JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

באין נשיא ייפרע עם

משרת נשיא לבנון תישאר פנויה לזמן לא קצר

באין נשיא ייפרע עם
יוני 09
21:37 2014

התיאור הבא נראה לנו מוכר: כהונת נשיא המדינה הגיעה לקיצה על פי החוק. הנשיא נפרד מעוזריו ומהאישים שהתאספו סביבו לכבוד טקס הפרידה ממשכן הנשיאות. המשכן ממתין ליורשו של הנשיא שאותו בוחר בית המחוקקים לאחר תמרונים פוליטיים ארוכים ומייגעים.

ישראל? לא הפעם. המדובר בשכנתנו מצפון – לבנון. ביום 25 במאי הסתיימה תקופת כהונתו בת שש השנים של הנשיא מישל סולימאן. אלא שבניגוד לישראל, נראה שמשרת נשיא לבנון תישאר פנויה לזמן לא קצר, תוצאה של כישלון הכוחות הפוליטיים בלבנון להגיע להסכמה על זהות יורשו של סולימאן.

העדרו של נשיא ממשכן הנשיאות לא היה מורגש בחיי היום-יום בישראל ולא היה משפיע על התנהלות החיים הפוליטיים במדינה ועל מדיניות החוץ שלה. אין זה המצב בלבנון. המשטר בארץ הארזים, בדומה לצרפת, הוא משטר נשיאותי שבו הן הנשיא והן ראש הממשלה ממלאים תפקידים ביצועיים ומעצבים את מדיניות הפנים והחוץ של המדינה. יתר על כן, זהותו העדתית של הנשיא ידועה מראש – עליו להיות נוצרי-מרוני, כמשקל נגד לראש הממשלה שהוא מוסלמי-סוני. הכישלון לבחור נשיא הוא אפוא שיבוש של המערכת הפוליטית הלבנונית השברירית, המבוססת על מערכות איזונים עדינות.

אין זו הפעם הראשונה שלבנון מתנהלת ללא נשיא. ב-25 השנים האחרונות היו תקופות ארוכות שבהן לא כיהן נשיא עקב שיתוק המערכת הפוליטית. אך לא רק נשיא קשה לבית המחוקקים לבחור. בפברואר האחרון כוננה ממשלה חדשה לאחר שהמדינה התנהלה שנה שלמה ללא ממשלה! על הממשלה החדשה לארגן בחירות לפרלמנט בהמשך השנה, אך קודם לכן על הפרלמנט לחוקק חוק בחירות חדש כדי לקיים אותן. במצב הנוכחי נראה שהפרלמנט יתקשה מאוד בגיבוש קונצנזוס שיאפשר את העברת החוק.

כך רואים אנו שהגורם המאפיין ביותר את המערכת הפוליטית הלבנונית הוא השיתוק. לבנון חדלה, למעשה, להתקיים כמדינה עצמאית מתפקדת (למעט תקופות קצרות) מאז פרוץ מלחמת האזרחים לפני כ-40 שנה. מאז עצמאותה בשנת 1943 התנהלו החיים הפוליטיים בלבנון על פי הסכם ג'נטלמני שכונה "האמנה הלאומית", ששיקף את היותה של לבנון מדינה הטרוגנית המורכבת מעדות דתיות שונות, ונתן ביטוי לאיזון העדין ביניהן. כך נקבע שהנשיא יהיה נוצרי-מרוני, ראש הממשלה מוסלמי-סוני, יו"ר הפרלמנט מוסלמי-שיעי ושר ההגנה דרוזי. נקבע גם שיחסי הכוחות בפרלמנט יהיו ביחס של 6:5 לטובת הנוצרים, יחס ששיקף בזמנו את הדמוגרפיה הלבנונית.

מבנה עדין זה קרס מאז אמצע שנות ה-70 של המאה הקודמת, כתוצאה מהצטברות גורמים בשלושה מעגלים. במעגל הראשון, הפנימי, הדמוגרפיה הלבנונית השתנתה: המוסלמים, מתוגברים בכוח השיעי העולה (ובמאות אלפי הפלסטינים שבמדינה), הפכו לרוב, ותבעו את שינוי חלוקת מוקדי הכוח באופן שישקף את המציאות הדמוגרפית החדשה. אך הנוצרים, שהפכו למיעוט, סירבו להשלים עם רוע הגזרה ועם אובדן כוחם. מלחמת האזרחים שפרצה ב-1975 ניפצה את ההסכם הג'נטלמני ואת האמנה הלאומית. הסכם טאיף, שנחתם ב-1989, השיב את חלוקת התפקידים המסורתית ויצר שוויון בייצוג בפרלמנט (במקום עדיפות נוצרית), אולם לא פתר לחלוטין את העדר ההסכמה הלאומית ואת אי-יכולת העדות השונות להגיע לקונצנזוס באשר לניהול המדינה.

