JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

בחודשיים האחרונים עבר על העולם ועלינו כאוס חסר תקדים. אבל גם אם המשבר הבריאותי נמצא בשליטה, ההתמודדות הכלכלית רק החלה. במציאות של עסקים קורסים, מיליון מובטלים וענפים רבים – כגון תיירות, אירוח ומסעדות – שעדיין סגורים, ללא תאריך פתיחה באופק, גלי ההדף של המשבר הכלכלי עדיין מתפשטים.

אחד הביטויים לכך הוא מחנק האשראי. מאות אלפי עסקים ומשקי בית זקוקים לכסף מזומן כאוויר לנשימה, פשוט כדי לשרוד. במציאות כזו עולה כפורח שוק האשראי החוץ-בנקאי, או בשמו הפחות מכובס – "שוק אפור" או "חברות גבייה".

מאות אלפי עסקים ואנשים פרטיים נדחקו ויידחקו לזרועות מלווים חוץ-בנקאיים בתקופה הקרובה,  כי פשוט אין להם ברירה. אך להלוואות אלו יש מחיר גבוה – לחצים להשבת הכספים, חוסר סבלנות כלפי לווים שלא עומדים בהחזרים וריביות נשך מטורפות שמגיעות לעשרות אחוזים בשנה.

בנקודה זו חשוב לדעת כי החוק מגן על הלווים. חוק אשראי הוגן תשנ"ג-1993 (לשעבר חוק הלוואת חוץ-בנקאיות) קובע שורה של תנאים שעל המלווה לעמוד בהם, ביניהם הגבלה על שיעור הריבית המותרת לגבייה. הגוף המלווה לא יכול לדרוש ריבית, כולל ריבית פיגורים, בכל סכום. יתרה מכך, החוק נותן סמכות לבית משפט להתערב בדיעבד בתנאי ההלוואה, להפחית רטרואקטיבית את שיעור הריבית ולהקטין את סכום החוב במידה ניכרת.

פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי, מזכיר ומאותת לשחקנים בשוק – מלווים ולווים כאחד – שבית המשפט עומד על המשמר ולא יהסס להתערב כדי להגן על הלווים (ע"א 34193-11-19 (מחוזי חיפה) י.ח.ד יזמות בע"מ ואח' נ' קרני ואח', ניתן ביום 3.3.2020). פסק הדין אמנם עוסק בהלוואה משנת 2017 – הרבה לפני הקורונה – אולם הוא רלוונטי מאוד לתקופה שתגיע לאחר הקורונה ולכל תביעה שתובא בעקבות המשבר בנוגע להחזר הלוואה חוץ-בנקאית.

סיפור המעשה: זוג נטל הלוואה בשנת 2017 בסכום של 2,000,000 ש"ח ובריבית של 30% לשנה, כולל ריבית פיגורים של 56.16%, לא פחות. הלווים גם משכנו נחלה בבעלותם במושב, שבה התגוררו. הלווים לא החזירו לא את הקרן ולא את הריבית זולת 130,000 ש"ח, וטענו שהסכם ההלוואה אינו חוקי. בית המשפט קבע כי אין מקום לבטל את ההסכם, שכן הלווים נותרו עם סכום הקרן בסך 2,000,000 ש"ח ולא השיבו אותו, ושילמו אך ורק 130,000 ש"ח על חשבון הריבית. עם זאת, בית המשפט התערב וקבע כי יש להעמיד את שיעור הריבית בסכום הריבית המירבית הנהוגה בבנק לאומי לישראל. בהתאם לחוות דעת של כלכלן מטעם הלווים, הריבית המירבית נעה בין 6% ל-13% לכל היותר. בכך הופחת סכום החוב במידה ניכרת.

החידוש בפסק הדין: סעיף 15 ב(1) לחוק אשראי הוגן קובע כי החוק לא יחול על הלוואה בסכום העולה על 1,197,000 ש"ח. בענייננו, ההלוואה עולה על הסכום, ולפיכך לכאורה ההגבלה שבחוק לא חלה. עם זאת, בית המשפט קבע כי הסעיף הנ"ל אינו מהווה רשימה סגורה – בנסיבות המדוברות בהסכם הנוגד את תקנת הציבור והסוטה מכל מידה של הגינות וסבירות, ראוי להתערב ולהפחית את שיעור הריבית, אף אם הסכם ההלוואה אינו כפוף להוראות חוק אשראי הוגן, תשנ"ג-1993. בית המשפט מצא עוגן משפטי בסעיף 9 לחוק, הקובע סמכות כללית לבית משפט להתערב ולהפחית את גובה הריבית כך שתותאם למגבלות החוק וכן ליתן כל הוראה שתהא צודקת בנסיבות העניין.

השורה התחתונה: יש תקווה למי שנקלע למצוקה כלכלית ונאלץ ליטול הלוואה בריבית נשך, גם אם חתם על הסכם מסודר. הלוואה חוץ-בנקאית בריבית נשך אינה סוף פסוק וניתן באמצעות בית המשפט להמתיק את רוע הגזירה ולהפחית את החוב. זה אפשרי גם אם ההלוואה לכאורה היא בסכום או בתנאים שהחוק קבע, כי הוא לא יחול על הלוואה מסוג זה. לא הכול אבוד ויש מה לעשות.

לקח נוסף הוא לגופים המלווים – לא תוכלו לעשות ככל העולה על רוחכם ולתת הלוואות בריביות אסטרונומיות. בבוא היום קיים סיכוי גדול שבית המשפט יתערב ויפחית את שיעור הריבית.