JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

חוקתנות עממית – רצון העם קובע

שיתוף הציבור בעיצוב החוקה ובפרשנותה

חוקתנות עממית – רצון העם קובע ד"ר שאולי שארף
ינואר 23
10:36 2015

במאמר קודם טענתי כי על בית המשפט העליון בישראל להתחשב בעמדת הציבור כאשר הוא נדרש לשאלה משפטית הנמצאת במרכז מחלוקת פוליטית. ביססתי את דעתי על טיעון החוכמה הקולקטיבית. במאמר זה אציג את החולשות של טיעון זה, ובמקומו (או בנוסף אליו) אציג טיעון שלדעתי משכנע יותר.

קיימים כמה טיעוני נגד לטיעון החוכמה הקולקטיבית. ראשית, ניתן לטעון כי לציבור אין דעה מושכלת או מקורית בסוגיות חוקתיות בשל מורכבותן או בשל חוסר התעניינות בהן. לפי טיעון זה, אף אם נפרוש לפני הציבור את כל היריעה המשפטית, הוא לא יוכל להביע השקפה "חכמה" או לא יגלה עניין וממילא לא יביע עמדה בנושא, וכעסו יתעורר בדיעבד אם וכאשר תפגע ההכרעה באינטרסים שלו. שנית, קיימים מכשולים אינהרנטיים בקבלת החלטות קבוצתיות. למשל קיימת תופעה המכונה "חשיבה קבוצתית" (groupthink) – נטייה לקונפורמיות ולהתגבשות סביב עמדה דומיננטית בקרב חברי קבוצה הנדרשים להכריע, המתבטאת במאפיינים כגון בדיקתן של אפשרויות מעטות בלבד לפני קבלת החלטה, איסוף סלקטיבי של מידע בידי חברי הקבוצה, צנזורה עצמית שהפרט בקבוצה גוזר על עצמו מחשש לסטייה מן הקונצנזוס הקבוצתי והפעלת לחץ קבוצתי לשם השתקת ביקורות. מכשול דומה הוא "אפקט העדר" (cascade effects), המתבטא בנהירת הציבור אחר עמדה כל שהיא ללא ביקורת או דיון מקדים בה. הפופולאריות שלה זוכה עמדה מסוימת בקרב הציבור גורמת ליחידים המשתייכים לציבור זה להמשיך ולאחוז בה, אף שלעתים ברור לחלוטין שהיא אינה נכונה. שלישית, קיים חשש כי קבוצות אינטרס ישפיעו על עמדת הציבור ויתמרנו אותו לכיוון עמדותיהן באמצעות מנגנוני תעמולה.

בכל זאת עמדתי היא כי על בית המשפט להתחשב בדעתו של הציבור בסוגיות פוליטיות השנויות במחלוקת. ברמה העקרונית, ראוי כי על הציבור – כלומר, על הריבון – יחולו החלטות שהוא קיבל על עצמו, או לכל הפחות, שהוא נתן עליהן את הסכמתו. עמדה זו נטועה בתפיסת עולם של תנועת "החוקתנות העממית" (Popular-Constitutionalism) הפועלת כיום בארצות הברית.

תנועה זו רואה את מאבקם ההיסטורי של "האבות המייסדים" (מחברי החוקה של ארה"ב) למען עצמאותה של ארה"ב ואת כינון החוקה על ידם כמיועדים להשליט במדינה את רצונו של העם תחת רצונו של המלך ששלט בה לפנים. בשורתם הייתה שהלגיטימיות של השלטון מותנית בכך שהוא מבטא את רצון העם, ולכן החוקה, שעומדת בראש פירמידת הנורמות, חייבת להתחשב ברצון זה. בעקבות כך, טענת חברי תנועת החוקתנות העממית היא שהיות שהחוקה מכוננת על ידי הציבור, מוקנית לציבור הסמכות לעיצובה מחדש בהתאם לתנודות הזמנים. בדרך כלל סמכות זו מואצלת לרשות המחוקקת הנבחרת מטעמו, על מנת שזאת, בתורת שליח, תבטא את עמדותיו של הציבור במערכת הפוליטית.

תפקידו של בית המשפט הוא להתחקות אחר עמדותיו של הציבור – בין שהן מבוטאות ישירות על-ידי הציבור ובין שהן באות לביטוי במערכת הפוליטית – ולתת להן מקום בהליך פרשנות החוקה. הכרעה שיפוטית 'אליטיסטית', המתעלמת מעמדת הציבור, מחטיאה את תפקידו הייצוגי של בית המשפט במדינה דמוקרטית.

גם פרופ' יורם שחר, במאמר תגובה משמעותי למאמרי הקודם מסכים כי יש להכריע לפי עמדת הציבור. לפי טענתו "בית המשפט העליון הצליח טוב יותר מכל מוסד שלטוני אחר לקלוע ללבו של הקונצנזוס הישראלי האמתי בכל תהפוכותיה של מדינה ישראל מאז ייסודה, והוא ממשיך לעשות זאת גם היום", כלומר הוא מכיר בצורך לקלוע ללב הקונצנזוס הישראלי ולהכריע לפי עמדותיו – אם כן, היכן נעוצה נקודת המחלוקת בינינו? באופן יישום הדברים. פרופ' שחר משאיר את ההכרעה בידי בית המשפט משום "שדעתם התאימה לחוכמת היחד של כולנו" – לטענה זו אני לא מסכים. כדי לדעת מהי 'חכמת היחד של כולנו' בסוגיות חוקתיות יש לשאול את כולנו, או לכל הפחות את נציגינו.

אילו בית המשפט העליון בישראל היה בעל רכיבי ייצוג עממיים – דיינו, אך אלו אינם באים לידי ביטוי במנגנון השיפוט העליון. בית המשפט מפרש את החוקה אגב יישומה בהתבסס על חוקה לא שלמה, שחלק ניכר ממנה נולד בנסיבות מפוקפקות ושמעמדה הנורמטיבי שודרג על ידי בית המשפט עצמו, ללא הצדקה ברורה, במסגרת "המהפכה החוקתית". לכך יש להוסיף מערכת יחסים עכורה בין הרשויות הפוליטיות, הנבחרות באופן ישיר על ידי הציבור, לבין הרשות השופטת, שהשפעתו של הציבור על הרכבה מועטה. מציאות כזו – שבה היסוד העממי בעיצוב החוקה קטן כל כך – מגבירה את הצורך בשיתוף הציבור בפירוש החוקה אגב יישומה.

לחוקתנות העממית יתרון נוסף. טיעון החוכמה הקולקטיבית וכן טיעוני הנגד יוצאים מנקודת הנחה שישנה 'תשובה נכונה' וחוכמת ההמון תוביל אותנו אליה או תמנע אותה מאתנו, בהתאמה. לעומתם, טיעון החוקתנות העממית אינו מתיימר להגיע לתשובה הנכונה, אינו מתבסס על התוצאה המתקבלת כחיזוק לצורך בהתחשבות בעמדת הציבור – ולכן גם לא נמצא במלכוד השאלה הקשה 'האם זו התשובה הנכונה?'. לפי החוקתנות העממית, וכן לדעתי, עדיפה קבלת החלטות חוקתיות על ידי התחשבות בעמדת הציבור, גם במחיר של החלטות שגויות, על פני עמדה המקדמת קבלת החלטות, נכונות ככל שיהיו, באמצעות גוף אליטיסטי המנותק במידת מה מרצונותיו ומעמדותיו של הציבור הרחב.

*

עו"ד שאול שארף, דוקטורנט למשפט חוקתי באוניברסיטת בר-אילן, מרצה במרכז האקדמי פרס ברחובות, בקריה האקדמית אונו ובאוניברסיטת אריאל. עמית בתכנית הדוקטורנטים בפורום קהלת ועמית מחקר במרכז מורשת מנחם בגין למשפט וציונות.

 

על המחבר / המחברת

שאולי שארף

ד"ר. מרצה בפקולטה למשפטים במרכז האקדמי פרס ברחובות. עמית בכיר במכון בגין למשפט וציונות. חוקר במשפט חוקתי ובמשפט בינלאומי פומבי.

70 תגובות

  1. עו״ד
    עו״ד ינואר 23 2015, 12:06
    מאמר מבריק

    אל מול שיח רדוד שהורגלנו בו, מאוד מרענן לקרוא טיעונים אינטליגנטיים ומבוססים.
    אין לי ספק שעוד ידובר רבות בבחור הצעיר והמוכשר הזה.  

    השב לתגובה
  2. קרן
    קרן ינואר 23 2015, 12:25
    מאמר מעניין וחד.

    השאלה אם זה ניתן ליישום בישראל?

    השב לתגובה
  3. יאיר
    יאיר ינואר 23 2015, 12:37
    כתבה משלימה מדהימה ואיכותית

    אכן המאמר משלים, מחכה להמשך.

    השב לתגובה
  4. ד
    ד"ר מרקוביץ ינואר 23 2015, 12:42
    נקודה חשובה

    כאשר בית משפט מתערב ומנסה להשפיע תוך התעלמות בוטה, זהו דבר בלתי ראוי.

    השב לתגובה
  5. אלעזר סטודנט
    אלעזר סטודנט ינואר 23 2015, 12:43
    כרגיל מאמר מחכים

    פשוט מדהים לקרוא כאן את כושר הניתוח.

    השב לתגובה
  6. רוית
    רוית ינואר 23 2015, 12:45
    חוכמת ההמון מחד ומאידך חייבת העדר

    צריך לזכור שחוכמת ההמון היא למעשה תופעה של עדר.

    השב לתגובה
    • יצחק חרמון
      יצחק חרמון ינואר 23 2015, 14:57
      דמוקרטיה מול מי שלא מקבלה

      רוית, חוכמת ההמון היא סיכום חוכמתו ובעיקר רצונו של ההמון.
      ההמון, אזכירך, הוא הריבון בדמוקרטיה.
      תופעת העדר, ככל שהיא קיימת, מצויה לא פחות בקבוצות קטנות שגם אינן הציבור/הריבון, גם לא בהכרח כ"כ חכמות כפי שהן מתנשאות לחשוב.

