JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

חוקתנות עממית – רצון העם קובע

שיתוף הציבור בעיצוב החוקה ובפרשנותה

חוקתנות עממית – רצון העם קובע ד"ר שאולי שארף
ינואר 23
10:36 2015

במאמר קודם טענתי כי על בית המשפט העליון בישראל להתחשב בעמדת הציבור כאשר הוא נדרש לשאלה משפטית הנמצאת במרכז מחלוקת פוליטית. ביססתי את דעתי על טיעון החוכמה הקולקטיבית. במאמר זה אציג את החולשות של טיעון זה, ובמקומו (או בנוסף אליו) אציג טיעון שלדעתי משכנע יותר.

קיימים כמה טיעוני נגד לטיעון החוכמה הקולקטיבית. ראשית, ניתן לטעון כי לציבור אין דעה מושכלת או מקורית בסוגיות חוקתיות בשל מורכבותן או בשל חוסר התעניינות בהן. לפי טיעון זה, אף אם נפרוש לפני הציבור את כל היריעה המשפטית, הוא לא יוכל להביע השקפה "חכמה" או לא יגלה עניין וממילא לא יביע עמדה בנושא, וכעסו יתעורר בדיעבד אם וכאשר תפגע ההכרעה באינטרסים שלו. שנית, קיימים מכשולים אינהרנטיים בקבלת החלטות קבוצתיות. למשל קיימת תופעה המכונה "חשיבה קבוצתית" (groupthink) – נטייה לקונפורמיות ולהתגבשות סביב עמדה דומיננטית בקרב חברי קבוצה הנדרשים להכריע, המתבטאת במאפיינים כגון בדיקתן של אפשרויות מעטות בלבד לפני קבלת החלטה, איסוף סלקטיבי של מידע בידי חברי הקבוצה, צנזורה עצמית שהפרט בקבוצה גוזר על עצמו מחשש לסטייה מן הקונצנזוס הקבוצתי והפעלת לחץ קבוצתי לשם השתקת ביקורות. מכשול דומה הוא "אפקט העדר" (cascade effects), המתבטא בנהירת הציבור אחר עמדה כל שהיא ללא ביקורת או דיון מקדים בה. הפופולאריות שלה זוכה עמדה מסוימת בקרב הציבור גורמת ליחידים המשתייכים לציבור זה להמשיך ולאחוז בה, אף שלעתים ברור לחלוטין שהיא אינה נכונה. שלישית, קיים חשש כי קבוצות אינטרס ישפיעו על עמדת הציבור ויתמרנו אותו לכיוון עמדותיהן באמצעות מנגנוני תעמולה.

בכל זאת עמדתי היא כי על בית המשפט להתחשב בדעתו של הציבור בסוגיות פוליטיות השנויות במחלוקת. ברמה העקרונית, ראוי כי על הציבור – כלומר, על הריבון – יחולו החלטות שהוא קיבל על עצמו, או לכל הפחות, שהוא נתן עליהן את הסכמתו. עמדה זו נטועה בתפיסת עולם של תנועת "החוקתנות העממית" (Popular-Constitutionalism) הפועלת כיום בארצות הברית.

תנועה זו רואה את מאבקם ההיסטורי של "האבות המייסדים" (מחברי החוקה של ארה"ב) למען עצמאותה של ארה"ב ואת כינון החוקה על ידם כמיועדים להשליט במדינה את רצונו של העם תחת רצונו של המלך ששלט בה לפנים. בשורתם הייתה שהלגיטימיות של השלטון מותנית בכך שהוא מבטא את רצון העם, ולכן החוקה, שעומדת בראש פירמידת הנורמות, חייבת להתחשב ברצון זה. בעקבות כך, טענת חברי תנועת החוקתנות העממית היא שהיות שהחוקה מכוננת על ידי הציבור, מוקנית לציבור הסמכות לעיצובה מחדש בהתאם לתנודות הזמנים. בדרך כלל סמכות זו מואצלת לרשות המחוקקת הנבחרת מטעמו, על מנת שזאת, בתורת שליח, תבטא את עמדותיו של הציבור במערכת הפוליטית.

תפקידו של בית המשפט הוא להתחקות אחר עמדותיו של הציבור – בין שהן מבוטאות ישירות על-ידי הציבור ובין שהן באות לביטוי במערכת הפוליטית – ולתת להן מקום בהליך פרשנות החוקה. הכרעה שיפוטית 'אליטיסטית', המתעלמת מעמדת הציבור, מחטיאה את תפקידו הייצוגי של בית המשפט במדינה דמוקרטית.

