JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

שלי, שלך, שלנו

התייחסות מערכת החוק לנכסים של בני זוג

שלי, שלך, שלנו עו"ד קרני שלו
מרץ 31
09:30 2016

רגע לפני שנישאים, קל וחומר נישואין שניים, חשוב לדעת כיצד ינהג עולם המשפט בנכסים שצברתם לפני החתונה ("נכסים חיצוניים") וכיצד ינהג באלו שתצברו במהלך החיים המשותפים ("נכסים משותפים").

ראשית, חשוב להבין כיצד רואה חוק יחסי ממון תשל"ג – 1973 את השותפות בנכסים. סעיף 5(א) לחוק קובע כי עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מוות של אחד מבני הזוג זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי שניהם, למעט החריגים הקבועים בסעיף 5(א)1–5(א)3.

הסדר זה חל במצב שבו בני הזוג לא ערכו ביניהם הסכם ממון תקף. אם בני הזוג ערכו הסכם ממון יחולו הוראות ההסכם, ואם בהסכם אין התייחסות ספציפית יחולו הוראות החוק כהוראות משלימות ובני הזוג ייחשבו כמסכימים להסדר איזון המשאבים לפי פרק זה.

לפי סעיף 5(א), הזכות לאיזון משאבים בין בני זוג תקפה עם פקיעת הנישואין או במועד מוקדם יותר לפי הנסיבות, וכריתת ברית נישואין או קיום חיי נישואים בפועל אין בהם כדי לפגוע בקניינם של בני הזוג, להקנות לאחד מהם זכויות בנכסים של האחר או להטיל עליו חובות של האחר.

נכסים חיצוניים אינם נחשבים חלק ממסת הנכסים המשותפת. בדרך כלל מדובר בנכסים שאינם פרי מאמץ משותף, כלומר לא נוצרו ביגיעת שני בני הזוג במהלך תקופות נישואיהם.

אלה הנכסים שאינם נחשבים חלק ממסת הנכסים המשותפת לפי סעיף 5(א) לחוק יחסי ממון:

נכסים שהיו לבני הזוג ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין;

גמלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על ידי המוסד לביטוח לאומי, או גמלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני הזוג בשל נזק גוף או מוות;

נכסים שבני זוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם.

אולם לעתים בתי המשפט אינם נוהגים לפי לשון החוק, ויש שהם מחליטים כן לכלול נכסים חיצוניים במסת הנכסים המשותפת בעת הגירושין. שיקוליהם מבוססים על סימנים המרמזים על אופי חיי הנישואין בין בני הזוג, ביניהם:

אורך תקופת הנישואין – ככל שהנישואין ארוכים יותר כך ייטה בית המשפט לקבוע כי הנכסים החיצוניים נטמעו במסת הרכוש המשותף. בית המשפט מניח כי בתקופת נישואין ארוכה של עשרות שנים התקיים משק בית במאמץ משותף – אם בעבודה בבית אם בחוץ – לכן המשאבים כבר התערבבו ואין גבולות ברורים בין נכסים "חיצוניים" ל"משותפים";

סוג הנכס החיצוני – ככל שהנכס המדובר קרוב יותר למרחב המשפחתי, כך ייטה בית המשפט להכניסו למסת הנכסים המשותפת;

ילדים משותפים – הולדת ילדים משותפים וגידולם הם סימנים משמעותיים לקיום חיי משפחה משותפים ולעתים אף לכוונת שיתוף;

נישואין ראשונים או שניים – בנישואין ראשונים בית המשפט נוטה לקבל טענת שיתוף בנכס; לא כן בנישואין שניים, שאז כל צד נוהג לשמור לעצמו את הרכוש שצבר;

טיב היחסים בין בני הזוג – ככל שיוכח כי אופי הנישואין היה הרמוני ומשתף, כן ייטה בית המשפט לקבל כוונת שיתוף גם בנכס חיצוני;

שיתוף בתשלומים ובחסכונות – אם יוכח כי בני הזוג השתמשו בחשבון משותף לצורך תשלומים, למשל תשלומי משכנתא עבור בית שרשום על שם אחד הצדדים בלבד, או אם האישה לקחה הלוואה כדי לכסות חובות בעסק של בעלה – בית המשפט ייטה לקבל טענה בדבר שיתוף בנכס חיצוני. נטל הוכחת השיתוף יהיה כבד הרבה יותר אם בני הזוג ניהלו קופה נפרדת וחשבונות בנק נפרדים;

השימוש בנכס – אם נעשה שימוש משותף בנכס החיצוני, בית המשפט ייטה לקבל אותו כחלק מהנכסים המשותפים.

