JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

מצרים בוחרת נשיא

ניתוח הריאיון המקיף שהעניק הנשיא המיועד א-סיסי

מצרים בוחרת נשיא תמונה: Egyptian Government wikimedia commons
מאי 20
20:52 2014

בעוד שבוע ילכו עשרות מיליוני מצרים לקלפיות כדי לבחור נשיא חדש למדינתם. כמו ברוב הבחירות במזרח התיכון, גם כאן ידוע מראש מי ינצח: הגנרל (לשעבר) עבד אל-פתאח א-סיסי הוא מי שיהיה הנשיא החדש של מצרים. 40 חודשים מאז פרוץ "האביב הערבי", שהביא לסילוקו של הנשיא מובארכ, ושנה מאז הדיח הצבא את הנשיא האסלאמיסט מוחמד מורסי – אמורים החיים הפוליטיים במצרים לשוב למסלול הנורמליזציה.

בעוד אנו בישראל עוסקים יום וליל בתוצאות משפט "הולילנד" ובכניסתו האפשרית לכלא של ראש ממשלה לשעבר, העניק הנשיא המיועד א-סיסי ריאיון מקיף לסוכנות הידיעות רויטרס, ובו חשף את קווי מדיניות החוץ שאותה ינהיג. הואיל ולמדיניות החוץ והביטחון של מצרים השלכות ישירות על ישראל, מן הראוי שנבחן מקרוב את דבריו של א-סיסי.

הקו העובר כחוט השני לכל אורך הריאיון הוא שאיפתו של א-סיסי לשקם את יחסי מצרים עם ארה"ב. היחסים הללו הורעו בעקבות הדחת הנשיא מורסי על ידי הצבא, הדחה שנתפסה בארה"ב כ"הפיכה צבאית". ראשית, א-סיסי מסביר כי הצבא נאלץ להדיח את מורסי בעקבות ההתקוממות העממית של מיליוני מצרים נגד שלטון האחים המוסלמים: "ככל שהזמן עובר העולם כולו מבין שמה שקרה במצרים היה הרצון של כל העם המצרי", אומר א־סיסי. הוא מציג את התערבות הצבא כמהלך שמנע קטסטרופה: "הצבא יכול היה לנטוש את העם או שהייתה פורצת מלחמת אזרחים, ואיננו יודעים לאן זה היה לוקח אותנו. אנו מבינים את העמדה האמריקנית, אך אנו מקווים שהם מבינים את עמדתנו שלנו".

שנית, א-סיסי מדגיש את האינטרס המשותף לשתי המדינות – המאבק בטרור הג'יהאדיסטי. כשנשאל מה המסר שלו לנשיא ארה"ב ברק אובמה, אומר א־סיסי: "אנו לוחמים במלחמה נגד הטרור". הוא מספר כי הצבא המצרי מקיים מבצעים נרחבים בחצי האי סיני כדי למנוע את הפיכתו לבסיס טרור שיערער את יציבות מצרים ויאיים על שכנותיה. והוא מצביע על לוב השכנה, שהידרדרה לתוהו ובוהו בעקבות סילוק קדאפי, כאיום בטחוני משמעותי עבור מצרים "כשג'יהאדיסטים מסתננים ממנה ותוקפים את כוחות הביטחון המצריים".

שלישית, א-סיסי מודע לביקורת האמריקנית על היד החזקה שנוקט המשטר במצרים נגד ארגון "האחים המוסלמים", והוא מצדיק מדיניות זאת בכך שהוא מציג את הארגון כחלק מהתופעה הג'יהאדיסטית המזרח תיכונית. א־סיסי מאפיין את "האחים" כ"ארגון טרור שהאלימות שלו כלפי אזרחים מצרים גרמה לו לא רק לאבד את האהדה בקרב המצרים, אלא גם לשלול כל סיכוי אמתי לפיוס עם החברה המצרית". מעניין יהיה לראות מה יעשה א-סיסי עם מאות פסקי הדין שהטילו עונשי מוות על חברי התנועה בחודשים האחרונים. קשה להאמין שהוא יאשר אותם כי הדבר יוליך בוודאות למהומות דמים בכל מצרים ולערעור יציבות שלטונו, שלא לדבר על ניפוץ כל אפשרות לשיפור היחסים עם ארה"ב.