גם פרופ' יורם שחר, במאמר תגובה משמעותי למאמרי הקודם מסכים כי יש להכריע לפי עמדת הציבור. לפי טענתו "בית המשפט העליון הצליח טוב יותר מכל מוסד שלטוני אחר לקלוע ללבו של הקונצנזוס הישראלי האמתי בכל תהפוכותיה של מדינה ישראל מאז ייסודה, והוא ממשיך לעשות זאת גם היום", כלומר הוא מכיר בצורך לקלוע ללב הקונצנזוס הישראלי ולהכריע לפי עמדותיו – אם כן, היכן נעוצה נקודת המחלוקת בינינו? באופן יישום הדברים. פרופ' שחר משאיר את ההכרעה בידי בית המשפט משום "שדעתם התאימה לחוכמת היחד של כולנו" – לטענה זו אני לא מסכים. כדי לדעת מהי 'חכמת היחד של כולנו' בסוגיות חוקתיות יש לשאול את כולנו, או לכל הפחות את נציגינו.

אילו בית המשפט העליון בישראל היה בעל רכיבי ייצוג עממיים – דיינו, אך אלו אינם באים לידי ביטוי במנגנון השיפוט העליון. בית המשפט מפרש את החוקה אגב יישומה בהתבסס על חוקה לא שלמה, שחלק ניכר ממנה נולד בנסיבות מפוקפקות ושמעמדה הנורמטיבי שודרג על ידי בית המשפט עצמו, ללא הצדקה ברורה, במסגרת "המהפכה החוקתית". לכך יש להוסיף מערכת יחסים עכורה בין הרשויות הפוליטיות, הנבחרות באופן ישיר על ידי הציבור, לבין הרשות השופטת, שהשפעתו של הציבור על הרכבה מועטה. מציאות כזו – שבה היסוד העממי בעיצוב החוקה קטן כל כך – מגבירה את הצורך בשיתוף הציבור בפירוש החוקה אגב יישומה.

לחוקתנות העממית יתרון נוסף. טיעון החוכמה הקולקטיבית וכן טיעוני הנגד יוצאים מנקודת הנחה שישנה 'תשובה נכונה' וחוכמת ההמון תוביל אותנו אליה או תמנע אותה מאתנו, בהתאמה. לעומתם, טיעון החוקתנות העממית אינו מתיימר להגיע לתשובה הנכונה, אינו מתבסס על התוצאה המתקבלת כחיזוק לצורך בהתחשבות בעמדת הציבור – ולכן גם לא נמצא במלכוד השאלה הקשה 'האם זו התשובה הנכונה?'. לפי החוקתנות העממית, וכן לדעתי, עדיפה קבלת החלטות חוקתיות על ידי התחשבות בעמדת הציבור, גם במחיר של החלטות שגויות, על פני עמדה המקדמת קבלת החלטות, נכונות ככל שיהיו, באמצעות גוף אליטיסטי המנותק במידת מה מרצונותיו ומעמדותיו של הציבור הרחב.

*

עו"ד שאול שארף, דוקטורנט למשפט חוקתי באוניברסיטת בר-אילן, מרצה במרכז האקדמי פרס ברחובות, בקריה האקדמית אונו ובאוניברסיטת אריאל. עמית בתכנית הדוקטורנטים בפורום קהלת ועמית מחקר במרכז מורשת מנחם בגין למשפט וציונות.

 

על המחבר / המחברת

Avatar

שאולי שארף

ד"ר. מרצה בפקולטה למשפטים במרכז האקדמי פרס ברחובות. עמית בכיר במכון בגין למשפט וציונות. חוקר במשפט חוקתי ובמשפט בינלאומי פומבי.