במעגל השני, הסובב את לבנון, אנו מוצאים את שכנתה ממזרח, סוריה, משחקת תפקיד מרכזי בפוליטיקה הלבנונית הפנימית. לכך יש רקע היסטורי שכן סוריה רואה בלבנון חלק מהמולדת הסורית הגדולה, ומעולם לא השלימה עם הקמתה של "לבנון הגדולה" על-ידי שלטונות המנדט הצרפתיים. אין פלא אפוא שסוריה מעורבת בפוליטיקה הלבנונית בצורה עמוקה: אם בהתערבות צבאית ישירה, כמו בשנת 1976, ובהצבת עשרות אלפי חיילים סורים על אדמת לבנון; אם באמצעות פוליטיקאים לבנוניים הסרים למרות דמשק; ואם באחריות לחיסולים של אישים לבנוניים, כמו ראש הממשלה רפיק חרירי ב-2005.

במעגל זה ניתן היה למצוא גם את ישראל בתקופות מסוימות (כמו למשל 1978–1985). מעורבותה של ישראל הייתה פועל יוצא של התבססות אש"ף בלבנון בשנות ה-70, הקמת "פתחלנד" ופעולות הטרור שיצאו משטחה של לבנון, התפתחות שהגיעה לשיאה בפלישה הישראלית ב-1982 ובהישארות כוחות צבא ישראליים על אדמת לבנון. אולם מטבע הדברים ניסיונה של ישראל למלא תפקיד פעיל ולהשפיע על הפוליטיקה הפנימית בלבנון נידון לכישלון.

במעגל השלישי, האזורי, אנו מוצאים את איראן כשחקנית מרכזית בפוליטיקה הלבנונית בדור האחרון. התפתחות זאת היא בראש ובראשונה פועל יוצא של שני תהליכים שהתמזגו: האחד – המהפכה האסלאמית באיראן, ששמה לה למטרה "לייצא את המהפכה" לעולם האסלאמי, ובעיקר למדינות מוסלמיות שבהן קהילות שיעיות חסרות כוח; והתהליך האחר – התחזקותה הכמותית והאיכותית של הקהילה השיעית בלבנון, והפיכתה מגורם שולי ומדוכא לקהילה המאורגנת ביותר ובעלת המיליציה הצבאית החזקה ביותר במדינה, חזקה יותר מן הצבא הלבנוני עצמו. מעורבותה של איראן הביאה להקמתו של ארגון חיזבאללה, וזה האחרון הצליח בשנים האחרונות להפוך לגורם הדומיננטי ביותר בפרלמנט ובממשלה הלבנונית, למעשה בעל יכולת וטו על שני המוסדות.

על רקע זה אפשר להבין את המשבר הפוליטי הנוכחי. ארגון חיזבאללה, שנועד להילחם נגד ישראל, שולח אנשים מאנשיו להילחם ולהיהרג בסוריה למען הנשיא אסד. בתגובה, כוחות האופוזיציה הנלחמים באסד מבקשים להיפרע מחיזבאללה באמצעות גלים של פיגועים והתנקשויות בתוך לבנון. כך נגררת לבנון למערבולת של מלחמת האזרחים הסורית, ויציבותה השברירית מתערערת עוד יותר. כך גם גובר הזעם בלבנון על חיזבאללה. אלא שלארגון חיזבאללה נוכחות חזקה בפרלמנט ובממשלה וגם מיליציה מאיימת, והדבר מרפה את ידי יריביו.

הנשיא היוצא סולימאן התייחס לסוגיה זו בנאום הפרידה שלו והציע ללבנונים "לשמור על האחדות הלאומית ולא להתערב בבעיותיהן של מדינות אחרות, כי עלינו להתרחק מכל דבר העלול לפלג את שורותינו". עוד קודם לכן קרא סולימאן לחיזבאללה לגלות גמישות רבה יותר בעניין החזקת מיליציה קבועה שאיננה כפופה לצבא המדינה. חיזבאללה מיהר ללגלג עליו וקבע ש"סולימאן איננו מסוגל להבדיל בין עץ לזהב". ברור שאיש מבין בכירי חיזבאללה לא השתתף בטקס הפרידה מהנשיא.

בשיא המלחמה בצפון אירלנד אמר הוגה דעות בריטי כי בצפון אירלנד יש הרבה קתולים והרבה פרוטסטנטים, אך אין בה נוצרים… בפרפראזה ניתן לומר כי בלבנון יש הרבה סונים, הרבה שיעים, הרבה מרונים, פחות דרוזים, מעט יוונים קתולים, מעט יוונים אורתודוכסים – אך כמעט אין בה לבנונים… וכך ממשיכה לבנון במסלול ההתרסקות שלה כמדינה עצמאית, מתפקדת ובעלת זהות ייחודית.

על המחבר / המחברת

יעקב גולדברג

יעקב גולדברג

עורך מדור: המזרח התיכון. פרופסור. מזרחן ומשפטן. בעבר יועץ מדיני לראש הממשלה וראש מרכז דיין (בפועל) באוניברסיטת תל-אביב. מרצה באקדמיה ויועץ בארה"ב על המזרח התיכון.

תגובה אחת

  1. גיורא
    גיורא יוני 10 2014, 08:58
    כבר שכחנו מלבנון

    וכמה טוב בעצם

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים במזרח תיכון

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!