וכאן מגיע א-סיסי לעיקר: הוא מבקש מארה"ב לחדש את הסיוע הצבאי בשווי 1.3 מיליארד דולר בשנה, סיוע שהוקפא חלקית לאחר הדחת מורסי. "אנו זקוקים לתמיכה אמריקנית ולציוד אמריקני כדי להיאבק בטרור". הוא מזהיר את המערב שהטרור יגיע לפתחו אם לא יסייע להשמידו: "עליכם במערב לשים לב למה שמתרחש בעולם – למפת הקיצוניות ולהתפשטותה. המפה הזאת תגיע אליכם באופן בלתי נמנע".

כשעולה בריאיון סוגיית יחסי מצרים עם ישראל, נראה שתשובתו של א-סיסי, מלבד היותה מייצגת את עמדת הצבא המצרי, נועדה לשאת חן בעיני קובעי המדיניות בארה"ב. א־סיסי מדגיש כי היחסים עם ישראל היו יציבים במשך יותר מ–30 שנה על אף האתגרים והמשברים הרבים ומוסיף: "אנו מכבדים את הסכם השלום ונכבד אותו בעתיד. העם בישראל יודע זאת… השאלה אם נהיה מחויבים להסכם השלום סגורה". גם בנושא הפלסטיני מציג א-סיסי עמדה שתואמת את המדיניות האמריקנית. מצרים, שתיווכה בעבר במו"מ בין ישראל לפלסטינים, מוכנה לדבריו לסייע במבוי הסתום בשיחות השלום. "אנו צריכים לראות מדינה פלסטינית. אנו צריכים לקדם את השלום. יש סיכוי אמתי לשלום באזור. אנו מוכנים למלא כל תפקיד שיביא לשלום ולביטחון באזור", הוסיף.

רק בסוגיית מלחמת האזרחים בסוריה מפגין א-סיסי עמדה השונה מזו של ארה"ב, עמדה הסוטה מהקו המצרי הקודם ומהמדיניות של בעלות בריתה של מצרים במפרץ הפרסי. בעוד האחרונות וארה"ב דוגלות בסילוק אסד מהשלטון, מדגיש א-סיסי את הצורך בשמירת אחדותה של סוריה. הוא מזהיר את המערב מתמיכה "בארגוני הג'יהאד, אחרת נראה אפגניסטאן נוספת, ואני לא חושב שאתם רוצים ליצור אפגניסטאן נוספת במזרח התיכון". במאמר מוסגר ייאמר כי עמדה זו עולה בקנה אחד עם דרך חשיבתה של אסכולה מסוימת בישראל, שמעדיפה שמלחמת האזרחים בסוריה תסתיים בניצחונו של "השטן שאותו אנו מכירים" ושבדמשק תהיה "כתובת אחת" מול ישראל, על פני התרחיש האחר של השתלטות גורמים אסלאמיסטיים-ג'יהאדיסטיים על המדינה והיווצרות כאוס מוחלט בה.

א־סיסי, שזוכה ליחס של מושיע לאומי מאז הדיח את מורסי, אומר כי הוא מודע לאתגרים הניצבים בפני מצרים לאחר יותר משלוש שנים של אי-יציבות פוליטית ומהפכות שידעה בעקבות הפלתו של מובארכ. עם זאת הוא שופך מים קרים על הרעיון האמריקני של "מאה ימי חסד" שלטוניים, שבהם יצליח להעניק למצרים את החופש, את הביטחון ואת הצדק החברתי שלהם הם כמהים. "האמת היא שמאה ימים אינם מספיקים. האתגרים במצרים כה רבים", אומר א־סיסי. "אני מאמין שבתוך שנתיים של עבודה רצינית ומתמשכת נוכל להשיג את השיפורים שהמצרים מחפשים".