      השב לתגובה
    • יצחק חרמון
      יצחק חרמון ינואר 23 2015, 15:53
      דמוקרטיה מול, מול מה? שאלת הריבון או הפילים עדיין בחדר

      כמדומה ששאולי שארף עמד על הנקודה המרכזית בדיון זה אך ארשה לעצמי לחדדה מעט, אף להרחיבה, מקווה שעל דעתו.
      צריך לשוב ליסודות.
      1. כל הבסיס של הדמוקרטיה, עקרון העל הטבוע בה, הוא כי חברי ה"מועדון", ציבור הבוחרים, הם הריבון.
      ריבון ללא מצרים ועוד נשוב לכך בהמשך.
      זה היה השינוי הגדול לעומת אשר קדם לדמוקרטיה, היינו אלהים כריבון, מלך כריבון, מלך פילוסוף [אפלטון כריבון…] וכיוצב"ז.
      2. מכאן נובע, בין היתר, כי גם אם הריבון הוא טיפש, דבר שעדיין לא הוכח, הוא נשאר הריבון.
      במילים פשוטות, כלל לא חשובה שאלת חוכמתו של הריבון, הוא הריבון.
      3. העקרון הזה מקובל לחלוטין במדינות דמוקרטיות אחרות.
      כל החולק על כך, במחילה, טוען לא לדמוקרטיה אלא לדיקטטורה כל שהיא, נאורה או לא, חכמה או לא, בהתאם לעיני המתבונן וחולק על עקרון הריבון בדמוקרטיה ולמעשה גם על הדמוקרטיה.
      זה הכשל האמיתי של תומכי האימפריאליזם המשפטי, בארץ בעיקר מבית מדרשו של פרופ' ברק.
      לא בכדי פרופ' פוזנר כינהו אף בפניו "פיראט משפטי", לא בכדי הפוטש ה"חוקתי" בוצע ע"י מייסד בית מדרש זה בניגוד גמור לרצון הציבור, הריבון ונציגיו.
      4. לא בכדי הכניס פרופ' ברק אנרכיה מכוונת למערכת המשפט הישראלית, מעין עקרון ה"שודא דדייני" הבעייתי המצוי במשפט העברי, אולי גם אירוני ללוחם הגדול במשפט העברי.
      5. יש דמוקרטיות עם חוקה ויש ללא חוקה.
      יש לזכור כי כי גם החוקה, ה"מיצרים" הרמוזים לעיל, היא הכרעה והוראה של הריבון, הוא כמובן גם רשאי לשנותה ו/או לבטלה.
      אין חוקה, כמו גם התחכמויות היכן שאין חוקה, יוצרים מחוקקי על או ריבון נוסף, בין אם בשר ודם, פקידים שמונו לשפוט בין אם של נייר, החוקה גופה, זו טעות קשה, אם לא גם הטעיה, השגורה אצל ה"חוקתיים" בארץ.
      מכאן גם כמובן "ערכם" של המצאה של ההומו נאורוס והמוטציה האבולוציונית שלו, ההומו סבירוס, תחת לחץ הקהל ולצרכים טקטיים.
      וכן, אני יודע שמושג האדם הסביר קדם, רק שהוא קדם באופן מאד מוגבל ולא ככלי "חוקתי".
      6. מכאן אנו מגיעים גם לפרקטיקה.
      הפרקטיקה היא שסמכות ביטול חוקים ע"י שופטים בעולם היא מאד מאד מצומצמת, רוב הדמוקרטיות אינן מאפשרות זאת כלל, בצרפת, בית המשפט המיוחד יכול להתערב רק בשלבי החקיקה וגם אז באופן מוגבל , בבריטניה רק בעניין אחד, כמדומני מ – 1988 וכן עוד.
      יתירה מכך, ככל שניתן שיקול דעת לשופטים בעניין זה, כך עומק השתתפות הציבור במינויים, למשל, בתי המשפט לחוקה.
      לא בכדי פרופ' ברק התנגד בכל כוחו לבית משפט חוקתי בארץ, לא בכדי הוא ניסה להפוך את העליון שלנו לבית משפט לחוקה ע"י נטילת סמכויות וחקיקה, אך ללא אופן המינוי הכרוך בכך, לא במחשכים, לא ע"י ועדה סגורה, אלא ע"י הריבון והשלטון אחר שימוע פתוח לאור השמש המחטאת…
      פרופ' ברק רצה את הסמכויות ללא הכפיפויות.
      7. צריך לזכור שעם כל הכבוד וכולנו רוחשים כבוד לשופטים, שופט הוא בדרך כלל רק משפטן, לא פילוסוף, לא כלכלן, לא מומחה צבאי ולא מומחה למדיניות.
      אין לו מנדט וגם לא כשירות לפסוק בשאלות ערכיות, יותר מכל אחד אחר ואין ספק שיש מומחים לתחומים אלה יותר מהשופטים.
      8. מכאן נובעים עיוותים נוספים אשר אין מאמר זה עוסק בהם ולכן רק אזכירם, פס"ד כאורך הגלות [מה זה פס"ד של מאות עמודים, השופט בדימוס שמגר כתב פס"ד של שניים שלושה עמודים, איכותיים לא, פחות וכל אחד הבין בדיוק מה צריך לעשות] שלוקח זמן רב לכותבם, פריצת זכות העמידה, אי חיוב בהוצאות לעותרים פוליטיים סדרתיים בכדי לעודדם ובכך יצירת עינויי דין לאחרים, לחץ לסגור תיקים ולא לשומעם וממילא איבוד אמון הציבור עקב חוסר יעילות ופסיקות פוליטיות ושורת עיוותים נוספת.
      9. לסיכום, סטיה מעקרון העל של הדמוקרטיה, ריבונות הציבור, היא גם אנטי דמוקרטית, גם לא חכמה, גם לא יעילה, גם מסוכנת.
      גם אם מנסים לעוטפה במחלצות שווא צבעוניות, כמעין חרוזי הזכוכית לילידים, אי אז.
      לא אמנע מלהעיר שמחלקי חרוזי הזכוכית לפחות הבינו מה הם עושים, חוששני שרבים מאד מה"חוקתיים", כלל מבינים בעצמם את אשר הם טוענים, גם המישור הגבוה התאורטי, גם במישור המעשי.

      השב לתגובה
  7. בוגר אונברסיטה
    בוגר אונברסיטה ינואר 23 2015, 12:48
    הזדמנות לומר תודה

    שמעתי אותך כמרצה אצלנו באוניברסיטה וזה היה הקורס הכי איכותי ברור ומיוחד, פשוט תודה.

    אתה כשרון

    השב לתגובה
  8. Ben
    Ben ינואר 23 2015, 12:57
    Like

    Like

    השב לתגובה
  9. שרית
    שרית ינואר 23 2015, 13:12
    הפרדוקס

    עוד שאולי בחרת נושא מורכב מאוד, אני נהנת לראות איך אתה מנתח את הדברים, אבל מחד בית משפט אינו אמור להתחשב בכלום למעט הדין והמשפט, אבל בפרקטיקה ברור שיש התערבות, ועוד איך, הבעיה היא שבית משפט מתערב כפי שכתבתי ברישא שמחד בשם המשפט הנקי, ומאידך משפיע את האג'נדה האישי שלו, ואז בהחלט הציבור מאבד את אמונו במערכת המשפט, כפי שקורה היום.

    תמשיך לכתוב, מעניין איתך.

    השב לתגובה
  10. מאור
    מאור ינואר 23 2015, 13:14
    אקטיביזם שיפוטי

    השופט ברק נשיא בית משפט בדימוס עשה שימוש שאינו נאות ובמינון רב מידי, ובכך הציבור איבד את אמונו, ובית משפט איבד את הציבור

    השב לתגובה
  11. משה
    משה ינואר 23 2015, 13:29
    ההתערבות

    אכן יש בהתערבות ביהמ"ש דברים חיוביים אך מנגד נדרש לשקול את אימון הציבור בביהמ"ש שיאלץ להתערב בנושאים טעונים אלו . שהרי מהי דעת הציבור? דעתו של השופט!
    ואף אם אכן תישקל דעתו של הציבור בעצמוהרי הציבור מפולג ומחולק ודעתיו שונות .

    השב לתגובה
  12. צחי
    צחי ינואר 23 2015, 13:36
    מאמר יפה ומעלה תהייה לצורך בשינוי השיטה בארץ

    תודה

    השב לתגובה
  13. ליאת
    ליאת ינואר 23 2015, 13:39
    הכותב בעל כושר ניסוח וכושר ניתוח... כנסו

    ברור שצריך לעשות שינוי, ושינוי משמעותי, הבעיה שבארץ אין מי שיעשה את השינוי הזה.

    מאמר נכון

    השב לתגובה
  14. שלמה
    שלמה ינואר 23 2015, 13:41
    אהבתי את התוכן

    אני מסכים עם כל מילה.
    מבנה הכתבה ו הטיעונים ממש משכנעים

    השב לתגובה
  15. יוסי
    יוסי ינואר 23 2015, 13:42
    נקודת מבט מעניינת

    כתיבתך מחכימה, ומספקת נקודת מבט מעניינת מזווית נוספת, וזאת הגם שבאופן אישי אני סבור כי בית המשפט אינו צריך להיות מושפע מדעת קהל כזו או אחרת, וזאת גם במחיר של טעויות.

    השב לתגובה
  16. אסנת
    אסנת ינואר 23 2015, 13:42
    חבל שלא רואים אנשים כמוך בפוליטיקה

    תכנס לפוליטיקה ואני בטוחה שגם תוכל להשפיע יותר, אתה כשרון, חבל שהדברים יישארו בתאוריה.

    השב לתגובה
  17. יפית שלו
    יפית שלו ינואר 23 2015, 13:45
    "גם במחיר של החלטות שגויות"

    מאמר מעולה. כתוב באופן ברור ובהיר. הטענה המעניינת של הכותב היא שאף אם הציבור טועה – זכותו המוסרית לקבל על עצמו את החלטותיו, היא טענה מעניינת ומרתקת. כלומר, אפילו אם המחיר יהיה תוצאה רעה – בשם עקרון הרוב יש לתת לציבור את המקום להחליט את החלטותיו.

