JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

פצצה מתקתקת

שימוש באלימות ובעינויים בעת חקירת טרוריסטים

פצצה מתקתקת פרופסור ניצה נחמיאס
פברואר 17
09:30 2016

נושא השימוש בשיטות חקירה אלימות ואפילו בעינויים בעת חקירת טרוריסטים אינו יורד מסדר היום של המדינות המתמודדות עם בעיית טרור. חקירת הנושא מתמקדת בשני תחומים: התחום החוקי והתחום הפוליטי.

בתחום החוקי, מרבית מדינות העולם המערבי רואות בשימוש בעינויים ובאלימות פיזית מכל סוג שהוא – התנהגות בלתי חוקית. גם המשפט הבין-לאומי אוסר על שימוש בעינויים בעת חקירת שבויי מלחמה או טרוריסטים. אבל מובן שהכול תלוי בהגדרת המושג "עינויים" ובזהות הגוף המגדיר את המושג.

בארה"ב הרבו להשתמש בחקירת חשודים בפעולות טרור בשיטת "הצפת מים" (water boarding). בעיקר השתמש הסי-אי-אי בשיטה זו בחקירות טרוריסטים שנחשדו במעורבות בהתקפה על בנייני התאומים בניו יורק ב-11 בספטמבר. לפי החוק בארה"ב טקטיקות חקירה כמו מניעת שינה ו"הצפת מים" אינן נחשבות עינויים והן מותרות לשימוש.

עד היום נטוש ויכוח בין הסנגוריה לתביעה במשפטו של חאלד שייח מוחמד, הארכיטקט של פיגוע התאומים, על קבילות ההוכחות נגדו.KSM , כפי שהוא נקרא בעגה המשפטית בארה"ב, נחקר בידי הסי-אי-אי במשך חדשים ארוכים, והחקירה כללה למעלה מ-800 "הצפות מים". לטענת הסנגוריה מדובר בשימוש בעינויים. חאלד שייח מוחמד הודה שהוא הגה את תכנית הפיגוע ופיקד על ההכנות, כולל העברות כספים ותדרוך הטרוריסטים עד לרגע ביצוע התקיפה על בנייני התאומים בניו יורק, ברם הסנגוריה טוענת שההודאה נגבתה תוך שימוש בעינויים ולכן היא אינה קבילה בבית המשפט.

מדינת ישראל, כמו כל מדינות העולם, נאלצת גם היא לתת תשובות בנושא שימוש בעינויים בעת חקירת מחבלים. השופט אהרון ברק קבע בפסק דין עקרוני את המושג "פצצה מתקתקת". לדעת בית המשפט העליון במדינת ישראל, עינויים ושימוש בכוח פיזי לא סביר אינם חוקיים. כל חוקר המשתמש בעינויים ובכוח פיזי לא סביר, עובר על החוק. ברם, השופט ברק קבע "יוצא מן הכלל" לחוק זה, והמקרה היוצא מן הכלל הוא מקרה "הפצצה המתקתקת". אם יודעים בבירור שעומדת להתבצע פעולת טרור, וכדי למנוע ולסכל אותה עלינו להוציא את האינפורמציה הרלוונטית מהטרוריסט שבידינו, ניתן להשתמש באמצעים אלימים סבירים כדי לקבל את האינפורמציה העשויה להציל חיי אדם רבים.

בספטמבר 1999 פרסם בית המשפט העליון את החלטתו ב"בג"ץ העינויים" – עתירה שהגישו האגודה לזכויות האזרח והוועד הציבורי נגד עינויים. השופטים קבעו כי לשב"כ אין סמכות לטלטל עצירים, להחזיקם בתנוחות "שבאח" ו"כריעת צפרדע" או למנוע מהם שינה, אלא אם הדבר מתחייב בשל צורכי החקירה. פסיקה זו הכשירה למעשה את שיטות החקירה האחרות, האינטנסיביות, בנימוק של "מצב ביטחוני מיוחד" שבו נמצאת ישראל מיום היווסדה ובשל המלחמה בטרור.

סקר מעניין שנערך לאחרונה בארה"ב בדק מה חושב הציבור בארה"ב על שיטות חקירה אינטנסיביות, והוביל למסקנות מעניינות מאוד. ראשית, התברר שהציבור האמריקני חש רגשות מעורבים. לא הייתה תוצאה ברורה של "בעד" או "נגד" בנוגע לשימוש באמצעי חקירה שיכולים להיחשב עינויים. כמה גורמים השפיעו על תגובת הנשאלים, למשל אם הנחקר הוא מוסלמי, נטיית הרוב היא לאשר שימוש באמצעי חקירה אינטנסיביים. גורם נוסף שהשפיע על תגובת הנשאלים הוא גורם האיום והסיכון. ככל שהנשאלים חשו יותר תחושת איום ממשי, כך הם נטו יותר לאשר שימוש באמצעי חקירה אינטנסיביים. התחושה של הימצאות איום ממשי גוברת על הרתיעה משימוש בעינויים. המחקר גם מצא קשר ישיר בין תחושת האיום לבין היווצרות רגשות שנאה וכעס כלפי הגורם המאיים. ללא ספק אירועי 11 בספטמבר גרמו לציבור האמריקני לחוש כעס ואף שנאה כלפי המיעוט המוסלמי. מעניין לבדוק את דעתו של הציבור על שיטות חקירה אינטנסיביות גם כאן אצלנו, בישראל.

על המחבר / המחברת

ניצה נחמיאס

ניצה נחמיאס

עורכת מדור: חברה. פרופסור למדע המדינה. מרצה אורחת באוניברסיטת מרילנד , (קמפוס טאוסון) ובאוניברסיטת תל אביב. מחברת ועורכת של ארבעה ספרים ומספר רב של מאמרים. מרצה בכינוסים אקדמיים ומקצועיים ברחבי העולם.

4 תגובות

  1. יהודה
    יהודה פברואר 17 2016, 10:20
    ויש עוד כיוון

    זה כולל גם התעללות מינית כמו אונס. זה אולי לא בדיוק כואב פיזית אבל יש אנשים שזה פוגע בהם יותר. מה אומר על זה החוק.

    השב לתגובה
  2. יונה
    יונה פברואר 19 2016, 09:42
    הבעיה לא בעצם העינוי

    הבעיה האמיתית היא היכן להציב הגבולות אם יש מישהו שהולך לזרוק פצצת אטום אפשר לקטוע לו את הגפיים ולעקור את העיניים כדי למנוע זאת

    השב לתגובה
  3. יפתח נ.
    יפתח נ. פברואר 20 2016, 11:50
    לעולם לא יצליחו להגדיר בדיור

    הכל לשיקול דעתם של החוקרים, של השופטים, ושל המנהיגים

    השב לתגובה
  4. ל'
    ל' פברואר 21 2016, 13:14
    נושא רגיש שכולם בורחים מלדבר עליו

    כולם הרי פועלים רק לפי נחוק אבל הפרשנות רחבה עד האופק

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בחוק ומשפט

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!