JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

הכול נשאר במשפחה?

ערב הסעודית – השפעת מותו של המלך עבדאללה

הכול נשאר במשפחה? דגל ערב הסעודית commons.wikimedia.org
ינואר 29
10:36 2015

מותו של עבדאללה, מלך ערב הסעודית, ביום שישי האחרון בגיל 91 הוא מאורע בעל משמעות פוליטית ואסטרטגית מרחיקת לכת, החורגת מגבולות הממלכה. הסתלקותו של עבדאללה לאחר 20 שנות הנהגה עלולה ליצור בטווח הארוך כדור שלג בעל פוטנציאל של זעזועים בכל רחבי המזרח התיכון, ולהשפיע אפילו על ישראל.

ערב הסעודית היא אחת המדינות החשובות ביותר בעולם הערבי. היא משתרעת על שטח שגדול יותר מצירוף שטחן של בריטניה, צרפת, גרמניה, ספרד, פורטוגל, בלגיה, הולנד, שוויץ, אוסטריה ופולין. היא שוכנת לחופי שני נתיבים ימיים בעלי חשיבות אסטרטגית: המפרץ הפרסי ממזרח, וים סוף ממערב. היא המדינה בעלת רזרבות הנפט הגדולות ביותר על פני כדור הארץ. עד לאחרונה היא הייתה יצרנית הנפט הגדולה ביותר בעולם, והיא עדיין יצואנית הנפט הגדולה בתבל. יש לה מערכת יחסים הדוקה ונרחבת ביותר עם ארה"ב, שנמשכת למעלה מ-70 שנה. יתרות מטבע החוץ שברשותה מתקרבות למספר הבלתי נתפס של טריליון דולר, והיא עושה שימוש בכספי הנפט שלה כמכשיר רב-השפעה במדיניות החוץ שלה, מדיניות המכונה בציניות "ריאל פוליטיק" (ריאל הוא המטבע הסעודי).

על רקע תמונה גאו-פוליטית זו, ברור מדוע יציבותה של ערב הסעודית חשובה כל כך מבחינה פנימית (בית המלוכה), אזורית (המזרח התיכון בכלל והעולם הערבי בפרט) וגלובלית (מאבק המעצמות להגמוניה ועתידו של משק הנפט העולמי). יציבות זו של הממלכה תלויה בראש ובראשונה בדינמיקה הפנימית השוררת במשפחה המלכותית הסעודית, ולנושא זה מוקדש מאמר זה. מאמרים בהמשך ידונו במקומה של ערב הסעודית בתמונה המזרח תיכונית והגלובלית, ויכללו דיון גם בעמדתה כלפי ישראל וכלפי הסכסוך הישראלי-ערבי. הואיל והקורא הישראלי הממוצע אינו בקיא בבית המלוכה הסעודי, מן הראוי לציין ולהבין כמה עובדות יסוד בנוגע ל"משפחה" זו.

הממלכה הסעודית הנוכחית (השלישית במספר מאז המאה ה-18) נוסדה על ידי עבד אל-עזיז אבן סעוד בשנת 1902 באזור קטן של חצי האי ערב. במהלך 30 השנים שלאחר מכן הוא השתלט על שטחים נרחבים ביותר, המהווים היום את שטח הממלכה, ובשנת 1932 העניק לה את שמה הנוכחי: "ממלכת ערב הסעודית". למיטב ידיעתי, ערב הסעודית והממלכה הירדנית ההאשמית הן המדינות היחידות בעולם הקרויות על שם משפחה.

אבן סעוד שלט בממלכה למעלה מחצי מאה. עם מותו בשנת 1953 יכלה בנקל לפרוץ מלחמת ירושה בין 37 בניו (מנשים שונות) ויתר צאצאיו. אלא שהוא קבע בחייו שהשלטון יעבור אחרי מותו בין בניו (כלומר מאח לאח) ולא מהבן הבכור אל בנו שלו (הנכד). כך הוא יצר מערכת איזונים בין הענפים השונים בבית המלוכה ("ענף" במשפחה נקבע על פי זהות אמו של המלך, כלומר אחת מנשותיו של אבן סעוד) ומנע השתלטות של ענף אחד על בית המלוכה לאורך ימים. ואכן, כל המלכים של ערב הסעודית מאז 1953 היו בניו של אבן סעוד, וכל אחד מהם היה בן לאימא אחרת: סעוד (1953–1964), פיצל (1964–1975), חאלד (1975–1982), פהד (1982–2005) ועבדאללה (2005–2015). בכל חילופי השלטון, סדר הירושה מאח לאח היה על פי עקרון הבכירות (seniority), כלומר הגיל.