    השב לתגובה
  18. סטודנטית
    סטודנטית ינואר 23 2015, 14:00
    עו"ד

    עו"ד מעולה ומרצה תותח! תענוג לשמוע כיצד אתה מעביר קורסים ואין ספק שמי שלומד איתך זוכה! מאמר מצויין!אתה אכן כישרון..

    השב לתגובה
  19. ארון
    ארון ינואר 23 2015, 14:05
    כתבה מופלאה

    כתיבה יפה מעניין מאד מאמר מחכים

    השב לתגובה
  20. רוני סטמפלר
    רוני סטמפלר ינואר 23 2015, 14:52
    שאולי שארף האיש והאגדה!!!!!!!!

    כיף לקרוא את דבריך!!! כתוב בצורה מעניינת והתוכן דברי טעם אמיתיים ונכונים!!! מחכים לעוד מפניני משנתך!!

    השב לתגובה
  21. מיכאל קוברג
    מיכאל קוברג ינואר 23 2015, 15:50
    כתבה מעניינת

    כיף לקרוא

    השב לתגובה
  22. *סטודנט* :)
    *סטודנט* :) ינואר 23 2015, 17:44
    מסכים עם עמדתך

    ללא ספק מסכים עם עמדתך שבית המשפט צריך להתחשב בדעתו של הציבור , לדעתי כך הוא יזכה להרבה יותר כוח תמיכה ואמון מצד הציבור. הדבר הראשון שעלה בדעתי בעת קריאת המאמר הוא העונשים המגוחכים שניתנים למחבלים עם דם על הידיים כמו ההטבות ותנאי המחיה שניתנים להם בכלא על חשבוננו ועל חשבון קורבנותיהם והשחרורים המוקדמים שקרו במספר מיקרים בעבר . זהו דבר שההיגיון הבריא פשוט לא יכול לקבל ולהכיל אני בטוח שרוב העם היה תומך בהחמרה בענישה ואפילו במתן עונש מוות וזה גם דבר שלגיטימי בהרבה מדינות בעולם ואצלנו לא , בנוסף לא פעם אנו שומעים בחדשות על עתירות שמוגשות ונידחות לגבי הנושאים הללו אני חושב שחשוב שבית המשפט ייתן משקל לדעת העם בנושאים כאלו זה הכרחי וזה בעצם המהות של המשפט- עשיית צדק.

    השב לתגובה
  23. מרינה
    מרינה ינואר 23 2015, 22:36
    קול העם

    מסכימה עימך שיש מקום להתערבות העם,אסור לנו לשכוח שהחוקים נחקקים ע״מ להשליט סדר בעם,ונועדו לשרת את העם וגם המערכת המשפטית לא הייתה מתקיימת לולא העם. אבל נכנס אבל גדול,אני מסכימה עם אותן הדעות אשר טוענות שיש את אפקט העדר,חוסר ידע משפטית וחוסר יכולת להבין מצבים פוליטיים/משפטיים מורכבים לעומקם.
    נציגים בעם זה לא ממש פיתרון כי הפוליטיקה שלנו מוקפת בנציגי העם שלא בדיוק ממלאים את רצונותיהם וכך יהיה גם אם תהיה נציגות בעם בעניינים משפטיים כמו שאתה ציינת מכיוון שאדם שיגיע עם ידע מסויים ויבחר להציג את דעות העם מהר מאוד יבין את המורכבות בלקיים אותן.
    אני מאוד רוצה להאמין שרובינו מוסריים ויכולים להבין מצבים בצורה צודקת וראויה,אבל לצערי הרבה אנשים לא ניחנים באינטלגנציה ,בתבונה או מוסר נורמטיבי ויש לא מעט אנשים לא רציונליים בעלי דעות קיצוניות ולא ניתנות ליישום ויש כאן בהחלט בעייתיות.
    אני נוהגת להכנס מדיי פעם לכתבות רגישות בתחומים בטחוניים,פוליטיים,משפטיים ולקרוא טוקבקים,כי הם משקפים הכי טוב את פני העם כשאנשים מרשים לעצמם להשתחרר מהרסנים ולומר את מה שעל ליבם,ולא פעם אני מזדעזעת ונרתעת מתגובות,אתה יכול לראות המון תגובות שלא נשקף בהם מעט הידע או ההבנה בתחום אלה רק דעות חסרות בסיס וחסרות הבנה מקצועיות,אשר לא לוקחת בחשבון קשיים אפשריים.
    ולכן אני לא מסכימה לחלוטין איתך,אך אני כן חושבת שבמידה מסויימת יש לתת לעם מקום לביטוי דעותיו,אך לא לייחס לו משקל כבד ומכריעה.
    זה נכון שלפעמים כולנו ״האנשים הקטנים״ רואים יותר טוב מה הולך אצלינו ומה הבעיות,אבל אסור לשכוח שמה שאנו רואים מבפנים מערכת המשפט רואה מבחוץ ולפעמים ע״מ להבין את המצב הכי טוב ואת מורכבותו צריך להביט עליו כצופה מהצד,לכן אני סבורה שיש לקבל את עצותיו של העם בעירבון מוגבל,בהחלט יכולות להיות בתוכו דעות מאוד מעניינות אך יש להזהר מהרבה דעות לא מבוססות ולא הגיוניות.
    בלי קשר לאם אני מסכימה עימך או לא,רציתי לציין שאתה בן אדם לדוגמה גם בתחום המקצועי,גם כבן אדם אתה מעורר השראה,תמשיך לכתוב דברים מדהימים ולהביעה את דעותייך ואני בטוחה ללא צל של ספק שדעותיך עוד יגיעו למקומות שאליהם הם מיועדים להגיעה וישמעו.

    השב לתגובה
    • יצחק חרמון
      יצחק חרמון ינואר 24 2015, 20:12
      לעניין הטוקבקים

      לגוף המאמר וטיעונייך כבר התייחסתי בדברי.
      לעניין הטוקבקים, הם ביטוי דמוקרטי מרשים לאור המונופול שהיה קיים על הבעת דעה בארץ בכלי התקשורת ולא רק ואפילו היום, כאשר קיים ישראל היום.
      אני ראיתי בטוקבקים רבים הרבה יותר ידיעה, הבנה וחוכמה מאשר לרוב כתבני התקשורת ו"מאמריהם".
      גם מהמשפטנים והפקידים.

      השב לתגובה
  24. רוני
    רוני ינואר 24 2015, 11:18
    ״רצון העם״

    "רצון העם" קובע,כאשר הוא בא לידיי ביטוי ממשי הן בבחירת ההנהגה המדינית והן ביכולתו להשפיע(בדרך זו או אחרת) על המערכת השיפוטית.
    שני התנאים הללו אינם מתקיימים(במלואם) במדינת ישראל. ההנהגה ההמדינית נקבעת (בסופו של דבר) ע"י דילים אינטרסנטיים בין אותם "נבחרי ציבור",אשר ממילא,אינם מחוייבים בקיום מצעם והבטחותיהם לבוחר,עובדה,המאפשרת חקיקה,אשר אינה,בהכרח,מבטאת את "רצון העם"(לבטח לא את רובו).
    גם בבחירת הרכב ביהמ"ש העליון,השפעת "רצון העם" הינה מינורית.
    גם כאן,באים לידיי ביטוי שיקולים פוליטיים ואינטרסנטיים, של "רצון העם" אין דבר וחצי דבר בכך.
    הפוליטקאים דואגים למינוי "אנשי שלומם" או לפחות שופטים,אשר דעותיהם ופסיקותיהם תואמים את רצונם.
    בארה"ב נוצר איזון מסוים דרך משטר נשיאותי,שבו ישנו "בלם" בדמות קונגרס. בדרך שכזו, יכול "רצון העם" לבוא לידיי ביטוי בדרך מורגשת ומודגשת.
    הרעיון מאחורי "חוקתנות עממית" נכון ביסודו,אך יישומו כרוך בשינוי מהותי של המשטר בישראל.

    אני מתקשה לראות,כיצד במצב הנוכחי,שבו,לדוגמא,יכולים הפוליטקאים,לארגן לעצמם "עוקף בג"צ" או,לחילופין(וכפי שכבר ציינתי) במסגרת דילים(המוכתבים ע"י קבוצות לחץ חזקות, ועדי-עובדים חזקים, בעלי-הון ואינטרסנטים אחרים),כיצד בסיטואציה שכזו ניתן לבטא, באמת, את "רצון העם",או לפחות,את רובו.

    השב לתגובה
  25. סטודנט למשפטים
    סטודנט למשפטים ינואר 24 2015, 14:11
    חכמת העם

    אין ספק כי מדובר ברעיון מרענן , אך לעניות דעתי בלתי ישים בישראל של ימינו, חכמת המונים עלולה להשפיע בדמותה החיובית על מערכת המשפט של ימינו, אך לפני שנוכל לתת לעם להשפיע בסוגיות כה חשובות, נביט שנייה מגובה המטוס על המתרחש בארצנו הקטנטונת מבחינה חברתית, שסעים חברתיים חוצי גבולות בין ימין ושמאל , דתי וחילוני, ערבי ויהודי, ולגבי אוכלוסיות מיעוט של נוצרים ודרוזים (אחינו לקרב) שלצערנו הרב, זוכים לדה-לגיטימציה בדמות סטראוטיפ מקומי שמצד אחד נתקל במחסומי גישה לחברה הישראלית ומצד שני, הדרוזים והנוצרים "זוכים" לבוז בקרב המיעוט הערבי כאשר אלו, מאשימים אותם כמשתפי פעולה עם הישראלים-יהודים, מכאן האוכלוסיות האחרונות שציינתי נופלות בין הכיסאות. בטרם ניתן סמכות לעם להחליט ולעזור לביהמ"ש לקבל את החלטותיו, נהיה לעם וכאשר נהיה לעם – נשפיע. אגב הדוגמא שנתתי זוכה לביטוי גם בכנסת ישראל.

