JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

"ויקם מלך חדש"

תהליכי שינוי במדיניות של ערב הסעודית – חלק ב

"ויקם מלך חדש" דגל ערב הסעודית commons.wikimedia.org
אפריל 24
09:30 2016

במאמרי הקודם הצבעתי על דפוסי התנהגות חדשים לחלוטין שאימץ המלך הסעודי החדש סלמאן בשנת כהונתו הראשונה בכל הקשור לתהליך הירושה המלכותי. במאמר זה אשתדל להוכיח כי גם מדיניות החוץ הסעודית בשנה החולפת התאפיינה בשינויים משמעותיים ביותר בהשוואה למאפייניה המסורתיים.

בעבר ניהלו כל המלכים לבית סעוד מדיניות חוץ זהירה, שמרנית, פסיבית ומתגוננת. שליטי הממלכה ראו במזרח התיכון הסוער זירה עתירה באויבים, אמתיים או פוטנציאליים, שלוטשים עיניים לעבר עושרה של ממלכת המדבר. הם היו מודעים לחולשתה האסטרטגית ולפגיעותה של הממלכה וחתרו לאזן אותן באמצעות קואליציות עם בעלי ברית אזוריים ובין-לאומיים. נקודת המוצא שלהם הייתה ששמירה על פרופיל סעודי נמוך תחליש את המוטיבציה של היריבות בכוח לפגוע בממלכה ובביטחונה.

לכן, בכל עשרות השנים הסוערות במזרח התיכון, לא נמצאה ערב הסעודית בקדמת הבמה כשחקנית מרכזית השואפת לתפקיד מנהיגותי-אזורי. המקום המאפיין אותה היה מאחורי הקלעים, כמי שמבקשת להתחבר לזרם המרכזי בעולם הערבי ומשתדלת להימנע מעימותים עם יריבים אידיאולוגיים או פוליטיים. במאמציהם למשוך בחוטים מאחורי הקלעים חתרו המלכים הסעודים "לקנות" השפעה ושקט בכסף הרב שצברו ממכירת נפט ("הפטרודולרים"). אם נזכור ששם המטבע הסעודי הוא ריאל, נבין מדוע ציניקנים תמיד טענו שמדיניות החוץ הסעודית מבוססת על "ריאל-פוליטיק"…

סטיות בולטות מדפוסים אלה ניתן היה לאתר בכל עשרות השנים רק כשהסוגיה נתפסה בעיני המנהיגים כפוגעת בעצם הביטחון הלאומי. ואכן, אקטיביזם סעודי בא לידי ביטוי רק בשתי זירות: בזירת תימן, שנתפסת על ידי הסעודים כ"חצר האחורית" (ומכאן התגייסותם בשנים 1962–1967 נגד חתרנותה של מצרים הנאצריסטית בחצי האי ערב); ובזירת חמש נסיכויות המפרץ, שאותן רואים המלכים הסעודים כ"בטן הרכה" של הממלכה (ומכאן התגייסותם נגד כיבוש עיראקי של כווית וחתרנות איראנית נגד בחריין). פרט לשתי אלה, מדיניות החוץ הסעודית במשך למעלה מ-60 שנה תאמה את המאפיינים שתוארו בראשית המאמר.

אירועי "האביב הערבי" מאז 2011, שיצרו זעזועים טקטוניים בכל המזרח התיכון, הביאו את הפסיביות הסעודית לקִצה. ההנהגה הסעודית, בראשות המלך עבדאללה, החלה לגלות מעורבות פעילה יותר במלחמת האזרחים בסוריה, במאבק נגד דאעש, ובסיוע לנשיא המצרי החדש הגנרל א-סיסי כנגד יריביו "האחים המוסלמים".

