JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

שעתו היפה של בית המשפט העליון

על זיכויו של אולמרט בפרשת הולילנד

שעתו היפה של בית המשפט העליון פרופ' דורון מנשה
ינואר 23
18:30 2016

קראתי את הפוסט המרתק של מר אריכא על כישלונותיו של בית המשפט. אריכא הוא איש אשכולות ואדם מחונן – סופר, צייר, מחזאי, פנטומימאי, קצין משטרה בכיר וברוך כישרונות והישגים רבים ונפלאים. ועם זאת, דבר אחד חסר בארון התארים והפרסים של מר אריכא: תואר במשפטים או היכרות מספקת עם המשפט הפלילי הפוזיטיבי. החוסר הזה מצא לצערי את ביטויו בפוסט שהעלה.

כי בשאלה זו אין די בהיותך מוכשר או מחונן. צריך להכיר את כללי השיח. אי היכרות עם כללי השיח אחראית לכך שאריכא הפך את אחת משעותיו היפות ביותר של המשפט הפלילי ושל בית המשפט העליון לרגע של כישלון ולחובבנות של סברות כרס.

אקצר מאוד בדבריי מאחר שאת משנתי בנושא פירטתי במקום אחר (http://www.clb.ac.il/journal/aly_mishpat_soon). המדובר במאמר שפורסם חודשים רבים לפני הכרעת הדין בהולילנד ובו אני מצביע על כך שניתוח הראיות בתיק לאור עקרונות דיני הראיות בפלילים מחייב (כך ממש!) הכרעת דין של זיכויו של אהוד אולמרט בתיק הולילנד. הכרעתו של השופט רוזן, אכן משפטן רב יכולת ובעל חוש צדק מפותח, נגועה בכשלים הן ברמה הנורמטיבית והן ברמת ההיגיון שבה.

האמנתי לאורך כל הדרך שבית המשפט העליון יהפוך את ההכרעה. שמחתי שעשה כך, במיוחד שמחתי שהדבר נעשה תוך איתור הכשלים הנורמטיביים וההגיוניים בהכרעת רוזן ותוך שיקום עקרונות ההוכחה בפלילים.

ואלה עקרונות שיטת ההוכחה בפלילים כפי שפורטו במאמר, וכפי שעמדו לנגד עיני בית המשפט העליון בהחלטתו:

ראשית, קיים מבחן אחד להרשעה בפלילים ואין בלתו: הרשעה מעבר לספק סביר. מבחן זה הוא אבן בוחן לבחינת ראיות ישירות, נסיבתיות, סטטיסטיות גולמיות או מדעיות. מבחן זה מגלם שאיפה לרמת הוכחה מרַבית שאין גבוהה ממנה בשיקול דעת אנושי.

מכך נגזר כי ספק סביר יתקיים בכל מקרה שבו תהא קיימת השערת (תרחיש) חפות שתסמן אפשרות המתקבלת על הדעת. גם אם קיימת השערת אשמה מתקבלת על הדעת, אפילו סבירה יותר מזו של השערת חפות, אפילו אם קיימות השערות אשמה רבות כאלה אל מול השערת חפות אחת ויחידה של הנאשם – עובדה זו אינה מעלה או מורידה לעניין זה. התוצאה המתחייבת היא עדיין זיכוי. על כן אפילו השערת האשם של אריכא סבירה יותר, כדבריו, מכל השערות החפות שהעלה בית המשפט העליון – אין בכך ולא כלום. זה כמו לנסות להפריך את הטענה ש-3 גדול מ-2 על ידי הטענה ש-5 גדול מ-2.

שנית, בנסיבות הולילנד קיימות כמה השערות חפות אפשריות לפי שיקול דעת אנושי. בין היתר הצעתי במאמר את השערת החפות הזו: יוסי אולמרט היה במצב כלכלי קשה והכיר את דכנר באמצעות אברהם נתן. יוסי אולמרט סיפר לעד המדינה פרטים על מצבו הכלכלי הקשה ביוזמתו או שאברהם נתן סיפר לדכנר על מצבו הכלכלי הקשה של יוסי אולמרט. לכן, דכנר נתן סכום כסף ליוסי אולמרט מבלי שאהוד אולמרט ידע על כך בעת המתת. בהעדר סימולטניות בין היסוד העובדתי של המתת ליסוד הנפשי – שהוא ידיעת אהוד אולמרט – לא מתגבשת עבירת השוחד. דכנר היה יכול להעביר את הכסף ליוסי אולמרט מבלי ליידע את אהוד, מתוך הנחה שהאחרון יידע את אחיו אהוד או על מנת שהוא – דכנר – לא יהיה נתון לסחיטת אהוד אולמרט בשל הצעת השוחד. ויוסי אולמרט היה יכול לקבל את התשלום מבלי ליידע את אחיו אהוד, מתוך הנחה שדכנר יעביר את הדברים או מתוך חשש שאהוד אולמרט יעצור את המהלך ויביא להעמדתו לדין של דכנר ולהחזרת הכספים.