    השב לתגובה
  26. סטודנטית למשפטים
    סטודנטית למשפטים ינואר 24 2015, 14:56
    ספק אם שיטת חוקתנות עממית הייתה מחזיקה מעמד במדינת ישראל

    אני מביעה הזדהות עם השיטה של "חוקתנות עממית " אשר תבוא לידי ביטוי בבית המשפט העליון. המושג "חוקתנות עממית " נשמע כפורמט של דמוקרטיה ישירה מובהקת .
    אם אי פעם שאלתי את עצמי דמוקרטיה מה היא : התשובה היא נשלפת – שלטון העם.
    כל דמוקרטיה אשר " מכבדת " את עצמה הייתה מעדיפה לאמץ עבורה את השיטה של ה"חוקתנות העממית " אשר תבטא בצורה הטובה ביותר את רצון הריבון , נותן לעם להחליט .
    הריבון במדינה אקראית יכול להיות ריבון שהידע וההתמצאות שלו בנושאים הקשורים לסוגיות משפטיות הוא ידע שעולה על כל אמת מידה משפטית אפילו של משפטן עם מיומנות גבוהה, יתרה מזאת העם יכול להפתיע ברמת האינטליגנציה שלו בתחום .
    אני חושבת שאם נפעל לפי "חוקתנות עממית " ונביא שיטה זו לידי הציבור נושאים מורכבים אשר השופטים מתקשים להגיע להכרעה ובסופו של דבר מחליטים X , סביר להניח שאם הציבור היה שופט אזי החלטותיהם היו חופפות. בכך לא היה נוטה לבקר את השופט על הכרעתו באותו עניין.
    לעניות דעתי הציבור יכול להוביל להכרעות נכונות ולוו דווקא שגויות .במידה ומדובר בהכרעות שגויות על אחת כמה וכמה מה טוב שהוא התקבל ברוב של הציבור הרחב .
    ככול שהעם הוא זה שיתעסק בעניינים המורכבים אשר צוינו במאמר יתכן והם גם יגיעו להסכמה בניהם על דרך פעולה מסוימת אשר יקנה להם לרכוש מיומנות שלא בכדי.
    עו"ד שאולי הציג את המושג "החשיבה הקבוצתית" שימש כדוגמא לכך שדעת הכלל תופס מקום דומיננטי על דעת של היחיד ,ועל כך דעתי חלוקה .
    לדעתי "חשיבה קבוצתית " רק מאפשר הצדקה של ויכוחים ועימותים בין דעות שונות , כלומר סיעור מוחות ,כמו בלמידה קבוצתית .
    "חברותא או מיטוטא" – באמצעות חשיבה קבוצתית נוכל להגיע לתחומים ונושאים שלבד לא היינו מגיעים אליו .אנחנו בתוך יצורים אנושיים צריכים ללמוד יחדיו לחלוק מידע ולשתף. ייתכן ותמצא דקויות מסוימות שאתה לא מעלה על הדעת הן בראש מעייניו של אדם אחר.
    בניגוד לכך , " חוקתנות עממית " במדינה כמו שלנו ספק אם הייתה מחזיקה מעמד . כיום שהרשות המחוקקת נבחרת על ידי העם ואילו השופטים לא נבחרים ע"י העם בדרך זו ניתנת האפשרות למדינתנו לקיים מערכת משפטית יציבה . אם הייתי מקבלת את החוקתנות העממית כפי שעו"ד שאולי הציג במאמרו , היה זה בור ללא תחתית.
    אצא מנקודת הנחה שאכן הריבון הוא זה שמחליט ,במילים אחרות הציבור הרחב יקבל ייצוג גם במערכת השופטת והופך למעיין שופט על ידי שיטה זו בעצם מאפשרת את טשטוש הגבולות הקיימות בין הרשויות.
    הדגש שלי הוא לא על הדעות הפלורליסטיות הרווחות בקרב הציבור הרחב, או על אי הסכמה בניהם ,או חוסר התאמת ציפיות של הדעות הרווחות אשר מוגבר במיוחד כאשר מדובר בסוגיות מורכבות ומצריכות החלטה . הדגש הוא על הבעיה המרכזית אשר אני מבחינה בה היא שהריבון הופך להיות בעל 2 כובעים הוא מטשטש את עקרון הפרדת הרשויות. לצורך העניין יהיה לו כוח גם לשפוט על פי החוקתנות העממית וגם את הבחירה של הנציגים לרשות המחוקקת .
    מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה לאמץ שיטה זו בתור מדינה דמוקרטית מאחר ואנו דוגלים בהפרדת רשויות .
    אני דוגלת בוויתור על דעתו של היחיד בשביל טובת הכלל ובכך סותרת לחלוטין את שיטת החוקתנות העממית .הריבים בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת הינם ריבים שלדעתי אין ולא צריך לוותר על כך כלומר הכרחיים למערכת . כל פעם אחד מושך בקצה החוט של השני ,בודקים את גבולותיהם של האחר .לדעתי אלו הם יחסי כוחות מתמידים אשר יקדמו את המדינה .
    אסיים בדוגמא : כמו תאומים זהים עם תחומי עניין שונים (אשווה אותם לרשות השופטת והמחוקקת) אשר מגיעים לאותה טריטוריה משותפת לצורך העניין הבית שלהם , וכאשר יושבים יחדיו לצפות בתוכנית מסוימת אין החלטיות על התוכנית טלוויזיה. יהיה בניהם יחסי שנאה ואהבה באופן מתמיד .
    יחסים של ריבים ופיוסים .
    לדעתי מדינת ישראל במיטבה לא אמורה לאמץ לעצצמה את החוקתנות העממית ולהשאיר את הפורמט של מדינת ישראל כפי שהוא כיום

    השב לתגובה
  27. סטודנט למשפטים
    סטודנט למשפטים ינואר 24 2015, 15:10
    הרצון של ביהמ"ש לקלוע לרצון הציבור

    לעניות דעתי אין בית המשפט באמת קולע לרצונו של הציבור בכלל פסיקותיו. ונכון יותר שבית המשפט יהיה מנותק מהרצון של הציבור וילך על פי חוקי המדינה וערכיה של מדינת ישראל.
    כאשר אנו מדברים על הרצון שבית המשפט יקלע לדעתו של הציבור אנו צריכים להתייחס לכך שהחברה הישראלית הינה חברה בעלת דעות שונות ומגוונות ויש פערים מאוד גדולים בין האוכלוסיות השונות במדינה.
    פסיקותיו של ביהמ"ש צריכות להיות מנותקות מהרצון.
    מה גם שהשיטה בה נבחרים שופטים לביהמ"ש הינה שיטה נכונה ואיכותית לדעתי, לא כמו קודמי אני חושב שדווקא בגלל שהועדה לבחירת שופטים מורכבת מכמה שפחות נבחרי ציבור ויותר אנשי מקצוע זה הדבר שיביא לנו את הפסיקות המקצועיות והאיכותיות ביותר של ביהמ"ש.
    במקרה בו אנו (הציבור) או נבחרי הציבור יצטרכו לבחור את השופטים המצב במדינה יהיה חמור מאוד, לא יהיה לדעתי אמון במשפט וזה דבר שיפגום באמון הציבור בבתי המשפט ובשופטים.
    אין ספק שביהמ"ש צריך להיות מחובר למה שקורה במדינה אך צריך להיות מנותק מהדעות הרווחות בעם.

    השב לתגובה
  28. סטודנטית
    סטודנטית ינואר 24 2015, 15:12
    כנגד כל האינטואיציות

    עורך דין שאולי ,נהניתי לקרוא את הכתבה, מעניינת ומרתקת ,
    אני אכן מסכימה עם הטענה שצריך לתת לדעת הקהל להביע את דעתו ובהחלט חושבת שיש מקום לדעת הקהל להחליט דברים מסוימים אך לדעת הקהל כפי שאמרת אין את הידיעה והיכולת המשפטית להתמודד עם דיונים ומחלוקות פוליטיות ויש דברים שרק לבית המשפט יש את הסמכות לשפוט , ישנם דברים שצריך לתת לבית המשפט לשפוט, לא תמיד דעת הקהל נחוצה .
    שופט לא יכול להתחשב בדעת הקהל מפני שהוא יחליט משהו שהוא לא מסכים איתו, דבר כזה לא יעשה.
    רצון העם מתבצע כאשר יש את הבחירות לראשות המדינה כאשר כל מנהיג מתאר ומספר מה יש לו לתת למדינה, במה הוא מאמין ודוגל וכאשר אנו בוחרים בו אנו נותנים לו את הניסיון להראות לנו מה אנו מקבלים מאותו מנהיג , לפעמים אנו לא מרוצים מאותו מנהיג ,
    אך יש לנו את היכולת להצביע ולהשפיע בבחירות הבאות.

    בברכה , גילית.

    השב לתגובה
  29. דביר
    דביר ינואר 24 2015, 15:50
    כוחנות ביהמ"ש העליון

    מסכים איתך מאוד במאמר זה שכתבת, בית המשפט היום ובעיקר ביהמ"ש העליון נתפס אצלנו האזרחים הקטנים כמאין מערכת על חוקתית שמנהלת לנו את סדר היום במדינה, למשל, לא ייתכן שביהמ"ש יפסול חוקים על ימין ועל שמאל שהכנסת חוקקה בהליך חקיקה מוסדר והוגן ע"פ רוב(ראה דוגמא: חוק המסתננים ועוד רבים טובים), יש כאלה הטוענים שביהמ"ש העליון בכובעו כבג"ץ הוא "כלב השמירה של הדמוקרטיה" אינני מסכים עם זה בכלל אני חושב שהוא כלב הנוגס בדמוקרטיה, לא תיתכן ששופטי ביהמ"ש העליון שנבחרו לא בהליך דמוקרטי, אלא במין ועדה חשוכה שאנו איננו זכאים לראות את הפרוטוקולים של אותה הועדה ואת ההליך הבחירה של אותם שופטי עליון, יפסלו חוקים שהמחוקק, מחוקק בצורה מוסדרת ע"פ חוק ושאותם מחוקקים הם בעצם נבחרי העם, באי כוחנו.