אך התפנית האמתית התחוללה ב-2015, מאז עלה המלך סלמאן לכס השלטון. מדיניות החוץ והביטחון של ערב הסעודית הפכה לאסרטיבית, אקטיביסטית ויוזמת כמעט בכל תחום המסכן את הביטחון הלאומי ואת האינטרסים של הממלכה – ולא רק במישור הפוליטי, אלא באורח חסר תקדים גם במישור הצבאי. הסעודים הפכו לשחקנים בעלי פרופיל גבוה, בקדמת הבמה ובמרכזה, חותרים לתפקיד מנהיגותי, ואינם נרתעים מהתעמתות עם יריבים, תוך הפעלת מגוון רחב של מנופי השפעה, ולא רק מנוף הכסף.

האלמנט העובר כחוט השני בכל ההיבטים של התפנית הוא הסכנה האיראנית. ואמנם, כל קווי המִתְאר של המדיניות הסעודית נתחמים, הלכה למעשה, על פי נושא אחד בלבד – איראן. הסעודים רואים במשטר האיסלאמיסטי את האיום הגדול ביותר שבפניו עמדה הממלכה במאה האחרונה, וזאת בשלוש רמות:

פוליטית: איראן שואפת להגמוניה ולדומיננטיות בכל המזרח התיכון ויש לה שאיפות אימפריאליות.

אסטרטגית: איראן מהווה איום עקב פרויקט הגרעין (גם אם הושעה לכמה שנים), הטילים הבליסטיים שהיא מפתחת, וכוחותיה הקונבנציונליים ביבשה, באוויר ובים. אלה מהווים איום אסטרטגי על ערב הסעודית, על נסיכויות המפרץ, ועל יתר המשטרים הפרו-מערביים באזור.

דתית: איראן הציבה בראש מעייניה את "יצוא המהפכה האיסלאמית", וככזאת היא ראש החץ של המחנה השיעי השואף להכניע את המחנה הסוני שאליו משתייכות ערב הסעודית ונסיכויות המפרץ.

נכון שאיראן הוחלשה על ידי הסנקציות שהטילו עליה מועצת הביטחון, ארצות הברית והאיחוד האירופאי. אך מרגע שנחתם הסכם הגרעין ביולי 2015, בוטלו הסנקציות, עשרות מיליארדים של דולרים החלו לזרום לאיראן, ביטחונה העצמי גבר והסכנה שהיא מהווה הולכת ומתעצמת. הסכנה האיראנית גרמה אם כן לסעודים ליזום מהלכי נגד, מדיניים וצבאיים, בשורה ארוכה של גזרות.

בזירת הפנים לא היססו הסעודים להוציא להורג מנהיג שיעי בכיר, שיח' אל-נימר, כדי להזהיר את הקהילה השיעית הגדולה (כ-2 מליון תושבים) במזרח הממלכה (אזור הנפט!) שלא ללכת שבי אחרי התעמולה האיראנית. המסר לטהראן היה שהסעודים לא יסבלו התערבות איראנית והתססת המיעוט השיעי בתחומם. בתגובה, בהפגנה בטהראן השתלט ההמון על השגרירות הסעודית והעלה אותה באש. הסעודים לא היססו: בתוך שעות ניתקו את היחסים הדיפלומטיים עם איראן, מהלך שהיה כה לא אופייני לדפוסי התנהגותם בעבר.

בזירת תימן צפו הסעודים כיצד איראן עודדה את בני חסותה החותים למרוד בשלטון המרכזי ולהשתלט על המדינה. בתגובה, לראשונה זה 80 שנה, הפעילה ההנהגה הסעודית את הצבא והיא מנהלת מערכה צבאית מתמשכת נגד החותים. יתר על כן, לראשונה בתולדות הממלכה, כדי להוכיח שאין זו "מלחמה סעודית" בלבד, יזמה ריאד הקמת קואליציה צבאית שבה משתתפות טייסות וספינות ממדינות מוסלמיות שונות, כמו פקיסטאן, ירדן, איחוד האמירויות, מצרים, מרוקו, ועוד. ברור עם זאת, שחיל האוויר הסעודי הוא הנושא העיקרי בנטל המלחמה.

