JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

כהונת ראש ממשלה תחת כתב אישום

כיצד ראוי לקבל החלטה על כתב אישום נגד ראש ממשלה

כהונת ראש ממשלה תחת כתב אישום פרופ' דורון מנשה
אפריל 04
19:30 2020

המאמר נכתב במשותף עם איל גרונר

מבוא

אחת הסוגיות המשפטיות שאליה נחשפנו במלוא העוז בחודשים האחרונים הייתה השאלה: האם ראוי שהחוק יתיר את בחירתו ואת המשך כהונתו של ראש ממשלה שהוגש נגדו כתב אישום? מטרת רשימה זו היא לדון בהיבט העיוני-כללי של השאלה, ללא התייחסות ישירה ופרסונלית כמובן לראש הממשלה הנוכחי או לכל ראש ממשלה מסוים בעבר ובעתיד של מדינת ישראל.

המסגרת החוקית:

לפי סעיף 18(א) לחוק יסוד הממשלה "הכנסת רשאית, בהחלטה ברוב חבריה, להעביר מכהונתו את ראש הממשלה שהורשע בעבירה ובית המשפט קבע בפסק דינו שיש עימה משום קלון; החליטה הכנסת כאמור, יראו את הממשלה כאילו התפטרה עם קבלת ההחלטה".

האומנם איזון ראוי?

האם סעיף זה מבטא את האיזון הראוי? האם מן הראוי לאפשר לראש ממשלה לכהן כאשר הוא נאשם? או שמא יש לאסור כהונת ראש ממשלה שהוגש נגדו כתב אישום?

שתי האפשרויות יוצרות קשיים. מצד אחד, מעבר לטרדה והפניית המשאבים למשפטו בזמן הכהונה, ראש ממשלה שהוא גם נאשם עלול להיות בניגוד עניינים בין מחויבותו לאינטרס הציבורי כראש ממשלה לבין האינטרס שלו כנאשם למקסם את הגנתו. כנאשם, ראש ממשלה הוא יריב לפרקליטות וייתכן שירצה לגרום לדה-לגיטימציה של החלטתה ואף לדה-לגיטימציה של מכלול פעילותיה. מצד שני, כראש ממשלה עליו להגן על המוסדות הממלכתיים ובכלל זה הפרקליטות. הגנה על הפרקליטות מהווה הגנה על ערך שלטון החוק שראש ממשלה מופקד להגן עליו ולא לפגוע בו.

נוסף על כך, ראש ממשלה נאשם עלול לקבל החלטות מתוך מניע לקדם את הגנתו ולא מתוך קידום האינטרס הציבורי כפי שהוא מבין אותו. הוא עלול להטיל את כובד משקלו לטובת חקיקה המקדמת את הגנתו, למשל, חקיקה שלא מאפשרת לבית המשפט להתערב בהחלטה להעניק לו חסינות דיונית. וכן במקביל להשפיע על פעילות הכנסת כרשות מכוננת ולתקן את חוק היסוד, כך שיאפשר פסקת התגברות על החלטת בג"ץ לבטל חקיקה ראשית האוסרת על התערבות בג"ץ בהחלטה על חסינות.

לעומת זאת, אם ההסדר הוא שהחלטה על הגשת כתב אישום מחייבת את הפסקת כהונת ראש הממשלה, עולים טיעונים אחרים:

ראשית, לראש הממשלה עומדת חזקת חפות. נכון הדבר שחזקת החפות אינה עומדת בסתירה לנקיטת צעדים כלפי נאשמים – גם כאלו שהם מרחיקי לכת במונחים של פגיעה בחירויות האדם וכבודו כגון מעצר עד תום ההליכים, ואולם מה שמאפיין צעדים כאלו הוא כפול:

  1. מדובר בצעדים הכרחיים כדי למנוע פגיעות חמורות, צעדים בעלי אופי אל-חזור בשלטון החוק ומנגנון הצדק (למשל מסוכנות ספציפית של הנאשם קודם למעצרו עד תום ההליכים או חשש שיימלט מהדין או ישבש מהלכי משפט).
  2. הצעדים נבחנים בהליך שיפוטי ונתמכים בראיות המבססות את העילה לנקיטת אותו צעד.