עבדאללה, שהפך פורמלית למלך עם מותו של פהד ב-2005, שלט למעשה בממלכה מאז 1995 עקב בעיות רפואיות חמורות שמהן סבל המלך פהד. לעבדאללה היו עד 2012 שני יורשי עצר, שר ההגנה סולטאן ושר הפנים נאיף, שנפטרו מבלי שהגיעו למלוכה. המלך החדש, סלמאן, התמנה ליורש עצר בשנת 2012. במשך כ-50 שנה הוא היה מושל המחוז של הבירה ריאד, ובתפקידו האחרון היה שר ההגנה. אלא שהמלך סלמאן, כיום בן 79, סובל כבר שנים אחדות מבריאות לקויה. ידוע בוודאות שהוא עבר אירוע מוחי, שמגביל עד היום את תנועת ידו, ועל פי דיווחים שונים הוא סובל גם משיטיון (דמנציה) ומפרקינסון. עקב כך, בצעד חסר תקדים בהיסטוריה של בית המלוכה, מינה המלך עבדאללה לפני 10 חודשים, במרץ 2014, את צעיר אחיו, היינו את צעיר בניו של אבן סעוד, הנסיך מוקרין, לתפקיד שלא היה קיים מעולם – "סגן יורש העצר", וקבע כי מוקרין יהפוך למלך אם "משרת המלך ומשרת יורש העצר יתפנו". ואכן – ביום שישי האחרון הפך סלמאן למלך ומוקרין ליורש העצר. מוקרין, שיחגוג בהמשך השנה את יום הולדתו ה-70 (ינוקא במונחי בית המלוכה הסעודי), היה טייס בחיל האוויר הסעודי, שימש במשך שנים רבות כמושל המחוז של העיר מדינה, השנייה בקדושתה באסלאם, והיה ראש המודיעין הסעודי עד 2012.

מדוע, אם כן, קיים חשש ליציבותו של בית המלוכה? במשך שישה עשורים עברה המלוכה בין בניו של האב-המייסד אבן סעוד באורח מסודר על פי המתכונת שקבע הוא עצמו. הבעיה היא שדור הבנים הלך בדרך כל בשר והוא עומד לחלוף מן העולם. סביר להניח שהמלך החדש סלמאן לא יאריך ימים עקב מצב בריאותו, ואת מקומו יתפוס אחרון הבנים, יורש העצר מוקרין, שהוא עצמו מתקרב לגיל 70. את מי ימנה מוקרין ליורש העצר שימלוך אחריו? לא יהיה מנוס אלא לפנות לדור הבא – דור הנכדים. אך על פי איזה מפתח ייקבע מי יהיה הראשון לירושה ומי יבוא בעקבותיו? מה יהיה הקריטריון הקובע? כיצד יישמר אותו איזון מייצב שבזכותו עברה המלוכה בין הענפים שבמשפחה ולא נשמרה באופן אקסקלוסיבי בידי ענף אחד? ושאלה חשובה לא פחות – מי יהיה הגוף שיקבל את ההחלטה ההיסטורית?

שתי ההחלטות הראשונות שקיבל המלך סלמאן מיד עם עלייתו לכס המלוכה ביום שישי, בהחלט יכולות לטעת את זרעי אי-היציבות והפורענות. ראשית, המלך מינה את שר הפנים, הנסיך מוחמד בן-נאיף, ל"סגן יורש העצר", כלומר מינוי ראשון של נסיך מדור הנכדים. מינוי זה יצר מיד שמועות שמטרתו האמתית של המלך היא להקפיץ בשלב הבא את מוחמד מעל מוקרין, ולהפוך אותו ליורש העצר ולמלך הבא. הבעיה היא שמוחמד משתייך לאותו ענף בבית המלוכה שאליו משתייך המלך (הענף הסודיירי), ולכן מהלך כזה צפוי לזעזע את מערכת האיזונים שאפיינה את 60 השנים האחרונות – בכל התקופה לא קרה אף פעם שמלך ויורשו היו מאותו ענף. פרשנות זו קיבלה חיזוק מההחלטה השנייה של המלך החדש: למנות את בנו מוחמד למחליפו בתפקיד שר ההגנה. כלומר יש כאן העדפה כפולה של בני אותו ענף על חשבון האיזון המסורתי. אפשר להניח שמהלכים אלה יעוררו תסיסה והתמרמרות בקרב כל הענפים האחרים בבית המלוכה, ויציתו מלחמת ירושה.

ערב הסעודית, אם כן, מוצאת את עצמה על פרשת דרכים ובפני אתגר היסטורי: כיצד לצלוח בשלום את חילופי הדורות בבית המלוכה בלי לערער את יציבותו, וזאת בהעדר נסיך "מבוגר ואחראי" הנהנה מיוקרה, ושבכוחו להטיל סדר ומשמעת על המשפחה. למלחמת ירושה יש משמעות היסטורית טראומטית בבית סעוד. לפני 150 שנה בדיוק פרצה מלחמה כזאת בין שני אחים, סעוד ופיצל, שהביאה בתוך 25 שנה לחיסול המדינה הסעודית השנייה.

