JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

כישלון ההרתעה מול החמאס

מבצע "עופרת יצוקה" במבט לאחור

כישלון ההרתעה מול החמאס צילום: צה"ל wikimedia commons
אוגוסט 14
11:24 2014

ביום שישי שעבר, בשעה 8:00 בבוקר, עמד לפוג תוקפה של הפסקת אש הומניטארית בת שלושה ימים. יום קודם דיברו מפקדי צה"ל וחלק משרי הממשלה בביטחון מלא על כך שהחמאס לא יחדש את האש. הרמטכ"ל אף הגדיל לעשות וקרא לכל תושבי עוטף עזה לשוב לבתיהם, לעבד את שדותיהם, ולחזור לשגרת החיים. התבטאויות אלה התבססו על ההנחה הוודאית שהחמאס ספג מכה קשה ושההרתעה תגרום למנהיגיו להמשיך לכבד את הפסקת האש.

והנה, לכל מי שקרא את העיתונים ביום שישי האחרון לאחר השעה 8:00 בבוקר ציפה דיסוננס: בעודו קורא בעמודי השער את תחזיות מפקדי צה"ל והשרים בדבר המשך הפסקת האש, הוא רואה בטלוויזיה את חידוש שיגור הרקטות והפצמ"רים לעבר ישראל במלוא העוצמה, ואת שיבת תושבי הדרום למרחבים המוגנים. התברר שההרתעה הישראלית מול החמאס כשלה שוב. הפער בין התחזיות האופטימיות לבין התנפצותן המיידית הבליט שוב את כשל התפיסה הישראלית באשר להרתעת החמאס. ממה נובע כישלון זה ועל מה הוא מעיד? כדי לרדת לשורשי הנושא יש לחזור מספר שנים אחורנית.

ישראל נסוגה מרצועת עזה באורח חד-צדדי באוגוסט 2005. ביוני 2007 ביצע החמאס הפיכה צבאית ברצועה תוך הריגת מאות מאנשי אל-פתח והרשות הפלסטינית. מאז הפך טפטוף הקסאמים והפצמ"רים לעבר יישובי הדרום לגשם מתגבר והולך, מה שהוביל את ממשלת ישראל בסוף 2008 לפתוח במבצע "עופרת יצוקה". המבצע התחיל בהתקפות מן האוויר, ולאחר כשבוע נכנסו כוחות יבשה של צה"ל לרצועה. המבצע הסתיים לאחר כשלושה שבועות בהכרזה ישראלית חד-צדדית על הפסקת אש. ראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט, הכריז כי "יעדי המבצע הושגו, חמאס הוכה קשות ונוצרו תנאים לשינוי מהותי במציאות הביטחונית בדרומה של מדינת ישראל‏‏".

מה היו מטרות המבצע? פורמאלית המטרות נוסחו כדלקמן: "לפגוע קשה בממשלת החמאס על מנת ליצור רגיעה ביטחונית טובה יותר לאורך זמן סביב רצועת עזה, תוך חיזוק ההרתעה, צמצום ירי הרקטות ככל שניתן, ופגיעה ביכולת חמאס להתחמש בעתיד". אך עם הזמן התברר שבצמרת צה"ל ובממשלה היו חילוקי דעות יסודיים באשר ליעדים שאליהם צריכה ישראל לחתור. נודע כי שר הביטחון אהוד ברק, שרת החוץ ציפי לבני והרמטכ"ל גבי אשכנזי צידדו ביעדים מוגבלים כמו פגיעה חמורה בתשתיות החמאס, החזרת השקט ליישובי הדרום ושיקום ההרתעה הישראלית מול החמאס. לעומתם, ראש הממשלה אהוד אולמרט, השרים חיים רמון ודניאל פרידמן, ואפילו מפקד המבצע, אלוף פיקוד הדרום יואב גלנט, צידדו במטרה רחבה הרבה יותר – הכרעת החמאס וסילוקו מהשליטה ברצועת עזה. בסופו של יום גברה האסכולה הראשונה והחמאס נותר השליט הבלתי-מעורער של הרצועה.

בעוד בישראל התפארו כי "מול החמאס נוצרה עתה הרתעה משמעותית", החמאס עצמו ראה את הדברים באורח שונה לחלוטין. בראיית החמאס, העובדה שישראל הפסיקה את המבצע ללא כיבוש עזה וללא הכרעת שלטונו העידה על חשש ישראלי מהסתבכות במערכה קרקעית ארוכה שתגבה ממנה מחיר כבד בחיי אדם. כך ש"בעיני המתבונן", לא זו בלבד שהחמאס לא הורתע, אלא להיפך – דימוי יכולת ההרתעה של ישראל נחלש. לכן, אין פלא שזמן קצר לאחר תום המבצע שוב החל טפטוף רקטות לעבר הדרום וחודשו הפיגועים נגד כוחות צה"ל.

שני אירועים נוספים תרמו לשחיקת ההרתעה הישראלית מול חמאס. הראשון היה "עסקת שליט", שבה קיבלה ישראל שבוי אחד תמורת שחרור למעלה מ-1,000 אסירי חמאס, והשני היה מבצע "עמוד ענן", שבו שבה ישראל ותקפה מהאוויר את תשתיות החמאס במשך שבוע שלם, אך נמנעה מכניסה קרקעית לרצועה.

