JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

רולטה רוסית וקרב יריות טקסני

על מנגנון BMBY לפירוק שותפות עסקית

רולטה רוסית וקרב יריות טקסני he.wikipedia.org
נובמבר 12
09:30 2015

בספטמבר האחרון נתן בית המשפט העליון החלטה מעניינת בקרב הענקים שבין שי לבנת לבין אמיר אדלר ואילן פדלון, החלטה אשר הביאה לסיומו של מאבק משפטי ממושך בין הצדדים.

בהחלטה שהשתרעה על פני 62 עמודים בחר השופט דנציגר לנמק מדוע "השותפות" שהייתה בין לבנת לבין אדלר ופדלון תפורק במסגרת מנגנון התמחרות בשיטת ה"מעטפות", וזאת בניגוד להחלטת בית המשפט המחוזי שקבע כי על הצדדים להתפצל במנגנון התמחרות של BMBY. במאמר זה אסקור בקצרה את המנגנונים השונים.

כעורכת דין מסחרית יוצא לי לא פעם לייעץ לשותפים, מייסדים ובעלי מניות בעניינים הקשורים בהסדרת היחסים בינם לבין עצמם ובינם לבין התאגיד. שאלת ה-BMBY ונחיצות המנגנון עולה פעמים רבות, בייחוד בתחום ההייטק כאשר שני מייסדים בוחרים להקים מיזם משותף, ומכיוון שעדיין לא הספיקו להכיר לעומק את "הכלה" הם חוששים לגורלה של החברה.

על רגל אחת אספר כי מנגנון BMBY (Buy Me Buy You) נועד לפתור מצב שבו צדדים מגיעים למבוי סתום והדרך היחידה להמשיך ולקיים את התאגיד היא על ידי הוצאת אחד הצדדים מהמשוואה. רבים אוהבים להשתמש ב-BMBY משום שהוא נחשב למנגנון פשוט יחסית ליישום ומשום שבתיאוריה הוא מעין "מסך בערות", ובהתאם לכך המנגנון אמור לשקף מחיר שוק הגיוני לרכישת התאגיד. זאת מכיוון שמי שמגיש את ההצעה לרכוש את הצד השני, יודע כי ההסתברות שימצא את עצמו מחוץ לתאגיד שווה בערך להסתברות שימצא את עצמו רוכש את התאגיד בעצמו. במציאות כמובן, זה הרבה יותר מורכב. המנגנון אינו חף מפגמים וברור כי כאשר יש אסימטריה בין הצדדים באשר לאיתנותם הפיננסית, קיים חשש ממשי כי החלש יפסיד, בייחוד אם קיים גם פער משמעותי באחזקות הצדדים.

פסק הדין של בית המשפט העליון מספק הצצה נדירה למערך השיקולים הפרוס בפני בית המשפט בבואו להחליט כיצד יש לבצע "הפרדת כוחות" בין בעלי מניות, ומתאר את השיטות השונות תוך סקירת היתרונות והחסרונות של כל שיטה.

לדידו של השופט דנציגר, במקרים של "הפרדת כוחות" יש ארבעה סעדים עיקריים אפשריים: הראשון, פירוק חברה. השני, רכישה כפויה, שבמסגרתה חייב אחד הצדדים לרכוש את מניות הצד השני בהתאם לשווי שייקבע על ידי מעריך שווי אובייקטיבי שימונה על ידי בית המשפט. בית המשפט מציין כי הסעד השני הוא הסעד המתאים ביותר במצב קלאסי של "קיפוח המיעוט", כאשר המיעוט מקופח באופן מובהק ובית המשפט סבור שיש להפריד בין השותפים. השלישי, סעד ההתמחרות הפתוחה. במסגרת הסעד השלישי מוכרים בעלי המניות למרבה במחיר, לרבות לצד שלישי שאינו בעלי מניות בחברה. בדרך כלל סעד זה מנוהל על ידי המציע או גורם שלישי, ומעורבותו של בית המשפט מוגבלת לפיקוח בלבד.

הסעד הרביעי, אשר ברצוני להתמקד בו במסגרת רשימה זו, הוא סעד ההתמחרות בין הצדדים. סעד זה קרוי בעגה המקצועית BMBY, וזאת אף שהסעד מופיע במספר וריאציות ואינו זהה, הן מבחינת הפרוצדורה והן מבחינת היכולת של הצדדים לחשב את מהלכיהם. ה-BMBY הקלאסי מכונה בספרות "הרולטה הרוסית" (Russian Roulette), ובמסגרתו הצד המבקש את הפרדת הכוחות מציע הצעה עבור רכישת החברה כולה, ולאחר מכן הצד השני יכול לבחור אם למכור את חלקו בחברה בהתאם לשווי המוצע או לחלופין לרכוש את מניות המציע. בכך הכוח ניתן לניצע, אשר מחליט אם הוא קונה או מוכר.