שופטי הרוב בבית המשפט הזכירו תרחיש זה וכן תרחישים אפשריים אחרים. מכל מקום הם קיבלו את האפשרויות הללו כאפשריות – שדכנר היה מי שיזם את העברת הכספים ולחלופין שהייתה זו בקשה של יוסי שדכנר נעתר לה. כמו כן, הם הסכימו לכך כי היו טעמים טובים לסבור כי דבר העברת הכספים לא הובא לידיעת אולמרט אף בדיעבד.

לעומת שופטי הרוב בעליון קבע השופט רוזן במחוזי ממצא תמוה המשמש נקודת עיגון להכרעתו וממחיש באחת את חולשת ההכרעה שלו. הממצא של רוזן הנו "כי הקשר היחיד בין עד המדינה ליוסי אולמרט נובע מאדם אחד ויחיד – אהוד אולמרט". קביעה בלתי מבוססת בראיות זו הובילה אותו למסקנה כביכול "ההגיונית האחת והיחידה" כי העברת התשלום מעד המדינה ליוסי אולמרט נעשתה כאמור "על-פי בקשת" אולמרט.

שלישית, כשבוחנים את נסיבות הפרשה שלפנינו קשה שלא להבחין כי הכרעת הדין של רוזן מבוססת על הנחות התנהגותיות שונות המשמשות לפרשנות הראיות באופן המוליך את בית המשפט למסקנת הרשעה. והנה אף שאין מדובר בהנחות אבסורדיות, ניתן לחלוק על מידת סבירותן. כך למשל בפתח התייחסותו לעבירת השוחד העיקרית שעניינה בהעברת תשלום בסך של חצי מיליון ש"ח לאולמרט באמצעות אחיו, מציין בית המשפט כי עד המדינה סייע לאורך השנים לאולמרט והעביר כספים הנאמדים במיליוני שקלים לטובת כיסוי גירעונות שנגרמו בעטיין של מערכות הבחירות, וכי עד המדינה העביר תשלום בסך של 100 אלף ש"ח לשולה זקן, שמתוכם הועברו לאולמרט 60 אלף ש"ח באמצעות עו"ד אורי מסר, היא עבירת השוחד המשנית שבגינה הורשע אולמרט. בנסיבות המתוארות קמה השאלה: האם אין לראות בכך בניית פרופיל אישיותי של אשמה? ניתן להעלות כמה טעמים לפסילת ראיות שהן בעלות אופי "משחד", שמטרתן להסיט את תשומת הלב השיפוטית מבחינת עניין מושא הסכסוך הנוכחי. דרך הצגה מעין זו חושפת את הנאשם לסיכון שקובע העובדות יכריע שלא לגוף העניין כי אם לגוף הנאשם. ישפוט ויבוא חשבון חוצה משפטים ואישומים עם העושה ולא את המעשה.

על פי הדין המצוי אין להציג ראיות המצביעות על מעשים אחרים או עדויות בדבר נטייה התנהגותית של נאשם אלא כאשר כוחן ההוכחתי גדול משמעותית מכוחן המשחד. עיקרון זה, הנגזר מעקרון ההגנה על חפים מפשע, הוא המצוי ביסוד ההכרה המצומצמת להתבססות על ראיות מסוג זה. התבססות זו אפשרית בשיטתנו אך במקרים שבהם הכוח ההוכחתי של הראיה הוא עצום, בבחינת "כרטיס ביקור" (המצב הטיפוסי של "עדות שיטה"), או שהסתברות האשמה גבוהה ממילא (המצב הטיפוסי של "מעשים דומים" שבו גוף העבירה ניתן להוכחה בראיות פרסונליות קונקרטיות לאישום). והנה בענייננו: לא רק שאין מתקיימים התנאים לחריגים, ההתייחסות לפרשיות אחרות ולבניית פרופיל של אשמה צריכה להישלל גם על פי העיקרון הרחב, שכן היא מועדת גם מועדת ליצור אפקט משחד פסול.

