JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

מדינה קטנה מוקפת ידידים

ממלכת ירדן – האינטרס הישראלי

מדינה קטנה מוקפת ידידים דגל ירדן
נובמבר 30
18:00 2014

אירועי הטרור בחודשים האחרונים בירושלים הציפו את השאלה אם לפנינו ראשיתה של אינתיפאדה שלישית. מטבע הדברים, הצטברות התקריות בזירה זו תסב את תשומת לבם של המנהיגים לסוגיית ההתמודדות הראויה בשעה זו עם אתגר הטרור בירושלים. מדהים עד כמה מהר שכחו המנהיגים ועמם הציבור כולו שרק לפני שלושה חודשים הסתיימה מלחמה שנמשכה 50 יום ברצועת עזה. תעיד על כך העובדה שהשמות "חמאס" ו"עזה" כמעט שלא מופיעים יותר בתקשורת הכתובה והאלקטרונית.

לכן, מן הראוי להזכיר למנהיגינו שבעוד ראשנו עסוק בתקריות בירושלים, המזרח התיכון מסביבנו ממשיך לרתוח וליצור אתגרים ודילמות לישראל. האתגר המרכזי הוא, כמובן, תכנית הגרעין האיראנית, שלה אקדיש מאמר נפרד בקרוב. במאמר זה אני מבקש להפנות את תשומת הלב לשכנתנו במזרח, ממלכת ירדן, שעמה יש לישראל הגבול הארוך ביותר: הוא נמשך כמעט לכל אורכה של ישראל – מחמת גדר שבצפון ועד אילת שבדרום. יתר על כן, מאז חתימת הסכם השלום עם מצרים, החשש האסטרטגי הגדול ביותר של ישראל היה היווצרות "חזית מזרחית", חזית שבה שטחה של ירדן הוא נדבך מרכזי. מכאן האינטרס הישראלי רב-השנים בשימור שלטונו של בית המלוכה ההאשמי ובמניעת הפיכתה של ירדן לחלק מ"החזית המזרחית".

האתגרים שעמם מתמודד המשטר בעמאן משפיעים השפעה ישירה וברורה על מצבה האסטרטגי של מדינת ישראל. ידוע הסיפור על מדינאי ישראלי ומדינאי ירדני שנפגשים ומתנים את צרותיהם איש בפני רעהו. הישראלי אומר: "אנו מדינה קטנה מוקפת אויבים", משיב לו הירדני: "אתה חושב שלכם יש בעיה? לנו יש בעיה: אנו מדינה קטנה מוקפת ידידים…" ואכן ההיסטוריה של הממלכה הירדנית ההאשמית זה עשרות שנים היא, בקליפת אגוז, אתגר ההישרדות באוקיינוס ערבי עוין.

מטבע הדברים "האביב הערבי", שהביא לנפילת משטרים בכמה מדינות ערביות, השפיע על קבוצות שונות באוכלוסיית ירדן, שראו במצב שעת כושר להיפטר משלטונה ארוך-השנים של השושלת ההאשמית. עלייתו של האסלאם הרדיקלי, בדמות ארגון דאע"ש, ארגון אל-נוסרה וארגונים אסלאמיסטיים אחרים, התסיסה אף היא את היסודות בעלי האוריינטציה האסלאמית בציבור הירדני. אך הבעיה הקריטית ביותר נוצרה בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה, שנמשכת זה 45 חודשים וסופה איננו נראה באופק. המלחמה גרמה למנוסתם של כ-750 אלף פליטים סורים שמצאו מקלט בתחומי ממלכת ירדן. עבור המשטר הירדני, אוכלוסיית פליטים ענקית זו היא סיכון מודיעיני-צבאי מהמעלה הראשונה, מכיוון שהמשטר יוצא מההנחה שיסודות חתרניים ורדיקליים רבים חדרו לתחומי הממלכה במסווה של פליטים.