דרך אחרת של התמחרות שגם היא מכונה פעמים רבות BMBY היא שיטה המכונה בספרות "קרב יריות טקסני" (Texas Shoot-Out) ובפסק הדין הנידון כאן כונתה "שיטת המעטפות". דרך זו היא למעשה ניהול של מכרז מסודר בין הצדדים, שבמסגרתו מגיש כל אחד מהצדדים, בו-זמנית, מעטפה ובתוכה הצעת מחיר לרכישת החברה כולה. הצד שהצעתו היא הגבוהה ביותר, יהיה חייב לרכוש את מניות הצד השני על פי השווי שהציע.

לאחר סקירתו קבע בית המשפט כי שיטת המעטפות היא שוויונית יותר, מכיוון שאינה מעניקה לניצע עמדת כוח לעומת המציע וכי היא מתאימה יותר כאשר הצורך בהפרדה בין הנצים נובע מאובדן אמון בין השותפים שאינו מלווה בקיפוח. בית המשפט ציין כי אדלר ופדלון חששו להיכנס להליך של רולטה רוסית עם לבנת, הואיל ולטענתם לבנת איתן יותר מבחינה כלכלית.

בניגוד לדעתו של המחוזי, שלפיה הצדדים צריכים להיפרד ברולטה רוסית כאשר לבנת הניצע ובעל הכוח, בית המשפט העליון פסק כי במקרה שלפניו הצורך בהפרדת הכוחות נובע בשל מצב של אובדן אמון מוחלט בין הצדדים, באופן שאין מקום לנסות ולרפא אותו, וכי יש לנקוט בשיטת המעטפות על מנת לתת לצדדים הזדמנות שווה, ככל שניתן, להוציא את הצד השני מהמשוואה.

ביום 1 בנובמבר 2015 דיווחה העיתונות הכלכלית כי לבנת קנה את אדלר ופדלון החוצה בסכום של 118 מיליון ש"ח, המייצגים שווי עסקה של 340 מיליון ש"ח, ובכך הביא לסיומה של הפרשה הארוכה. לי לא נותר אלא לתהות אם שיטת המעטפות אכן שוויונית יותר, כפי שסבר השופט דנציגר, ואם ביכולתה לנטרל את כוחו של הצד החזק יותר מבחינה כלכלית.

הרשימה לעיל נועדה להציג תיאור כללי ולא ממצה של הנושא והיא אינה בבחינת ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי.

קישור לפסק הדין:

http://www.nevo.co.il/psika_html/elyon/13087120-w16.htm

*

הכותבת הנה שותפה במשרד בוטיק, ספירו ושות', בעלת תואר ראשון במשפטים וחשבונאות מהאוניברסיטה העברית ותואר שני במנהל עסקים (התמחות בניהול פיננסי) בהצטיינות מהאוניברסיטה העברית. עו"ד המתמחה בתחום המסחרי בדגש על תחום ההייטק. בעלת ניסיון של שנים כעוזרת הוראה וכמתרגלת בקורסים בחשבונאות פיננסית וכן מרצה מן החוץ בחוג לחשבונאות במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ובמכללת הדסה.

על המחבר / המחברת

Avatar

לירון לוי-גבאי

עו"ד. שותפה במשרד בוטיק, ספירו ושות'. מרצה במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ובמכללת הדסה.

31 תגובות

  1. א.
    א. נובמבר 12 2015, 11:34
    פעם ראשונה הבנתי מה זה במבי

    תודה

    השב לתגובה
  2. ג׳ונס
    ג׳ונס נובמבר 13 2015, 10:02
    המעטפות שיוויוני יותר - לא שיוויוני מוחלט

    תודה רבה על ההסבר המעניין!
    שלטחריו אני יכול לנקוט עמדה ולומר
    שאכן שיטת המעטפות מאפשרת למי שאיתן יותר כלכלית לנצח, אך אם לוקחים בחשבון שבסופו של יום יש היגיון כלכלי מאחורי ההצעה, נראה לי כי זו השיטה ההוגנת יותר.

    השב לתגובה
    • לירון לוי-גבאי
      לירון לוי-גבאי דצמבר 04 2015, 13:16
      מסכימה.

      יחד עם זאת, התוצאה מראה לנו כי בסופו של דבר בעל המאה הוא בעל הדעה, אשר יוכל לנצח בכל שיטה שהיא אם יחפוץ בכך.

      השב לתגובה
  3. מושיקו נחמיה
    מושיקו נחמיה נובמבר 13 2015, 10:13
    כתבה מעניינית שמעשירה את הידע.

