JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

האם יש לפחד מסמכות שיפוט אוניברסלית?

המשפט הבין-לאומי ומשמעותו לגבי אזרחי ישראל

האם  יש לפחד מסמכות שיפוט אוניברסלית? אריק שרון ז"ל Wikipedia
דצמבר 30
09:30 2020

מספר שאלות מעניינות החלו לרחף בחלל האוויר של מדינת ישראל בראשית שנות האלפיים. לפתע החל הציבור במדינה להתעניין במשפט הבין-לאומי ובמשמעותו לגבי אזרחי המדינה. מה המשמעות של המשפט הבין-לאומי? האם יש למשפט הבין-לאומי סמכות לגבי אזרחי מדינת ישראל? האם המשפט הבין-לאומי דן רק בפשעי מלחמה? האם רק אנשי צבא צריכים להיות מודאגים מהמשפט הבין-לאומי? מי בעצם מיישם את פסקי הדין של המשפט הבין-לאומי? ואנחנו שאלנו: מדוע התעוררו לפתע אזרחי המדינה והחלו להתעניין במשפט הבין-לאומי, ומדוע נראה שלא ניתנו תשובות ברורות לשאלות הללו מצד הגורמים המשפטיים המוסמכים?

ובכן ביום חמישי ה-13 בפברואר 2003, בית המשפט לערעורים בבלגיה דן בתביעה שהגישו אזרחים לבנונים נגד ראש הממשלה דאז מר אריאל שרון ובכירים ישראלים נוספים באשמה של פשעי מלחמה שבוצעו לכאורה נגד תושבים פלסטינים במחנות הפליטים סברה ושתילה בלבנון בשנת 1982. בית המשפט לערעורים פסק שהתביעה יכולה להמשיך ולהתברר בבתי משפט בבלגיה בכפוף לחסינותו של שרון כראש ממשלה מכהן. משמע הפסיקה הייתה שעם סיום כהונתו של שרון כראש ממשלה ניתן יהיה להמשיך נגדו בהליכים משפטיים בבתי משפט בבלגיה בגין פשעי מלחמה שעל פי האישום ביצע בלבנון בהיותו ראש ממשלה. עבור הנתבעים האחרים, ביניהם קציני צה"ל, הפסיקה הבלגית הייתה ביצוע משפט בזמן הקרוב, מאחר שהקצינים לא נהנו מחסינות.

פסיקה זו הפכה פסיקה של ערכאה נמוכה שדחתה את התביעה בטענה שלבית המשפט בבלגיה אין סמכות לדון במקרה מאחר שלא קיימת זיקת סמכות מהותית בין התובעים לנתבעים והתביעה נסמכת על "סמכות שיפוט אוניברסלית". "זיקה מהותית" משמעה שבוצע פשע נגד אזרח מהמדינה השופטת או שהפשע בוצע על אדמת המדינה השופטת. במקרה סברה ושתילה, ישראל לא פגעה באזרחים בלגים והמעשה הנדון לא בוצע על אדמת בלגיה, לכן סמכות מהותית איננה קיימת. אז מה קרה? לפתע נרעשו אזרחי ישראל. בכירי המדינה עלולים להישפט בכל מדינה ממדינות העולם על פשעי מלחמה כביכול שישראל מבצעת בגדה ובעזה, על בסיס "סמכות שיפוט אוניברסלית". מהי אותה סמכות שיפוט אוניברסלית והאם היו בעולם מקרים שאנשים נשפטו על בסיס סמכות אוניברסלית?

למרבה האירוניה, מדינת ישראל עצמה הייתה הראשונה שהשתמשה בערך המשפטי "סמכות אוניברסלית" – במשפט אייכמן. אייכמן נשפט בישראל על פי החוק לעשיית דין בנאצים מ-1950. החקיקה מתבססת על הסכם לונדון, שקובע שמי שביצע פשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה ופשעים נגד השלום – כל מדינה יכולה לשפוט אותו. ההסכם קבע סמכות אוניברסלית על עבירות אלו. גם באמנות ז'נבה מ-1949 נקבע כי מי שנאשם בעבירות חמורות המוגדרות שם, כל מדינה רשאית לשפוט אותו. פרקליטיו של אייכמן העלו טענות רבות נגד סמכות המדינה לשפוט אותו, ברם בית המשפט דחה את כל הטענות וקבע כי במשפט הבין-לאומי אין איסור לשפוט נאשם שביצע פשעים נגד האנושות במקום אחר ולגבי נתינים של מדינות אחרות. כמו כן קבע בית המשפט כי האופי האוניברסלי של הפשעים מקנה לכל מדינה סמכות לשפוט על עבירות אלו בתוקף הסמכות האוניברסלית. בית המשפט סיווג את הפשעים כפשעי מלחמה ואין ספק באופיים הבין-לאומי כפשעים נגד השלום.