צריך להמתין ולראות עד כמה יצליח א-סיסי לממש את קווי המדיניות שהתווה בריאיון. ברור עם זאת שמזווית הראייה הישראלית, העמדות שביטא בריאיון מצביעות על מפגש אינטרסים ישראלי-מצרי, ומימושן יתרום משמעותית לשיפור במעמדה האסטרטגי של ישראל במזרח התיכון.

א־סיסי עתיד להיות האחרון בשורה של מושלים מצרים שצמחו בשורות הצבא, מאז המהפכה שסילקה את המשטר המלוכני ב–1952, פרט לתקופת נשיאותו הקצרה של מוחמד מורסי שנמשכה שנה. הוא יהיה ממשיכם של גמאל עבד אל-נאצר (1954–1970), של אנואר סאדאת (1970–1981) ושל חוסני מובארכ (1981–2011). כמה אירוני שלאחר שלוש שנים סוערות של "האביב הערבי" שב המשטר המצרי למאפייניו הפרדוקסליים הקודמים: משטר אזרחי שבו הצבא הוא הגורם הדומיננטי מאחורי הקלעים, הנשלט בידי איש צבא לבוש אזרחית.

על המחבר / המחברת

יעקב גולדברג

יעקב גולדברג

עורך מדור: המזרח התיכון. פרופסור. מזרחן ומשפטן. בעבר יועץ מדיני לראש הממשלה וראש מרכז דיין (בפועל) באוניברסיטת תל-אביב. מרצה באקדמיה ויועץ בארה"ב על המזרח התיכון.

5 תגובות

  1. אורי
    אורי מאי 22 2014, 16:17
    גם אני אף פעם לא התעניינתי במזרחנות

    אבל איך זה יכול להיות שאירוע כל כך גדול אצל המדינה השכנה שהיא גם המדינה הערבית הגדולה ביותר – אין לו כיסוי כמעט באף מקום במדיה?

    השב לתגובה
  2. ש
    ש מאי 23 2014, 08:47
    כמו תמיד

    אתה מצליח לגרום לזה להיות מעניין

    השב לתגובה
  3. גור ב.
    גור ב. מאי 30 2014, 07:21
    ומה הלאה?

    ברור שאסיסי יבחר, אבל מה זה אומר מבחינת ישראל? לי זה נראה חיובי אבל ימים יגידו. המזרח התיכון מספק הפתעות. שרק לא תהיה התדרדרות ביחסים שלנו אתם.

    השב לתגובה
  4. ארז
    ארז יוני 02 2014, 00:25
    עתיד האזור

    הנה עבר לו שבוע, אסיסי נבחר ברוב של 92%, וכמובן שאנו לא מופתעים, דור הגנרלים המצרי ממשיך לאחר הפסקה של שנה.
    כמה נקודות, הראשונה שלא כל כך קשורה היא "האחים", המונח טיפה מזכיר לי "אחים" אחרים במדינה השכנה (מדינתנו שלנו), מעניין אם גם כאן יכול להיווצר סיטואציה של מלחמת אחים (כזכור אמירה לא פרופורצינילית של גברת מיצהר).
    נקודה שניה, היא באמת האסכולה הישראלית בנוגע לשלטון הסורי העלוואי, בהחלט מעניין מה עדיף? הפטיש או הסדן.. (אני הייתי ממליץ על אסד).
    והנקודה האחרונה, אסיסי הוא לא למעשה אותה גברת רק בשינוי אדרת? למה העם המצרי מתעקש פעם אחר פעם לבחור נשיאים שהם אנשי צבא בלבוש אזרחי?

    השב לתגובה
    • יעקב
      יעקב יוני 04 2014, 23:59
      תשובה

      בהעדר "חברה אזרחית" במצרים (ובמדינות אחרות בעולם הערבי), מאז מהפכת 1952 ישנם שני מועמדים בלבד לתפיסת השלטון: הצבא או ארגון "האחים המוסלמים". לאחר שנה של אנרכיה כללית תחת שלטון "האחים" חזר העם להעדיף את השלטון האוטוריטרי של הצבא שאמור, לפחות, לשפר את המצב הכלכלי ולהחזיר את הסדר והבטחון לאזרח המצרי.

      השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים במזרח תיכון

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!