JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

ובכל זאת גאוגרפיה…

מענה למאמרו של פרופ' יעקב גולדברג

ובכל זאת גאוגרפיה… ד"ר פנחס יחזקאלי
אוגוסט 15
10:29 2016

ב-26 במאי 2016 פרסמתי באתר ג'וקופוסט את המאמר "למה ישראל איננה יוזמת פתרון לסכסוך?", ובו ניתחתי את הסכסוך הפלסטיני-ישראלי על פי הגישה הגאוגרפית ביחסים בין-לאומיים. כפי שמציג דוד פסיג בספרו "2048" גישה זו גורסת כי ההיגיון של היחסים הבין-לאומיים הוא גאוגרפי ודמוגרפי, ולטריטוריה יש כוח עלינו, על תרבותנו ועל מסורותינו.

בעקבות מאמרי זה, כתב פרופ' יעקב גולדברג – מזרחן ומשפטן, ששימש בעבר יועץ מדיני לראש הממשלה וראש מרכז דיין (בפועל) באוניברסיטת תל-אביב, מרצה באקדמיה ויועץ בארה"ב לענייני המזרח התיכון – מאמר תגובה "גאוגרפיה היא לא הכול".

האם רק הגאוגרפיה מעניקה מנופי כוח לאומות מסוימות ומונעת אותם מאחרות? האם כוחן של אומות לא נמדד גם בשקלול גורמים אחרים? שואל גולדברג. מובן שלא. אבל בניגוד לגורמים אחרים, הגאוגרפיה היא נצחית, ובמבחן הזמן, משקלה עצום, ביחס ליתר הגורמים המשפיעים.

קבלת משוב מאדם בשיעור קומתו של גולדברג הנה הזדמנות מצוינת לבדוק את תוקפה של גישה זו. גולדברג מבסס ומחזק את דבריו בהביאו דוגמאות וטיעונים, המפריכים, לדעתו, את תוקפה של הגישה הגאוגרפית. במאמר נוכחי זה אשיב על רבים מהטיעונים הללו.

נשאלת השאלה: מה בין גאוגרפיה לדמוגרפיה?

גולדברג כותב: "[…] נחזור למשפט הפותח את מאמרו. ברישא […] נכתב ש'ההיגיון של היחסים הבין-לאומיים הוא גאוגרפי ודמוגרפי', אך בסיפא שלו שכח פ"י את הדמוגרפיה והשאיר את הגאוגרפיה בלבד: 'כלומר הם נשלטים על ידי הגאוגרפיה, ולטריטוריה יש כוח עלינו ועל גורלנו; מכאן שבסופו של דבר הגאוגרפיה קובעת את עתידנו'. ביסוס התזה על הגאוגרפיה בלבד ונטישת הדמוגרפיה יצרו כשל לוגי שמלווה את המאמר כולו".

צר לי אם דברי לא הובנו כהלכה. הגאוגרפיה מתחלקת לגאוגרפיה פיזית ואנושית, והדמוגרפיה היא תחום דעת חשוב בתוכה, ומרכיב בלתי-נפרד מהגישה הגאוגרפית. לא ויתרתי על הדמוגרפיה. להפך. לא ניתן להסביר את הגישה הגאוגרפית ללא שקלול של שני המרכיבים הללו יחד.

ההמחשה הטובה ביותר לכך היא הצגתו של גולדברג את ישראל כמעצמה אזורית: "על-פי המדד הגאוגרפי, ישראל הזעירה הייתה צריכה להיות בליגה אחרת לגמרי מזו של טורקיה, הגדולה ממנה בשטחה פי 38, ושל איראן, הגדולה ממנה פי 34. למרות זאת, כל ניתוח של המזרח התיכון מצביע על שלוש מעצמות אזוריות בו: טורקיה, איראן וישראל. על פי המדד הגאוגרפי, ערב הסעודית הייתה צריכה להיות המעצמה בה"א הידיעה של המזרח התיכון – עם טריטוריה השווה בשטחה לכל מערב אירופה וגדולה מישראל פי 110. יתר על כן, לערב הסעודית יש טריטוריה המצטיינת לא רק בכמות אלא גם באיכות: היא משתרעת לאורך המפרץ הפרסי וחופי ים סוף ובאדמתה רזרבות הנפט הגדולות ביותר בעולם. אך במציאות, למרות נתונים מרשימים אלה, ערב הסעודית לא הייתה ואיננה מסוגלת להגן על עצמה, מבחינה צבאית, בכוחות עצמה בלבד, מפני עיראק של סדאם חוסיין בעבר ומפני איראן של האייתוללות בהווה".