במשך כל התקופה מאז סיום מבצע "עופרת יצוקה" בינואר 2009 ועד ערב מבצע "צוק איתן" הקים החמאס ברצועת עזה מערך צבאי מרשים בכל קנה מידה אפשרי: רשת ענקית של מנהרות בתוך הרצועה לצורכי שיגור רקטות ואחסון אמל"ח מסוגים שונים; רשת סבוכה של עשרות מנהרות תקיפה שמובילות אל מתחת לשטחה של ישראל; מערך מבצעי הירארכי של חטיבות וגדודים תוך מידור קפדני למניעת זליגת מידע; מערכת ייצור עצמי של רקטות שטווח האש שלהן הורחב מאשקלון עד תל אביב ואף צפונה עד חיפה; ועוד ועוד.

במבט לאחור נראה היום בבירור שאי הכרעת חמאס ב"עופרת יצוקה" בינואר 2009 ואי מיטוט שלטונו ברצועת עזה היו משגה היסטורי שהוא בבחינת בכייה לדורות: מבצע "עופרת יצוקה" נערך רק שנה וחצי אחרי השתלטות החמאס על עזה, ובטרם התבסס ברצועה לעומק, מבחינה אסטרטגית, טקטית וחברתית. הנה מספר עובדות שיש לתת עליהן את הדעת:

א. לחמאס היו בשעתו קסאמים בלבד, שהטווח שלהם הגיע רק עד עוטף עזה ואשקלון. היום טווחי הרקטות והטילים מכסים שני שליש מהמדינה, כולל גוש דן האסטרטגי.

ב. החמאס היה אז תלוי לחלוטין בנשק ובאספקה מבחוץ. היום יש לו יכולת ייצור עצמית של רקטות, וכל זאת שלא תחת עינינו הבולשות, אלא מתחת לאדמה, במקומות שאינם ידועים לנו.

ג. לחמאס לא היו אז עשרות מנהרות תקיפה שמוליכות מתחת לגדר הגבול אל תוך כל יישובי עוטף עזה.

ד. באותה עת לא היה מה שקרוי בצה"ל "התווך התת-קרקעי" העצום בעזה, המאפשר לכל מפקדות החמאס ולכל שדרת הפיקוד העליון לנוע בחופשיות מאזור לאזור ללא חשש שיתגלו. (ובמאמר מוסגר: לכל אורך מבצע "צוק איתן" לא היו פשיטות נועזות של "היחידות המיוחדות" של צה"ל, פשיטות שהיו מאפיינים קבועים במלחמות העבר.)

ה. לחמאס לא הייתה באותו שלב לגיטימציה בינלאומית, כי כולם זכרו אז שרק שנה ומחצה לפני כן הוא תפס את השלטון בהפיכה צבאית שבה הרג מאות מחיילי אל-פתח של הרשות הפלסטינית.

בשורה התחתונה, חיסול החמאס ושלטונו בעזה היה ב-2009 בהחלט בהישג יד. היום הוא רחוק מאוד, כרוך באבידות קשות ביותר לצה"ל, ובמחיר אנושי נורא בצד הפלסטיני, בעוד ישראל כבר אינה זוכה ללגיטימציה בינלאומית לצורכי הגשמת מבצע עם מטרות כה נרחבות.

נחזור עתה לנקודת המוצא, שאלת ההרתעה מול החמאס: אם לשפוט לפי ניסיון העבר, ברור שההרתעה מול החמאס לא שוקמה. להפך, החמאס יכול רק להסיק שישראל (והפעם בראשות נתניהו, שמתח ב-2009 ביקורת חריפה על אי-מיגור החמאס!) חוששת מהסתבכות במערכה קרקעית בתוך הרצועה ומעימות חזיתי עם החמאס בסמטאותיה ובמנהרותיה. ההדלפה מתוך ישיבת הקבינט בשבוע שעבר, על אזהרת צה"ל באשר לאבידות הכבדות הצפויות מכיבוש עזה, הרימה תרומה משמעותית ביותר לשחיקת ההרתעה הישראלית. והעובדה שבתום המבצע כל שרשרת הפיקוד הבכיר של החמאס נותרה על כנה, רק מחזקת תודעה זו.

מעל לכול, החמאס רשם לפניו שנקודת המוצא של הצמרת הביטחונית בישראל בראשית המבצע ולכל אורכו הייתה ש"עדיף שלטון החמאס בעזה מאשר מיגורו והחלפתו בכאוס פוליטי". לא יכולה להיות פוליסת ביטוח טובה מזו למנהיגי החמאס, פוליסה ששוחקת עד דק את ההרתעה הישראלית. כמו בעימותים קודמים עם החמאס, ההנהגה הביטחונית של ישראל שכחה ש"הרתעה היא בעיני המתבונן".

על המחבר / המחברת

יעקב גולדברג

יעקב גולדברג

עורך מדור: המזרח התיכון. פרופסור. מזרחן ומשפטן. בעבר יועץ מדיני לראש הממשלה וראש מרכז דיין (בפועל) באוניברסיטת תל-אביב. מרצה באקדמיה ויועץ בארה"ב על המזרח התיכון.

2 תגובות

  1. אחד שמתעניין
    אחד שמתעניין אוגוסט 17 2014, 11:09
    ניתוח טוב

    אבל איך זה יתכן שהמנהיגים שלנו לא כל כך מבינים את המצב???

    השב לתגובה
  2. ארז ב.
    ארז ב. אוגוסט 20 2014, 10:42
    חשבתי שטעית

    אבל כשאני רואה את ההתרחשויות וחושב שנית, כנראה שאתה צודק. אנחנו נשלם ביוקר על האובדן של כוח ההרתעה ועל כך שלא ניצלנו לפני חודש וחצי את ההזדמנות להחזיר לעצמנו את כושר ההרתעה.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים במזרח תיכון

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!