JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

עסקה משפחתית, האזיקים כלולים

המאגר הביומטרי ייקח מאתנו יותר משייתן לנו

עסקה משפחתית, האזיקים כלולים צילום: Aaron E. Darling, István Miklós, Mark A. Ragan Wikimedia commons
נובמבר 24
12:30 2014

לפני כמה ימים חגגה הארץ את איתורו של חשוד ברצח נועה אייל ז"ל. כלי החקירה העיקרי שבו נעזרה המשטרה הוא אפיונו הגנטי של אבי החשוד. אפיונו הגנטי של האב הושג ממנו כדין, כנראה בעל כורחו, משום שנחשד בעברה אחרת. משנמצא דמיון בין אפיון זה ובין ממצא גנטי מזירת הפשע, הוצא חומר גנטי מהבן בתעלול חקירה (אולי חוקי) ונמצא מתאים.

לצד השמחה הטבעית והמובנת על קידום הסיכוי לענישתו של רוצח, אני מבקש להעלות כמה שאלות קשות על המאגר הביומטרי ההולך ונבנה בישראל. הלקח שחייב כל אדם מישראל ללמוד מפרסומה של פרשה זו הוא כי כל מידע גנטי שהוא תורם למאגר זה, בין שמרצון ובין שלא מרצון, אינו מידע עליו בלבד אלא הוא מידע על כל בני משפחתו. כמה מהטיעונים העיקריים בדיון (הדל והשטחי לטעמי) על הקמתו של מאגר המידע הביומטרי התבססו על ההנחה שהמאגר יתמלא במידע על שני סוגי אנשים בלבד: אלה שיתנו את המידע מרצונם ואלה שהוא יילקח מהם בעל כורחם משום שעשו משהו המצדיק זאת. כעת מתברר שזו הנחה מוטעית ומטעה. המידע שייאסף מאדם אחד הוא מידע על אנשים רבים אחרים שאיש לא שאל לרצונם והם עצמם גם לא עשו דבר המצדיק את החשד בהם. העובדה, שתישאר תמיד נדירה, שמפעם לפעם ניתן יהיה ללכוד פושע אמתי בזכות המידע הגנטי שלוקט מפושע אמתי אחר, לא תשנה את העובדה שתוך שנים מעטות יהיה חשוף לשלטונות המדינה המידע הגנטי של כל אזרחי ישראל משום שאחד מבני משפחתם נכלל במאגר.

הרשימה הנוכחית אינה מיועדת למי שמאמין בזכותה של מדינה דמוקרטית לאסוף מידע ביומטרי מלא על כל אזרחיה בלא כל עילה נוספת, ולהשתמש בו לצרכים ראויים, כגון המלחמה בפשע וההגנה על קורבנותיו. יש רבים כאלה, אך דעתם לא התקבלה. ההסדרים החוקיים הקיימים נחקקו בתמיכתם של מי שהאמינו כי ליקוט חומרים גנטיים לא יהיה שונה מאוד מליקוט טביעות אצבעות. טביעת אצבעו של אדם היא אמצעי זיהוי פורנזי מצוין, ובכל זאת לא עלתה על דעתה של שום מדינה דמוקרטית האפשרות לדרוש מכל אזרח בוגר להשאיר את טביעות אצבעותיו במאגר ממשלתי מרכזי. טביעת אצבע נלקחת בכפייה מכל אדם הנחקר באזהרה ומאנשים רבים נוספים המבקשים מהמדינה שירות אלקטיבי כלשהו הכרוך בזיהוי מעולה, כגון כרטיס היציאה החכם מנתב"ג. אילו היה מישהו מציע שלצד כל אדם הנותן את טביעת אצבעו באחת מדרכים אלה, יידרשו גם כל קרובי משפחתו להתייצב בתחנת משטרה או בדוכן משרד הפנים בשדה התעופה כדי למסור את טביעת אצבעם שלהם, היה המציע נצלב בראש חוצות. מה לי, יאמר הישראלי הטיפוסי, ולשלושת אחיי, שתי אחיותיי, אבי ואחותו, אמי, חמשת אחיה ואחד עשר צאצאיהם, סבי, סבתי, נכדיי ונכדיהם? מה להם ולעובדה שאני מבקש לקצר קצת את התור בדרך לסקי או לעובדה ששכני התלונן עליי במשטרה? מה לטביעות האצבע שלהם ולטביעת האצבע שלי? ממתי פוקדים חשד אבות על בנים במדינה דמוקרטית?

