JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

אדמה ודמים

יהודים, נכרים ובעלות על קרקעות בארץ ישראל

אדמה ודמים צילום: Dr. Avishai Teicher commons.wikimedia.org
מרץ 01
09:30 2016

לאחרונה נתפס בכף מר נאווי, יהודי נכבד מאבירי השמאל הקיצוני שמסר לשלטונות המוקטעה ברמאללה שמותיהם של ישמעאלים שמכרו קרקע ליהודים בשטחי יהודה ושומרון. אותם ישמעאלים שמו נפשם בכפם. היו מהם שנרצחו בשל ההלשנה, על היותם לכאורה משת"פים של היהודים.

יטענו הטוענים כי בני ישראל אינם נוהגים כבני ישמעאל באשר ליחסם כלפי מוכרי קרקעות לנכרים. הגם שכך מסתבר כי בני ישראל אינם נקיים מאיבה ומטינה כלפי מי שבעטיה של מצוקתו ובעל כורחו נאלץ למכור קרקע בארץ הקודש לנכרים. סיפור המעשה חל בלב הארץ, סמוך למושבה ותיקה, מאושיות מושבות הברון שהוקמו בשלהי המאה ה-19 על ידי אנשי העלייה הראשונה.

בשנת 1963 הגיעה ארצה קבוצת נוצרים "אוהבי ציון" ממוצא גרמני, בהנהגתה של אמה ברגר. מן הסתם התקנאו אמה ברגר וחבריה בבני ארצם הטמפלרים שהקימו שבע מושבות בארץ הקודש במחצית השנייה של המאה ה-19. ברגר וחבריה ביקשו להתיישב בארץ ולהתפרנס מחקלאות, ממש כמעשי הטמפלרים שהתיישבו בארץ והקימו משקים חקלאיים לתפארת.

לערך בעת ההיא הגיע לגבורות החקלאי הוותיק מר סופר (שם בדוי מחמת צנעת הפרט). האיכר סופר היה בעל קרקעות פרטיות במושבה הוותיקה ובסביבתה. בנותיו נישאו ועברו לגור בערים הגדולות. נכדיו לא הראו רצון להמשיך בחקלאות. אולם האיכר סופר המשיך לעבד את אדמותיו בעזרת פועלים שכירים. לימים נפטרה רעייתו הנאמנה שליוותה אותו במשך עשרות שנים. סופר קנה מהמועצה המקומית חלקת קבר כפולה תמורת חמישים לירות. בחלקה זו הוא קבר את רעייתו. כך גם הבטיח לעצמו מקום קבורה לצדה. בהגיעו לגיל שמונים שנה החליט סופר למכור את אדמותיו ולעבור לגור בעיר ליד אחת מבנותיו וילדיה-נכדיו.

בלב דואב הציע האיכר סופר את אדמותיו למכירה. לא נמצאו קופצים על המציאה. לא אותה מועצה מקומית, לא מנהל מקרקעי ישראל ולא חברת "הימנותא", חברת בת של הקרן הקיימת לישראל האמונה על רכישת קרקעות בארץ ישראל. ב"הימנותא" הסבירו לסופר שהמנדט שלהם הוא לרכוש קרקעות מערבים ולהעבירן לבעלות יהודית. אין זה מתפקידם לרכוש קרקעות מיהודים, שהרי במקרה מסוג זה גאולת הקרקע כבר התקיימה הלכה למעשה.

התעצב האיכר סופר אל לבו והיה אובד עצות. להפתעתו, באחד הימים הופיע בביתו מר קרופיק. האיש היה מפורסם באזור שבין נחל התנינים לנחל חדרה כסוחר קרקעות שידו בכול. שאל הלה את מיודענו, האיכר סופר, אם נכונה השמועה שהוא מבקש למכור את קרקעות נחלת אבותיו. במרי נפשו סבר סופר שקרופיק בא אליו כדי למשוך מידע ולבלבל עליו את מוחו, והחליט לנקוב בסכום כפול ממחיר אדמותיו ולו רק כדי לנער את קרופיק מעליו. להפתעתו קיבל קרופיק הלז את הצעתו, הוציא דף נייר, ערך זיכרון דברים, השליש בידי סופר סכום נכבד כדמי קדימה וקנה את הקרקע. כעבור ימים אחדים שילם קרופיק את יתרת הסכום, עד הלירה האחרונה, ואדמותיו של סופר הועברו לבעלותו. שמח וטוב לב, כשכיסיו מלאים במזומנים, עזב סופר את המושבה הוותיקה. הוא קנה לעצמו דירה מרווחת ליד אחת מבנותיו והחל מעביר את ימיו בהנאה עם בתו ונכדיו.