70 תגובות

  1. יניב אלטיט
    יניב אלטיט ינואר 25 2015, 19:20
    חוכמת העם ויישומה במשפט

    חוכמת העם ויישומה במשפט
    ראשית אציין כי המאמרים מאוד עניינים וחשובים
    בקוראי את המאמר הנ"ל והמאמר הקודם שלך מסכים אני עם מאמרך הראשון כי יש לשתף את הריבון בהחלטות שיפוטיות ,אך יחד עם זאת יש לעשות זה בזהירות רבה ותוך כדי בידול מזערי המקנה התערבות רק בהחלטות חברתיות פוליטיות ,ובהן יביע הריבון את דעתו במשאל עם.
    אינני סבור כי ישנן חולשות ב'חוכמת ההמון' וביישומו במשפטנו. הרי אנו נתקלים חדשות לבקרים במשפטים בארה"ב ,בחבר מושבעים אשר מורכב מ"פשוטי עם " וזאת על אף שמדובר בדיני נפשות, ולא בענייני דיומא פולטים- חברתיים ,נוכחנו לדעת כי "פשוטי העם" הם המכריעים
    לגבי החלשות שתיארת במאמר הנ"ל ,כגון "חשיבה קבוצתית ",ו"אפקט העדר" האם חולשות הללו לא קיימים כיום במשפט ?
    האם תואר שופט מרומם אותו מהעם? האם התואר שופט מביא את השופט להיות חף מטעויות?
    אם תשובותיי היו חיוביות אזי , לא היה כל צורך בדיון הנ"ל שכן כלל לא נזקקים לעסוק בנושא זה.
    אך כידוע כל בני האדם שווים ,לכל אדם יש רגשות ואין זה משנה מה שם התואר המופיע לפני שמו גם אדם זה יכול לטעות ,לא פעם ראינו החלטות במשפט אשר היו בהם נגיעות סובייקטיביות
    לא פעם נוכחנו לראות כי שופטים מחברים טלאים על גבי טלאים מיריעות שונות כדי לגבש בסופו של יום את דעתם הסובייקטיבית בנושא הנדון לפניהם, ולהכריע עפ"י השקפת עולמם
    כמו כן האקטיביזם השיפוטי יצר קרע גדול עד מאוד בין הריבון למשפט ,בין נבחרי הריבון או הריבון עצמו לבין המשפט
    אנו רואים לא פעם ובמשך השנים כיצד בית המשפט ליקט תחת חסותו סמכויות לא לו ,ותוך כדי התעלמות מרצונות הציבור. הרי בסופו של יום תפקידו של המשפט הוא להיות חלק מפירמידה של זכויות וחובות אשר משרתות את הריבון ולא להפך
    האם כל החלטה צריכה להיות בידי הריבון ?ודאי שלא!
    לדוגמא במשפט הפלילי ודאי שלא שהרי במצב שכזה תיווצר אנדרלמוסיה גדולה, והנזק יגבר על התועלת ,אך במקרים בהם מדובר בקונצנזוס חברתי –פוליטי ,יש להתחשב התחשבות גדולה עד מאוד בדברי הריבון ולהחליט ע"פ משאל עם וכיוצא בזה ,כדי לשקף את רצון העם בצורה המוחשית והכי ודאית שכן נבחרי העם נתונים ללחצים פולטים מפלגתיים אשר גורמים לעסקנות פוליטי ולא לייצוג אמתי ונכון של בוחריהם ,לדוגמא :כגון נושא המסתננים וכו'
    לריבון צריכה וחייבת להיות שותפות מלאה בהחלטות הנ"ל ,ולמשפט חייב להיות שיקוף מלא מול הריבון
    שהרי יסודות אלו הם לב ליבה של מדינה דמוקרטית אמתית !

