחוק.

    השב לתגובה
  8. מלכה אדלר
    מלכה אדלר נובמבר 07 2019, 22:40
    מאמר מעניין ביותר

    כן ירבו

    השב לתגובה
  9. עדה קורל
    עדה קורל נובמבר 09 2019, 11:53
    צריך להתחיל את ניקוי הזוהמה

    ברשתות החברתיות וכן בטוקבקים למאמרים. הבעיה שבעתיד הנראה לעין אלגוריתמים לא יפתרו הבעיה. קשה מאידך להושיב כוח אדם שיבדוק את מיליארדי התגובות והפוסטים בטרם עלייתם.

    השב לתגובה
  10. משה הדר
    משה הדר נובמבר 09 2019, 19:45
    לחופש ההבעה יש גם צדדים חיוביים

    לדעת מה חושבים אחרים, גם אם זה לא נעים.
    להשמיע את קול העם גם אם זה נגד אינטרס השלטון.

    השב לתגובה
  11. שמעון שבת
    שמעון שבת נובמבר 10 2019, 10:50
    ויש סוגיית משנה של תכנים מזוייפים

    שלתכנים שלהם השפעה אבל זהות הכותב או המגיב מפוברקת
    בוטים

    השב לתגובה
  12. אבנר דגן
    אבנר דגן נובמבר 10 2019, 13:43
    אם רשת חברתית תיאלץ לבדוק כל פוסט

    טרם העלתו, זה לא מעשי. ממש לא.

    השב לתגובה
  13. מורן טל
    מורן טל נובמבר 10 2019, 14:18
    שאלה של איזון

    בין חופש הביטוי לצמצום פגיעת שקרים והשמצה.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בIT

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!