JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

הכאוס הערבי וישראל – חצי הכוס המלאה

מפגש אינטרסים מבטיח בין ישראל לשכנותיה

הכאוס הערבי וישראל – חצי הכוס המלאה פרופסור יעקב גולדברג
אוגוסט 06
09:30 2015

55 חודשים חלפו מאז הפציע "האביב הערבי" ושינה את פני המזרח התיכון ללא היכר. הזירה המוכרת ו"היציבה" שאליה הורגלנו במשך עשרות שנים חלפה מן העולם, ככל הנראה ללא שוב, ואת מקומה תפס כאוס מוחלט שהעלים גבולות בני מאה שנה. במאמרו רבותיי, מהפך! הצביע האלוף במיל' שלמה גזית על כך שנוצרה "מציאות חדשה המאיימת על עצם קיומה של מדינת ישראל, הניצבת היום בפני שאלה קיומית: כיצד נערכים לשרוד במציאות חדשה, אכזרית וגורלית, מציאות שייקספירית – To be or not to be!"

מבלי להפחית בחומרת האתגרים המאיימים על ישראל, ברצוני להצביע על כך שיש גם צדדים אחרים למציאות החדשה, שיוצרים יחדיו מסה של לפחות חצי כוס מלאה. בבואנו להעריך את המציאות הגאו-פוליטית שקרמה עור וגידים בשנים האחרונות, חשוב שניתן דעתנו להיבטים חיוביים אלה, נשקלל אותם בתמונת המצב הכוללת ונשאל עצמנו כיצד יכולה ישראל לנצל אותם על מנת לקדם אינטרסים אסטרטגיים וביטחוניים שלה ולשפר את מצבה האזורי והבין-לאומי.

מפעם לפעם אנו שומעים על מגעים ואף על שיחות עם מדינות ערביות שונות המתנהלים מתחת לפני הרדאר. מגעים אלה מולידים שיתופי פעולה שברוב המוחלט של המקרים נשארים סמויים מן העין. הדבר נכון לגבי מצרים וירדן, שעמן יש לישראל חוזי שלום ויחסים דיפלומטיים, וגם לגבי ערב הסעודית ונסיכויות המפרץ, שאיתן אין חוזי שלום ויחסים רשמיים. כך למשל עלה על סדר היום שיתוף פעולה בין ישראל למצרים כנגד הארגונים הג'יהאדיסטים הפועלים בסיני. ובאותו הקשר דווח על שיתוף פעולה מתמשך בין ישראל לירדן כנגד ארגון דאע"ש. שיתופי פעולה אלה הגיעו לשיא בדיווח של מקור אמריקני ולפיו ב-2014 העבירה ישראל לירדן 16 מסוקי קוברה במטרה לסייע לה במלחמתה בדאע"ש.

חשוב עוד יותר מהפרטים הוא הבסיס שעליו עומדים שיתופי פעולה אלה. המציאות האסטרטגית שנוצרה במזרח התיכון בשנים האחרונות יצרה מפגש אינטרסים נדיר, נרחב בהיקפו, בין ישראל, מצרים, ירדן וערב הסעודית ועמה נסיכויות המפרץ (להלן "ארבע המדינות"). מפגש אינטרסים זה משתרע על מנעד רחב ביותר הכולל כמעט את כל הסוגיות הקרדינליות המרכיבות את הפאזל המזרח תיכוני. להלן פירוט הסוגיות העיקריות והסבר קצר של מפגש האינטרסים בכל סוגיה.

אופי המשטר האיראני: ארבע המדינות רואות במשטר האסלאמיסטי בטהראן גורם השואף לערער את יציבות המשטרים הסוניים והפרו-מערביים שבעולם הערבי. הן משוכנעות שהאייתוללות רוצים ליצור הגמוניה איראנית במזרח התיכון, ומכאן השקעות העתק שלהם בלבנון, בסוריה, בעיראק ובתימן. תנועת מלקחיים זאת באמצעות שליחים מותירה את המדינות הסוניות בתווך בסכנה, והמיעוטים השיעיים שבתחומן נתפסים כגיס חמישי בפוטנציה.