    השב לתגובה
  2. TG
    TG ינואר 25 2015, 19:25
    תגובה

    לשאולי היקר, קודם כל אפתח במה שנראה לי החשוב ביותר בתגובתי למאמר שהצגת; עולה מדברייך כי אתה סבור שביהמ"ש העליון בישראל שגה בכך שנתן מעמד נורמטיבי גבוה יותר לחו"י שבמדינתו (מעמד חוקתי כביכול) בכלל ולזכויות האדם בפרט, זאת כמובן כאשר הדבר מתנגש אל מול האינטרס כביכול של חלק מהציבור בישראל. אני סבור, בדומה אלייך (במאמר קודם שלך שקראתי), כי קיים צורך במדינתו לתת משקל רב יותר לביצוע "משאלי עם" בנושאים שונים ומגוונים, כלומר בין אם לגבי נושאים פוליטיים-מדיניים, כמו הסכסוך הערבי פלשתיני ובין אם לגבי נושאים דיפלומטיים כגון יחסים בין מדינתיים, אך אין הדבר כך, לדעתי, בכל הנוגע למערכת המשפט בישראל. לאזרחי ישראל ישנה כבר הזכות להתערבות במערכת החוק וזאת ע"י בחירת נציגיהם לכנסת שהיא הרשות המחוקקת. הרשות המחוקקת היא זו שתפקידה להביא את האינטרס הציבורי אל מערכת המשפט, תוך כדי חקיקת חוקים שישרתו את בוחריהם ואשר עומדים במבחני החוקתיות אותו העמיד ביהמ"ש עצמו. אני שוב אשתמש במאמר קודם שלך לגבי חוק הלאום בישראל, בו הצגת את הדבר כ- "שמירה על עצמנו מפני עצמנו" – האם אתה לא רואה בשמירת על זכויות אדם כערך עליון (שאת מעמדם העניק להם ביהמ"ש העליון), בדיוק כפי שזכויותיו ומורשתו של עם ישראל במדינתו אשר מוגדרת כמדינת העם היהודי הוא אכן כך? אין שאלה על כך שהחוקה טרם הושלמה ושברבים מן המקרים הפרשנות החוקתית היא בידי ביהמ"ש בלבד ולא תמיד על דעתו של העם, אך פה, לדעתי, יש מקום להתייחס לשופטי ביהמ"ש העליון כעל "המגנים שלנו" בשמירה על עצמנו מפני עצמנו ובמקרים של התנגשות של ערכי מוסר (שאותו לא הזכרת פעם אחת במאמרך…) עם האינטרס הציבורי, אני מסכים עם הקביעה שביהמ"ש העליון בישראל הוא הסמכות הראויה ביותר לעסוק בכך.

    השב לתגובה
  3. ליאור
    ליאור ינואר 25 2015, 20:02
    מאמר מעולה

    מילים כדרבנות,אין טעם להכביר במילים.

    השב לתגובה
  4. שירן
    שירן ינואר 25 2015, 20:43
    על קצה המזלג...

    עו"ד שארף, מאמר עמוק וזורם כאחד (ואינני נוהגת להתבטא כך על כל מאמר).
    אין ספק שאם הייתי זוכה ללמוד את הקורס "משפט חוקתי" מפיך, נקודת המבט שלי על התחום היתה משתנה מן הקצה אל הקצה.
    תודה רבה על כך שאפשרת לי לטעום מטעמו הערב.
    בהצלחה רבה!

    השב לתגובה
  5. סטודנט
    סטודנט ינואר 25 2015, 21:14
    מיהו העם?

    לפני שאנחנו מנתחים האם רצון העם ועמדת העם צריכה להיות חלק בהכרעות בסוגיות שנויות במחלוקת בבית המשפט, לדעתי אנו צריכים להגדיר מיהו "העם"? – קבוצת האוכלוסייה של מדינת ישראל מחולקת להמון תתי קבוצות עם דעות שונות ומרובות, מכיוון שאנו חיים במציאות שבה כולנו כאן מהווים קיבוץ גלויות, כל אחד מאיתנו הגיע מרקע שונה, תרבות וחינוך שונים, עמדות פוליטיות שונות וכו'…
    למרות ההילה שמצויה מעל לראשו של ביהמ"ש ובמיוחד תחת כובעו כבג"ץ עלינו לזכור כי שופטי בית המשפט ובעלי התפקידים בו הם עדיין אנשים, אנשים שהגיעו מרקעים שונים כמו שהזכרתי למעלה.
    כשאנו מתרים לביהמ"ש לפעול לפי רצון העם אנו בעצם הופכים את החלטות בית המשפט למשהו בלתי צפוי מראש, הפיך ומעורער. שופט יכול לברוח למושגים כמו "רצון העם" ועל סמך מושגים אפרוריים הלו לקבל החלטות שיכולות בעצם להוות את רצון חלק קטן מאוד מהעם.
    דעתי האישית היא ששופט בבית משפט צריך להיות שרוי במצב של אי-תלות מוחלטת, עליו לפעול לפי החוק הכתוב, לפי עקרונות המוסר והצדק שחוקי היסוד (החוקה) של המדינה כופים עליו, אין על השופט לחשוב על ריצוי האוכלוסייה בעת מתן פסק-דין ועליו לפעול נקייה וטהורה, כמובן שתחת ערכי המדינה כיהודית ודמוקרטית ולמצוא את נקודת האיזון המושלמת ביניהם בשיקול מתן פסק הדין.