שנית, החלטה על כתב אישום היא החלטת אדם אחד, היועץ המשפטי לממשלה, שאינו נבחר ציבור. החלטתו עלולה להיות מוטית, שכן מדובר בראש ממשלה שהיחס כלפי כהונתו מעורר אמוציות לנוכח עמדתו הפוליטית של היועץ ביחס למדיניות שמקדם ראש הממשלה. כידוע מהפסיכולוגיה החברתית והקוגניטיבית הטיות מוטיבציוניות קיימות בקרב בני אדם ואף באופן בלתי מודע או כמחשבות אוטומטיות בשולי התודעה.

גם אם נניח שהטיות אלה אינן קיימות, עדיין, מטבע הדברים ישנה חשדנות שמא הטיות קיימות. חשדנות זו עלולה להתפתח לפגיעה באמון הציבור בהחלטות הפרקליטות בכלל ובהחלטה הספציפית להגיש כתב אישום בפרט.

מעבר לכך, אפילו ללא הטיות, כתב אישום בתום לב ולפי מיטב שיקול הדעת עלול להיות שגוי עקב נסיבות שאינן תלויות ביועץ, ושהוא לא יכול היה לדעת עליהן באותה עת או שגויות מכוח טעויות אנוש שכל אדם מועד להיכשל בהן. נוסף על כך, לא ניתן לחזות מראש כיצד יתפתח ההליך המשפטי, ומה שנראה כאפשרות סבירה להרשעה, והוא אכן כזה בעת קבלת ההחלטה, לא יבשיל לכדי הרשעה.

במצבים אלה, התוצאה היא פגיעה שאינה ניתנת לתיקון היות ובינתיים הופסקה כהונתו, כעובדה ראש הממשלה לא כיהן בתקופה המדוברת וייתכן שלא יוכל לשוב ולכהן, היות והדבר תלוי בהצלחתו הפוליטית מחדש. מדובר בפגיעה בזכותו של ראש הממשלה להיבחר ולכהן, בכבודו ובמפעל חייו. נוסף על כך קיימת הפגיעה במרכיב מסוים בלתי פורמלי של זכות הבחירה של בוחריו הרבים (זאת אף בשיטה שבה הבחירה בראש ממשלה אינה ישירה).

הצעתנו

נקודת האיזון הראויה, לדעתנו, אינה מצויה באף אחד מהפתרונות הקיצוניים. לא המשך הכהונה בכל מקרה ולא הפסקת הכהונה עקב החלטת היועץ להגיש כתב אישום. ההסדר בסעיף 18(א) לחוק יסוד הממשלה אינו אפוא נקודת האיזון האופטימלית של הערכים הנוגדים.

אנו מציעים כי במקרה של כתב אישום נגד ראש ממשלה מכהן תתקבל החלטה על כתב אישום תוך הכבדה על הפרוצדורה. אנו מציעים כי הכבדה זו תהיה בדרך של קביעת הרכב להחלטה על כתב אישום ודרישה לכתב אישום רק בהחלטה פה אחד של כל ההרכב. במצב הנוכחי, כאמור, די בהחלטת אדם אחד, היועץ המשפטי לממשלה, אפילו כנגד דעתם החולקת של פרקליטים אחרים. אין די בכך.

אנו מציעים כי החלטה על כתב אישום נגד ראש ממשלה תתקבל על ידי מותב. כל חבר במותב יהיה עצמאי בשיקול דעתו. המותב יכול להיות של פרקליטים, פרקליטים בשילוב שופטים או מותב של שופטים.

באופן זה תגדל ההסתברות מסדר שני לכך שההחלטה על הגשת כתב האישום היא מדויקת ובלתי מוטה. ההסתברות מסדר ראשון תישאר סיכוי סביר להרשעה שמשמעותה, לפי הבנתנו, היא ביטחון של התובע שהאשמה מוכחת מעבר לכל ספק סביר, שההרשעה תינתן לבטח, וכן אמונה סובייקטיבית שהנאשם אשם. הסתברות זו יכולה להתקיים גם במצב הנוכחי כאשר מקבל ההחלטה הוא אדם יחיד.