    השב לתגובה
  30. אלעד כהן
    אלעד כהן ינואר 24 2015, 20:16
    הריבון המשתנה

    היי שאולי ברצוני להגיב על עמדתך ולהוסיף משהו בעניין .
    לכל דור ודור היו למדינות העולם מערכות משפט, מערכות חוקים ואכיפה. בכל התקופות הנ"ל המחוקקים והשופטים כתבו את החוקים ושפטו בהתאמה על מנת להביא לצדק.
    הדמוקרטיה הביאה לעולם את השינוי שהעם הוא הריבון וכפועל יוצא מכך הוא המשפיע, השליט וכיוצא בזה. העם מורכב מאנשים, שלהם יש דעות. העם משתנה- היום הוא חושב כך ומחר הוא חושב אחרת. מוכרת הדעה הרווחת שהעם הריבון הוא "טיפש" שלא יודע את טובתו.
    אך גם אם לא אומר כך, בוודאי אוכל לומר שהעם פחות בקיא מהמקצוענים המתמחים במערכות המשפט השונות (מסביר גם למה החוק כתוב בנוסח מורם מן העם שהאדם הפשוט לא מבין מהו. ).
    מצד שני, המחוקקים והשופטים הם אלו המתמחים בעבודתם הם אלו אשר מתעסקים עם החוקים יום יום וחיים את החוק. לעיתים רבות כאשר אדם מתבטא נגד חוק מסוים הוא לא רואה את הפגיעה או את חוסר הצדק והפגיעה בפן השני. דבר אשר ברור מאליו לאדם המתעסק בחוק ומכיר את שני הצדדים.
    כמו שאנו הזכרנו בכיתה, מהי אמת ומהו צדק. יתכן וניתן לומר שיש איזה שהוא צדק ריאלי שאליו צריך לשאוף ולא כל דבר תלוי בתקופה ובזמן. ניתן לראות גם שישנם סוגיות בגמרא כדוגמת "זה אומר כולה שלי וזה אומר כולה שלי", שמאז ומעולם היו מחלוקות כאלו וגם מערכת המשפט הנוכחית התהוותה מתוך דינים אלו ותמיד ניסו להגיע לאמת בעומקה והיא לא משתנה עם הזמן.
    ניתן להוסיף ולומר וממה שלמדנו בכיתה, ישנם חוקי יסוד ואפילו החוקה של מדינת ישראל, שבשעתם נכנסו לחוק וקיבלו תוקף, אך בימים אלו בוודאי ולא היו נכנסים (יתכן ואפילו יחשבו כגזענים). זה הסבר לכך שהשינוי המתחולל במציאות הוא גדול ולא ייתכן שמכרעת המשפט שצריכה לשמור על יציבות ואחידות תשתנה כל כך הרבה.
    יתרה מכך, כל אדם אשר מתמחה בדבר מסוים לא היה נותן לעצמו להיות מושפע כל כך מאחרים אשר לא מתמחים כמותו בעניין.
    כוונתי, שלא יתכן שהעם ישפיע על מערכת החוקים בצורה כל-כך ישירה.
    לסיכום, דעתי, המחוקקים והשופטים הם חלק מהעם ועליהם להיות קשובים ופתוחים לשינויים המתבקשים בעולם, לתיקון שחיטות ועוולות וכו' . אך מאידך העם אינו צריך להשפיע על מערכת המשפט המקצועית שבה ישנם המתמחים העוסקים בחיפוש הצדק. שבוע טוב

    השב לתגובה
  31. סטודנט
    סטודנט ינואר 24 2015, 20:23
    לצערי אינני מסכים

    עו"ד שאולי, זהו המאמר הראשון שלך שיוצא לי לקרוא, בתור סטודנט ששמע אותך מרצה אני מתנצל מראש אך אינני מסכים לחלוטין עם המאמר שכתבת, לדעתי האישית אין שום צורך ב"חוקתנות עממית" כפי שהמאמר נקרא, לדעתי האישית כמו שאין להעם(הריבון) שום קשר להחלטה מי יהיו השופטים בבית המשפט העליון, הוא אינו יכול להיות צד בו מתחשב בית המשפט העליון בכל סוגיה פוליטית, אומנם העם קובע עפ בחירות דמוקרטיות את האנשים שהעם רוצה שינהלו את המדינה אולם אפילו בבחירות לא תמיד ראש הממשלה הוא האיש העומד במפלגה שקיבלה הכי הרבה קולות אלה המפלגה שהצליחה לבנות קואליציה הכי מהר, לדעתי המצב כיום בו השופטים הם החלק הבלעדי המכריע בסוגיות פולטיות תקין ורצוי שישאר על קנו.

    השב לתגובה
    • יצחק חרמון
      יצחק חרמון ינואר 25 2015, 06:18
      אז בשביל מה לבזבז כסף רב על בחירות אם די בשופטים להכרעת סוגיות פוליטיות?

      אגב, יש כאן חוסר בהבנת העקרון של בחירות ומשטר קואליציוני, לא המפלגה שקיבלה הכי הרבה קולות זוכה בבחירות אלא גוש קואליציוני.

      השב לתגובה
  32. 36722783
    36722783 ינואר 24 2015, 22:46
    שאלת המאה האם ניתן לשתף את העם בהכרעות פולטיות

    אכן שאלה מעניינית ואף חשובה במיוחד במצבנו הלא נאור מבחינה פוליטית והלא נסבל . מבחינה דמוקרטית המצב אכן ניתן ואף רצוי אך צריך לדעת איך באמת לא ליצור את אפקט העדר. לעניות דעתי הייתי יוצרת קבוצות , הימין , השמאל, אימהות חד הוריות, אוכלוסייה עם צרכים מיוחדים , אוכלוסיות קשות יום , כמובן שזה היה נמנה עד 10 קבוצות ומכל קבוצה היה נציג כאשר לכל קבוצה יש את השיקול שלה והאינטרס שלה שספק אם היו מסכימים על אותו דבר.
    לאחר דליית המידע היו נגישים הנציגים ומתיעצים אם אנשי הקבוצה ומגיעים להחלטות לפי דעת הרוב כמו בכל משפט היו השופטים מגיעים למסקנה איך ניתן להכרעה ולפי מה . אני חושבת שזה היה מקדם את הצרכים של כולם וגם את המערכת הפוליטית .

    השב לתגובה
  33. עזר יוסף
    עזר יוסף ינואר 24 2015, 23:33
    מאמר ממוקד מטרה.

    מאמר מצויין המדבר על מאוויה של כל אומה שקול העם וקול הנבחרים יהיה אחד.לצערנו גם בעם ישנו פילוג גדול למספר קבוצות ואת זה אנו רואים בכל פעם בתוצאות הבחירות, לכן גם לבית המשפט העליון יהיה קשה "לקלוע" לדעת הרוב.עם זאת,בית המשפט העליון הוכיח לא פעם בעבר שמנגנון היושר ההגינות והצדק הוא המוביל אותו ואת זה כל אחד ואחד בעם רוצה ללא ספק,לכן אין לנו אלא לסמוך את ידינו עליהם ולקוות לטוב.

    השב לתגובה
  34. סטודנטית למשפטים
    סטודנטית למשפטים ינואר 24 2015, 23:39
    מאמר שנון ביותר

    אני ללא ספק מסכימה עם השקפתך.
    הדעה הרווחת בעם היא ללא ספק דעתך. אתה משקף את כל מה שאחרים לא מעזים לומר, לא בהכרח מתוך פחד, כמו מתוך הצער שמה שצריך לקרות, לא קורה.
    במדינה דמוקרטית מתוקנת דעת הריבון צריכה להישמע, למרות וייתכן כי לציבור אין דעה מושכלת או מקורית כפי שציינת, ללא ספק תפקידו של בית המשפט הוא להתחקות אחר עמדותיו של הציבור ולתת להן מקום בהליך פרשנות החוקה, אפשר היה שיקיים משאל עם ולא יכפה דעתו על הכלל.
    שאולי, אתה כותב ומרצה בחסד עליון, תמשיך להשמיע את קולך, יישר כוח.

    השב לתגובה
  35. סטודנט
    סטודנט ינואר 25 2015, 10:18
    חזון אחרית הימים

    האידיאל של עו"ד שאולי שארף "הוא חזון אחרית הימים". לפי ראייתו של שאולי בית המשפט צריך להשיל מעליו אחריות וקבלת החלטות פוליטיות ולהעביר אותם לעם ואם לא לעמך ישראל אז לנבחרי העם. הנימוקים של בורות העם ושל יכולת התקשורת לשנות את דעת הציבור הפשוט גם הוא נכון. וכי מדוע אליתת ביהמש העליון צריכה להכריע בנושאי פוליטקה? מי שמם? העם לא בחר בהם ועקרון ה"צדק" לא תמיד תואם את דעת העם. לכן צריך לתת את קול העם או את נבחריו בהחלטות בעלות משקל פוליטי. אך האם ההצעה הזאת פרקטית או בעלת יישום? ימים יגידו. בעיני זה חזון יפה אך רחוק, חזון אחרית הימים

    השב לתגובה
  36. ישי
    ישי ינואר 25 2015, 10:55
    דמוקרטיה

    במדינה דמוקרטית ודאי שהגוף שמייצג את העם צריך להיות מעל מערכת המשפט כיוון שאם לא כך, על פי אילו אמות מוסר הרשות השופטת תשפוט? ולכן וודאי שכל האקטיביזם השיפוטי שנעשה במדינה פוגע בדמוקרטיה.
    אך יש שאלה יותר מעניינת והיא האם הדמוקרטיה היא הכלי הטוב ביותר להגיע לאמת? שהרי זו המטרה שבית המשפט מתיימר להגיע אליה. ולשאלה זו תשובה אחת והיא: שהדמוקרטיה היא הכלי הכי פחות גרוע שמוכר לרובינו להגיע לאמת, אך אולי בעז״ה בעתיד תתגלה דרך טובה יותר…

    השב לתגובה
  37. דוד ש.
    דוד ש. ינואר 25 2015, 11:15
    חכמת ההמון ללא אינטרסים פולייטים?