להלן תשובתי לדבריו אלו. לצערי, הטיעון ש"כל ניתוח של המזרח התיכון מצביע על שלוש מעצמות אזוריות בו: טורקיה, איראן וישראל" הנו מדע בדיוני. ישראל איננה מעצמה ולא תוכל להיות מעצמה. די להביט בנתונים:

המדינה אוכלוסייה שטח (קמ"ר)
איראן 80,840,713 נפש 1,648,195 קמ"ר
טורקיה 81,619,392 נפש 783,562 קמ"ר
מצרים 86,895,099 נפש 1,001,450 קמ"ר
ישראל 7,821,850 נפש 22,072 קמ"ר

 

נכון שההיסטוריה אינה חוזרת על עצמה. אולם, בכל הנוגע לדמוגרפיה ולגאוגרפיה, היא מתקדמת באותו היגיון.

די לעיין בתנ"ך על מנת להבחין כי לאורך השנים עמד קיומה של ישראל בסכנה, בכל פעם שלמעצמה אזורית או עולמית היה אינטרס בטריטוריה זו כ"קרש קפיצה" להשגת הגמוניה אזורית. כפי שכותב פסיג בספרו, ישראל היא אזור ההתכנסות ושער הכניסה לכל מעצמה – אזורית או עולמית – המבקשת לשלוט בחופים הצפוניים ו/או הדרומיים של הים התיכון. לכן היא חשובה לכל אימפריה שצמחה במזרח. כיבושה גם מהווה "פוליסת ביטוח" מפני כוח אחר שיכול להשתמש בה כקרש קפיצה להשתלטות על האזור.

על כן, ממלכות בארץ ישראל, כדוגמת מלכות בית דוד ומלכות החשמונאים, התפתחו רק באותם פרקי זמן שבהם האינטרס המעצמתי נחלש לזמן מסוים.

ממלכות ישראל ויהודה התהוו בסביבות 1200 לפני הספירה, ושרדו 600 שנה עד הפלישה הבבלית (מעצמה אזורית) שכבשה את ממלכת יהודה, הרסה את בית המקדש והגלתה את העם לבבל.

תחייה ישראלית הייתה אינטרס של ממלכת פרס (מעצמה אזורית) שהביסה את הבבלים ומיסדה בישראל מדינת חסות. ישראל עברה טלטלות כאשר התחלפו המעצמות הדומיננטיות: שלטון יווני (מעצמה עולמית) שהביס את הפרסים במאה ה-4 לפני הספירה, ושלטון רומי (מעצמה עולמית) שהביסה את היוונים במאה ה-1 לפני הספירה – שלטון שהסתיים בחורבן נוסף של האומה ובגלות.

חזרת היהודים לישראל באופן מסיבי הייתה אינטרס של מעצמה עולמית נוספת ששלטה באזור – בריטניה – והריבונות התממשה בעקבות קריסת האימפריה שלה. ב-50 השנים שלאחר מכן הייתה ישראל בת ערובה בדינמיקת המאבק בין שתי מעצמות העל שהתהוו בעקבות מלחמת העולם השנייה – ארצות הברית וברית המועצות.

כוחה של ישראל היום נובע מחולשת שכנותיה הקרובות ומיתרון טכנולוגי בר חלוף. היא מזכירה מאוד את האימפריה הקטנה של בית דוד, ששרדה רק עד שמעצמה אזורית בעלת נתונים גאוגרפים ודמוגרפיים "אמתיים" חזרה לזירה. ועוד רמז לבאות: "מצפון תיפתח הרעה" – האויבים המסוכנים הללו באו בדרך כלל מצפון, ואין זה מקרה שלמגידו – השער למישור החוף העשיר – יש משמעות אפוקליפטית.

לסיכום, מעצמה של ממש – בדומה לאיראן ולטורקיה – אנחנו לא! יתרה מכך, אם תשוב ישראל לגבולות 1967, גם דיבורים על "מעצמה" כבר לא יהיו, כיוון שהגאוגרפיה תכתיב שהגנתה של ישראל תהיה תלויה בידי אחרים. משמעות הדבר, פיחות דרמטי בעוצמתה הבין-לאומית.