יום אחד הביא הדוור לביתו של מר סופר בעיר הגדולה מכתב מאותה המועצה של המושבה הוותיקה. במכתב דנן הודיעה לו המועצה שהיא שוללת את זכותו להיקבר בבית הקברות של המושבה ליד מקום מנוחתה של רעייתו. המועצה צירפה למכתב המחאה על סך 25 לירות תמורת הפקעת חלקת הקבר שקנה לעצמו בסמוך לקברה של רעייתו האהובה.

מר סופר הנכבד נפגע עד עמקי נפשו. איך זה שראשי המועצה ההיא, הזוטרים התורנים בעיניו, העזו לפגוע בכבודו של איש בעל בעמיו כמותו. גם שלילת זכותו להיקבר ליד זוגתו האהובה ולנוח סמוך אליה, עד שמקץ הימים יתגשם חזון הנביא יחזקאל, פגעה בו מאוד והעכירה את רוחו. בצר לו פנה מר סופר לעורך דין צעיר בחדרה, העיר הסמוכה למושבת הברון הוותיקה, והורה לו להגיש תביעה משפטית כנגד מועצת המושבה.

החל הצעיר לתכנן את כתב התביעה ולא מצא לו תימוכין לא בדין הישראלי, לא בדין המנדטורי ולא בדין העותומני, שלושת קבצי החוקים שהיו תקפים בארץ ישראל בתקופות עוקבות במאה העשרים. הוא יצר קשר עם המועצה המקומית כדי לברר את הסיבה לצעד הבלתי שגרתי. לתדהמתו התברר לו שהמתווך קרופיק קנה את הקרקעות ממר סופר בשליחותה של אמה ברגר, ומיד לאחר המכירה העביר אותן אליה ולאנשיה. כך התאפשרה לקבוצה גרמנית נוצרית זו אחיזה חוקית באדמות המושבה הוותיקה. כאשר נודע כל זה לפרנסי המושבה, החליטו בחרון אפם, בהחלטת מועצה פה אחד, כי האדון סופר אינו ראוי להיקבר בבית הקברות שלהם. מן הסתם יהיה מקום מנוחתו מחוץ לגדר.

בצר לו שטח עורך הדין הצעיר את סיפור המעשה בפני חותנו בארוחת השבת. החותן היה רופא כירורג בכיר וגם ידען מופלג בתורה. החותן שמע מעורך הדין הצעיר כי כשמתגלה לקונה בחוק הישראלי, אפשר לפנות לחוק המנדטורי. משלא נמצא תקדים או סיוע בחוק המנדטורי אפשר לפנות לחוק העותומני. משלא נמצאה תרופה בחוק העותומני אפשר לפנות לקובץ החוקים העברי – לתורה. לפיכך אמר החותן שעל פי הבנתו נמצא "תקדים תיאולוגי" רלוונטי למקרהו של סופר בספר בראשית.

התקדים נולד בעת שנפטרה שרה אשת אברהם אבינו. אברהם קנה מעפרון החתי אחוזת קבר בחברון כדי לקבור בה את שרה ושילם לעפרון ארבע מאות שקל כסף. ותהי אחוזת קבר זו ל"נחלת עולם" לאברהם ולשרה ולצאצאיהם, דהיינו לנחלתם לעולם ועד. אותם ארבע מאות שקל הכסף ששילם אברהם לעפרון משולים לחמישים הלירות ששילם סופר למועצת המושבה. אחוזת הקבר שקנה אברהם משולה לחלקת הקבר הכפולה שקנה מר סופר בבית הקברות של אותה המועצה. ואתה חתני המלומד, אמר הרופא הלמדן, צא והכן את כתב התביעה כנגד המועצה הסוררת על פי רצונו של מר סופר.

הגיע יום המשפט. התייצב עורך הדין הצעיר בפני כבוד השופטת. מולו מטעם המועצה התייצב עורך דין ותיק ומשופשף. עורך הדין הצעיר פירט את דבר התימוכין לתביעה. הוא הודיע לשופטת כי משלא מצא תימוכין בחוק הישראלי, הבריטי והעותומני, נאלץ לפנות אל ספר התורה. לשמע סיפור קניית אחוזת הקבר של שרה אמנו חוורו פניו של עורך הדין הוותיק. הוא התיישב על כיסאו, הליט את פניו בכפות ידיו ונראה כהלום רעם. משסיים עורך הדין הצעיר את מסכת טיעוניו פנתה כבודה אל עורך הדין הוותיק וביקשה את תגובתו, וזה הודיע שהוא הופתע ממסכת הטיעונים של הצעיר והוא מבקש ארכה על מנת ללמוד את הדברים על בוריים. השופטת נעתרה לבקשתו ונקבע שהמשפט יתחדש כעבור שישים יום.

