JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

מה אם מי שמתכנן עבירה היה חבר שלך?

דיון באחריות פלילית להפרת חובת דיווח על פשע

מה אם מי שמתכנן עבירה היה חבר שלך? פרופ' דורון מנשה
ספטמבר 25
07:00 2020

המאמר נכתב במשותף עם איל גרונר

אחת הסוגיות השנויות במחלוקת במשפט הפלילי היא השאלה באשר לעבירה פלילית מחמת חובת הודעה ודיווח על מנת למנוע פשע חמור או מוות של אדם. שאלה זו קיבלה היבט אקטואלי לאור האירוע המזעזע של האונס הקבוצתי באילת ואירוע מותו של החייל אריאל יואב צפריר ז"ל במסיבת טבע.

חובת דיווח למניעת סכנה היא חריג במשפט הפלילי. החריגות שלה מתבטאת בכך שהיא מטילה אחריות פלילית בגין מחדל, כלומר העבירה מתבטאת בכך שאדם נמנע מלפעול ולא בכך שביצע פעולה. אולם גם מבין העבירות המחדליות זהו חריג מיוחד מפני שמדובר בחובה לפעול המוטלת על בני אדם זרים, גם אם אינם נושאים בתפקיד מיוחד המטיל עליהם חובת דיווח וגם אם אין להם זיקה ליצירת הסיכון. זהו עניין בעייתי במסגרת ליברלית. יש לציין כי החובה היא למנוע את הפשע על מנת למנוע את הנזק בפשע עצמו ולא חובה להביא למיצוי הדין עם האשמים, שהרי אין חובת דיווח על פשע לאחר ביצועו.

הימנעות מדיווח על סכנה מעוררת את שאלת חובת ההצלה, הידועה בשם "חובת השומרוני הטוב". כאשר מדובר באדם הנמצא בסכנת חיים אך אין סכנה שעומד להתבצע פשע שיעמיד אותו בסכנת חיים, החוק הרלוונטי הוא חוק לא תעמוד על דם רעך, תשנ"ח-1998. חוק זה קובע חובת הושטת עזרה לאדם הנמצא בסכנה חמורה ומיידית לחייו, לשלמות גופו או לבריאותו, כאשר אפשר להושיט את העזרה מבלי להסתכן או לסכן את הזולת. לעומת זאת, כאשר הסכנה היא ביצוע פשע העבירה הרלוונטית היא סעיף 262 לחוק העונשין "אי מניעת פשע", שלפיה יש לנקוט את כל האמצעים הסבירים למנוע פשע לנוכח ידיעה על אדם שזומם לבצע פשע.

נשאלת השאלה: למה יש צורך בעבירה מיוחדת של אי מניעת פשע כאשר קיימת עבירה פלילית בגין הפרת חובת הצלה כללית? לדעתנו, כאשר שאר התנאים שווים, פגיעה שמקורה פשע חמורה מפגיעה שאין מקורה בפשע. ראשית, יש הבדל פסיכולוגי בהרגשת הביטחון בין חיים בעולם שבו אסונות מתרחשים רק באופן אקראי לבין עולם שבו חלק מהאסונות מתרחשים בכוונת מכוון על ידי בני אדם. שנית, כאשר בני אדם מייחסים לאסונות סיבה של רוע, אז האסון נתפס כמיותר ולא הכרחי, מתוך הנחה שמי שחולל את האסון הייתה לו בחירה חופשית שלא לחולל אותו. השליטה האנושית על השאלה אם אסון יתרחש או לא יתרחש מעצימה את הפוגענות שבו כאשר הוא מתרחש, וזאת בניגוד לאסונות שמקורם בחוקי הטבע, שעליהם לא קיימת שליטה אנושית וקיימת השלמה עם דרכו של עולם. שלישית, לרוע עצמו יש היבט פוגעני עצמאי מהתוצאות הרעות שהוא מביא איתו. אסון שמקורו ברוע מזכיר ומנכיח שוב את הרוע בעולם. רוע מייצר מצב נפשי של "תרעומת" (ressentiment), ועניינו רגשות שליליים מיוחדים שהם תגובה על עוול והתנהגות שפלה מצד הזולת. הטענה היא שקיימת פוגענות פסיכולוגית מיוחדת כאשר מתעוררת התרעומת. העובדה שמקור האסון הוא החלטה תבונית – תבונית זדונית – יוצרת איום וערעור על הקורבנות, שהם גם בעלי תבונה, להבדיל מאסון – שאין מקורו בהפעלה של התבונה. רביעית, אסון שמקורו ברוע מסכל את הצורך של בני אדם בעולם ערכי ונורמטיבי. חיים בעולם ערכי ונורמטיבי – זהו מרכיב חשוב במשמעות החיים של בני אדם, וערעור הערכים והנורמות יוצר פגיעה באמונה שלחיים יש משמעות.

