JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

הבראה ושיקום או הליך פירוק

כך מנוצל סעיף 350 לחוק החברות

הבראה ושיקום או הליך פירוק צילום: Coolcaesar en.wikipedia.org
מרץ 11
17:30 2015

סעיף 350 לחוק החברות נועד לאפשר לחברה לשקם עצמה בטרם תכריז על חיסולה בהליך פירוק. זהו מקבילו הישראלי של Chapter 11 האמריקני. לפי החוק, אם שוכנע בית המשפט כי יהיה בכך כדי לסייע להבראת החברה, הוא רשאי לתת צו ולפיו במשך תקופה שלא תעלה על תשעה חודשים לא יהיה ניתן לפתוח בשום הליך נגד החברה או להמשיך בהליך כזה. לשם כך חייבים להתקיים כמה תנאי סף. ראשית, החברה הגישה בקשה או תכנית הבראה. שנית, בית המשפט השתכנע כי הבקשה או התכנית יש בה כדי לסייע להבראת החברה.

והנה, עיון בתיקי בית המשפט המחוזי בתל אביב מגלה כי רובן ככולן של תכניות ההבראה היו תכניות סרק שנתמכו בהצהרות כלליות על התייעלות ולהן צורפו טבלאות ונתונים שנשענו על הרהורי לב חסרי בסיס עובדתי או כלכלי. הבקשות מצטיינות בשפע הדפים והכריכות מזה ובדלות התכנית הכלכלית מזה. לדוגמה, בתיק אגרקסקו צורפו עשרות דפים של יתרות פחת על אביזרים וציוד.

פעמים רבות מבקשי הסעד מסבירים כי הקפאת ההליכים נחוצה להמשך הפעלת החברה כ"עסק חי", דבר שיביא תמורה גבוהה יותר בעת מכירתה. זאת לעומת חלופת הפירוק, שאז נמכרים נכסי החברה במכירת חיסול ובנזיד עדשים. אך הטענה כי החברה תושבח כתוצאה מהחזקתה בחיים היא יומרה חצופה של אלה הטוענים כי יש להם מומחיות וכישרון להשביח עסק מת בתוך תשעה חודשים. הרוכשים הפוטנציאליים אינם משקיעים בעסק חי אלא בנכסים אחרים, כמו טכנולוגיה ייחודית, חיסול מתחרה, הטבות מס, תשתיות, ציוד, רשימת לקוחות או נדל"ן.

ניתוח אותן בקשות הקפאה (מבית המשפט המחוזי ת"א) מגלה כי רוב רובם של הסדרי הנושים היו הסדרים על הנייר אשר נכשלו מייד ובסמוך להכרזתם. במקרים רבים העניק בית המשפט לבעלי החברה הפטר מתשלום ערבויות או חובות בתמורה להבטחתם לסייע בהליך השיקום. אין פלא כי מספרם של בעלי החברות ששוקמו או הבריאו עלה לאין ערוך על מספר החברות ששוקמו.

בשנים האחרונות התרחבה התופעה שחברות ציבוריות פונות בבקשה למתן צו הקפאת הליכים. בקשות אלה מאופיינות בקבוצת נושים אשר רכשו אגרות חוב בבורסה על אחריותם וללא כל ביטחונות. קבוצת נושי האג"ח הפכה ל"מיוחסת" בשל גודלה ובשל נטיית הנושים לאיים שיפנו להליכי פירוק החברה. כך השתנה תנאי הסף שלפיו נדרש שיקול דעת בית המשפט ובפועל הוחלף בשיקול דעתם של הנושים.

הבקשות למתן צו הקפאת הליכים (לחברות פרטיות וציבוריות) מסתירות את המטרה העיקרית, שהיא גביית מקסימום החוב על ידי איתור משקיע חיצוני או לחץ אישי על בעלי החברה להשתתף בהחזר החוב. אין כל התייחסות להבראת החברה ולשיקומה, וממילא נזנחה החובה להגיש תכנית שיקום או הבראה.

אם נשווה להליך הפירוק לפי פקודת החברות, הרי הליך כזה אינו מונע את הפעלת חברה ואינו חוסם אותה, מאחר שמפרק מפעיל יכול להפעיל את החברה ולהשביח אותה ולמכרה למרבה במחיר. כמו כן הליך הפירוק מפעיל מיידית את דיני הקדימה כלפי זכויות העובדים בעוד שהליך ההקפאה אינו מונע פיטורי עובדים אלא מעכב אותם בחודשים מספר.

אזכיר גם כי הפעלת החברה לפי סעיף 350 כרוכה בהוצאות נכבדות לשכר הטרחה של הנאמנים אשר תפקידם להשביח את החברה ולנהל את ההסדר שיושג. בהליך הפירוק אין כל צורך בהוצאות הפעלה ושכר טרחה לנאמנים, מאחר שבהליך זה לא מאמינים ולא עוסקים בעסק חי או בשיקום החברה.

המסקנה המתבקשת היא כי הפעלת החברה כעסק חי אינה תורמת דבר למיקסום התמורות, אלא להפך, התמורה נטו קטנה בשל ההוצאות הגבוהות הכרוכות בניהול הליך ההקפאה. תרומתו היחידה של הליך ההקפאה הוא חלוקה אחרת של השלל – החזר החוב, חלוקה שונה מדיני הקדימה ומההסדרים הקבועים בפקודת החברות.

מכאן שפעמים רבות שיקולי שיקום החברה או הבראתה נדחים בפני שיקולי הנושים למיקסום החזר החוב. דיון משפטי בבקשות הקפאת הליכים לפי סעיף 350 יש לנהל בפני בית משפט מקצועי ומנוסה בנושאים כלכליים, אשר מסוגל להבחין בין תכנית כלכלית הגיונית לבין בקשת פירוק המוסווית במלל סתמי. דיון בבקשת הקפאה על פי סעיף 350 יש לייחד רק לאותם מקרים שבהם הוצגה תכנית שיקום הגיונית בעלת סיכוי סביר.

על המחבר / המחברת

Avatar

משה גלר

בעלים/שותף במשרד עו"ד. בוגר אוניברסיטת ת"א בכלכלה ומשפטים. כלכלן לשעבר. שופט מתנדב במילואים בבית משפט צבאי שומרון.

תגובה אחת

  1. סטודנט מינהל עסקים
    סטודנט מינהל עסקים מרץ 12 2015, 10:45
    תודה לעו"ד גלר

    למה חומר כזה חשוב לא מלמדים אצלנו בתואר שני.
    המאמר מעניין וברו.
    שילוב של חוק, תיאוריה ופרקטיקה.
    תמשיכו עם מאמרים כאלה ונבוא לבקר הרבה באתר.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בחוק ומשפט

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!