רביעית, בהכרעת הדין קבע השופט רוזן כממצא עובדתי כי "עד המדינה העביר לאחיו של נאשם 8 (אהוד אולמרט) כ-500 אלף ש"ח". בגזר הדין ציין השופט רוזן, בהתייחס לפרשת הולילנד, כי אולמרט הורשע ב"קבלת שוחד מעד המדינה בסך 500 אלף ש"ח … באמצעות אחיו, יוסי אולמרט". ואולם, כפי שקבע בית המשפט העליון, שאלת היקף התשלום שלכאורה הועבר מעד המדינה ליוסי אולמרט לא זכתה לדיון מספק בהכרעת הדין, ואפילו התביעה לא טענה את מה שברור למר אריכא כי "אין חולק על העובדה שסכום של כחצי מיליון שקל הועבר מידי דכנר ליוסי אולמרט". יש לזכור כי ההמחאות עצמן לא הוצגו בבית המשפט, וגם בחשבונות הבנק, בין של יוסי אולמרט ובין של עד המדינה, אין רישום של משיכות או הפקדות כספיות מסוג כזה או אחר שעברו מעד המדינה לאחיו של אולמרט. הראיה להוכחת סכום התשלום הייתה עדותו של עד המדינה שהשופט רוזן קובע לגביה כי "אין בכוחה [של עדות עד המדינה] לשמש אבן בפסיפס אבני ראיות המאשימה" באשר לאולמרט כי אם כדי להסיר "אבק טענות"… אם זה כך הכיצד ניתן לסמוך על עדות זו בקביעה כה משמעותית בדבר היקף המתת ליוסי אולמרט?

שאר הדברים של מר עמוס אריכא הם אוסף של טענות ללא הצגת טיעון, כלומר חוות דעת שליליות על שופטי העליון ללא הנמקה. חוות דעת שליליות אלה הן בבחינת הנחת המבוקש, כי נכונותן תלויה באיכותו הרעה של פסק הדין, איכות רעה שהוא לא מנמק. אם לא מקבלים את איכותו הרעה של פסק הדין הרי נופלת חוות הדעת השלילית על בית המשפט.

חלק מחוות הדעת השליליות אף אינן רלוונטיות מטעמי argumentum ad hominem גם בהנחה שהן נכונות. למשל הביקורת על התנשאות וזלזול כלפי השופט דוד רוזן. גם בהנחה שהייתה התנשאות וזלזול כאמור (ואני לא סבור כך כלל ועיקר), עדיין לא נובע מכך שאין לקבל את הערעור.

לבסוף, הרטוריקה השיפוטית מלמדת אותנו כי המאבק בשחיתות הציבורית, ובעבירת השוחד בפרט, הגיע לממדים של "פאניקה מוסרית". פאניקה זו מוגדרת כמעין סחרור חברתי שהופך פירור של דיסאינפורמציה להתלהטות קולקטיבית. כמשפטנים עלינו לנסות להימנע ככל שניתן מלהיגרר לפאניקה זו. שומה עלינו לזכור כי מול האינטרס – כבד משקל ככל שיהא – בניקוי האורוות ובביעור השחיתות השלטונית עומדת זכותו של הנאשם לא להיות מורשע כחף. זכות זו מתפרשת, בהעדר יכולת לוודא וידוא מוחלט את שאלת האשמה, כזכותו של כל נאשם, גם נאמן ציבור, לא להיות מורשע כאשר השערת חפותו מרחפת מעל ראשו או מעל ראשו של השופט היושב בדין.

אכן, הכרעת הזיכוי אל נוכח סיכויי אשמה לא מבוטלים של הנאשם היא שעתה היפה של הנאורות השיפוטית. כשבאה שעה זו שוב אין להחמיצה.

על המחבר / המחברת

דורון מנשה

דורון מנשה

עורך מדור חוק ומשפט. פרופסור חבר בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה. מומחה לדיני הראיות, וללוגיקה של ההוכחה המשפטית. חבר מערכת בכתב העת International Commentary on Evidence. מגשר ובורר במסגרת הפדרציה הארצית לבוררות. פרסם מאמרים רבים וכן שני ספרים.

10 תגובות

  1. גיא
    גיא ינואר 24 2016, 02:03
    כל מילה בסלע

    בית המשפט העליון צדק בהכרעתו.