אולם בעבירת אי מניעת פשע קיים חסר, וייתכן שחסר זה רלוונטי גם לאונס באילת. קיים קושי פסיכולוגי לציית לחובה למנוע פשע כאשר הציות כרוך בחובה לדווח נגד אדם שיש כלפיו יחסי נאמנות. מדובר לא רק ביחסי נאמנות פורמליים אלא גם במחויבות נפשית, כגון כאשר מבצע הפשע הוא קרוב משפחה מדרגה ראשונה.

קיימות שיטות משפט הנותנות פטור מעבירה זו כלפי קרובים או בני אדם שיש עימם יחסי אמון פורמליים. אולם בעבירת אי מניעת פשע בחוק העונשין הישראלי אין כל פטור כזה. ובכל זאת, למרבה התמיהה קיימת בחוק העונשין עבירה ספציפית יותר של הפרת חובה למנוע פשע, וזו העבירה הקבועה בסעיף 95 לחוק העונשין המיוחדת לאי מניעת פשע בעבירות ביטחון תחת הכותרת "חיפוי על עבירה". בסעיף זה ניתן פטור מהעבירה לקרובים מדרגה ראשונה. אנו סבורים כי אין כל היגיון שלא להחיל פטור דומה גם לעבירת "אי מניעת פשע". איזה טעם יש לפטור מאחריות לעבירה זו דווקא במקרה החמור של עבירות ביטחון ולא לקבוע פטור דומה לאי מניעת פשעים שאינם עבירות ביטחון?

אולם גם אם היה ניתן או יינתן פטור כזה לעבירת אי מניעת פשע, הדבר לא רלוונטי לאונס באילת. פרשת האונס באילת מעלה את השאלה לגבי פטור לחברים, ופטור כזה לא ניתן גם בסעיף 95. אנו סבורים כי יש להרחיב את הפטור גם מטעמי חברות. כאן רצוי להבחין בין מוסר למשפט פלילי. במישור המוסרי אנו סבורים כי קיימת חובת דיווח גם כלפי חבר קרוב אם יש בכך למנוע פשע. המצב שונה לגבי חובה במשפט הפלילי.

ראשית, מטעמי יעילות. ללא הכשרה מוקדמת קשה לתאר מצב שנער יקריב באופן מיידי ומוחשי קשר חברתי שהוא תלוי בו רגשית כדי להרוויח סיכוי עתידי לא מוחשי להימנע מעונש. הנזק לקשרים הוא ודאי ואילו העונש הפוטנציאלי הוא עתידי ורחוק ונראה ערטילאי.

שנית, מטעמי צדק לאור עקרון האשמה. אחד העקרונות של המשפט הפלילי לפי המלומד פלר הוא שהעבירות צריכות להלום את תודעת הציבור. זהו ביטוי לכלל התלמודי "אין גוזרין גזרה על הצבור אלא אם כן רוב הצבור יכולין לעמוד בה" (בבלי, עבודה זרה, לו, א). תפקידו של המשפט הפלילי בחברה ליברלית אינו לחנך את הציבור להתנהג אחרת מכפי שהוא רגיל, אלא לשקף את דפוסי ההתנהגות הקיימים על פי הצרכים הנפשיים הנוכחיים. רצוי כמובן לחנך את הציבור על מנת לשנות את ערכי החברה, אבל זאת יש לבצע בכלים של חינוך ועבודה קהילתית. הכלי של המשפט הפלילי, שהוא הדורסני ביותר שמדינה נוקטת, אינו מתאים לכך. את הכלי הפלילי יש לשמור רק למקרים הקשים ביותר שאינם הולמים את תודעת הציבור. זהו עיקרון במשפט הפלילי הנקרא עיקרון השיוריות, שלפיו אין להשתמש במשפט הפלילי כאשר כלים אחרים מתאימים יותר או מתאימים באותה מידה.

על המחבר / המחברת

דורון מנשה

דורון מנשה

עורך מדור חוק ומשפט. פרופסור חבר בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה. מומחה לדיני הראיות, חבר מערכת בכתבי העת הבינלאומיים Law, Probability and Risk (מטעם Oxford University Press) וכן International Commentary on Evidence. מגשר ובורר במסגרת המוסד הישראלי לבוררות עסקית. פרסם מאמרים רבים וכן שלושה ספרים.