בתי המלוכה שהכרנו במזרח התיכון – למשל באיראן של השאה, בעיראק ההאשמית, במצרים של פארוק, בלוב של האידריסי וכיום בירדן ההאשמית – התבססו על משפחות קטנות, שבעת זעזועים פוליטיים היה קל יחסית להפילן. המשפחה המלכותית הסעודית מונה אלפים רבים של נסיכים, כולם צאצאים ישירים של אבן סעוד. נכון שקשה יותר לסלק משפחה כזאת מן השלטון, אך באותה המידה קשה לשמור על אחדות, על לכידות ועל סולידריות בתוך קבוצה ענקית כזאת של נסיכים, שכמעט כולם עשירים מעבר לכל דמיון, שרובם הגדול בעלי השכלה אוניברסיטאית מערבית ושלהם מנעד רחב של השקפות עולם ואוריינטציות פוליטיות וחברתיות.

בתקופת לימודי הדוקטורט שלי באוניברסיטת הרווארד, אחד מחבריי לספסל הלימודים היה נסיך סעודי. בשיחותינו נהגתי לשאול אותו כיצד הוא מסביר את העובדה שאלפי נסיכים מצליחים לשמור על שלום בית למרות כל ההבדלים ביניהם. תשובתו הייתה בלתי נשכחת: We all know that if we don’t hang together, we will hang separately (כולנו יודעים שאם לא נהיה תלויים זה בזה, נהיה תלויים זה לצד זה). האם תחושת גורל משותפת זו תמשיך לאחד את אלפי הנסיכים לבית סעוד?

על המחבר / המחברת

יעקב גולדברג

יעקב גולדברג

עורך מדור: המזרח התיכון. פרופסור. מזרחן ומשפטן. בעבר יועץ מדיני לראש הממשלה וראש מרכז דיין (בפועל) באוניברסיטת תל-אביב. מרצה באקדמיה ויועץ בארה"ב על המזרח התיכון.

11 תגובות

  1. ציני
    ציני ינואר 31 2015, 14:24
    ישראל עושה הכל להפסיד כל סיכוי לשלום

    לכן לא שיתפה פעולה עם הסיכויים מסעודיה ועוד ארצות.

    השב לתגובה
  2. ימית
    ימית פברואר 02 2015, 12:25
    אוהבת את הניתוחים המרתקים של מר גולדברג

    מכניס סדר בכל הבלגן הלא מובן מסביב

    השב לתגובה
  3. צבי אבני
    צבי אבני פברואר 10 2015, 17:18
    ניתוח מרתק

    כרגיל אצל יעקב – ההסבר בנוי, הגיוניומרתק. זה עושה את העניין
    עוד יותר מדאיג כשחושבים על כל
    התהפוכות שכבר עוברות באיזור.
    אוצרות הנפט המפליגים ודאי קורצים
    למחוללי צרות כדעאש ושכמותו.
    ישמרנו האל מכל המרעין בישין
    שהעתיד יכול לזמן לנו.

    השב לתגובה
  4. יורם קירש
    יורם קירש פברואר 15 2015, 13:32
    כתבה מעולה

    מחכה לכתבות ההמשך

    השב לתגובה
  5. רפאל
    רפאל פברואר 15 2015, 15:03
    כתבה אינפורמטיבית מעולה

    בזמן הנכון

    השב לתגובה
  6. נחמה יהודה
    נחמה יהודה פברואר 19 2015, 22:02
    החכמתי

    תודה יעקב. בשפה פשוטה ובקצרה, הצלחת להנהיר את הסוגיה גם למי שלא מצוי בה.
    איזה עולם מורכב!

    השב לתגובה
  7. רפי אשכנזי
    רפי אשכנזי פברואר 21 2015, 08:51
    מאמר חשוב אבל:

    המאמר של גולדברג חשוב אבל:
    אינני מתיימר להתחרות בגולדברג בכל הקשור בידע העמוק שלו.
    יחד עם זאת, לפחות לי, ההדיוט, ברור כי ימי הממלכה הסעודית שכה מייחלים ליציבותה ספורים. לא יעזור לכל המייחלים, משכילם ככל שיהיו, זרם המעמקים מתוך סעודיה עצמה הוא שיעיף את השושלת. גזר דין זה יקרה בקרוב גם לגבי שכנתנו ממזרח שגם כלפיה מייחלים כה רבות לשלומה.
    המצב כאן בממלכות האזור, דומה לזה שבטרם התמוטטות המשטר הקומוניסטי בבריה"מ. כל המומחים ואירגוני המודיעין ישנו לגמרי בטרם התהפך שם המשטר.
    אני מציע להיזהר בנבואות הבאות מהאקדמיה וזאת בלשון המעטה.
    הנני להצהיר כי אינני עוסק בנבואה מאז…