    השב לתגובה
  6. סטודנטית12
    סטודנטית12 ינואר 26 2015, 00:32
    מאמר לעניין!!

    שלום רב ,
    נקודת מבטי לגבי המאמר הינה כי אני אכן מסכימה עם הכתוב, משום שמחד גיסה יש לתת לבית המשפט את הכוח והחופש להגיע להחלטותיו בדרכו האישית ועל ידי האג'נדה אותה הוא שם לנגד עיניו, אך מאידך גיסא וזהו דבר חשוב מאוד הוא כי גם על בית המשפט הנכבד להיות תחת פיקוח ועליו לשקף את דעת הציבור לאור השאלות אשר עולות לדיון . משום שאנו ציבור הבוחרים במדינה דמוקרטית מעוניינים כי בית המשפט יגיע להחלטות כפי שאנו כחברה רואים את ההחלטות הללו , על בית המשפט להיות קשוב הן לדעת הקהל והן לשינויים היום יומיים שאנו עוברים כחברה בימים של המאה ה-21 שאלו הם שינויים דינמיים ומהירים מאוד.
    דוגמא לשינוי שעל בית המשפט להיות קשוב לדעת הקהל הינה נישואים חד מיניים, וכל הקשור למערכת היחסים של בני זוג חד מיניים, ילדים וכדומה. אם בית המשפט לא יהיה קשוב לדעת הקהל ויהיה מקובע לפי החלטות ישנות ודעות קדומות , לא יוכלו לקדם את הנושא של נישואים חד מיניים , משום שבעבר היה נהוג להסתיר את כל הקשור ביחסים הללו , אך החברה היום היא הרבה יותר פתוחה ומקבלת את השונה ואם לנו כחברה ישנה דעה רווחת על נושא מסוים , על בית המשפט לשים את ליבו ולהיות קשוב לציבור משום שבית המשפט הוא שולחו של הציבור , ועליו להחליט ע"פ דעתו של הציבור.

    השב לתגובה
  7. פיטר פן
    פיטר פן ינואר 27 2015, 00:33
    רשות קול העם

    מסכים אני שיש צורך בקבוצת אזרחים, שתהיה שותפה בניתוח סוגיות חוקתיות. כמו שיש בארהב, אדרבה שהחוקה בישראל טרם הושלמה, בנסיבות כאלו ואחרות.

    עוד בתחילת הווית המשפט סברו גדולים שהריבון הוא העם. מכאן דעתי שקבוצה זו צריכה למנות מספר רב של אזרחים מכל שכבות האוכלוסיה. לדעתי עקרון היסוד של קבוצת אזרחים זו, צריכה להיות מושתת על העקרון של ויקפדיה. קרי הקפדה על נקודת מבט נטריילית. אמינותם של הכותבים בה שמשקעים מאמץ רב בנכונות של כל פרט. תגובות מהירות ללא בירוקרטיה, שקיפות מלאה לכול התגובות שמועילה לאמינות הפריטים, בעניין זה יש לדאוג לשומרי סף שימנעו השחתה מכוונת. האזרחים בישראל רובם טרודים במלחמת הישרדות קיומית יום יומית. אם נשאר להם זמן פנוי יעדיפו לבלות בחיק המשפחה והחברים. בימים אלו ממש אנחנו במערכת בחירות נוספת לאחר תקופת כהונה קצרה של אותה רשות מבצעת . שבכל התקשורת הכתובה והמשודרת מסבירים לנו ומשכנעים אותנו כמה חשוב לגשת לקלפי ולבחור. סבירות גבוהה שלרוב האזרחים סוגיה חוקתית כזו או אחרת לא תדיר שינה מעלהם. בכל מקרה יש להתחיל תהליך כזה שבסופו תתמסד "רשות קול העם", שתהיה שותפה לסוגיות חוקתיות. שתחל את דרכה אפילו ברשת חברתית גדולה.

    השב לתגובה
  8. מאיה
    מאיה ינואר 27 2015, 14:59
    כשרון!!

    אני נהנת לקרוא את המאמרים שלך כל פעם מחדש, דברים מעניינים, אקטואליים, עלה והצלח!!