אז זהו, ששכחו לספר לנו שמידע גנטי אינו טביעת אצבע. ובאמצעותו ניתן גם ניתן לפקוד חשד אבות על בנים. לכל אדם יש אכן טביעה גנטית ייחודית לו, אך בניגוד לטביעת אצבעו, מרבית מאפייניה של זו הגנטית משותפים לקרוביו עד דור ראשון לפניו ועד דור אחרון אחריו. מי שבא במגע עם מאגר זה "מדביק" בכך את כל בני משפחתו, בין שהם רוצים בכך ובין שלאו, ובין שהם ראויים לכך בשל התנהגותם האישית ובין שלאו. הנחת היסוד המאפיינת את האזרח במדינה מודרנית היא כי הוא עצמו אינו חוטא לעולם וכי ירוויח (ביטחון) מכל אמצעי חקירה פלילי, דרקוני ככל שיהיה, יותר משיפסיד ממנו (חירות). זו אשליה מטופשת עובדתית ומוטעית מוסרית, אך אני מניח שהיא אינה ניתנת לשינוי. שום דבר שאכתוב כאן לא ישכנע אזרח ישראלי טיפוסי לוותר על אשליה זאת בכל הנוגע לעצמו, אך האם הוא מחיל אותה גם על קרוביו? אני מעריך ברמה גבוהה של בטחון שהתשובה לשאלה זו שלילית.

הישראלי הטיפוסי נזהר באהוביו יותר משהוא נזהר בעצמו וחוסך מהם סיכונים שהוא מטיל על עצמו. הישראלי הטיפוסי, גם אם אינו פילוסוף או צדיק, נוהג בקרוביו באופן רציונלי יותר משהוא נוהג עם עצמו. מי שיבין שהפרטים שהוא מנדב לתעודת הזהות החכמה עלולים לסבך את בניו הצעירים וגם את נכדיו שלא נולדו בכל פעם שחומר גנטי דומה לשלו יצוץ קרוב למקום שבו שהה מי מהם (או הטלפון הנייד שלו, או כרטיס האשראי שלו או אחד מאמצעי האיכון האחרים שהוא נושא על גופו), ייתכן מאוד שיוותר על התענוג ויסתפק בתעודה הכחולה הנפלאה והפשוטה שכולנו נושאים בגאווה. כולנו יודעים מה אנחנו עושים בלילה או לפחות בטוחים שלא יתפסו אותנו, אבל כולנו יודעים הרבה פחות מה בנינו עושים בלילה ובטוחים הרבה פחות שלא יתפסו אותם. וכולנו נחשוב פעמיים לפני שנספק לרשויות האכיפה במו זרוענו את האמצעים שיכלאו אותם מאחורי סורג ובריח.

אני מתנגד למאגר הביומטרי על כל צורותיו משום שאני חושש שהמדינה תיקח ממני יותר משהיא נותנת לי. מעטים חושבים כמוני, והמאגר הביומטרי יסתדר מצוין בלעדינו. משהו יהודי מאוד בבטני אומר לי שהמאגר יסתדר פחות טוב עם המוני ישראל כשאלה יגלו שהמאגר מידבק ושהם חושפים לו את כל משפחתם. יהודים לא מסגירים יהודים. ואולי כן?

על המחבר / המחברת

יורם שחר

יורם שחר

פרופסור למשפטים במרכז הבינתחומי, הרצליה. לשעבר באוניברסיטת העברית ואוניברסיטת תל-אביב. עוסק במשפט פלילי והיסטוריה של המשפט.

13 תגובות

  1. יונתן קורפל
    יונתן קורפל נובמבר 25 2014, 00:30
    נימוק מעניין

    עד היום הייתי בעד המאגר הביומטרי. סברתי כי הפלוסים עולים על המינוסים. הנימוק שעומד אצלך במרכז המאמר, כלל לא נכלל אצלי עד כה ברשימת הפרמטרים. אחרי קריאת מאמרך, אני מתכוון לחשוב מחדש על כל הנושא. טרם נפלה אצלי הכרעה.

    השב לתגובה
    • יורם שחר
      יורם שחר נובמבר 25 2014, 09:03
      פשרה

      יונתן, יש לך עוד אופצייה: תמשיך לתמוך במאגר הביומטרי אבל תבקש את רשותם של כל בני משפחתך כל פעם שאתה מתכוון לתרום לו מרצונך או כשאתה מתכוון לבצע עבירה. אוי, שכחתי. אתה יכול להיות הגון איתם, אבל לא יכול להיות בטוח שכולם, כולל אלה שאתה לא מדבר איתם מאז גיל 13 (סתאאאאם) יהיו הגונים איתך. אוי, ואתה גם לא יכול להיות בטוח שמישהו מהם, כולל אתה, ייעצר רק כשהוא באמת יבצע עבירה ולא כשהשכן המגעיל שלו יגיש נגדו תלונת שווא במשטרה. באסה, העולם.