אולם, כאשר מקבלי החלטות הם חבר בני אדם שכל אחד מקבל החלטה באופן עצמאי לפי הקריטריון ההסתברותי מסדר ראשון, שהיא בעצמה סוג של הסתברות מסדר שני, מתקיימת הסתברות מסדר שני גבוהה יותר שתושג ההסתברות הזאת להרשעה. בניסוח אחר של דברינו, קביעת מותב במקום מקבל החלטה יחיד, זו הסתברות מסדר שלישי התומכת בהסתברות מסדר שני לביטחון התובע בקיומה של הסתברות מסדר ראשון של קיומה של אשמת הנאשם מעבר לכל ספק סביר.

במדע, תיאוריות מדעיות ומבחנים להערכה ומדידה מוערכים בין השאר על פי המהימנות שלהם. המהימנות נבחנת בין השאר בכך שחוקרים שונים המבצעים את אותה המתודה כגון ניסוי או תצפית, יגיעו לאותה מסקנה, וכן חוקרים שונים הבוחנים את אותה בחינה יגיעו לאותה תוצאה. לכן, כאשר פרקליטים או שופטים שונים מגיעים כל אחד לחוד למסקנה שיש להגיש כתב אישום, משתפרת המהימנות של הבחינה התביעתית של חומר הראיות כמבססת כתב אישום.

אנו מציעים כי כתב אישום נגד ראש ממשלה מכהן יוגש בכפוף להחלטה בלתי תלויה של כל חברי המותב. רק במצב זה ניתן יהיה לבסס את הפסקת כהונתו של ראש הממשלה כאשר הוגש כתב אישום נגדו.

בנוסף לכך שיקטנו הסיכויים לטעויות ולהטיות, יקטן גם הסיכוי לפגיעה באמון הציבור בהחלטה, היות ולא כל ההחלטה תלויה על כתפיו של אדם אחד.

יתירה מזו, קביעת מותב הנדרש להחלטה פה אחד מאפשרת את הטענה כי נעשה כל מה שאפשר על מנת לא לפגוע בחזקת החפות. הסדר זה אף מבטא את ההשלכה רבת ההיקף והחומרה שיש בהחלטה להגיש כתב אישום נגד ראש ממשלה מכהן.

על המחבר / המחברת

דורון מנשה

דורון מנשה

עורך מדור חוק ומשפט. פרופסור חבר בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה. מומחה לדיני הראיות, חבר מערכת בכתבי העת הבינלאומיים Law, Probability and Risk (מטעם Oxford University Press) וכן International Commentary on Evidence. מגשר ובורר במסגרת המוסד הישראלי לבוררות עסקית. פרסם מאמרים רבים וכן שלושה ספרים.

22 תגובות

  1. מנחם פרידמן
    מנחם פרידמן אפריל 04 2020, 20:10
    אני מסכים איתך רק חלקית

    אבל אני חושב שזה חשוב מאוד להעלות אתת הנושא הזה. נושא מרכזי ומאוד משמעותי שמשום מה נעלם מהעיתונות בשל משבר הקורונה.תודה שהזכרת לנו.

    השב לתגובה
    • עדו שפרלינג
      עדו שפרלינג אפריל 04 2020, 22:19
      מה קורה בעולם?

      שלום דורון,
      הצעה מעניינת . יש הסדרים דומים בשיטות משםט שונות?
      נדמה לי שבשיטה הקונטיננטלית שופט חוקר מחליט במקרים מסוימים ובעבירות מסוימות על הגשת כתב אישוום.
      הרעיון שלך קצת מזכיר זאת רק ברבים מותב שלמעשה ישמשן כשופטים- חוקרים לצורך הגשת כתב אישום.
      נקודה פרקטית- הסיכויים שהסדר ברוח הדברים שהצעת יעבור דואף לאפס כי המשמעות היא להפקיע מהיועץ המשפטי/ הפרקליטות את כוחם להגיש כתב אישום ויצמצמם את השפעתם ….

      השב לתגובה
      • איל
        איל אפריל 05 2020, 01:08
        לעדו

        תודה על תגובתך

        בישראל עד 1965 הייתה ההחלטה בדבר הגשת כתב אישום בעבֵרה מסוג פשע מותנית בקיומו של הליך שיפוטי מיוחד של חקירה ודרישה מוקדמת אשר נוהל על-ידי שופט בית-משפט שלום.

        לא בדקתי במשפט ההשוואתי את הסוגיה הספציפית של כתבי אישום כלפי בכירים בכלל, או ראש הרשות המבצעת בפרט.