    השב לתגובה
  9. סטודנט למשפטים 32
    סטודנט למשפטים 32 ינואר 27 2015, 21:35
    חוכמת העם ויישומה

    חוכמת העם ויישומה במשפט
    ראשית אציין כי המאמרים מאוד עניינים וחשובים
    בקוראי את המאמר הנ"ל והמאמר הקודם שלך מסכים אני עם מאמרך הראשון כי יש לשתף את הריבון בהחלטות שיפוטיות ,אך יחד עם זאת יש לעשות זה בזהירות רבה ותוך כדי בידול מזערי המקנה התערבות רק בהחלטות חברתיות פוליטיות ,ובהן יביע הריבון את דעתו במשאל עם.
    אינני סבור כי ישנן חולשות ב'חוכמת ההמון' וביישומו במשפטנו. הרי אנו נתקלים חדשות לבקרים במשפטים בארה"ב ,בחבר מושבעים אשר מורכב מ"פשוטי עם " וזאת על אף שמדובר בדיני נפשות, ולא בענייני דיומא פולטים- חברתיים ,נוכחנו לדעת כי "פשוטי העם" הם המכריעים
    לגבי החלשות שתיארת במאמר הנ"ל ,כגון "חשיבה קבוצתית ",ו"אפקט העדר" האם חולשות הללו לא קיימים כיום במשפט ?
    האם תואר שופט מרומם אותו מהעם? האם התואר שופט מביא את השופט להיות חף מטעויות?
    אם תשובותיי היו חיוביות אזי , לא היה כל צורך בדיון הנ"ל שכן כלל לא נזקקים לעסוק בנושא זה.
    אך כידוע כל בני האדם שווים ,לכל אדם יש רגשות ואין זה משנה מה שם התואר המופיע לפני שמו גם אדם זה יכול לטעות ,לא פעם ראינו החלטות במשפט אשר היו בהם נגיעות סובייקטיביות
    לא פעם נוכחנו לראות כי שופטים מחברים טלאים על גבי טלאים מיריעות שונות כדי לגבש בסופו של יום את דעתם הסובייקטיבית בנושא הנדון לפניהם, ולהכריע עפ"י השקפת עולמם
    כמו כן האקטיביזם השיפוטי יצר קרע גדול עד מאוד בין הריבון למשפט ,בין נבחרי הריבון או הריבון עצמו לבין המשפט
    אנו רואים לא פעם ובמשך השנים כיצד בית המשפט ליקט תחת חסותו סמכויות לא לו ,ותוך כדי התעלמות מרצונות הציבור. הרי בסופו של יום תפקידו של המשפט הוא להיות חלק מפירמידה של זכויות וחובות אשר משרתות את הריבון ולא להפך
    האם כל החלטה צריכה להיות בידי הריבון ?ודאי שלא!
    לדוגמא במשפט הפלילי ודאי שלא שהרי במצב שכזה תיווצר אנדרלמוסיה גדולה, והנזק יגבר על התועלת ,אך במקרים בהם מדובר בקונצנזוס חברתי –פוליטי ,יש להתחשב התחשבות גדולה עד מאוד בדברי הריבון ולהחליט ע"פ משאל עם וכיוצא בזה ,כדי לשקף את רצון העם בצורה המוחשית והכי ודאית שכן נבחרי העם נתונים ללחצים פולטים מפלגתיים אשר גורמים לעסקנות פוליטי ולא לייצוג אמתי ונכון של בוחריהם ,לדוגמא :כגון נושא המסתננים וכו'
    לריבון צריכה וחייבת להיות שותפות מלאה בהחלטות הנ"ל ,ולמשפט חייב להיות שיקוף מלא מול הריבון
    שהרי יסודות אלו הם לב ליבה של מדינה דמוקרטית אמתית !

    השב לתגובה
  10. מירי - סטודנטית
    מירי - סטודנטית ינואר 27 2015, 22:12
    חוקתנות עממית – רצון העם קובע - שיתוף הציבור בעיצוב החוקה ובפרשנותה מצד אחד, אני מסכימה איתך שבית המשפט צריך להתחשב בדעת הקהל במיוחד במקרים של פגיעה ברגשות, בענייני דת ומדינה ובענייני ענישה בפרט, שיש בהם חשיבות מרובה לתהודת פסק הדין בקרב הציבור ולמרכיב ההרתעה. מצד שני, נשאלת השאלה עד כמה ניתן להתחשב בדעת הקהל? ניתן להתחשב בה אך אין להפריז בחשיבותה, ויש להתחשב בה רק במידה מסוימת היות שהקושי טמון במורכבות הפסיקות המתקבלות בבתי המשפט, על פי עקרונות משפטיים ומקיימת כללים של פרשנות שיפוטית.