    השאלה המתבקשת במאמר שאותו אתה מביא לידי ביטוי פה, היא האם אנו יכולים כחברה להרשות דעה פוליטית בבית משפט העליון שצריך להיות המעוז של הצדק במערכת המשפט ההישראלי?
    הרעיון להביא את חכמת הרוב הוא רעיון טוב ואפילו מצויין , אך החשש שלי שעולה מהפתרון הנ"ל שיכנסו לאותה חוכמת הרוב דעות פוליטיות שיביאו להשפעה על בית המשפט העליון.
    אל לנו לטמון את ראשינו בחול ולהגיד שכיום בית המשפט העליון נקי מאינטרסים פוליטיים, כי גלוי לכל ,שבית המשפט העליון משויך כיום למחנה השמאלי של המפה הפוליטית.
    כאשר בית משפט העליון מחזיק בדעה פוליטית הדבר עלול להוביל לכאוס ויכול להיות הרסני מאוד לחברה שלנו, בין אם זו דעה ימנית או שמאלית, החזקה בדעה פוליטית גורם לכמעט חצי מהעם לאי אמון וזלזול במערכת המשפט עקב היותה שמאלנית או ימנית, על כן הדבר פסול ויותר מכך לא יכול לקרות.
    לסיום אומר שחוכמת הרוב כדעה שמשפיעה בבית משפט העליון הוא מצב אוטופי שלא יכול לקרות, מכיוון שדעה פוליטית תהיה חייבת לבוא לידי ביטוי, בעיקר שניתן לעם להגיד את דברו במערכת המשפט.
    בית המשפט העליון חייב להיות נקי וטהור מאינטרסים פוליטיים ללא קשר בין המחנה השמאלי או המחנה הימני , על כן אני חושב שייצוג לחוכמת ההמון במערכת משפטית הוא לא דבר שיביא בשורות טובות, אין לי ספק שאם יקבעו שופטים על ידי העם, הם לא יהיו נקיים מפוליטיקה.

    השב לתגובה
  38. משה נבון
    משה נבון ינואר 25 2015, 11:18
    מעורבות העם בהחלטות בית המשפט:

    כיום , לא מעט נשאלת השאלה בכל הנוגע למעורבות העם בהחלטות ממשלתיות והחלטות בבית המשפט העליון. באם ובאילו מקרים העם יביע את דברו. האם יהיה זה נכון לתת לעם להכריע על פי הרגשותיו ולהניח משקל בקבלת החלטות פוליטיות קשות על פי רחשי העם. סוגיה זו, מעלה טענה אשר טומנת בחובה מספר השקפות שונות , על יתרונותיה וחסרונותיה של מעורבות העם בכל הנוגע לדבר.
    ראשית , לעניות דעתי , על העם להיות מעורב בכל המתרחש ולומר דברו או להביע את דעתו. אך, אל לנו לשכוח כי ייתכן ודעתו של העם תושפע בכמה היבטים שונים אשר עלולים להיחשב שלא אובייקטיביים ומטעים. תחילה , כמו שנאמר ואמרו לפניי " אפקט העדר ". סביר מאוד להניח כי במידה והשפעתו של העם יהווה משקל נכבד על המאוזנים סקטורים אזרחיים סבורים לנצל זאת לטובתם ולהשפיע על החלטות של גופים שונים בחברה. (חרדים , ערבים , סוגי מעמדות שונים , מיקומים גיאוגרפיים ועוד). בנוסף , אל לנו לשכוח כי ייתכן מאוד שהעם יושפע מתוך הרגש הפנימי ויקבל על עצמו החלטה הנכונה לו לאותה שעה מבלי לחשוב על עתידו. (לרוב בהיבטים כלכליים , ביטחוניים ועוד) מבלי להבין את התמונה בכללותה. לכן , בהתאם לכל זאת, סבור אני כי יהיה זה נכון לשמוע את דעתו של העם. אך ורק כדעתו. כלומר ,אך ורק למען צורך פרשנות, ללא שום משקל המונח על המאוזנים ואם וכאשר דעתו של העם תצדד בבית המשפט זה רק עשוי להקל על קבלת ההחלטות וללא להיפך.
    לסיכום דבריי , במסכת אבות פרק ה' משנה ז' נמנים שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. אחד הדברים המאפיין את החכם ,אותו אחד שעשוי לקחת החלטה נבונה וחכמה כלפי הרוב, היא היכולה לשמוע את האחר , מבלי להתחשב מה או מי הוא. על כן על בית המשפט , כגוף נאור לשמוע את דעתו של האחר (העם) ולבחון את המקרה לגופו כשר דעתו של העם היא אך ורק פרשנית ולא מהווה השפעה ניכרת על החלטת בית המשפט.

    השב לתגובה
  39. משה נבון
    משה נבון ינואר 25 2015, 11:20
    השפעת העם בקרב החלטות פוליטיות בבית המשפט:

    כיום , לא מעט נשאלת השאלה בכל הנוגע למעורבות העם בהחלטות ממשלתיות והחלטות בבית המשפט העליון. באם ובאילו מקרים העם יביע את דברו. האם יהיה זה נכון לתת לעם להכריע על פי הרגשותיו ולהניח משקל בקבלת החלטות פוליטיות קשות על פי רחשי העם. סוגיה זו, מעלה טענה אשר טומנת בחובה מספר השקפות שונות , על יתרונותיה וחסרונותיה של מעורבות העם בכל הנוגע לדבר.
    ראשית , לעניות דעתי , על העם להיות מעורב בכל המתרחש ולומר דברו או להביע את דעתו. אך, אל לנו לשכוח כי ייתכן ודעתו של העם תושפע בכמה היבטים שונים אשר עלולים להיחשב שלא אובייקטיביים ומטעים. תחילה , כמו שנאמר ואמרו לפניי " אפקט העדר ". סביר מאוד להניח כי במידה והשפעתו של העם יהווה משקל נכבד על המאוזנים סקטורים אזרחיים סבורים לנצל זאת לטובתם ולהשפיע על החלטות של גופים שונים בחברה. (חרדים , ערבים , סוגי מעמדות שונים , מיקומים גיאוגרפיים ועוד). בנוסף , אל לנו לשכוח כי ייתכן מאוד שהעם יושפע מתוך הרגש הפנימי ויקבל על עצמו החלטה הנכונה לו לאותה שעה מבלי לחשוב על עתידו. (לרוב בהיבטים כלכליים , ביטחוניים ועוד) מבלי להבין את התמונה בכללותה. לכן , בהתאם לכל זאת, סבור אני כי יהיה זה נכון לשמוע את דעתו של העם. אך ורק כדעתו. כלומר ,אך ורק למען צורך פרשנות, ללא שום משקל המונח על המאוזנים ואם וכאשר דעתו של העם תצדד בבית המשפט זה רק עשוי להקל על קבלת ההחלטות וללא להיפך.
    לסיכום דבריי , במסכת אבות פרק ה' משנה ז' נמנים שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. אחד הדברים המאפיין את החכם ,אותו אחד שעשוי לקחת החלטה נבונה וחכמה כלפי הרוב, היא היכולה לשמוע את האחר , מבלי להתחשב מה או מי הוא. על כן על בית המשפט , כגוף נאור לשמוע את דעתו של האחר (העם) ולבחון את המקרה לגופו כשר דעתו של העם היא אך ורק פרשנית ולא מהווה השפעה ניכרת על החלטת בית המשפט.

    באופן אישי , גם במאמר זה שלך וגם בקודמו נהניתי להיות חלק מקריאה מהנה ואת היכולת להביט על תמונה מכמה זוויות שונות. חבל לי שלא יצא לנו לעשות זאת יותר אך מקווה אני כי בהמשך נחשף לעוד ממאמריך ונוכל לתת עליהם את דעתנו האישית.

    השב לתגובה
  40. סטודנטית
    סטודנטית ינואר 25 2015, 12:17
    מערכת המשפט לא עוצרת באור אדום

    ביהמ"ש אינו צריך לשפוט לפי דעות הנבחרים(פוליטיקאים) או דעת הציבור שכן עליו לשפוט לפי הדיון והמשפט בלבד ,זאת מכיוון שאנחנו הציבור צריכים שיגנו עלינו מפני עצמנו, לציבור אין דעה משלו ורובו מושלט ע"י התקשורת שמראה לציבור חלקים מעטים ממה שקורה בשטח ונוטה לכיוון אחד באופן שוטף ובכך גורמת ל"אפקט ההשתקה" ולצנזורה להשפיע על הציבור ,ז"א הציבור לא יודע מה טוב בשבילו כיוון שאת רוב האמיתות או הדעות הרבות שיש משמיטים ממנו ולא במודע. העניין הבעייתי הוא שהשיפוט אינו מתקיים לפי הדיון והמשפט אלא השופטים פועלים לפי עמדותיהם ומתעלמים מהיושר והצדק שקיים בעולם המשפט ולמעשה גורמים לאיבוד אמון הציבור במערכת השפיטה. אם לא יקרה שינוי במצב נגיע למהפכה בשלטון.

    השב לתגובה
  41. סטודנט
    סטודנט ינואר 25 2015, 12:20
    עמדת הקהל והשפעת בחירתו במדינה

    הטיעון שהועלה במאמר זה, טיעון לפיו על ביהמ"ש להתחשב בעמדת הציבור בדרכו לקבל החלטות, המשפיעות הן במישירין והן בעקיפין על הציבור בכללותו, הינו טיעון יפה אבל קשה ליישום בפועל.
    מחבר המאמר יוצא מנקודת הנחה שעמדת הציבור הינה עמדה ברורה ואחידה, דבר שלא משקף כלל ועיקר את המצב בשטח. ראשית, הציבור הישראלי מחולק לקבוצת רוב וקבוצות מיעוט, דבר המקשה על ביהמ"ש לאמץ עמדה ברורה אשר משקפת היטב את רצון העם. שנית, עמדת כל קבוצה בציבור באות לידי ביטוי הן ע"י מייצגו במערכת הפוליטית והן על ידי האפשרות שקיימת לו לשנות את עמדותיו ובהתאם לכך גם את מייצגיו כל 4 שנים. שלישית, לטיעון החוקתנות העממית העם חסרים פתרונות/ אלטרנטיביות חלופיות המגשימות המבוקש.

    השב לתגובה
  42. אליעזר שופט
    אליעזר שופט ינואר 25 2015, 13:10
    צריך טור קבוע בסגנון הזה

    מול החשיבה המקובעת שהורגלנו אליה, כיף לקרוא קול רענן ומשכנע!

    ישראל צריכה טור עיתונאי קבוע בסגנון הזה. (מ"ידיעות" ו"הארץ" אין לי ציפיות, אבל אולי עיתון אחר ירים את הכפפה)

    השב לתגובה
  43. yehudabk
    yehudabk ינואר 25 2015, 13:18
    חוקתנות עממית רצון העם קובע ?