מאות אלפי הפליטים הסורים החריפו את המצב הכלכלי בממלכה, מצב שהיה רעוע בלאו הכי. בהעדר נפט או גז, ירדן סובלת מבעיות כלכליות רבות, חלק מהן מובנות וחלק מהן נובעות ממדיניות של סבסוד מוצרים רבים, שאותה נוקט המשטר כדי למנוע תסיסה חברתית. בנוסף, ירדן סובלת למעשה משתי בעיות פליטים: מאז פלישת ארה"ב לעיראק ב-2003 וההתדרדרות הביטחונית-חברתית במדינה, מאות אלפי פליטים עיראקים הציפו את ירדן. לפי אומדנים שונים נמצאים היום בממלכה כמיליון וחצי פליטים! במדינה שאוכלוסייתה הירדנית-פלסטינית איננה עולה על ששה וחצי מיליון תושבים, כמות פליטים כזאת היא לא רק נטל כלכלי, אלא גם סיכון בטחוני-צבאי. השתלטות דאע"ש בחודשים האחרונים על חלקים נרחבים באזורים הסוניים של עיראק מעלה עוד יותר את לחץ הדם בעמאן, עקב החשש של גלישת דאע"ש מעיראק ומסוריה השכנות לתוך הממלכה.

במצב דברים אסטרטגי כזה, ההנהגה בירדן רואה את התחממות הזירה הישראלית-פלסטינית כסכנה ישירה למשטר בעמאן. ראשית קיים החשש ארוך-הטווח שהעימותים בירושלים ובגדה המערבית יתפתחו לאינתיפאדה ויגררו יד ישראלית קשה, דבר שיביא לגל נוסף של פלסטינים מהגדה להגר לירדן. כל הגירה כזאת עתידה לזעזע את המאזן הדמוגרפי העדין בממלכה ולחזק את היסוד הפלסטיני על חשבון היסוד "הירדני". בנוסף, המשטר חושש שפרוץ אינתיפאדה פלסטינית בגדה יגרום לתסיסה פוליטית וחברתית בקרב האוכלוסייה הפלסטינית שבירדן, יחזק את ידי אלה הקוראים לניתוק יחסים עם ישראל ויערער את יציבות השלטון הירדני.

ידוע זה מכבר שישראל מקיימת זה עשרות שנים קשר הדוק עם בית המלוכה ההאשמי. קשר זה החל בימי המלך עבדאללה הראשון, הלך והתהדק ב-45 שנות שלטונו של נכדו, המלך חוסיין, ושיאו היה בחתימת הסכם השלום בין שתי המדינות. כל הסימנים מורים ששיתוף הפעולה נמשך גם מאז עלה לשלטון המלך עבדאללה השני. יתר על כן, עם התגברות קשת האיומים על המשטר בעמאן, התפרסמו ידיעות רבות על שיתוף פעולה מודיעיני הדוק בין שתי המדינות ועל כך שישראל מסייעת לירדן בדרכים שונות. אך בעת האחרונה התגבשה בעמאן תחושה שישראל איננה רגישה דיה למצב העדין שבו נמצא המשטר הירדני, שבו עליו לתמרן בין שורה ארוכה של לחצים פנימיים וחיצוניים כאחד. על רקע זה יש לראות את הפסגה המשולשת שהתקיימה בעמאן לאחרונה בין המלך עבדאללה, ראש הממשלה נתניהו ושר החוץ האמריקני קרי, שניסה לגשר בין שני הצדדים.

ירדן רואה בהעדר תהליך מדיני ישראלי-פלסטיני את שורש הרע ואת הגורם המתסיס את האווירה שעלול להביא לפרוץ אינתיפאדה חדשה. לישראל ולירדן אינטרס משותף בהורדת גובה הלהבות ובהחזרת השקט לגדה המערבית בכלל ולירושלים בפרט. לישראל עצמה צריך להיות אינטרס בחידוש התהליך המדיני, דבר שעשוי לצנן את האווירה בזירה הפלסטינית וליצור סוף-סוף את מה שראש הממשלה הבטיח לפני כמה חודשים: חזית מדינית שבה שותפות ישראל והמדינות הערביות הפרו-מערביות, כשלכולן אינטרסים משותפים: מאבק באיראן המתגרענת ובלימת הרדיקליזם האסלאמיסטי. יש לקוות שחשרת העבים בדמות הפריימריז והבחירות שבאופק לא תסתיר מעיני ההנהגה בירושלים את תמונת המצב האסטרטגית הרחבה שבה מצויה ישראל בשלב זה. אתגרי השעה מחייבים התרוממות מעל שיקולים פוליטיים מפלגתיים, כשעל כף המאזניים מונח האינטרס האסטרטגי ארוך-הטווח של ישראל.