14 תגובות

  1. יונה
    יונה ספטמבר 25 2020, 09:27
    זאת גם שאלה מוסרית אישית ממדרגה

    ראשונה

    השב לתגובה
    • איל
      איל ספטמבר 25 2020, 12:37
      ליונה

      בהחלט

      השב לתגובה
    • דורון מנשה
      דורון מנשה ספטמבר 30 2020, 01:16
      מוסר ומשפט

      במישור האישי- מוסרי , לדעתי ,אין ספק חובה לדווח על פשע שרמת הסתברות ביצועו ממשית הן משיקול דאונטולוגי והן משיקול תוצאתי . אבל מכאן לא נגזר שיש להנהיג חובה משפטית בגדי לחייב פעולה כזו

      השב לתגובה
  2. ד
    ד"ר דוד אילת ספטמבר 25 2020, 09:42
    שאלה לפרופסור מנשה

    מאמר מעניין מאוד בהחלט.
    כמה שאלות:
    1.הרחבת הפטור מחובת דיווח לחברים- איך תוכיח מי חבר ומי לא חבר באונס רב משתתפים? נמר שמישהו מכיר מישהו שהוא שותף פעיל בפשע. הוא מכיר אותו כחבר של חבר שלו-זה עושה אותו חבר שפטור מחובת דיווח או מכיר בלבד שהיה חייב בחובת דיווח. האם אתה לא פותח כאן את "שערי הגיהנום" ומאפשר חילוץ מהיר של מכירים וחברים של חברים תחת הפטור הזה?
    2.לגבי חובת דיווח בדיעבד על ביצוע הפשע-חובת הדיווח על פגיעה בחסרי ישע קיימת -כיצד אתה מתייחס לכך מבחינת החוק הפלילי למי שיודע על ביצוע הפשע,לא נטל בו חלק פעיל אבל לא דיווח עליו? האם המיקרה של רצח אסף שטריימן על ידי רעי חורב בזמנו ,לא היה כזה שגרם למדינה לסגור עיסקת עד מדינה עם ליהי גלוזמן שלא דיווחה על הפשע ורק כעדת מדינה חשובה בעצם נוקתה מאשמה? כלומר מה החוק הפלילי אומר לגבי מי שיודע על פשע שבוצע ולא דיווח עליו-מה העונש על הפרת חובת דיווח לאחר מעשה?
    תודה

    השב לתגובה
    • איל
      איל ספטמבר 25 2020, 12:36
      הרחבת הפטור לחברים

      שלום דוד. שמי איל אני ממחברי הרשימה.

      אפשר לחשוב על הסדר לפיו לגבי הקרובים מדרגה ראשונה לפטור אותם מאחריות ולגבי טענות חברות קרובה ליצור חזקה שלא מתקיימת קירבה סובייקטיבית אולם לאפשר לנאשם הטוען לקירבה סובייקטיבית לסתור את החזקה. באופן זה ניתן למנוע את החשש לאינפלציה של פטורים בשל טענות קירבה סובייקטיבית בעלמא. אם הנאשם טוען שהוא לא דיווח נגד חברו הטוב , איתו יש לו יחסים הדומים ליחסי הורים וילדיהם, לא די בכך שהוא יטען זאת בעלמא, אלא עליו יהיה לסתור את החזקה שלא מתקיימת קירבה כזאת.

      אין חובה כללית במשפט הפלילי בישראל לדווח על פשע לאחר מעשה. יש חובה כזאת לגבי עבירות ספציפיות בלבד. לגבי חובה כללית יש חובה להעיד אם אדם מחויב למסור עדות , אבל כל עוד אינו מחויב למסור עדות הוא אינו חייב מיוזמתו לדווח ולהעיד על פשע לאחר שכבר בוצע. החובה למנוע פשע היא חובה לפני שהפשע בוצע ועל מנת למנוע את ביצועו. לא על מנת לאכוף את הדין לאחר ביצועו.