    בית המשפט ראוי שיתחשב בדעת הציבור ועל כך לטעמי אין חולק. הטענה המובאת על ידך לפיה בימ"ש צריך להתחשב בדעתו בסוגיות פוליטיות השנויות במחלוקת ובאותה נשימה הנך גורס כי על אותו "ריבון" יחולו ההחלטות שהוא קיבל על עצמו אף אם הן שגויות הנה בחזקת "חרב פיפיות" מחד העם אינו טיפש ומאידך מדוע לא באמת לשים את מבטחי באותה שכבה אריסטוקרטית , אליטה מלומדת אם תרצה בשאלות שהן הרות גורל . פרופ' יורם שחר, מסכים כי יש להכריע לפי עמדת הציבור. לדבריו "בית המשפט העליון הצליח טוב יותר מכל מוסד שלטוני אחר לקלוע ללבו של הקונצנזוס הישראלי האמתי".מה קורה כאשר בית משפט זה יהיה מורכב בשיטת " חבר מביא חבר " ועמדתו של המוסד תהה נוטה לשמאל רחמנא ליצלן האם עדיין יהיה ער לרחשי ליבו של הציבור ויהווה את " חכמת היחיד של כולנו " .וינסטון צ'רציל אמר כי הדמוקרטיה היא שיטת הממשל הפחות גרועה וכך אני סבור לעניין שיטת המשפט בישראל קרי שהמכונאי ימשיך לתקן רכבים והשופט ימשיך לשפוט על פי מיטב הבנתו כמובן .ואם בחכמת ההמון עסקינן מדוע שלא נאמץ את שיטת חבר המושבעים כפי הנהוג בארה"ב . יש המתנגדים וסבורים כי חבורות נוטות לכשל המכונה 'חשיבת יחד' (groupthink) אם כך מדוע אנו מסכימים שחבורה אחת היושבת על כס המשפט בעליון תתכנס ותחליט בשם כולנו .

    השב לתגובה
  44. ר. סטודנטית
    ר. סטודנטית ינואר 25 2015, 13:56
    תגובה

    בתגובה למאמר "חוקתנו עממית – רצון העם קובע" מאת עו"ד שאולי שארף בנוגע לשיתוף הציבור בעיצוב החוקה ופרשנותה. ראוי לציין כי החלטות בית המשפט נתונות לביקורת הציבור ולשיפוטו כיום אולי יותר מבעבר. העם פחות מקבל על עצמו החלטות באופן של "נעשה ונשמע", אלא מבקש לשמוע, לאמר את דברו ולקבל. בנוסף ישנה חשיבות עליונה לצורך באמנון הדדי בין העם למערכת המשפט. כשם שהעם רוצה לסמוך על הערכאה הגבוהה ביותר באשר לקבלת החלטותיה המתקבלות ונקבעות מתוך התחשבות וראיה קולקטיבית, כך חשוב שיהיה צורך מהותי בעניין תחושותיהם של מקבלי ההחלטות והמחוקקים להחליט ולפעול בלב שלם, כשהעם לגביו נקבעות עובדות הרות גורל נותן את אמונו המלא במערכת. מתוקף שינויים שחלים בעם ונובעים מרוח הזמן, ומתוך רצון הדדי לאמון מערכת המשפט בעם ולאמון העם במערכת המשפט, יש חשיבות מכרעת לצורך במתן הזדמנות לעם לאמר את דברו ובעיקר כשמדובר בחקיקה שנמצאת ברובד העליון והנוקשה של החוקים.

    השב לתגובה
  45. 308248491
    308248491 ינואר 25 2015, 13:57
    סטודנטית

    בית המשפט העליון לדעתי לא צריך לקחת בחשבון דעות פוליטיות, חברתיות אלא צריך לשמש כגוף אובייקטיבי מעבר לחברה, חוץ חברתי כדי לשמש מבקר חיצוני שתפקידו ומעמדו ביקורת חוקתית על דעות חברתיות.
    מאידך דעתי מנוגדת לעו"ד שאולי שארף בעקבות זה שהוא טוען שבג"ץ כן צריכים לקחת בחשבון דעות חברתיות בסוגיות חוקתיות שונות, לדעתי אם בית המשפט יהיה כך לא יהיה מבקר חוץ וכל הגופים במדינה כולל הראשות השופטת יהיו מעורבים ברגשות חברתיות ודעות חברתיות.
    מצד שני אני חושבת שהיום בית המשפט אינו אובייקטיבי בשלמותו, הרי ידוע שהשופט לא פועל מאחורי מסך בערות אלא למרות שלא רוצה לעשות כן אבל עדיין זוהי תוצאה מחייבת של אנושות השופט מערב דעות אישיות.

    השב לתגובה
  46. ישראלית
    ישראלית ינואר 25 2015, 16:17
    מסכימה, אך מציאותית.

    אי אפשר שלא להסכים עם האמרות המאוד נכונות שלך. אין ספק ש"חוכמת ההמון" הוכיחה עצמה לא פעם. אמפירית וגם תאורטית. השאלה העיקרית שצריך לעסוק בה, היא באיזה "המון" מדובר. כי אם התשובה היא "המון ישראלי",אז אני מוותרת מראש על רצוני לשמוע את קולו. רק מהסיבה הפשוטה שהמציאות הישראלית בה אנחנו חיים-רחוקה שנות אור מזו במדינות עליהן אתה מדבר. התהומות ב "מדינת החבל" שלנו, כשבצד אחד של החבל "מחנה הימין" ובצדו השני "מחנה השמאל" הם כ"כ גדולים-שהמילה "הסכמה" גם היא נפלה לתוך התהומות הללו. התקווה לחלץ את אותה הסכמה מאותה תהום בין מחנות השמאל והימין-נראית גם היא אבודה, כמעט כמו משאלתו של עני בישראל למצוא קורת גג קבועה לישון בה. אותן מדינות עליהן אתה מדבר,בוודאי לא נמצאות במציאות כמו שלנו,שאיני יודעת איך יהיה נכון יותר להגדיר אותה "מלחמת קיום", "מלחמת אחים", "מלחמת שחיתות"…וכנראה שכל התשובות נכונות. דבר שיותר צריך להעסיק את כולנו,לצערי,זה לא לתת לבימ"ש עליון לקחת תחת שיקוליו את "חוכמת ההמונים" אלא קודם אנו צריכים ליצור את אותה חוכמה. כרגע אף חוכמה לא נראית באופק. בשיאו של מבצע "צוק איתן" כשעיקר העיסוק היומי הוא בהפגנות השמאל "טייס הוא רוצח",על איזו "חוכמה" אנחנו מדברים? ההמון השמאלי או הימני? הקרע הוא כ"כ גדול,שספק אם אחד מאיתנו יקח את הסיכון בלתת את "קולו" לעובדה כי בימ"ש צריך להקשיב ל"קול ההמון" האבוד הזה. במיוחד כשבתוכינו יושבים עוכרי ישראל שמבקשים לחתור תחת קיומה של מדינת העם היהודי-מסיבה לא ברורה. הם בנחת ישנים בלילה כש"הטייסים הרוצחים" עושים עבורם את העבודה בלשמור על קיומם. על ביתם. לאיזו הסכמיות חכמה אפשר להגיע כשבין "נבחרי העם" שלנו יושבים ח"כ שמנצלים את הבמה שניתנה להם כדי לעודד אמהות ש"לא לבזות את עצמן ולשלוח את ילדיהם לשרת בצבא". לחוכמה כזו אתה מתכוון? אני,לצערי,לא מעוניינת בה. הפלטפורמה שניתנת ל"עם המגובש" להכריע מי יהיה נציגו-הינה מספיקה וגם היא יוצרת סערה בכל תקופת בחירות מחדש. על אחת כמה וכמה אם נתן לרוב משתנה לקחת חלק בהכרעת הרשות היחידה שאמורה "להציל" אותנו ממלחמת הפוליטיקה(עד כמה שניתן) הלוא היא הרשות השופטת-הדבר יוביל לשפיכות דמים. שפיכות דמים תרתי משמע לחלוטין. אני לא מתיימרת להיות פסימית,אני פשוט מאוד ישראלית. וכמו כל ישראלי,יש "משקפי מציאות" שחייבים לשים כל בוקר ולראות שהסכמה,בלשון המעטה,לא תהיה פה. ולכן,אפילו אם אני מסכימה איתך ש"חוכמת ההמון" היא מגמה שמובילה לפלאים,לצערי לא אוכל להגיד זאת על הציבור בישראל. קודם צריך להביא ל"שלום פנימי" בנינו,כשהאבסורד הוא שדווקא השלום החיצוני הוא שמעסיק את גורמי הבטחון מידי יום ביומו. לסיכומו של דבר,בימ"ש לא אמור לתת במה לאף דיעת המון,בטח שלא בזירה הפוליטית. בטח שלא בחברה כמו בחברה הישראלית. אולי בזמן אחר…אולי במציאות אחרת. אבל לא הנוכחית.

    השב לתגובה
  47. אפי
    אפי ינואר 25 2015, 16:24
    סטודנט

    ללא ספק מסכים עם עמדתך כי בית משפט צריך להתחשב בדעתו של הציבור בעניינים חשובים שעומדים על הפרק של מדינת ישראל. כגון: פינוי ישובים\גירוש גוש קטיף, שחרור מחבלים, עונשים חמורים רצח אונס וכו…
    מערכת משפט נועדה לשרת את העם(ריבון),וגם לא יכולה להתקיים ללא העם. ישנם מצבים פולטים הנגזרים משינוים פוליטים בארצנו המחייבים קביעה חד משמעית לדוגמא: פינוי גוש קטיף ,כאשר מדובר בצעד חריג כגון זה היה צורך במשאל עם, אבל לצערנו אנשים היושבים במקומות הגבוהים בית משפט רשות מבצעת ,כנסת ,לא שמעו את דעתו של העם ופסקו על פי גנדה אישית שלהם. תפקידו של בית משפט לתת מענה וסעד (צדק) ולכן עם רוב העם דורש צדק בית משפט חייב להקשיב לריבון גם אם לדעתו הריבון מלומד או לא, תפקידו לתת משקל לדעת הריבון בנושאים מורכבים אלו, זה הכרחי וזה בעצם מהות של המשפט עשיית צדק. עיקרון של ריבון מקובל במדינות דמוקרטיות אחרות כגון צרפת ארצות הברית, כל חולק על כך טוען ללא דמוקרטיה אלה לדיקטטורה, כל שהיא נאורה או לא, חכמה או לא. עיקרון הריבון בדמוקרטיה זהו כישלון מרכזי של תומכי האימפריאליזם המשפטי שהם קובץ קטן מאוד מהריבון והם קובעים לכל הריבון דבר שלא יעשה במדינות מתוקנות. (כל זה נלקח עקב המהפכה בשלטון בשנת 1977).