    כל הכבוד על הכתבה , הכרתי את המושג במבי לפני, אל לא הכרתי את כל האפשרויות.
    הכי טוב בלי שותפים 🙂

    השב לתגובה
  4. Oz
    Oz נובמבר 13 2015, 10:18
    פרשנות מעולה וכתיבה מצויינת

    אין לי ספק לו הייתי נתקל בסיטואציה משפטית דומה, הייתי שמח לשכור את שירות הכותבת.

    השב לתגובה
  5. רועי
    רועי נובמבר 13 2015, 12:00
    תורת המשחקים

    BMBY
    בעייני פתרון טוב כאשר שותפות לא ממצה את עצמה מכל סיבה שהיא
    שותף א למעשה מציע את הסכום לקנייה שלרוב יקבע את סכום העסקה ועל כן אין לו אינטרס להציע סכום נמוך מה שכן יכול להשתנות זו זהות הקונה
    המאמר כתוב בצורה עיינית ממצה ומקצועית שללא ספק מביא לידי את ביטוי את נסיונה של הכותבת מבהר את המושג ונותן לו עומק
    נהנתי מאוד לקרוא ולהחכים בנושא
    כן ירבו

    השב לתגובה
  6. דניה
    דניה נובמבר 13 2015, 13:03
    במבי נראה לי כמו פוקר

    ועוד פתוח

    השב לתגובה
  7. רעות
    רעות נובמבר 13 2015, 13:14
    פעם ראשונה שהבנתי מה זה BMBY

    כתבה מעניינת מאוד.

    השב לתגובה
  8. עידן
    עידן נובמבר 13 2015, 18:34
    Bmby

    כל הכבוד לירון. המושג במבי והשלכותיו בהחלט ברורות יותר עכשיו
    עלי והצליחי

    השב לתגובה
  9. בנצי
    בנצי נובמבר 13 2015, 22:15
    הניביין שלי עם המנגנון הזה לא טוב

    הרגשה של תחמון ולא של משהו הוגן

    השב לתגובה
    • לירון לוי-גבאי
      לירון לוי-גבאי דצמבר 04 2015, 13:22
      מובן לגמרי

      בייחוד כשמדובר בעסקים עם מחזורים משמעותיים, יש המון אינטרסים מעורבים וההליך אינו נקי לגמרי.

      השב לתגובה
  10. מהברנז'ה
    מהברנז'ה נובמבר 15 2015, 13:45
    מכיר את הנושא אך לא את פסק הדין

    תודה
    חשוב

    השב לתגובה
  11. מירי
    מירי נובמבר 16 2015, 12:03
    עוד מנגנונים שכדאי לאמץ

    אלטרנטיבות ל-במבי?

    השב לתגובה
    • לירון לוי-גבאי
      לירון לוי-גבאי דצמבר 04 2015, 13:26
      בפס"ד דובר על אלטרנטיבות

      פירוק חברה
      רכישה כפויה- במחיר שייקבע על ידי מעריך שווי חיצוני אובייקטיבי
      ניתן גם להציע מכירה של החברה לצד שלישי.

      השב לתגובה
  12. עדי
    עדי נובמבר 17 2015, 13:01
    כתבה מעולה

    תודה על כתבה מעניינת הכתובה בבהירות. סייעה לי בהבנת המנגנון.

    השב לתגובה
  13. Ziv
    Ziv נובמבר 17 2015, 20:10
    מעניין מאוד !

    תמיד יודעת לקחת נושא מסובך ולעשות אותו פשוט !

    השב לתגובה
  14. אילנית
    אילנית נובמבר 17 2015, 21:11
    BMBY

    תודה על הניתוח וההסבר המעניין והמחכים של פסק הדין בנושא.

    השב לתגובה
  15. ספיר
    ספיר נובמבר 29 2015, 13:52
    מנגנון חכם

    היתרון הוא שאחד השותפים יוצא ובמחיר יותר טוב ממה שהוא היה מוכן לשלם מבלי שמערבים גורמים נוספים שיכול להיות שהם מובאים כחלק מקנוניה

    השב לתגובה
    • לירון לוי-גבאי
      לירון לוי-גבאי דצמבר 04 2015, 13:29
      נכון

      מצד שני, יכול להיות שמישהו ישלם הרבה יותר על משהו ששווה פחות.
      בכל מקרה, פתרון אלגנטי אך לא נעדר פגמים.
      תודה על התגובה.

      השב לתגובה
  16. גד
    גד דצמבר 24 2015, 12:06
    מנגנון מסובך

    אבל מניסיוני מונע סיבוכים בעתיד
    כשחותמים עליו לא תמיד רואים את העתיד, אבל אז החיים מכתיבים סיטואציות שמחייבות הפרדות והמנגנון שנקבע מראש מאפשר לצאת מהבעיה בקלות יחסית ללא משחקים מקלקלים

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בחוק ומשפט

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!