      השב לתגובה
      • ד
        ד"ר דוד אילת ספטמבר 28 2020, 22:57
        מדודי

        שלום איל
        תודה על תשובתך
        הבנתי שנטל ההוכחה לסתור את החזקה שהצגת הוא על אותו אדם שלכאורה הוא חבר קרוב.
        האם פשע כמו התעללות בחסר ישע שאתה כאזרח מודע לה לדוגמא שכן בבית משותף, או מורה בבית ספר שיודע שתלמיד/ה חשופים להתעללות. האם יש הבדל בין אזרח רגיל לאדם בתפקיד מבחינת חובת הדיווח שמדובר על פשע שכבר בוצע ? כתבת עבירות ספציפיות בלבד שיש לגביהן חובת דיווח. אנא פרט מהן .אני מניח שמדובר בעבירות שהו אזרח והן בעל תפקיד מחוייב לדווח עליהן.תודה.דודי

        השב לתגובה
        • איל
          איל ספטמבר 28 2020, 23:36
          עבירות על חובת דיווח

          סעיף 368ד לחוק העונשין עוסק בחובת דיווח על עבירה שנעברה בקטין או חסר ישע. זו חובת דיווח על עבירה שנעברה זה מקרוב והיא מוטלת על כל אדם בתנאי שמבצע העבירה הוא האחראי על הקטין. מעבר לכך יש חובת דיווח על בעלי תפקידים: רופאה, אח, עובדת חינוך, עובד סוציאלי, עובד שירות הרווחה, שוטרת, פסיכולוג, קרימנולוגית, עוסק במקצוע פרה רפואי, מנהלת או איש צוות במעון בו נמצא הקטין או חסר הישע. חובת דיווח לאחראי על קטין או חסר ישע כאשר מבצע העבירה הוא אחראי אחר על הקטינה או חסרת הישע.

          חובת דיווח מיוחדת על עבירת מין, גרימת חבלה חמורה או התעללות חלה על מנהלת או איש צוות של מעון, מוסד או מסגרת חינוכית או טיפולית אחרת כאשר העבירה היא בקטינה או חסרת ישע באותם מקומות.

          חובת הדיווח במקרים אלה לא חלה על קטין.

          ההתייחסות לבעלות התפקידים היא הן לנשים והן לגברים.

          השב לתגובה
  3. ס.
    ס. ספטמבר 26 2020, 14:37
    אם אני יודע שמישהו עבר על החוק בעבר

    אני לא חייב לדווח לרשויות?

    השב לתגובה
    • איל
      איל ספטמבר 29 2020, 22:16
      דיווח על עבירה שכבר בוצעה

      קיימת רק בעבירות ספציפיות כמו עבירות ביטחון ופגיעה בקטינים וחסרי ישע ורק חלקה חל על כל אזרח וחלקה האחר חל רק על בעלי תפקידים מסוימים.

      העבירה הכללית של אי מניעת פשע חלה על מזימה לבצע עבירה לפני שבוצעה או לפני השלמת ביצועה אם כבר הוחל בביצועה אך לא לגבי עבירה שכבר בוצעה. זאת ניתן ללמוד מכותרת העבירה "אי מניעת פשע" מניעה היא לפני מעשה ולא אחריו והמניעה היא מניעת פשע ולא מניעת התחמקות מהדין.

      אין חובה כללית לדווח על עבירה לאחר שבוצעה

      השב לתגובה
  4. איתי הרשלג
    איתי הרשלג ספטמבר 27 2020, 14:56
    כדאי להשתדל שלא יהיו לכם חברים

    שמתכננים פשעים

    השב לתגובה
  5. ז.
    ז. ספטמבר 28 2020, 21:41
    מצפים מכל אזרח שיהיה עורך דין

    וידע מתי בדיוק עליו לדווח מתי לא חייב? רוב האזרחים בכלל לא שמעו על זה.

    השב לתגובה
    • איל
      איל ספטמבר 29 2020, 22:27
      ידיעת האיסורים הפליליים

      ביחס למכלול האיסורים הפליליים הרעיון הוא שהכפופים לחוק לא צריכים להיות משפטנים . ההנחה היא שעבירות פליליות חופפות את המוסר הרווח ולכן בני חווה ובנות אדם יודעות מה מותר ומה אסור מעצם תהליך החיברות וההפנמה של איסורים מוסריים.

      בעניין אי מניעת פשע פחות ברור עד כמה הנורמה לדווח על פשע מופנמת מוסרית כמעט בכל שכבות האוכלוסיה. אבל ודאי שיש לפקפק עד כמה היא מופנמת ביחס לדיווח על קרובי משפחה וחברים וזאת בלשון המעטה ועוד יותר יש לפקפק עד כמה היא מופמנמת בקרב בנות ובני נוער שטרם השלימו את תהליך התפתוחתם בכלל ובהתפתחות החשיבה המוסרית בפרט .

      השב לתגובה
  6. מ.
    מ. ספטמבר 29 2020, 12:04
    ואם מישהו יודע שמישהו לקח שוחד?

    חייב לדווח? הבנתם?

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בחוק ומשפט

יתר המאמרים במדור