נקודת תורפה גאוגרפית אין משמעה מלחמה תמידית. משמעותה של הגישה הגאוגרפית איננה שטריטוריה נחותה, המועדת למלחמות תשמש כשדה קרב נצחי. כפי שכבר אמרתי: בגלל הגאוגרפיה אין ההיסטוריה חוזרת על עצמה, אבל היא מתקדמת בדפוסים דומים. על כן, עצם קיומו של שקט בטריטוריה מסוימת במשך 40 ו-50 שנה ואפילו 100 שנה אינה מלמדת מאומה (הזכרתי בסעיף הקודם את מלכות דוד ושלמה כהזדמנות וכאתנחתה בין מעצמות).

משמעות הגישה הגאוגרפית היא, שלכשיבשילו התנאים לסכסוך נוסף, הוא יפרוץ שוב באותו מקום מועד לפורענות. הסכמי קמפ דיוויד עם מצרים הנם דוגמה קלאסית להמחשת הטיעון הזה.

בהקשר זה כותב גולדברג: "אם מעריכים את הסכמי קמפ דייויד מ-1978 רק על-פי המדד הגאוגרפי, הרי שנסיגה מכל חצי האי סיני, טריטוריה של 60,000 קמ"ר (פי שלושה משטח ישראל!) הייתה אמורה לגרום לפגיעה במנופי הכוח של ישראל ולהחליש אותה. אבל התוצאה הייתה הפוכה: יציאת מצרים ממעגל המלחמה חיסלה את האופציה הערבית הצבאית של העולם הערבי מול ישראל, ולא במקרה לא היו מלחמות ישראליות-ערביות גדולות מאז ועד עתה, מסוג חמש המלחמות בשנים 1948–1973".

אך האם נסיגת ישראל חיסלה את המלחמות הגדולות, או הביאה לתום המאבק הבין-גושי באזור? בראייה לטווח הארוך, הוויתור על סיני לא הגדיל את עוצמתה של ישראל, אלא, ללא ספק, החליש אותה. היכולת להשתחרר מהאיום המצרי הוא זמני, ומהווה תולדה של ההסכם על פירוז סיני. הפירוז הזה מאריך כביכול את היתרונות של תקופת כיבוש סיני משום שהוא מונע כניסת כוחות משוריינים בקנה מידה גדול קרוב לגבולנו.

האם הפירוז הזה ישרור לנצח? מובן שלא! הגאוגרפיה נצחית אבל הסכמים הם בני חלוף! כדאי לזכור, שרק לפני שנתיים הייתה ישראל על סף הצורך לבנות מחדש את כוחותיה המשוריינים בדרום, כיוון שהמשטר המצרי הקודם חתר בעקביות לשינוי ההסכם ולהכנסת כוחות משוריינים לסיני. איך ייראה מעמדה האסטרטגי של ישראל כשכוחות מצריים ישובו אל גבולנו?

עוד כותב גולדברג: "פ"י לוקח את התזה הגאוגרפית למחוזות רחוקים עוד יותר. הוא קובע כי 'מדינה בעלת אפשרויות הגנה טבעיות טובות לא תתפתח להיות תוקפנית, ולהפך – מדינות […] הן תוקפניות ואגרסיביות […] פשוט כי מעולם לא היו להן אפשרויות הגנה טובות'.האומנם?"

האם ניהל נאצר מדיניות אגרסיבית ותוקפנית בעולם הערבי בשנים 1955–1967 כי למצרים לא היו אפשרויות הגנה טובות? האם סדאם חוסיין פלש לכווית ב-1990 מפני שעיראק סבלה מהיעדר הגנה טבעית טובה? האם חומייני בשנות ה-80 של המאה קודמת וחאמנאי ב-25 השנים האחרונות ניהלו מדיניות חוץ וביטחון אגרסיבית כי לאיראן לא היו אפשרויות הגנה טובות?

ואם נצא מגבולות המזרח התיכון – האם היטלר פלש לפולין ולצרפת כי לגרמניה לא הייתה הגנה טובה?

והאם יפן השתלטה על קוריאה, פלשה למנצ'וריה ולסין, תקפה בברוטליות את פרל הרבור וכבשה את הפיליפינים מפני שלא היו לה הגנות טבעיות טובות?

