JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

לקראת מפנה או המשך הקיפאון?

סוריה: החודש הקרוב עשוי להיות מכריע

לקראת מפנה או המשך הקיפאון? צילום: VOA wikimedia commons
מאי 01
00:02 2014

בעוד אנו בישראל עסוקים עד מעל לראש בפיוס בין הרשות הפלסטינית בגדה המערבית לבין חמאס ברצועת עזה, נכנסה מלחמת האזרחים בסוריה, בשקט ובאין רואים, לשנתה הרביעית. קשה להגזים בחריפות ההרג והחורבן שהמלחמה המיטה על סוריה. נראה שרק למלחמת איראן-עיראק בשנות ה-80 היו תוצאות הרסניות יותר מאשר למלחמה בסוריה. אך המלחמה במפרץ נמשכה שמונה שנים והייתה בין שתי מעצמות אזוריות, בעוד בסוריה מדובר במלחמה פנימית שמרבית קורבנותיה הם אזרחים ולא חיילים בשדה הקרב. והואיל וחלפו "רק" שלוש שנים, יש לעימות בסוריה "פוטנציאל" להפוך עם הזמן למלחמה הנוראית ביותר במזרח התיכון בעת החדשה. ואכן, את סוף המלחמה אין לראות באופק.

ראשית מספר עובדות. על פי הערכות האו"ם (כפי שרוכזו על ידי החוקר פול ריבלין), מספר ההרוגים כבר עלה על 150,000, מתוכם כ-30,000 חיילים. פירושו של דבר שמספר החיילים שנהרגו במלחמת האזרחים גדול לאין שיעור מסך כל החיילים הסורים שנהרגו ב-65 שנות עימות עם ישראל. מחוץ לסוריה יש למעלה מ-4 מיליון פליטים סורים. מרביתם מתחלקים בין שלוש מדינות: לבנון, ירדן ותורכיה, ובשתיים הראשונות נוכחות הפליטים היא גורם המסכן את יציבות המשטרים. מספר העקורים בתוך סוריה עולה על 8 מיליון.

הנזק הכלכלי המצטבר הוערך על ידי האו"ם ב-85 מיליארד דולר. התוצר המקומי הגולמי בשנת 2014 צפוי להיות מחצית מהיקפו בשנת 2011. אם המלחמה תיפסק היום וסוריה תעלה על נתיב צמיחה של 5% לשנה, תזדקק סוריה ל-30 שנה כדי להחזיר את התוצר הלאומי לרמתו בשנת 2010. האבטלה עברה את מחסום ה-50%, מחצית מאוכלוסיית סוריה נמצאת מתחת לקו העוני, ומעל 4 מיליון איש מוגדרים במצב של "עוני קיצוני". תשתיות תעשייה וחקלאות נהרסו כליל, והמחסור בדלק משתק לעתים קרובות את אספקת החשמל, המים והתחבורה הפרטית והציבורית.

מאז ראשית "האביב הערבי", לפני 40 חודשים, התבלטה סוריה כיוצאת דופן. בעוד בטוניסיה, במצרים, בתימן ובלוב נפלו המשטרים בתוך זמן קצר יחסית, משטר אסד בסוריה הפגין יכולת הישרדות מרשימה: נגד כל הסיכויים והתחזיות, הצליח אסד לבלום את הצלחות המורדים ולהשיב לעצמו את היוזמה. לכאורה, בקונטקסט של "האביב הערבי" הייתה סוריה אמורה להיות מקרה קלאסי קל יחסית של הפלת שלטון – התקוממות עממית נגד משטר העדה העלאווית, המונה לא יותר מ-10% מאוכלוסיית המדינה, שנציגיה (משפחת אסד) השתלטו על המדינה בהפיכה צבאית ב-1970 ומחזיקים מאז בשלטון תוך שימוש בכוח ברוטאלי. אם כן, מדוע מצליח אסד הבן לשרוד? את הסיבות להישרדות המשטר יש למצוא בשלושה מעגלים: הפנימי, האזורי, והבין-לאומי.

במעגל הפנימי אפשר לראות שתי תופעות מקבילות. מצד אחד, אסד הצליח לשמר את בסיסי הכוח של המשטר בצבא ובמפלגה. מספר העריקים קטן, ודאי בדרגים הצבאיים הגבוהים, והצבא ברובו נשאר נאמן. יתר על כן, חלק נכבד מהרוב הסוני (כ-60% מאוכלוסיית המדינה), בעיקר אנשי המעמד הבינוני, חוששים מהאלטרנטיבה הרדיקלית ומעדיפים את המשך היציבות תחת שלטון אסד, "השטן שאותו הם מכירים". מצד שני, לאופוזיציה הלוחמת באסד אין שום פיקוד משותף. היא מפולגת ומפוצלת לעשרות קבוצות וחזיתות בעלות אידאולוגיות שונות, שלעתים קרובות נלחמות אלה באלה, ושהמפריד ביניהן גובר על המשותף – הפלתו של אסד. אך אין ספק שבשנתיים האחרונות גדל בהתמדה כוחה של האופוזיציה האסלאמיסטית המיליטנטית, וחל פיחות משמעותי בכוחה של האופוזיציה הלאומית-חילונית. כתוצאה מכך קבוצות המיעוטים האחרות (הכורדים, הנוצרים והדרוזים), המהוות כ-30% מאוכלוסיית סוריה, לא הצטרפו לחזיתות השונות של המורדים במלחמתן באסד, ובמקום זאת הן מנצלות את המצב כדי לחזק את קיומן האוטונומי.