בדצמבר 2009, לפי בקשת עורכי דין פלסטינים, שופט בלונדון הוציא צו מעצר נגד יו"ר האופוזיציה דאז ציפי לבני בחשד לביצוע פשעי מלחמה. ציפי לבני הייתה אמורה להשתתף בכנס "חזון 2010". כאשר הייתה במטוס ללונדון קיבלה את הידיעה כי ייתכן שתיעצר כשתרד מהמטוס. אי לכך ביטלה גב' לבני את הביקור, נשארה במטוס ושבה עם אותו מטוס חזרה לארץ. ובכן, האם יש לחשוש מסמכות אוניברסלית?

המשפט הבין-לאומי אינו אוסר על מדינה להחיל את משפטה לגבי מעשים שנעשו מחוץ לשטח הריבוני של המדינה, בתנאי שהאכיפה לא נעשית בשטח של מדינה אחרת. צ'ארלס טיילור, נשיא ליבריה לשעבר, נשפט ב-2007 בבית המשפט הבין-לאומי בהאג וב-2012 הורשע ב-11 סעיפים של פשעי מלחמה ונידון ל-50 שנות מאסר. הוא ביצע את הפשעים בליבריה, נתפס בסיירה לאון, נשפט בעיר האג בהולנד, והוא יושב במאסר בסקוטלנד. אכן, משפט בין-לאומי!

הסמכות האוניברסלית קיבלה את הגושפנקא של המשפט הבין-לאומי, אך יש צורך שחוקי המדינה עצמה יאפשרו סוג כזה של העמדה לדין. במקרה של ראש הממשלה שרון, התביעה בבלגיה בוטלה מאחר שחוקי מדינת בלגיה לא הכירו בסמכות האוניברסלית במפורש ולא דאגו לעגן את הסמכות האוניברסלית בחוקי המדינה. יש צורך שחוקי המדינה עצמה יאפשרו סוג כזה של העמדה לדין. בעקבות המקרה של ראש הממשלה שרון, המחוקק הבלגי העביר חוק שהמשפט הבלגי הוא בעל סמכות משפטית רק לגבי אזרחים בלגיים או פשעים שבוצעו על אדמת בלגיה. לבלגיה אין סמכות אוניברסלית. מדינות רבות אחרות, למשל בריטניה, בהחלט אימצו את הסמכות האוניברסלית. האם עלינו לפחד מהסמכות האוניברסלית, יחליט כל אחד לעצמו.

על המחבר / המחברת

ניצה נחמיאס

ניצה נחמיאס

עורכת מדור: חברה. פרופסור למדע המדינה. מרצה אורחת באוניברסיטת מרילנד , (קמפוס טאוסון) ובאוניברסיטת תל אביב. מחברת ועורכת של ארבעה ספרים ומספר רב של מאמרים. מרצה בכינוסים אקדמיים ומקצועיים ברחבי העולם.

9 תגובות

  1. יפתח כהן
    יפתח כהן דצמבר 30 2020, 11:16
    בדרך כלל בתי הדין הבינלאומיים

    מצליחים לפעול אם בכלל, רק מול ישויות מובסות.

    השב לתגובה
  2. ישראלה זהבי
    ישראלה זהבי דצמבר 30 2020, 18:36
    יש לי הרגשה שהעולם מתחיל להשליך את

    המנהיגים הפופוליסטיים. גם הקורונה תעבור. אני מקווה שהמפתח יגיע עידן חדש של ערכים. ואז המשפט הבינלאומי יפגין כוחו.