משוואת הכוחות במזרח אסיה מפריכה בעליל את מרכזיות הגאוגרפיה. מסוף המאה ה-19 ועד סוף מלחמת העולם השנייה הייתה יפן הקיסרית המעצמה הדומיננטית שגימדה את סין. במחצית השנייה של המאה ה-20, לעומת זאת, עלתה סין למדרגת מעצמה גלובלית ואילו יפן נמצאת בנסיגה ודעיכה. למותר לציין שכל זה קרה מבלי שחל איזשהו שינוי בגאוגרפיה של שתי המדינות.

"ברור", מסכם גולדברג,"שניתוח כזה מתעלם לחלוטין משאיפות המונעות על ידי אידאולוגיות גזעניות, דתיות או לאומיות ומאינטרסים אימפריאליים-מעצמתיים גאו-פוליטיים".

אבל מהם "אינטרסים אימפריאליים-מעצמתיים גאו-פוליטיים" אם לא השפעת הגאוגרפיה על הפוליטיקה? שהרי הגאופוליטיקה היא תחום מחקר המנתח את מערכת היחסים הבין-לאומיים מנקודת מבט גאוגרפית. הנחת היסוד המרכזית של הגאופוליטיקה היא שמיקומה של מדינה, גבולותיה והטופוגרפיה שלה, מהווים גורמים משמעותיים בעיצוב מדיניות חוץ שלה.

כל המדינות שמנה גולדברג הפכו למדינות תוקפניות בגלל הגאוגרפיה:

מצרים – ההיסטוריה של מצרים רצופה פלישות לגבולה וכיבושים: פרס, בבל, גויי הים, האימפריה הרומית, המוסלמים, נפוליאון, העות'מאנים והבריטים. הפחד מפלישה נוספת מתדלק תוקפנות ורצון להתפשט. גם הדמוגרפיה יוצרת צרכים של התפשטות. עליה לספק אזורי מחיה חדשים לאוכלוסייתה, שגדלה בקצב מדאיג ב-50 השנים האחרונות.

עיראק – גם ההיסטוריה של עיראק רצופה כיבושים ומהפכי שליטה: השומרים ומלחמותיהם, הכיבוש האכאדי, חמורבי והבבלים, האשורים, הכשדים, הכיבוש הפרסי (כורש), היווני (אלכסנדר מוקדון), הכיבוש המוסלמי, האימפריה הביזנטית ושוב המוסלמים, אחריהם העות'מאנים, והבריטים, והסכסוך הבלתי-נגמר עם פרס והשאה.

איראן – ההיסטוריה שלה רצופה גם היא מלחמות וכיבושים רבים על גבולותיה: אלכסנדר הגדול, הפרתים, בית סלבקוס, רומא העתיקה, האימפריה הפרסית-סאסאנית והמלחמות עם הביזנטים, האימפריה המוסלמית, הלחצים של רוסיה והמעצמות המערביות, ובעבר הלא רחוק – הפלישה העיראקית שכמעט מוטטה את המדינה.

גרמניה – הגאוגרפיה של גרמניה ומיקומה כשער שבין מזרח למערב הפך גם אותה לאזור מאוים תמידית: הרומים, מלחמות נפוליאון, האיום המתמיד ממזרח, הפלישה הרוסית בתחילת מלחמת העולם השנייה, וכדומה.

יפן – במהלך ההיסטוריה שלה ידעה גם יפן ניסיונות פלישה מצד גורמי מסחר אירופיים ומסיונריים, המגובים על ידי מדינותיהם הקולוניאליות, מאיימים עליה בנשק החם שבידיהם. התחושה של שליטי יפן במהלך המאה ה-17, שהסוחרים והמטיפים הללו הם כוח חלוץ לפלישה צבאית גדולה שעתידה להיפתח נגדם מצד המעצמות האירופאיות, הביאה אותם לגרש את הזרים, ולסגור את יפן בפני העולם שבחוץ ("מדיניות הארץ הנעולה") למשך 200 שנים.