מלבד הנכסים החיצוניים, כל הנכסים שנצברו במהלך החיים המשותפים נתונים לאיזון. עם זאת, סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון נותן לבית המשפט כוח לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה מחצית לזה ומחצית לזה, אלא יחושב לפי יחס אחר שיקבע בית המשפט בהתחשב בשלל גורמים, ביניהם נכסים עתידיים וכושר ההשתכרות של כל אחד מבני הזוג. מכאן שהחוק מקנה לבית המשפט זכות לחלק את נכסי הצדדים באופן לא שוויוני, וכך מראש נוצר חוסר ודאות בחלוקה.

ביום 26 בדצמבר 2012 קבע בית המשפט העליון, בבע"מ 1398/11, כי על בעל להעביר לגרושתו מחצית מן הזכויות בדירה הרשומה על שמו בלבד שרכש ללא משכנתא כארבע שנים לפני הנישואין ואף לפני שהכיר את אשתו.

פסק דין זה, שניתן לפי דעת רוב של כבוד השופט דנציגר, מנוגד לסעיף 5(א)1 לחוק יחסי ממון. בעיניי זוהי התערבות גסה של הרשות השופטת בתחומה של הרשות המחוקקת, ומעבר לכך, אקטיביזם שיפוטי זה יוצר בלבול וחוסר ודאות משווע.

זכות הקניין של אדם היא זכות יסוד אשר קיבלה הגנה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. לדעתי פסק הדין האמור פגע פגיעה חמורה בחוק היסוד, פגע בשלטון החוק ומערער את היציבות שעליה בנוי מערכת המשפט.

כעת אל לו למתחתן ואל לה למתחתנת להישען על לשון החוק, ורצוי כי ענייני הרכוש יוסדרו בהסכם ממון ערב הנישואין.

*

הערה: עוד על פסק הדין האמור ראו במדור זה במאמר "הקרב על הדירה" של עו"ד יעל גיל.

על המחבר / המחברת

קרני שלו

עורך דין המתמחה בדיני משפחה. מגשר ובורר מטעם לשכת עורכי הדין וכיום משמש כסגן יו"ר ועדת משפחה במחוז ת"א של לשכת עורכי הדין.

6 תגובות

  1. ט.
    ט. מרץ 31 2016, 19:45
    מדכא

    כאשר מאושרים מהחתונה המתקרבת
    צריך להתעסק בסעיפים של ההסכם מה יקרה כאשר נתגרש

    השב לתגובה
  2. ג
    ג אפריל 01 2016, 07:36
    בעיה

    ואם הנכסים שמביא אחד הצדדים הם שליליים?

    השב לתגובה
  3. נילי פרידמן
    נילי פרידמן אפריל 01 2016, 13:44
    רק הסכם ממון

    רוב הדברים ברורים- עשו הסכם ממון.

    השב לתגובה
  4. קרן
    קרן אפריל 01 2016, 23:28
    הורי נשואים עם כל המשברים כבר 30 שנה

    עלו והצליחו, התחתנו באושר ואל תתנו לחברה להשפיע עליכם לרעה בכל נושא הגירושין בישראל… מי שחכם יודע לפתור מצבים ולא לברוח מהם. אם התחתנתם כי התאהבתם והייתה תשוקה, עם כח ורצון פועלים תמיד כדי להחזיר רומנטיקה. נקודה למחשבה

    השב לתגובה
  5. מנוסה
    מנוסה אפריל 17 2016, 13:11
    צריך ללמוד מניסיונם של רבים אחרים

    פחות רגש ויותר הגיון

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

שדות חובה מסומנים *

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בחוק ומשפט