במעגל האזורי קל להיווכח עד כמה ההתגייסות הטוטלית של איראן וחיזבאללה הצילה את משטר אסד מכיליון. איראן מספקת לסוריה נפט ודלק בשווי של 3.6 מיליארד דולר לשנה. איראן גם שולחת לסוריה אספקה צבאית מתמדת, מסייעת במודיעין, בהדרכה ובאימונים, ומעל הכול – אלפי אנשי צבא איראנים נמצאים על אדמת סוריה ומסייעים למשטר בתכנון ובתיאום הלחימה נגד המורדים. את "העבודה השחורה" של הקרבות העקובים מדם עושים אנשי חיזבאללה מלומדי הקרב, ומאות מהם כבר נפלו בקרבות. לזכותם יש לזקוף את המפנה במלחמת האזרחים שהביאו הניצחון בהרי קלאמון וכיבוש עיר המפתח יברוד. נכון שגם המורדים נהנים מתמיכת מדינות כמו תורכיה, ערב הסעודית וקטר. אך האם ניתן להשוות תמיכה זו, שבעיקרה היא כספית לצורך רכישת נשק קל ובינוני, להימצאותם של אלפי לוחמים של איראן וחיזבאללה?

במעגל הבין-לאומי סוריה נהנית מהקו המדיני שמפגין זה שנים אחדות נשיא רוסיה פוטין, השואף להחזיר לרוסיה את מעמדה הבין-לאומי והמעצמתי, והרואה בכל סוגיה אזורית "מאבק שסכומו אפס" בין רוסיה לארה"ב. פוטין חדור נחישות שלא להרשות שוב את תקדים לוב, שבו הצליח המערב להביא לשינוי משטר באמצעים צבאיים. לצורך כך, רוסיה מספקת תמיכה צבאית, מדינית וכלכלית למשטרו של אסד, מזהירה שתטיל וטו על כל החלטה "חריגה" במועצת הביטחון וחוזרת ומבהירה שיש לה "קווים אדומים" בסוריה. ואמנם, אם רוצים למצוא נקודת מפנה במלחמת האזרחים ובביטחון העצמי של אסד, ניתן למצוא אותה בראשית ספטמבר 2013 עת הצעת "פשרה" רוסית מנעה מכה צבאית אמריקנית נגד המשטר הסורי, בעקבות שימוש שעשה בנשק כימי נגד אוכלוסייה אזרחית. אסד שילם מחיר כבד באובדן הארסנל הכימי שלו, אך במעשה זה קנה את המשך חיי משטרו ואת יכולתו להמשיך לשרוד.

ואמנם, מאז סתיו 2013 נטל אסד את היוזמה וכוחות האופוזיציה איבדו את התנופה. מבחינה מדינית – אסד טרפד את סיכויי ההצלחה של שני כינוסי ועידת ג'נבה שנועדו לשים קץ למלחמת האזרחים. הוועידה לא הצליחה להסכים אפילו על דרכי סיוע לאוכלוסייה האזרחית. מטרתו של אסד הייתה להוכיח שאין הוא רואה בגורמי האופוזיציה שותפים להסדר, אלא קבוצות טרור שיש לפרק אותן מנשקן. מבחינה צבאית – כוחות הנאמנים לאסד הצליחו לכבוש מחדש מעוזים שנפלו בידי האופוזיציה, לנתק קווי אספקה למורדים ולדחוק אותם מעמדות מפתח בערים מרכזיות. עם התקרב חודש מאי, נראה שהמאמץ הצבאי של אסד מתמקד בשני אזורים: בצפון – הטלת מצור וניסיון להשתלט מחדש על "בירת המהפכה", עיר המפתח חומס, העיר השלישית בגודלה במדינה; ובדרום – ניסיון להשתלט על האזור שבקרבת הגבול הירדני, סביב העיר דרעא, שם החלה ההתקוממות במרץ 2011.

אין ספק שלנגד עיניו אסד עומד תאריך יעד: 3 ביוני, מועד הבחירות לנשיאות סוריה. הוא לא חושש שמא לא ייבחר, הוא יודע מראש שניצחונו יהיה ברוב של בין 97% ל-99%. אבל אסד רוצה להגיע ליום הבחירות מהעמדה של מי שהחזיר לעצמו את השליטה במדינה וסילק את "האיום הטרוריסטי". החודש הקרוב עשוי להיות, אם כן, חודש מכריע בהתפתחותה של מלחמת האזרחים.

על המחבר / המחברת

יעקב גולדברג

יעקב גולדברג

עורך מדור: המזרח התיכון. פרופסור. מזרחן ומשפטן. בעבר יועץ מדיני לראש הממשלה וראש מרכז דיין (בפועל) באוניברסיטת תל-אביב. מרצה באקדמיה ויועץ בארה"ב על המזרח התיכון.

2 תגובות

  1. א.ל
    א.ל מאי 01 2014, 15:06
    ומה יותר טוב לנו?

    ?

    השב לתגובה
  2. חלאבי
    חלאבי מאי 01 2014, 19:46
    נראה שהמורדים מפסידים

    עם כל הצער שבדבר כנראה שעבורנו עדיף כבר אסד
    מצב מוזר

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים במזרח תיכון

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!