בתחילת המאה ה-19 ניסתה האימפריה הרוסית לפלוש לאיים הסמוכים ליפן. ניסיון זה גרם ליפנים להחיל את שלטונם בפועל גם על האי סחאלין והאי הוקאידו. ב-8 ביולי 1853, הגיע לחופי מפרץ טוקיו, קצין הצי האמריקני, הקומודור מת'יו פרי, ואילץ את השלטון היפני לפתוח את הקיסרות למסחר עם המערב. במהלך ועידת קאנאגאווה פרי הכריח את השוגונים לחתום על "חוזה השלום והידידות", חוזה שמיסד את היחסים הדיפלומטיים בין יפן לארצות הברית. בתוך 5 שנים, חתמה יפן על חוזים דומים עם מדינות מערביות נוספות. ההשפעה המערבית הביאה לעליית רסטורציית מייג'י, לביטול המערכת הפיאודלית ולכינון מוסדות שלטוניים מערביים.

במקביל, הלחץ הרוסי על גבולה הצפוני של יפן התחדש, לאחר שהרוסים קיבלו לידיהם מסין את מנצ'וריה כתוצאה מחוזה אייגון (1858) וועידת פקין (1860). הרוסים הפעילו לחץ כבד על יפן להעביר לידיהם את האי סחאלין, ובשנת 1875 נכנעו היפנים וויתרו על האי תמורת איי קוריל שהיו בשלטון רוסי.

והנה כך קובעת הגאוגרפיה אילו מדינות תהיינה תוקפניות ואילו שקטות. הגאוגרפיה דחפה את כל העמים הללו לפתח תרבות של "אם לא תתקוף תותקף…"

וכן, נשאר לענות על השאלה מדוע גומדה סין. ובכן, לאחר תקופות שיא ידעה סין גם שפל בעקבות מלחמות האופיום והסטגנציה השלטונית, במהלך המאה ה-19 השגשוג שהיה בה התפוגג. היא סבלה מרעב קשה, מהתפוצצות אוכלוסין ומחדירה בלתי-פוסקת של מדינות המערב בניסיון להשיג לעצמן השפעה במדינה.

ההיסטוריה אינה מתקדמת בקו ליניארי. אבל מי שהגאוגרפיה סימנה כאחד שנועד לגדולה, גם אם ייפול לזמן מה, יחדש כוחותיו ויקום מחדש!

לסיכום הדברים, הרי יכולתי להמשיך לדון בכל שלל הדוגמאות שהביא גולדברג, ולאחר מכן, לעבור באריכות לקונפליקט הישראלי-פלסטיני. אבל דומה שמאמר זה כבר מכיל הרבה מעבר לאופטימום.

לכן, אומר שוב נחרצות, כי אכן קיימים משתנים נצחיים בחיי אומות המשפיעים באופן קבוע על מעמדן הבין-לאומי, על תרבותן ועל מסורותיהן. ואולם כפי שכתב פסיג גם הדינאמיות המואצת אינה מסיטה את מהימנות הדפוסים, שחוזרים על עצמם שוב ושוב: ואלו הם הגאוגרפיה והדמוגרפיה. הדמוגרפיה משתנה אך הגאוגרפיה לא. שתיהן קובעות עבור עם את גבולותיו, את אויביו, את רמת החשש לעתידו ואת הפעולות האלימות שתתרחשנה לצורך הגנה עליו. הן מעניקות מנופי כוח לאומות מסוימות ומונעות אותם מאחרות.

כיוון שהמתווה הגאוגרפי הוא קבוע, הרי שההתנהגויות שנובעות ממנו הנן דפוס המאפשר חיזוי! זהו הבסיס לגישה הקרויה: הגישה הגאוגרפית ביחסים בין-לאומיים.

על המחבר / המחברת

Avatar

פנחס יחזקאלי

ד"ר. בעבר ראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי. מומחה לאפקטיביות מערכות מורכבות. מרצה.

14 תגובות

  1. אהוד
    אהוד אוגוסט 15 2016, 16:55
    הרצינות מרשימה

    יש עוד אנשים שמוכנים להעמיק ולהתווכח על דעתם. כל הכבוד.

    השב לתגובה
  2. שני
    שני אוגוסט 16 2016, 19:03
    מכל המאמרים הארוכים

    מה שחשוב זה שאין פתרון טוב וכל כיוון בעייתי והפרטים לא חשובים

    השב לתגובה
  3. ירדנה
    ירדנה אוגוסט 17 2016, 13:10
    מדכא

    מה שאני לומדת מהמאמרים שלך ומהמאמרים של ד"ר דגני זה שאין סיכוי לפתרון מוסכם משמעותי ושכל הזמן נחיה במלחמות
    זה הרי מיאש

    השב לתגובה
    • פנחס יחזקאלי
      פנחס יחזקאלי אוגוסט 20 2016, 10:16
      לצערי, שלום בר קיימא זה סוג של אגדה...