    חוקתנות עממית – רצון העם קובע – שיתוף הציבור בעיצוב החוקה ובפרשנותה
    מצד אחד, אני מסכימה איתך שבית המשפט צריך להתחשב בדעת הקהל במיוחד במקרים של פגיעה ברגשות, בענייני דת ומדינה ובענייני ענישה בפרט, שיש בהם חשיבות מרובה לתהודת פסק הדין בקרב הציבור ולמרכיב ההרתעה. מצד שני, נשאלת השאלה עד כמה ניתן להתחשב בדעת הקהל? ניתן להתחשב בה אך אין להפריז בחשיבותה, ויש להתחשב בה רק במידה מסוימת היות שהקושי טמון במורכבות הפסיקות המתקבלות בבתי המשפט, על פי עקרונות משפטיים ומקיימת כללים של פרשנות שיפוטית.

    השב לתגובה
  11. אנונימי
    אנונימי ינואר 27 2015, 23:48
    מאמר מבריק,חד,ומעניין מאוד!

    קראתי את המאמר בעיון רב, היה ממש כיף לקרוא את המאמר ולשמוע את דעתך האישית בנושא, ולהעמיק בנושא שטרם נכחתי להכיר.
    אני מסכים עם דעתך בעניין הנושא שהציבור צריך לקחת חלק מהתהליך.
    לדעתי האישית במדינה דמוקרטית האזרחים צריכים לקחת חלק מתהליך המשפט במדינה, ולהיות מעורבים בו. לדעתי מערכת המשפט אמורה לפעול בצורה ריבונית ושקולה באותה המידה, ולדעת גם להיות אוזן קשבת.
    איך באותה נשימה,בית המשפט צריך להיות גם שקול, ולדעת וזלהות את "אפקט העדר" וה"חשיבה הקבוצתית" ולדעת גם לשקול עמדות של הציבור,ולדעת לנתח אותם אם הם מתאים לנורמות.
    הניתוח של המאמר שלך פשוט מדהים, אני מחכה כבר למאמר הבא! תודה רבה!

    השב לתגובה
  12. טלי מלר
    טלי מלר ינואר 28 2015, 15:14
    תגובה למאמר חוקתנות עממית רצון העם קובע

    החוכמה הקולקטיבית אכן יכולה להתפרש במספר מישורים כפי שגורס כותב המאמר, ואני אכן מסכימה כי לא ניתן לאפשר מצב של ניתוק בין מדיניות שיפוטית לבין הלך הרוח בעם.
    קשה מאד למצוא את האיזון בין רצון ההמונים לבין המדיניות השיפוטית, אם ובכלל כיצד יכול בית המשפט לנתב את מדיניות השפיטה בד בבד עם רצון העם.
    הדבר מעלה גם תהייה כיצד ניתן להתמודד עם רצון ההמונים שלעיתים הנם הדיוטות ואינם יכולים לראות או לצפות את הנולד שעה שרצונותיהם ממלאים סיפוק מידי אך יכולים להמיט עלינו כעם – כחברה אסון ברבות השנים.
    לטעמי, עמדת כותב המאמר נכונה ומקובלת במדינה דמוקרטית, שעה שבתי המשפט וה״מורמים מעם״ היושבים בכס השיפוט אינם יכולים להיות מנותקים מהעם. יחד עם זאת, יש למצוא את הדרך הנכונה למתווה המקשר בין רצון העם, המדיניות השיפוטית וטובת העם שתצמח ממדיניות זו לאורך השנים.
    בפועל, נראה כי לרצון העם כמעט ואין השפעה על המדיניות השיפוטית, היות והעם אינו בוחר את היושבים על כס השיפוט, וההלכות, ברובן המכריע מתבססות על הלך הרוח של שופטי בית המשפט העליון כפי שהם רואים את המציאות, דבר אשר לעיתים מרוחק ומנותק מרצון העם.
    כך למשל האקטיביזם השיפוטי, סמכות בית המשפט לבטל חקיקה שעברה בכנסת וכיוב׳ יכול ונותנים כח רב בידי בית המשפט ועומדים בסתירה לרצון העם שבחר את נבחריו שחוקקו את חוקיו.
    בית המשפט אינו ״דמוקרטיה״, אך אפשר להציע נוכחות של נציגי ציבור בדיונים מהותיים כפי שמתקיים בבתי הדין לעבודה, כך אולי ניתן לאפשר כי ישמע קול העם ולאזן ולו במעט.
    אין ספק שמדובר בנושא מרתק עליו אפשר לחקור רבות.