פרויקט הגרעין האיראני, תהליך ההתעצמות הצבאית הקונבנציונלית והתכניות לפיתוח טילים ארוכי-טווח – כל אלה מאשרים את חששות ארבע המדינות ומעניקים משנה תוקף לראייתן את המשטר בטהראן. עם זאת, חשוב לציין שקיים הבדל יסודי בסוגיה זאת בין ישראל לבין שלוש המדינות האחרות. לישראל יש יכולת צבאית להגן על עצמה מפני איראן, אך למצרים, ירדן, ערב הסעודית ונסיכויות המפרץ אין יכולת כזאת; לכן האתגר המונח לפתחן גדול עשרות מונים.

מדיניות ארצות הברית במזרח התיכון: ארבע המדינות סבורות שממשל אובמה חוטא במיסקונספציות יסודיות לגבי האזור. הן אינן מבינות מדוע הממשל האמריקני משתף פעולה עם איראן המהפכנית, האסלאמיסטית-רדיקלית, באופן הפוגע דווקא במשטרים הסוניים הפרו-אמריקניים באזור. באותה רוח הן רגזו על שיתוף הפעולה והחיזורים ההדדיים בין ממשל אובמה לבין ממשל מורסי במצרים, אף הוא משטר אסלאמיסטי-רדיקלי, וחוששות שארה"ב חותרת להסדר בסוריה שיותיר את אסד במשחק כבובה איראנית. בהסכם הגרעין עם איראן הן רואות את התגלמות פסגת חרדותיהן: לא רק שארה"ב מעניקה לגיטימציה למעמד הדומיננטי של איראן באזור, אלא שאולי היא אף חותרת ליצור ברית אמריקנית-איראנית, שעתידה להחליף את הברית ארוכת הימים עם העולם הסוני.

ארגוני הג'יהאד העולמי: ארבע המדינות רואות בארגונים הג'יהאדיסטים סכנה לביטחונן וליציבותן. הן חוששות, בראש ובראשונה, מדאע"ש ושלוחותיו בעיראק ובסוריה בשל הסכנה שהארגון ישתלט על שטחים נרחבים ויציג סכנה ביטחונית ממשית למשטרים בירדן ובערב הסעודית. התחזקות שלוחות דאע"ש בחצי האי סיני וכמויות הנשק הגדולות שזרמו לאזור זה מעוררות חששות הן במצרים והן בישראל מפני התגברות מעשי הטרור בסיני וגלישתם לתוך ישראל ולתוך עריה של מצרים. התפשטותם של ארגוני הג'יהאד מהסהר הפורה לצפון אפריקה (לוב וטוניס) מחזקת בעיני ארבע המדינות את התפיסה שמדובר בבעיה אזורית קרדינלית שמסכנת את יציבותן ואת ביטחונן ושדורשת טיפול שורש ברמה האזורית.

עתיד סוריה: ארבע המדינות שואפות שמלחמת האזרחים בסוריה תסתיים בירידתו של בשאר אסד מהבמה הפוליטית. הן מתנגדות לכל פתרון שישאיר אותו בתמונה והן רואות באסד ובמשטרו גרורות של המשטר באיראן. אך הואיל ומנגד מצויים ארגונים ג'יהאדיסטים, ארבע המדינות רואות את שני המחנות הנצים בסוריה כדבר וחולירע, שכל אחד מהווה סכנה גדולה מסוג אחר. הארבע יעדיפו לראות את הסתלקותו של אסד ואת צמיחתם של גורמי אופוזיציה מתונים ופרגמטיים שלא יחברו לאיראן, שלא ינסו לייצא רדיקליזם מהפכני ושלא יהוו סכנה למדינות השכנות. הבעיה היא שגורמים כאלה אינם בנמצא או שהם חלשים ומעטים.