      לצערי שלום בר קיימא זה סוג של אגדה. מערכת מורכבת מתפתחת דרך קונפליקטים. כמו שהיום והלילה הם שלימות של ניגודים כך גם השלום והמלחמה.
      אבל, כשמבינים את זה קל יותר לדעת איך להתנהל נכון!

      השב לתגובה
  4. רוצה להבין
    רוצה להבין אוגוסט 18 2016, 15:21
    אחרי שקראתי כאן את מאמריך

    אם אחרי כל מה שכתבת אני מסיק מזה שמה שצפוי לנו זה רק סדרה של מלחמות שהולכות וגוברות
    זה הגיוני?

    השב לתגובה
    • פנחס יחזקאלי
      פנחס יחזקאלי אוגוסט 20 2016, 10:18
      מלחמה ושלום הן תופעות מחזוריות...

      לא. יש מלחמות ויש שלום. זוהי תופעה מחזורית… לצערי שלום בר קיימא זה סוג של אגדה. מערכת מורכבת מתפתחת דרך קונפליקטים. כמו שהיום והלילה הם שלימות של ניגודים כך גם השלום והמלחמה.
      אבל, כשמבינים את זה קל יותר לדעת איך להתנהל נכון!

      השב לתגובה
  5. עמנואל צ.
    עמנואל צ. אוגוסט 19 2016, 09:35
    האם טכנולוגיה לא משפיעה יותר מגיאוגרפיה?

    איום כעת יכול לבוא גם ממי שמרוחק מאד גיאוגרפית מהאזור.
    איום יכול להיות על מדינה לאו דוקא הדל מידותיה הגיאוגרפיות או מאפייניה הטופוגרפיים.

    השב לתגובה
    • יצחק דגני
      יצחק דגני אוגוסט 20 2016, 01:47
      תגובות

      לירדנה
      לא רק אנו – כל העולם במלחמות. בימים אלה זה האסלאם נגד כולם. ראי, בהתקפה אחת בפאריס היו יותר הרוגים ופצועים מאשר אצלנו בשלוש שנים. ראי מה שנעשה במזרח התיכון סביבנו.
      דווקא אצלנו הכי שקט ויציב. יש הסדר סביר עם הפלסטינים. ההסדר ממשיך להתפתח. מלחמות – זו דרכו של עולם.
      לרוצה להבין – כן, זה הגיוני. אתה מבין נכון,
      לעמנואל
      טכנולוגיה בהחלט משפיעה. אבל הבסיס תמיד היה ותמיד יהיה גאוגרפיה.

      השב לתגובה
    • פנחס יחזקאלי
      פנחס יחזקאלי אוגוסט 20 2016, 10:19
      יתרון טכנולוגי הוא בר חלוף...

      בהחלט כן. בנקודת זמן מסוימת. אבל יתרון טכנולוגי הוא בר חלוף. יתרון גאוגרפי נשאר לנצח נצחים…

      השב לתגובה
  6. ו.
    ו. דצמבר 02 2016, 07:52
    אצלנו יש גורם חשוב נוסף

    הניסיון שמצליח לטשטש את הגיאוגרפיה והדמוגרפיה על ידי התנחלויות. זה מה שיקבע את הפרקים הבאים בסיפור שלנו.

    השב לתגובה
    • פנחס יחזקאלי
      פנחס יחזקאלי דצמבר 06 2016, 07:07
      האמנם טשטוש?

      גאוגרפיה ודמוגרפיה אינם ניתנים לטשטוש.
      התנחלויות – משני הצדדים – הם ניסיון להגדיל עוצמה של שני צדדים, הנאבקים ביניהם על הגמוניה, במרחב גאוגרפי אחד.

      השב לתגובה
  7. אלכסנדר מ
    אלכסנדר מ אפריל 04 2017, 10:03
    ודמוגרפיה גם פנימית

    ההרכב הדמוגרפי שלנו של ארבעה השבטים עליהם מדבר נשיא המדינה מבטיח לנו עתיד של חולשה

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים במזרח תיכון

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!