    השב לתגובה
  48. סטודנטית למשפטים
    סטודנטית למשפטים ינואר 25 2015, 16:54
    סטודנטית

    אני אכן מסכימה עם עמדך. מעצם היותה של מדינת ישראל מדינה דמוקרטית בית המשפט צריך להתאים עצמו לציבור. ברגע שבית המשפט לא תואם לדעת הציבור ישנה החמצה אדירה של הדמוקרטיה במדינת ישראל. בבית המשפט פוסקים לגבי סוגיות מסוימות שלא כמו דעת הציבור, הדבר יוצר לעיתים חוסר אמון במערכת המשפט. בית המשפט מורכב לא מנציגי העם, וכך גם דעת הציבור לא באה לידי ביטוי. במהלך השנים בית המשפט הוסיף ושינה דברים על ידי פסיקה, דבר שלריבון לא היה בו חלק, ולכן כעת מה שנותר לנו לעשות זה לפחות לתת לדעת הציבור מקום בהחלטות השונות של בית המשפט או לפחות שיתחשבו בדעתנו.
    בנוגע לסוגיות הפוליטיות ישנה בעיה. מדינת ישראל מורכבת ממגוון רחב של אוכלוסיות שונות. לקבוצות שונות כמו בכל מקום יש גם דעות שונות ולעתים אף מנוגדות. אכן חלק מהקבוצות אינן מביעות את דעתן או "הולכות אחריי העדר" ושאר סיבות שציינת, אך אין זה אומר כי לא צריך להתייחס לדעתם. מכל מקום, על בית המשפט לעשות בדיקה אם זה בפניה ישירה לריבון ואם זה על ידי פניה לנציגים וכך להבין מה דעתו הרווחת של הציבור בישראל. ישנן לא מעט סוגיות פוליטיות שבית המשפט הכריע בהן בניגוד לדעת הציבור הישראלי, דבר שעורר כעס אצל חלק מהקבוצות (דוגמת שחרור מחבלים).

    השב לתגובה
  49. קרין
    קרין ינואר 25 2015, 17:10
    עו"ד שאולי שארף

    נכון, לעיתים עומדות סוגיות בפני הריבון לגבי החלטות שהינן במחלוקת להביא בפני הציבור, משאל עם לגבי נושא מסויים.
    לדעתי, תלוי מאוד מהו הנושא המדובר העומד במחלוקת בפני משאל עם. משאל עם בעיקרון הובא במטרה לבדוק את דעותיו של הציבור ולשתפו בכך אך אין זה בהכרח דעה שאפשר להסתמך עליה
    וזאת כפי שסברת, עקב היעדר ידע משפטי וחוקתי, חוסר עניין בציבור או סחף של דעות מתוך קבוצות פוליטיות. במקרים והחוקה דורשת ידע משפטי קיימת בעייתיות בדעת הציבור כי אינו מספיק עם דעה מושכלת או מקורית בסוגיית החוק.
    לעולם לא נקבל אחדות דעות בכל מקרה, גם אם נשאל את הציבור נקבל דעות שונות. חלק מהציבור זורם אחרי הסחף ולא אחרי דעתו ואם נלך אחרי הרוב חייבים למרות הכל לבדוק את נושא החוקתיות שנתפס על ידי בית המשפט.
    אז תמיד נגיע שהחלטת בית המשפט תהיה לפי קבוצה מסויימת ותמיד תהיה קבוצה שמרגישה שדעתה נדחקה.
    לכן, לדעתי כן ראוי להתחשב בעמדת הציבור לגבי נושאים הדורשים ידע חוקתי אך, להשאיר את החלטת השיפוט בידי בית המשפט.
    נכון על פי פרופ' יורם שחר לפי טענתו כי בית המשפט הצליח טוב יותר מכל מוסד שלטוני אחר לקלוע ללבו של הקונצנזוס הישראלי האמיתי, למרות כך ניתן תמיד לראות שהלכה למעשה נקבע על ידי בית המשפט באופן חוקתי ומשפטי.
    מצאנו לאורך כל השנים כי בסוגיות אלו הייתה הפסיקה הסופית או הניווט בדעות מעוצב על ידי בית המשפט באופן משפטי וחוקתי.
    לעומת זאת, גם אני כמוך, שאולי מסכימה כי בעניין חכמת היחיד של כולנו כדי להבין בסוגיות חוקתיות מהי דעת הציבור יש לשאול את דעת הציבור כולו.
    מכאן הגעתי למסקנה שתמיד נמצא את דעת היחיד ולא דעת הציבור כולו גם במשאל עם.

    השב לתגובה
  50. סטודנטית
    סטודנטית ינואר 25 2015, 18:24
    תגובה למאמר

    בס"ד

    שאולי שלום,
    מצ"ב תגובתי למאמר,

    ראשית המאמר כתוב בצורה חדה וקולעת ממש ברור ,ממש כיף לקרוא את המאמרים שאתה כותב.
    אני מסכימה עם הנושא של טיעוני הנגד בנוגע לחכמה הקולקטיבית כי אכן, ישנם שיגידו שלא צריך לשתף את העם בנוגע להחלטות הפוליטיות ובפרט בנושא החוקה הרי לא כולם בעלי השכלה בתחום או ידע מנימאלי היות ולא כולם חשופים לכול נושא ההחלטות בפולטיקה (הרי אין לנו קודפקציה ברורה בכול בית ובית במדינה שכול אחד יכול להתבונן ולהבין את לשון החוק בפשוט וקלות). לדוגמא :סוג אוכלוסיה מסויימת נמשכת אחר דמות מסויימת שמשקפת את אותן עמדות פוליטיות ברגע נתון אך ברגע שאותה דמות מגיעה לפוליטקה אין לדעת אם היא תשאר באותן עמדות היות וזה לא פשוט (רק באותו הרגע אותה דמות נחשפת לכול המערכת המסורבלת שמתקיימת) ובאותו הרגע אותה אוכלוסיה שהיוותה כאפקט העדר כמו שציינת במאמר יכולה בשניות לשנות את העמדות שלה ואף להרגיש כי פגעו בה ויגרם חוסר אמון עמוק בין העם הריבון לבין המערכת המשפטית .במידה וינתן לעם להשמיע את קולו יכול להוות מצב מסויים של סיכון כמו שאתה מציין היות יכולים לקחת החלטות שיהוו סיכון (אין להם ידע פוליטי ) ואף יגרמו לכאוס במדינה( העם יכול להחליט החלטות עפ"י רגש או מצב נתון שבו הוא שרוי לדוגמא לא עלנו המצב של מלחמה עם יכול להכנס ללחץ וזה לא מצב שיכול לחשוב בשיקול דעת סביר לקבל החלטות) אנשים יכולים להביע ולתמוך בדעה מסוימת ואף להצביעה בעדה ובשניות לאור חשיפתם לפרט נוסף שישקף זוית אחרת בטענתם ,הכול מבחינתם יכול להשתנות – יכול לגרום לערעור כול פעם לשנות דעה אחת לאחרת.
    מנגד ישנם שיגידו שכן צריך לשתף את העם הרי הוא הריבון הוא בוחר את הנציגים הרי בלעדיהם לא היות חברי כנסת ואף לא היות מתמנים שופטים אז למה בנושאים חשובים כמו חוקה לא יתנו להם במה ולהביע את עמדתם. בית המשפט הוא זה זה יכול לחזק יותר את האמון שנשבר (כמו שצייניתי לעיל) עם השנים בנוגע למערכות הפוליטיות בארץ כי הפעם קול העם נשמע. וגם לעיתים חוכמת המון כן יכולה לעזור היות ומי יודע יותר טוב מהעם מה באמת הולך בשטח?! מתוך העם יכולים לפרוח רעיונות שהשלטון לא היה הוגה בדעתו אפילו ,מכך ניתן לדעתי גם כמו שציינת שאולי שכן יכול להיות כל שנוגע להחלטות חוקתיות כן כדאי לשתף את העם אבל ע"י חוקתנות עממית כמו שיש בארה"ב שבו ישמע קול העם.אך לעניות דעתי נושא המאמר נוגע בחוט דק שיכול להוות מחלוקות בקרב העם ואף בפולטיקה בפרט היות ויכולות להתעוררת שאלות קשות שינבעו מהסכמתנו לנושא הקמת חוקתנות עממית לדוגמא מי יהיו מי אלה שיבחרו לחוקתנות העממית? על פי מה הם יבחרו? איך העם ידע בוודאות שאכן הם מייצגים אותם ומעלים את עמדות הפוליטיות שלהם?האם זה לא יוצר סוג של בחירות נוספות? האם זה כמו הכנסת רק בקטן, כלומר "מיני כנסת"?הרי הכנסת נחשבת כנציגת העם אז למה שוב פעם בחירות ועוד סוג של נציגות? האם זה לא עושה עוד סירבול להתפלגות במערכת הפולטית?איזה סוג של הכרה תהיה להמעדתם של הנציגים בחוקתנות העממית?האם נחוקתנות העממית תחזיר את כול נושא הבחירות והפוליטקה לימים עברו, כמו שיהיו ביוון וברומא שהיו קבוצות של אוכלוסיות מצביעים באיספות למינהם כדי להראות לעם שקולו נשמע?
    יכולות לעלות עוד ועוד שאלות רבות בנושא..זה ממש נושא חשוב ואכן צריך שקול העם ישמע אך באיזה דרך ואיך זה מתבטא בשטח
    זה מעניין לחקור ולדעת ואף לעלות השערות.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

שדות חובה מסומנים *

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בחוק ומשפט

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!