        אנו לא מציעים שופטים חוקרים אלא שהחלטות שמקבל היום היועמ"ש יתקבלו פה אחד חבר בני אדם שיעברו על חומר הראיות. ייתכן הסדר של ריבוי פרקליטים או ריבוי שופטים שאינם חוקרים, אלא מעיינים בחומר החקירה, או שילוב של פרקליטים ושופטים.

        הנקודה ברשימה שלנו לא הייתה פרקטית אלא נורמטיבית.

        השב לתגובה
    • איל
      איל אפריל 05 2020, 00:39
      אכן נושא חשוב

      תודה רבה מנחם

      השב לתגובה
  2. דן כרמי
    דן כרמי אפריל 05 2020, 08:04
    תנאי להצעה .

    הייתי קונה מייד ,בתנאי שהחוק
    למינוי שופטים ישתנה .
    במצב בו הממיין הבלעדי של המועמדים לשפיטה הם השופטים ,אין טעם בועדה .
    עד אז – האינטרס הציבורי הוא רצון העם ,כפי שהתבטא בבחירות .

    השב לתגובה
    • איל
      איל אפריל 05 2020, 13:21
      לדן

      שאלת בחירת השופטים ראויה לעיון נפרד. אני רואה ערך בהצעה שלנו גם בשופטים הקיימים מה עוד שלא הצענו שההרכב יהיה בהכרח רק או גם של שופטים. אם ההצעה תתקבל אז היא תתקבל בכנסת שהיא מייצגת את הציבור.

      השב לתגובה
  3. משה כרמל
    משה כרמל אפריל 05 2020, 09:27
    חבר מושבעים משפטי להחלטה

    יש בכך בהחלט שיפור המצב הקיים. הייתי מוסיף להצעה שההרכב המחליט לא יהיה רק משפטנים אלא גם נציגי ציבור. יפעל כמעין חבר מושבעים מעורב. שיעמיד את כובד העבירה הלכאורית מול הנזק שבהמשך תפקודו. ותהיה לו גם האופציה לדחות את הבירור עד לסיום כהונתו של ראש הממשלה.

    השב לתגובה
    • איל
      איל אפריל 05 2020, 13:24
      למשה

      אני סבור שאם יש החלטה פה אחד של גורמים מקצועיים אז ראש הממשלה לא ראוי לכהן בכתב אישום. אם יש מצב חירום לשם כך נועדו תקנות שעת חירום. הכלל צריך להיות שראש ממשלה בכתב אישום שסמכו עליו חבר נשות ואנשי מקצוע לא צריך לכהן.

      השב לתגובה
  4. מבקש הבהרה
    מבקש הבהרה אפריל 05 2020, 10:05
    כאשר ראש ממשלה דואג דרך שליחיו

    למנות לבית המשפט העליון אנשים שמראש תומכים בו, זה הצדק?

    השב לתגובה
    • איל
      איל אפריל 05 2020, 13:26
      מבקש הבהרה

      למה כוונתך שופטים שמראש תומכים בו?

      השב לתגובה
  5. אבי רוזנטל
    אבי רוזנטל אפריל 05 2020, 12:08
    השאלה שאליה לא התייחסת

    דורון שלום,
    לא התייחסת לשאלה האקטואלית באמת: האם נאשם בפלילים יכול להיבחר לתפקיד ראש ממשלה?
    כרגע יש בישראל ראש ממשלת מעבר, הנאשם בפלילים ורוצה לעמוד שוב לכהן בתפקיד ראש ממשלה.

    השב לתגובה
  6. אסתר רייכמן
    אסתר רייכמן אפריל 05 2020, 23:16
    ם כאשר מישהו בא ומסביר לעומק וברצינות

    תמיד קופצים מתנגדי ביבי ובלי להגיב לגופו של עניין הם נגד.

    השב לתגובה
  7. עמוס
    עמוס אפריל 06 2020, 13:01
    משנה

    כל זה לגבי השלבים לפני הגשת כתב אישום. יתכן וקל יותר להכניס שינויים למה שקורה לאחר הגשת כתב אישום. מאחר והבחירות בשיראל אינן אישיות, אלא למפלגה מסוימת, מדוע חייבת ממשלה להתפטר בעקבות ראש הממשלה ?