    השב לתגובה
  3. גדעון שניר
    גדעון שניר דצמבר 30 2020, 19:06
    צביעות

    בית המשפט הבין לאומי לפשעי מלחמה- צביעות
    הדיון בלגיטימיות של בית המשפט הבין לאומי – נגועה בצביעות פוליטית באופן המשמיט באופן מוחלט את הסמכות לייצג צדק אוניברסלי, שהרי זו בדיחה אחת גדולה -אם לא עצובה למדי.
    צבאות רוסיה, אנגליה, צרפת, בלגיה, ארצות הברית , עשו מעשים "לא ראויים" בעת מלחמה במדינות אפריה, דרום אמריקה, והמזרח התיכון- אבל לא יעלה על הדעת שמי ממנהיגיהם יועמד לדין בגין "פשעי מלחמה" כאשר כול אחד, יש לו הזכות האינדיבידואלית לעשות שימוש בכלי זה. האם פוטין יואשם בעוולות כיבוש חצי האי קרים וחלק מאוקרינה? האם הגב תאצ'ר – כך בגין פעולות הלחימה באיי פוקלנד? או טוני בלייר בגין פעולות כוחות מיוחדים באפגניסטן? או הנשיא בוש בשל הפלישה לעירק (גואנטנמו) ומלחמתו ב דאע"ש? או האם נשיא סוריה אסד בגין מלחמת הגז נגד אזרחי סוריה? (רק מספר דוגמאות), אבל מדינות כמו ישראל וליבריה הן מועמדות קלסיות להעמדה למשפטי ראווה בזירה הבין לאומית מסיבות ברורות לכול ילד.

    השב לתגובה
    • יצחק דגני
      יצחק דגני דצמבר 30 2020, 19:39
      לד"ר גדעון שניר

      אנא קרא את התגובה של גב' ישראלה זהבי שמעל תגובתך. במילים פשוטות – שיא האווילות.
      ארה"ב הודיעה שאם האג תפעל נגד מי מאזרחיה או מאזרחי מדינות ידידותיות לה היא תעשה ככל שניתן, כולל שימוש בכוח נגד מה שבטעות נקרא בית דין בהאג. זה כולל גם את ישראל.
      אתה צודק לחלוטין בגישתך.
      גם ישראל צריכה להוקיע את המוסד הפלצני הזה ובמקרה הצורך לפעול נגדו כפי שיתבקש.

      השב לתגובה
  4. שלי נצר
    שלי נצר ינואר 01 2021, 11:40
    כל עוד מתפתחת המתיחות בין המעצמות

    והופכת לירידות, אין סיכוי להצלחת הרעיון של משפט בינלאומי.

    השב לתגובה
    • לשלי נצר
      לשלי נצר ינואר 01 2021, 15:23
      צודקת

      אין דבר כזה "משפט בינלאומי".
      משפט מבוסס על שטח שיפוט – JURISDICTION.
      שטח שיפוט מבוסס על הפעלת כוח.
      אין שטח שיפוט אוניברסלי. לא היה ולא יהיה.
      חבר הלאומים – כשל.
      האו"מ – פארסה מגוחכת.
      לדבר או לכתוב על זה – לא מעמידים לדין.
      גם לא בהאג.

      השב לתגובה
  5. ציוני
    ציוני ינואר 02 2021, 12:11
    אנחנו צריכים להתנהג בצורה אנושית

    לא בגלל פחד ממשפט

    השב לתגובה
  6. נ.
    נ. ינואר 03 2021, 19:14
    הנוגעים בדבר שהיו בסיכון

    דוקא כן פחדו

    השב לתגובה
  7. פרופ' ניצה נחמיאס
    פרופ' ניצה נחמיאס ינואר 04 2021, 02:25
    צו הסגרה בינלאומי

    רבותי, אני לא רוצה להתווכח עם אנשים שמסרבים להכיר בעובדות שמרגיזות אותם. בית הדין הבינלאומי לפלילים יכול להוציא צו מעצר בינלאומי נגד אזרח כל שהוא, וכתןצאה מכך, כאשר אותו אדם יצא מגבולות מדינת ישראל תהיה חייבת כל מדינה שהוא שוהה בגבולותיה לעצרו ולהסגירו לבית המשפט הבינלאומי. קשה, ולא סביר להניח שמדינות העולם לא יסגירו נאשמים ישראלים שהוצא נגדם צו מעצר בינלאומי. ישראל אולי מזלזלת בבית המשפט הבינלאומי אבל מדינות העולם ובתוכן צרפת אנגליה, גרמניה, למשל, יענו בחיוב לצו הסגרה של בית הדין הבינלאומי, ראה מקרה מילושוביץ". לדוגמא. אלפח אנשים ברחבי העולם נישפטים כיום בבתי בין בינלאומיים ברחבי העולם. ראו הוזהרתם! ז

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בחוק ומשפט

יתר המאמרים במדור