עברו שישים ימים, ועורך הדין הוותיק עדיין לא הגיש כתב הגנה. משעברו עוד שלושים יום ביקש הצעיר לקיים את המשפט וכך היה. בהעדר תגובת ההגנה קיבלה כבוד השופטת את עמדתו של הצעיר – בפסק הדין קבעה שעל מועצת המושבה הוותיקה להחזיר למר סופר את חלקת הקבר שקנה לעצמו ואישרה את זכותו הבלתי ניתנת לערעור להיקבר על יד אשתו. השופטת גם קבעה הוצאות משפט לדוגמה לחובת המועצה. היות שמר סופר לא פדה את אותה המחאה של עשרים וחמש הלירות שהמועצה שלחה אליו, הרי שהוא אפילו לא נדרש לשלם מחדש עבור חלקת הקבר, שעם חלוף הזמן עלה מחירה עשרת מונים לפחות. מועצת המושבה הוותיקה לא אזרה אומץ לערער על פסק הדין. בהגיע יומו של מר סופר הוא נקבר, בכבוד הראוי, בסמוך לאשת נעוריו.

אפילוג – הכת הנוצרית של אמה ברגר התיישבה על אותן אדמות שקודם לכן היו שייכות לאיכר סופר ולמשפחתו לפניו. חברי הכת בהנהגתה הכריזמטית של אמה ברגר הקימו משק חקלאי לתפארת. לימים הם גם הקימו תעשייה והחלו לייצר, בין היתר, מסכות אב"כ. מסכות אלה סופקו להמוני בית ישראל בעת מלחמת המפרץ, כאשר התעורר החשש שסדאם חוסיין ישלח אל מדינת ישראל טילים נושאי ראשי קרב כימיים.

מוסר ההשכל מסיפור בית עולמו של האיכר סופר, בן המושבה הוותיקה, הוא בראש וראשונה שישראל היא מדינת חוק. גם בין היהודים יש התנגדות למכירת קרקעות לזרים, אך החוק שווה לכולם, יהודים ונכרים, וכל אדם שחושב שהשלטונות קיפחו אותו יכול לפנות לבית הדין. ומעל לכול, אפילו בית דין שאיננו רבני הסתמך על סיפור הנחלה שרכש אבי האומה עבור צאצאיו בארץ ישראל, וקבע כי זכויות מקרקעין שרכש אדם כחוק עומדות לו לעולם ועד.

על המחבר / המחברת

יצחק דגני

יצחק דגני

עורך מדור: סדר עולמי. ד"ר, מרצה באוניברסיטת בר אילן במחלקה למדע המדינה. בעבר הרצה באוניברסיטת איבדן בניגריה. עסק בייצוג וניהול בחברות באפריקה. ממייסדי תיאטרון גבעתיים וחבר הוועד המנהל שלו. דירקטור ויו"ר וועדת ניגריה בלשכת המסחר ישראל-אפריקה.

6 תגובות

  1. מאיר שחורי
    מאיר שחורי מרץ 01 2016, 12:16
    חוסר הגיון

    איך זה שישראלים קונים נכסים בכל העולם ומישהו בכלל מעלה בדעתו לאסור על מכירת נכסים בישראל לאזרחים זרים. עד מתי נחיה בתקופת האבן?

    השב לתגובה
  2. בן יוסף
    בן יוסף מרץ 01 2016, 19:22
    מעשה שהיה ומוסר בצדו

    סיפור יפה וכתוב היטב.

    השב לתגובה
  3. יובל טירן
    יובל טירן מרץ 03 2016, 19:47
    לכל אחד מותר למכור לכל אחד

    נגמרו הסיפורים מהסוג הזה

    השב לתגובה
  4. טל שגב
    טל שגב מרץ 04 2016, 08:03
    יש להבדיל בין חוקי המדינה

    לבין ציוויי הדת

    השב לתגובה
  5. לורה דוד
    לורה דוד מרץ 06 2016, 00:48
    לא כל כך הבנתי

    מה עמדתך החותכת בנושא? אתה בעד לאפשר מכירה של נכסי המולדת? לכל אחד?

    השב לתגובה
    • יצחק דגני
      יצחק דגני מרץ 06 2016, 23:10
      מה לא הבנת?

      ללורה דוד
      מה זה נכסי מולדת?
      האם את מתכוונת מקרקעין?
      יש כל מיני סוגים:
      קרקעות פרטיות
      אדמות קק"ל
      אדמות המדינה – מנהל
      קרקעות של החברה לפיתוח קיסריה,
      שמורות טבע,
      נכסי נפקדים,
      אדמות שיש עליהן חזקה של ברי רשות,
      לא ברור לי מה זה נכסי מולדת.

      השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בהגיגים

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!