    השב לתגובה
  2. משפטן
    משפטן ינואר 24 2016, 11:11
    בית המשפט קבע מה שקבע

    יחד עם זאת עליך לזכור כי רבים מאד מהמקצוענים סבורים הפוך ממך. מה שחשוב מכל הנה הציפיה כי עבריין מורשע כמו אולמרט, שבנראה רק חלק מעלילותיו הגיעו לדין, לא יותיר רושם שנעשה לו עוול.

    השב לתגובה
    • דורון מנשה
      דורון מנשה ינואר 25 2016, 01:28
      תגובה למשפטן

      משפטן יקר

      איני חושב שמועיל לספור ראשים ולחלק כתרים- מקצוענים וכיו"ב. עבורי כל דעה של "איש פשוט" או "אישה פשוטה" ראויה להתייחסות ולכבוד ולבחינה לגופו של עניין. לכן העובדה שרבים מהמקצוענים חולקים עלי אינה מטרידה אותי. איני סופר אנשים אני מתייחס לטענות. אם תראה לי טענות לגופו של עניין שהניתוח שלי מוטעה מיד אודה בטעות. אם תראה לי שניתן להרשיע אדם (לא על פי סברה כללית שידוע כי הוא מושחת שמרחפת בחלל הדיון ומשפיעה על הערכת הראיות) גם אל נוכח השערות חפות כמו שפורטו במאמרי ובפסק הדין. השערות שהראיות לא יכולות לדעתי בשום דרך לסתור אודה בחפץ לב בטעותי

      השב לתגובה
      • י.ד.
        י.ד. ינואר 25 2016, 09:16
        לדורון

        אינך סופר אנשים – מכאן טעותך.
        לכן במקומות אחרים נכנסה שיטת המושבעים.
        טעה בית המשפט העליון ולא בפעם הראשונה. להזכירך – הכל שפיט ?
        לא שעתו היפה אלא שעתו הפאטטית.
        אם על פי דיני הראיות אפשר היה לזכות את מר אולמרט בפרשת הולילנד הרי שיש לקונה חמורה בדיני הראיות. סה"כ זה קודקס פיקטיבי שמנוצל על ידי בעלי ממון ושררה על מנת להתחמק מאחריות פלילית. עם כל הכבוד פשוט התבלבלת כיוון שעודף משפטאות סימא את שיקול דעתך. לא הייתי מבטל את דעתו של אריכא. צא ולמד ממנו.
        ולגבי אולמרט – הגם שחטא אינני חושב שהוא צריך להכלא. הנשיא צריך לחון אותו. בשל סיבות כבדות משקל שלא כאן המקום לפרטן.

        השב לתגובה
  3. ישי ברזילי
    ישי ברזילי ינואר 24 2016, 13:02
    זה ההבדל

    בין מקצוענים
    לבין מתלהמים
    אצלנו כל אחד חושב שהוא יותר טוב כל דבר מכל העולם

    השב לתגובה
  4. לא משפטן
    לא משפטן ינואר 25 2016, 11:55
    למרות שאני לא מקצוען מסכים איתך

    מערכת משפט טובה צריכה להיות מסוגלת להכיל פסקי דין כואבים, לתת גם לאנשים לא ישרים להנות מזכויות שמקנה להם החוק. בלעדי זה אין חוק. בלעדי זה גם לא צריך חוק. יתנו לעם להחליט בככר ובצעקות מה לעשות עם הנאשם.

    השב לתגובה
  5. ראובן שפר
    ראובן שפר ינואר 27 2016, 12:41
    מה הפוליטיקאים יסיקו מפסק הדין?

    והאזרחים?

    השב לתגובה
  6. נדב דביר
    נדב דביר מרץ 21 2016, 12:27
    אני בטוח שיש החלטות של בית המשפט

    העליון שאתה חולק עליהם. זה נובע משני דברים. אין ערכים מוחלטים. מצד שני גם השופטים עצמם מונעים על ידי ערכים אישיים ששונים משופט לשופט.

    השב לתגובה
  7. לוגי
    לוגי יולי 05 2016, 01:20
    האם אתה לא מתעלם מן הסכנה

    שאנסים רבים יסתובבו חופשיים ויסכנו נשים רבות רק בשל החשש מהסיכון הקלוש של קיום האשמות שוא?

    השב לתגובה
  8. משפטן
    משפטן נובמבר 05 2016, 12:44
    מסת ההוכחות והנימוקים

    לא מבטל את העובדה שלפסק דין זה אין שום משמעות. גם לא מבחינתו של העברין אהוד אולמרט.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

שדות חובה מסומנים *

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בחוק ומשפט

Do NOT follow this link or you will be banned from the site!