עתידה של לבנון: ארבע המדינות חולקות עמדה דומה כלפי החזבאללה – הן רואות בו שלוחה של המשטר בטהראן הפועלת כיד הארוכה של האייתוללות ולא כארגון לבנוני שטובת לבנון לנגד עיניו. לכן יעשו כל הארבע מה שניתן על מנת להביא לאובדן הדומיננטיות של החזבאללה. בעייתן היא שבפסיפס העדות הנוכחי בלבנון קשה למצוא גורם משמעותי בעל כוח שביכולתו לקרוא תיגר על העליונות הצבאית של החזבאללה ועל אחיזתו בשלטון.

המשטר בטורקיה: ארבע המדינות, במידה זאת או אחרת, עוינות את משטרו של ארדואן. מצרים רואה בו גורם מתסיס, שהיה עוגן למשטר האחים המוסלמים תחת מורסי וששואף לחדש ימיה של הגמוניה טורקית על המזרח התיכון. ישראל רואה בו יריב אזורי קשה המסייע לגרועים שבאויביה (חמאס) והשואף להחלישה. ערב הסעודית וירדן אינן רואות בעין יפה את שאיפותיו האימפריאליות-עותומאניות של ארדואן ואת תמיכתו בתנועת האחים המוסלמים ובשלוחתה החמאס. אין פלא שתוצאות הבחירות האחרונות בטורקיה התקבלו בסיפוק רב בכל ארבע המדינות.

מערכת יחסים הדוקה בין ישראל לבין המשטר ההאשמי בירדן מתקיימת כבר עשרות בשנים. תפיסת השלטון במצרים על ידי גנרל א-סיסי, העוינות המשותפת לחמאס בעזה והתגברות כוח הג'יהאדיסטים בסיני הביאו את שיתוף הפעולה בין ישראל למצרים לרמות חסרות תקדים. ובכל זאת – מי היה מעלה על דעתו לפני כמה שנים שישראל תעביר נשק התקפי לירדן? אסור להישאר כבולים בכבלי העבר.

את מערכת יחסי האמון ואת שיתופי הפעולה בין ישראל לבין ירדן ומצרים ניתן להרחיב לחצי האי ערב ולמפרץ הפרסי, גם אם הללו ייעשו "מתחת לשולחן". כשמשפחות המלוכה בריאד ובמפרץ – השמרניות, העשירות והפגיעות – מביטות באיום האיראני המתפשט ממזרח לעבר כל המזרח התיכון, הן רואות את ישראל כמדינה היחידה שבכוחה לעמוד אל מול האתגר האיראני בכוחות עצמה. פרספקטיבה חדשה זאת טומנת בחובה פוטנציאל פורה לשיתופי פעולה.

מפגש האינטרסים שתואר לעיל יוצר אופקים חדשים ונדירים לישראל ליצירת קשרים ענפים עם גורמים ערביים שעד כה התרחקו ממנה. יש כאן פתח לדיפלומטיה יצירתית, שקטה, הבונה על אינטרסים משותפים שאט אט עשויים לסלק משקעים מן העבר. בעת הזאת נחוצה מדיניות חוץ יצירתית בעלת מעוף.

על המחבר / המחברת

יעקב גולדברג

יעקב גולדברג

עורך מדור: המזרח התיכון. פרופסור. מזרחן ומשפטן. בעבר יועץ מדיני לראש הממשלה וראש מרכז דיין (בפועל) באוניברסיטת תל-אביב. מרצה באקדמיה ויועץ בארה"ב על המזרח התיכון.

11 תגובות

  1. עדי ח.
    עדי ח. אוגוסט 07 2015, 03:29
    כשיש כאוס טוב לא יכול לצאת מזה

    או רע או יותר רע

    השב לתגובה
  2. אחד מן השורה
    אחד מן השורה אוגוסט 08 2015, 16:07
    למדתי מהחיים כי כשיש בלאגן אף אחד לא מרוויח

    בטח לא הטובים

    השב לתגובה
    • יעקב גולדברג
      יעקב גולדברג Author אוגוסט 13 2015, 01:40

      תשובה לך ולעדי ח. :
      שניכם טועים; תלוי היכן מצוי הכאוס.
      עבור מדינות ומשטרים שאינם מעורבים, דווקא תנאים של כאוס מאפשרים השגת רווחים פוליטיים שקשה להשיגם בימים כתיקונם.