על המחבר / המחברת

יעקב גולדברג

יעקב גולדברג

עורך מדור: המזרח התיכון. פרופסור. מזרחן ומשפטן. בעבר יועץ מדיני לראש הממשלה וראש מרכז דיין (בפועל) באוניברסיטת תל-אביב. מרצה באקדמיה ויועץ בארה"ב על המזרח התיכון.

7 תגובות

  1. ישראלי גאה
    ישראלי גאה דצמבר 01 2014, 13:00
    למה אנחנו צריכים להתחשב בכולם

    למה אנחנו צריכים להיות רגישים לכולם והצד השני אף פעם לא רגיש אלינו

    השב לתגובה
    • יעקב גולדברג
      יעקב גולדברג Author דצמבר 01 2014, 13:08

      אנחנו לא צריכים להיןת רגישים ל"כולם" כלשונך, אלא רק כשזה משרת את האינטרס של ישראל, כמו במקרה של ירדן.

      השב לתגובה
  2. גולן
    גולן דצמבר 02 2014, 10:49
    כנראה שאין סיכוי שהממשלה תתעלה

    אין כאן זמן לעסוק בדברים שמחייבים מחשבה קדימה. עוסקים במקרה הטוב במה שיקרה מחר.

    השב לתגובה
  3. משה
    משה דצמבר 02 2014, 22:15
    תודה על חידוד הנושא הירדני במאמר

    מקווה שהליצנים בממשלה מבינים עד כמה צריך לשמור על חבית חומר הנפץ שנמצאת סביבנו ובתוכינו.
    אשמח לקרוא מאמרים נוספים.

    השב לתגובה
  4. דדי פלינט
    דדי פלינט דצמבר 21 2014, 18:53
    שיתוף הפעולה ישראל ירדן

    תודה על המאמר, מעניין מאד. הוא מעלה,כמובן, סדרה של שאלות, כגון: ממה מתקיימת המדינה הירדנית, האם ישראל מסייעת לכלכלתה? האם מתקיימות פגישות באופן קבוע בין דרגים שונים בישראל וירדן המטפלים בייבוא ויצוא, בפיתוח מפרץ אילת, במציאת פתרון לתעלת הימים, בשמירה על הגבול המשותף, בהעברת מידע מודיעיני על סיכונים ועוד…

    השב לתגובה
    • יעקב גולדברג
      יעקב גולדברג Author דצמבר 22 2014, 12:38

      בהעדר משאבים טבעיים, הכלכלה הירדנית היא בעלת היקף קטן מאד. כמו ישראל, ירדן מנצלת את אוצרות ים המלח ליצור פוספטים, אשלג, מלח וברום. עקב העדר משקעים, החקלאות בירדן מאד מצומצת ומרוכזת ברובה בבקעת הירדן. צינור הגז הערבי המוביל גז טבעי ממצרים לירדן מאז 2003, הוארך ב-2008 לסוריה, וירדן החלה לקבל תמלוגים. בנוסף, מאות אלפים מאזרחי ירדן עובדים במפרץ הפרסי ומעבירים למדינה מטבע זר. בעקבות הסכם השלום עם ישראל והסכמי אוסלו, הוקמו ועדות ישראליות-ירדניות משותפות שעסקו בפרוייקים משותפים ובתיאום בתחומים רבים. אולם עקב הקיפאון בתהליך המדיני בעשור האחרון, הפך השלום ל"שלום קר" ופעילות הוועדות למעשה הוקפאה. ע"פ מקורות זרים, יש שיתוף פעולה מודיעיני בין שתי המדינות ומידי פעם יש דיווחים על פגישות בין אישים ישראליים לעמיתיהם בירדן.

      השב לתגובה
  5. מיכאל
    מיכאל מרץ 16 2015, 18:40
    שוב מאמר מעולה

    תודה רבה על הסדר והעדינות בדברים.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים במזרח תיכון

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!