      השב לתגובה
  2. שיר
    שיר נובמבר 25 2014, 12:08
    מרתק ומפחיד

    נהנתי לקרוא. תודה על המידע המועיל שמעורר מחשבה

    השב לתגובה
  3. עירא
    עירא נובמבר 25 2014, 17:05
    אני רק הבהרה

    המאגר הביומטרי של משרד הפנים משייך לכל אדם תמונת פנים באיכות ביומטרית ושתי טביעות אצבע. זה מספיק פוטנציאל לנזק ולהטיית כוח השלטון לטובת השלטון המרכזי נגד האזרח, אבל זה לא מאגר גנטי. יש פרויקט פרד, לצרכים רפואיים בלבד (אם תאמינו) של רשומה רפואית ורשומה גנטית גלובאלית. מצד אחד זה יכול לעזור לתרומות איברים ומח עצם, מצד שני זה שוב יכול לתת לכל מי שיש גישה לזה כוח על אנשים – גורמי ביטחון, ממשלה, חברות ביטוח ועוד ועוד.

    השב לתגובה
    • יורם שחר
      יורם שחר Author נובמבר 25 2014, 17:56

      עירא, תודה גדולה על ההסבר. איך משתלב המאגר המשטרתי במערך הזה? החוק (זה התחום שלי) מסמיך שוטרים וסוהרים לקחת דגימות מהמון עצורים, אסירים וכו', והם עושים זאת בשפע. אז יש: 1. המאגר הביומטרי של משרד בפנים שהוא לא גנטי. 2. מאגר רפואי לצרכים רפואיים (באיזו סמכות? איפה אגור? מי מפקח?) שהוא כן גנטי ו-3. המאגר המשטרתי שהוא גם גנטי ? זו התמונה הנכונה?

      השב לתגובה
  4. גיורא
    גיורא נובמבר 27 2014, 08:01
    אני רוצה להבין את עמדתך

    אם מדובר במאגר לא גנטי, כמו זה של משד הפנים, יש לך או אין לך התנגדות? אני מבין שאתה מתנגד לכל מאגר גם לא גנטי. למה? מה לא טוב ביכולת לזהות חד ערכית בן אדם? מה גרוע בלמנוע זיופים והתחזות?

    השב לתגובה
    • יורם שחר
      יורם שחר Author נובמבר 27 2014, 08:35

      גיורא, אין לי תשובה בשחור-לבן. אנחנו נותנים ממילא את תמונתנו וכמה פרטים אחרים על עצמנו למשרד הפנים ולמשרד התחבורה ולא עושים מזה עניין. אני עצמי נכנעתי בנתב"ג ונתתי את טביעות האצבעות שלי כדי לקבל את כרטיס הכניסה והיציאה שחוסך לי תורים. זה רע בעיני (אנמק אם תרצה אבל הנימוקים הם רגשיים יותר משכלתניים והם לא ישכנעו את מי שמרגיש אחרת), אבל לא מאד כי זה באמת נוגע רק לי. לשמחתי, אף אחד מקרובי לא דומה לי וכמובן אין לו/ה טביעת אצבע דומה לשלי, אז עשיתי בעניין זה פשרה כמו שאני כמעט בכל דבר בחיי.

      השב לתגובה
    • יורם שחר
      יורם שחר נובמבר 27 2014, 13:58
      קצת יותר

      גיורא, אני חייב לך תשובה קצת יותר רצינית מהקודמת. גם היא תהייה נורא שטחית, אבל קצת פחות. אין לי ספק שגם אתה תמתח קו אדום באיזשהו מקום סביב פרטיותך למרות שזה יפגע ביכולתה של המדינה למנוע פשע. התועלת הציבורית מפעולה מסוימת היא תמיד רק צד אחד של המשוואה. הצד האחר הוא המחיר. אין לי ספק שאתה תמתח קו אדום כשהמחיר ייראה לך גבוה מדי. הדוגמה שאתן לך נקראת בעגה המשטרתית רשת מודיעין. בשפה מקובלת יותר קוראים לזה שטינקערים. אז מה היה רע אילו אגף ההונאות במשטרה היה פורש רשת של "מודיעים" בכל תחומי הפעילות העסקית, כך שאף פעם לא היית יודע אם האיש לימינך או לשמאלך לא מדווח עליך למשטרה? למה בעצם שתתנגד לזה אם אין לך מה להסתיר? זה הרבה יותר זול מבחינת התציב ממה שאתה חושב, מפני שהרשת תהייה מורכבת מאנשים שנתפשו בעבירות קטנות והתחייבו להסגיר אחרים בתמורה לחירותם (כך בדיוק עובד ה"מאבק בסמים"). המחיר האמתי לא יהיה בכסף אלא בתחושה. יהיו הרבה פחות עבירות אבל התחושה הכללית, היומיומית, שיש עין שמסתכלת עליך כל הזמן ואתה לא יכול לסמוך על אף אחד מאוסה על רובנ ולכן אף אחד לא מציע את האמצעי המצוין הזה. עניין מאגרי המידע למיניהם שייך לאותה משפחה. קיומו של מאגר גורם לי תחושת חנק דומה לקיומו של מערך מלשינים. לך ולהרבה אחרים לא, אבל זה עניין של טעם ומידה.