      השב לתגובה
  3. מתן א.
    מתן א. אוגוסט 09 2015, 12:46
    הטעות של ישראל נעשתה לגבי טורקיה

    זאת היא כיום אחת מהמדינות הכי חשובות באזור שהפסדנו בגלל שטויות שעשינו

    השב לתגובה
  4. ע.
    ע. אוגוסט 10 2015, 16:41
    למה הכוונה: יצירתי ובעל מעוף?

    שלום עם הפלסטינים?

    השב לתגובה
  5. שטרית
    שטרית אוגוסט 24 2015, 17:20
    לא טוב כאשר אין דין ואין דיין

    אני חושב שכאשר יש כאוס אצל השכנים זה לא טוב אצלנו. עדיף שיש משטר יציב ואתה יודע בדיוק אל מי לפנות ויש כתובת.

    השב לתגובה
    • יעקב גולדברג
      יעקב גולדברג Author אוגוסט 24 2015, 23:17

      הנוסחה הכוללנית שלך אינה נכונה מפני שהיא מתעלמת מאופי המשטר. אם מדובר, למשל, במשטר הנוכחי במצרים הרי שאתה צודק ש"כאוס אצל השכנים זה לא טוב אצלנו", מפני שבין ישראל למשטר המצרי קיימים שיתופי פעולה ואינטרסים משותפים והוא אינו מסכן את ישראל. אבל אם מדובר, למשל, במשטר של סדאם חוסיין בעיראק או של אסד בסוריה, הרי שבודאי עדיף לישראל הכאוס שם מאשר שני צבאות ערביים חמושים בטילים ארוכי טווח המכסים את כל שטחה של ישראל ובנשק כימי בכמויות מסוכנות. לכן, כדי להעריך אם כאוס אצל שכנים הוא חיובי או שלילי עבור ישראל צריך קודם כל לבחון מה האלטרנטיבה לכאוס – מסוכנת או טובה עבור ישראל.

      השב לתגובה
  6. מוטי מפ
    מוטי מפ"ת ספטמבר 15 2015, 01:32
    ראייה חיובית מוגזמת על כרעי תרנגולת

    האם לאור המתואר נכונה המסקנה כי יש יותר מחצי כוס מלאה ?
    הרי תוך ימים ספרים חלק מהנתונים או הנחות יכול להתהפך . מזמן כתיבת המאמר נתבשרנו שהרוסים מתבססים צבאית בסוריה וכך גם האירנים . האם ידועה עכשיו גבול כוונתם ? הרי מולם ארה"ב ואירופה כבר נמוגו בכל מבחן בסיסי כולל לגבי קרים ואוקראינה .
    אפשר כמובן להיות חסיד מאמין ולנסות לעזור חיובית אבל כוחות הרשע הינם אדירים ובשנה האחרונה הם שהצליחו .!!
    בין להאמין לפוטין ובין להאמין לאובמה אני בטוח שרובנו מאמינים לפוטין כטרגדיה מתמשכת עבור המזרח התיכון ואנו בתוכו.

    השב לתגובה
  7. ליאון
    ליאון אוקטובר 02 2015, 12:20
    הרוסים באים וזה טוב

    שומעים שאנחנו מתאמים איתם
    אצל הרוסים אין חארטה
    הרוסים הם נגד האיסלם, שגם אצלם בבית עושה להם צרות

    השב לתגובה
  8. י. מ.
    י. מ. אוקטובר 06 2015, 13:00
    כעת נכנסו הרוסים לתמונה

    יגדיל או יקטין את הכאוס?

    השב לתגובה
  9. יצחק ערד
    יצחק ערד אוקטובר 13 2017, 16:32
    ומה עם האינטרסים המדותפים עם הפלסטינים

    הם השכנים החשובים ביותר שלנו

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים במזרח תיכון

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!