    האם לא ניתן לקבוע בחוק חובה למנות משנה קבוע לראש הממשלה (דוגמת סגן הנשיא בארה"ב), ועדיף שזהותו תהיה ידועה בזמן בחירות, ובמידה וראש הממשלה אינו כשיר למלא את תפקידו, מסיבות רפואיות או משפטיות, הסמכות תועבר אוטומטית על פי חוק למשנה, ותוחזר לראש הממשלה אם וכאשר יהיה שוב כשיר לשמש בתפקידו.

    נראה לי שהדבר ימנע הליך בלתי הפיך, ובוודאי יסייע ליציבות שלטונית.

    השב לתגובה
    • איל
      איל אפריל 06 2020, 16:45
      לעמוס

      זו הצעה שיש לשקול ברצינות

      השב לתגובה
      • עמוס
        עמוס אפריל 06 2020, 19:50
        סיבות

        אנחנו אולי נשקול, אבל אם הפוליטיקאים לא שקלו זאת עד היום כנראה יש להם סיבות (אישיות ?)

        השב לתגובה
  8. דוד
    דוד אפריל 06 2020, 20:12
    השאלה היא פשוטה

    בעלי תפקידים רבים נמוכים בהרבה מראש הממשלה לא יכולים להמשיך בתפקידם אם הוגש נגדם כתב אישום וזומנו למשפט בעניין פלילי. אז דווקא מי שמחליט על גורל ילדינו וגורל כולנו דוקא הוא מקבל הנחה? מה ההגיון?

    השב לתגובה
    • איל
      איל אפריל 07 2020, 12:10
      לדוד

      לא צריכה להיות הנחה אלא שלגבי ראש ממשלה צריכה להיות זהירות מיוחדת בשל השלכות ההחלטה ובשל מועדות להטיות

      השב לתגובה
  9. מרדכי גולן
    מרדכי גולן אפריל 07 2020, 09:23
    מה רע בחוק הצרפתי?

    הרי צרפת אם הדמוקרטיה

    השב לתגובה
    • איל
      איל אפריל 07 2020, 12:19
      לגבי החוק הצרפתי

      החיסרון בחוק הצרפתי הוא שחלוף הזמן עלול לגרום לכך שחלק מהראיות לא תהיינה שמישות או שעדויות יתבססו על זיכרון שגוי. חוק צרפתי עלול לפגוע בראש הממשלה עצמו אם הראיות המזכות יאבדו או שזכרונם של עדי ההגנה ייפגם. מה עוד שבישראל בניגוד לצרפת אין הגבלה על מספר הקדנציות בהן ראש ממשלה יכול לכהן. חלק מהרציונל של ההתיישנות הוא בקושי לקיים הליך משפטי לאחר זמן רב ובראש וראשונה הפגיעה האפשרית בנאשם.

      השב לתגובה
  10. ג.
    ג. אפריל 07 2020, 23:36
    משהו על מלחמתו של ראש הממשלה

    ולהקת המעריצים המשועבדים שלו נגד הרשות השופטת והמהלכים להשתלט עליה?

    השב לתגובה
  11. ד.
    ד. אפריל 24 2020, 23:49
    וכל התרגילים שעושה כעת ראש הממשלה

    לסלק את היועץ המשפטי לממשלה? ולמנות פרקליט מדינה מטעם? ולפטר את התובעת במשפטו? ולמנות שופטים תומכים? ולשנות חוקים וכן הלאה…..
    איך בכלל אפשר לתמוך בכיוון הזה?

    השב לתגובה
  12. אילן גלעיד
    אילן גלעיד מאי 01 2020, 16:00
    לאמץ את שיטת 12 המושבעים במקרה הזה

    אייל הצעה מבורכת ובתיקון אחד משמעותי : לא שופטים ולא אנשי מקצוע שקרובים לתחום המשפט ! לדוגמה מאלפת לאיזון ההחלטות כך את 12 המושבעים בארצות הברית שם הם עוסקים בדיני נפשון ובכוונת המכוון אינם אנשי מקצוע אלה אנשים שנבחרו באופן מקרי חד פעמי שהסיכוי שישינה עליה השפעה כל שהיא שואפת לאפס

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בחוק ומשפט

יתר המאמרים במדור