      השב לתגובה
  5. איתמר
    איתמר נובמבר 27 2014, 23:33
    נקודה מעניינת תודה על המאמר

    .

    השב לתגובה
  6. אבי
    אבי נובמבר 28 2014, 17:35
    מדע כתחליף לאינטואיציה. זה רע?

    בארה"ב נוקו מאשמה ושוחררו הרבה אנשים שישבו שנים רבות בכלא על לא עוול בכפם והכל תודות לזיהוי הגנטי.
    צריך לזכור שהתחליף למשפט מבוסס ראיות מדעיות הוא משפט מבוסס תחושות בטן של שופטים.
    ביד מי אנחנו מעדיפים לסכן את חרותנו?
    יורם, אשמח לקבל תשובה.

    השב לתגובה
    • יורם שחר
      יורם שחר נובמבר 30 2014, 09:40
      לא סימטרי

      אבי, למידע גנטי יש באמת ערך ראייתי מצוין ובדיוק משום כך אסור שהוא יהיה אגור במאגרים ממשלתיים. העובדה שהאפיון הגנטי שלי ושלך לא יהיה ידוע לשלטון לא תפריע לי או לך לתת את האפיון הזה לחוקרינו אם חס וחלילה נחשד בעבירה. אם המערכת תתעקש להעמיד אותנו לדין, נשמח לספק לשופטינו את האפיון הזה כדי שנזוכה. במילים אחרות: אני רוצה שהאפיון שלי יהיה ויישאר שלי ואני אחליט מה לעשות בו.

      השב לתגובה
  7. בועז צ.
    בועז צ. דצמבר 06 2014, 11:46
    משהו לא ברור לי

    בהנחה שאנחנו שלטון לא דיקטטורי, למה על אזרח לחשוש מהיכולת לזהות אותו. אם לא עשה רע, שום דבר לא יקרה לו. אם עשה משהו רע, טוב שיתפסו אותו. בעקרון, ככל שהכל יותר שקוף יותר טוב. לא כך?

    השב לתגובה
    • יורם שחר
      יורם שחר Author דצמבר 07 2014, 07:46

      בועז (יונתן?), אותו הגיון בדיוק היה צריך לפעול על אין ספור אמצעי אכיפה אחרים ומשום מה הוא לא. למה, למשל, אנחנו עושים עניין מחיפושים בבתים או מהאזנות סתר? מה יש לנו להסתיר? אם אנחנו שלטון לא דיקטטורי, למה לא ייכנסו אלינו שוטרים באופן קבוע מפעם לפעם, יריחו קצת, יחטטו קצת, ויחזירו הכל יפה למקום? למה מה? מה יש לך או לי להסתיר שם בבוידעם שלנו? ולמה לא תהיינה האזנות "סתר" קבועות על כל קווי התקשורת שלנו? מה בדיוק יש לנו להסתיר מהשלטונות? אנחנו לא סומכים על השוטר שיושב ומאזין?

      כללית יותר, אני חושב שאסוננו הגדול הוא שהתאהבנו בשלטון והרגלנו את עצמנו להאמין שיש לנו חלק בו. אם תקרא את התגובה שלך תראה שכתבת "אנחנו" לפני המילה שלטון. אתה טועה. אתה לא השלטון, וגם אני לא. האשליה הזאת גרמה לקריסה גמורה של הפרטיות שלא הייתה כמותה בתולדות האנושות. אני מתכוון למילים האלה לגמרי ברצינות. השילוב של טכנולוגיות חדשות ואשליית השותפות בשלטון פירק את כל המגננות שטיפחנו אלפי שנים וחשף אותנו לחלוטין. היפה (והמחריד) בזה הוא שריכוזי הכוח המודרניים הצליחו לעשות בחסות הדמוקרטיה את מה שלא הצליחו קודמיהם לעשות בכוח. אבותינו מרדו במוקדם או במאוחר בכל מי שניסה לחדור לפרטיותם וקראו לזהישגיהם "זכויות אזרח". לנו מחליקים את זה בנימוס.

      אני מניח כמובן מאליו שלא שכנעתי אותך.

      השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בIT

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!