    השב לתגובה
    • יעקב גולדברג
      יעקב גולדברג Author פברואר 23 2015, 16:53

      תודה על תגובתך. להלן תשובותי:
      1. אתה כותב כי צריך להיזהר מ"נבואות הבאות מהאקדמיה". אז קודם כל, להרגיעך, אינני בא רק מהאקדמיה, בתקווה שאתה מבין את כוונתי. שנית, אם תבדוק את העובדות ב-50 השנים האחרונות, תיווכח לדעת שתחזיות שבאו מהאקדמיה התאמתו במידה הרבה יותר גדולה מאשר אלה שבאו מגופי הערכה ומודיעין לסוגיהם השונים.
      2. אתה מצהיר שאינך "עוסק בנבואה". אך זה בדיוק מה שאתה עושה כשאתה קובע בפסקנות כי "לי ברור כי ימי הממלכה הסעודית ספורים", וכי "זרם המעמקים הוא שיעיף את השושלת". מה אלו אם לא נבואות?
      3. דבריך יוצרים את הרושם שמאמרי מבוסס על ודאות בהמשך יציבותה של הממלכה. אין זה כך. להיפך: הפיסקה השביעית במאמרי מתחילה במילים: "מדוע, אם כן, קיים חשש ליציבותו של בית המלוכה?" והפיסקה הבאה מסבירה מדוע שתי ההחלטות הראשונות שקיבל המלך החדש "בהחלט יכולות לטעת את זרעי אי-היציבות והפורענות." ולבסוף, פיסקת הסיום במאמר מדגישה עד כמה "קשה לשמור על אחדות, על לכידות ועל סולידריות בתוך קבוצה ענקית כזאת של נסיכים, שכמעט כולם עשירים מעבר לכל דמיון."
      4. אתה שוב מתעסק בנבואה כשאתה קובע בפסקנות כי "גזר דין דומה [היינו שהשושלת תועף] יקרה בקרוב גם לשכנתנו ממזרח." אינני יודע בן כמה אתה, אך אני זוכר את העתון הראשון שקראתי בסוף שנות ה-50 שהכותרה בו היתה: "ימי השושלת ההאשמית בירדן ספורים". הם ספורים כבר 94 שנים!
      5. ולבסוף, מכיוון שאתה מנבא סוף קרוב לשתי המשפחות המלכותיות, אולי תרצה לשאול עצמך כיצד זה במזרח תיכון סוער מזה עשרות בשנים, כששושלות מלכותיות ומשטרים אחרים נפלו באין ספור מדינות, דווקא המשפחה הסעודית והמשפחה ההאשמית בירדן הצליחו לשרוד ולצלוח בשלום את הגל הנאצריסטי, את משטרי הבעת' לסוגיהם, את המהפכנות של סדאם חוסיין, את האיום החומייניסטי, ועוד ועוד? אם תמצא את הסיבות לכך, אולי אז תוכל לבצע שקלול יותר מאוזן של סיכויי הישרדותן גם בעתיד.

      השב לתגובה
  8. אלי
    אלי מרץ 03 2015, 10:59
    שגיאה גדולה

    יש לנו זהות אינטרסים גדולה עם סעודיה מצרים וירדן. במקום לעזור להם להיות בצד שלנו אנחנו עושים טעויות שמקשות עליהם לנהוג כך. בסוף זה יתנקם בנו.

    השב לתגובה
  9. Kofinas
    Kofinas מרץ 04 2015, 09:58
    הציטוט האחרון של הסטודנט הסעודי משקף את הכל

    חבל שבישראל לא מבינים את זה.
    בכל אופן, תודה על המאמר המרתק כמו תמיד.

    השב לתגובה
  10. מיכאל
    מיכאל מרץ 16 2015, 18:26
    מאמר מעולה ממש !!

    ת ו ד ה ר ב ה לך מר יעקוב גולדברג על הכתבה המ ע ו לה הזו.
    סידרת לי את הראש ממש על העניין ולי תמיד הדברים מן הסוג הזה "מסובכים". במילים פשוטות ברורות ובאופן קצר ומאיר עיניים 🙂
    כתוב ומוסבר כהלכה ובאמת כן ירבו כותבים שכמותך בכל התחומים.

    רציתי גם להודות לך על "החלק השני של המאמר" – התגובה המצויינת שלך למגיב מספר 7. (רפי).

    זה בהחלט בנה אצלי רצון לעוד חומרים איכות ממך.

    שוב תודה רבה וישר כח !!

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

שדות חובה מסומנים *

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים במזרח תיכון

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!