    השב לתגובה
  13. מירי רזלן - סטודנטית
    מירי רזלן - סטודנטית ינואר 28 2015, 18:11
    מאמר חד וקולח

    חוקתנות עממית – רצון העם קובע – שיתוף הציבור בעיצוב החוקה ובפרשנותה
    מצד אחד, אני מסכימה איתך שבית המשפט צריך להתחשב בדעת הקהל במיוחד במקרים של פגיעה ברגשות, בענייני דת ומדינה ובענייני ענישה בפרט, שיש בהם חשיבות מרובה לתהודת פסק הדין בקרב הציבור ולמרכיב ההרתעה. מצד שני, נשאלת השאלה עד כמה ניתן להתחשב בדעת הקהל? ניתן להתחשב בה אך אין להפריז בחשיבותה, ויש להתחשב בה רק במידה מסוימת היות שהקושי טמון במורכבות הפסיקות המתקבלות בבתי המשפט, על פי עקרונות משפטיים המקיימים כללים של פרשנות שיפוטית.
    לאור האמור לעיל אני חושבת שהשופטים ידעו לעשות את האבחנה אם דעת הקהל נובעת מ"אפקט העדר" או מהבעת דעה באופן עצמאי.

    השב לתגובה
  14. גועבי
    גועבי ינואר 28 2015, 19:19
    תגובה מי שלי

    לא מסכים עם עמדתך שבית המשפט צריך להתחשב בדעתו של הציבור בדברים חשובים כל שהם , מערכת המשפט בישראל נועדה לקבל את החלטות הנכונות ביותר לגבי כל נושא קטן וגדול. כהיום אנחנו חיים במדינת ישראל כשהי מחולקת לאמנית כאשר חיי בוא יהודים ,ערבים, רוסים,אתיופים, ו עוד ורובם אם לא כולם בעלי אזרוחות ישראלת ו יש להם את הזכות להתערב בכל שכשור למדינת ישראל ו אי אפשר לפסול אותם , אני לא מביע דעה גזענית אלה החלוקה הזו מחייבת אותנו לשמור את החלטות למשפטנים המקצענים שמייצגים את העם בצורה הנכונה ביות, ו אלה שהחלקה הזו לא תביא להחלטות נכנות מהעם כאשר כל קבוצה מעניין אותה את האינטרסים שלה בו במדינה , לדוגמה החלטה לשחרור אסירים עם דם בידים או בינוי שטחים או כל החלטה אחרת תביא לתמיכה של המגזר הערבי והתנגדות יהודית ו התערבות אחרים שלא קשורים . דעה אישית מקווה שתהיה מקובלת

    השב לתגובה
  15. שאולי שארף
    שאולי שארף ינואר 29 2015, 13:36
    לסיכום יפים דבריו של אלקסיס דה-טוקוויל בספרו 'הדמוקרטיה באמריקה' (הוצאת שלם, 2008), בעמוד 104:

    "יודע אני שבמנענו מן השופטים הצרפתים את הזכות לפסול חוק באשר הוא בלתי חוקתי, הרי בעקיפין אנו נותנים את היכולת לשנות את החוקה בידי הגוף המחוקק, ששוב אין מחסום משפטי שיעצור אותו. אלא שאת הסמכות לשנות את חוקתו של העם עדיף להעניק לאנשים המייצגים את רצון העם, ולו גם לא בצורה מושלמת, מאשר לאנשים המייצגים את עצמם בלבד".

    השב לתגובה
  16. אסתר
    אסתר פברואר 24 2015, 15:00
    רעיון מרענן

    שאולי שארף הוא עילוי משפטי.
    מאמריו מתומצתים וממוקדי מטרה.
    אני קוראת את המאמרים המחכימים שלו בצמאון ומחכה לבאים..
    ראוי לו שיהיה בעמדת מפתח , אולי משהו יתחיל לזוז במדינה הקטנטונת שלנו.
    יישר כח

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בחוק ומשפט

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!