בזירת סוריה ייחסו הסעודים את הצלחתו של משטר אסד לשרוד לגיבוי שהוא מקבל מאיראן ולאלפי אנשי חיזבאללה, שמהווים את ידה הארוכה של איראן ומקיזים את דמם למענו. לפיכך הגבירו הסעודים את תמיכתם בארגוני האופוזיציה בכסף, בנשק ובתחמושת, ואף איימו לשגר כוחות מיוחדים כדי לשפר את היכולת הצבאית של האופוזיציה הסונית. יתר על כן, לאחר שכוחות רוסיים החלו לפעול בסוריה, הזהירו דוברים סעודיים שישגרו לסוריה טילים נגד מטוסים. ברור שאלה לא כוונו נגד חיל אוויר בלתי קיים של דאעש, והמטרה הייתה לאיים על העליונות האווירית של הרוסים. ואכן, הפלת מטוס קרב סורי בטיל כתף היוותה הוכחה שהסעודים העבירו משלוח גדול של טילים כאלה למורדים, והרוסים החלו לחשוש לחיי טייסיהם.

בזירת לבנון הכריזה ערב הסעודית על חיזבאללה כעל "ארגון טרור" והביאה הכרזה זו לאישור הליגה הערבית. בכך העמידו הסעודים את מדינות ערב בפני הצורך להחליט "הלנו אתה" (סעודיה) "אם לצרינו" (איראן), והליגה אכן אישרה את ההכרזה. כצעד נלווה חזרו בהם הסעודים מהבטחתם להעניק ללבנון סיוע ביטחוני בסך 3 מיליארד דולר, בשל הקשר העמוק של צבא לבנון לחיזבאללה.

בזירת הנפט סירבה ערב הסעודית לצמצם את תפוקתה ובכך האיצה את הנפילה החופשית במחיר הנפט בעולם. מנהיגים איראנים מיהרו לכנות מדיניות זאת כ"הפעלת נשק הנפט נגד העם האיראני", שכן הירידה הדרסטית במחיר הנפט גרמה לפיחות ענק במשאבים הכספיים של איראן. אך הסעודים לא נרתעו.

בזירה האסלאמית הקימה ערב הסעודית קואליציה של 34 מדינות סוניות בהנהגתה שנועדה להילחם ב"טרור", כלומר באיראן ובשלוחיה (משטר אסד וחיזבאללה). בעבר הייתה זו מצרים שיזמה מהלכים כאלה והנהיגה אותם, בעוד שהסעודים היו מסתפקים בתפקיד הלחשן והמממן. אלא שמצרים טרודה מדי בבעיותיה הקיומיות, וערב הסעודית היא שממלאת עתה את הואקום המנהיגותי בעולם הערבי-הסוני והופכת לשחקנית מובילה.

בזירת ארצות הברית לא הסתירו הסעודים את אכזבתם העמוקה ממדיניות ממשל אובמה כלפי איראן בכלל וכלפי התעצמותה האסטרטגית בפרט. בעקבות חתימת הסכם הגרעין עם איראן, הגיעו שרי ההגנה והחוץ של ערב הסעודית לשיחות בפקיסטאן; בכך אותתו לארצות הברית שאינם סומכים עוד על ההרתעה הגרעינית האמריקנית, והם מחפשים בן ברית אחר שיספק להם מטרייה גרעינית או אפילו יעביר לידיהם טכנולוגיה גרעינית. גם בהוצאתו להורג של השיח' נימר השיעי ובהתערבות הצבאית בתימן קל לראות מסר לממשל אובמה שאם יתרחק מערב הסעודית ולא ייתן מענה הולם לצורכי הביטחון שלה, היא צפויה לפעול לבדה, מבלי לעדכן את הממשל האמריקני ולמורת רוחו.

לבסוף, בזירת ישראל, התרבו ידיעות יותר מאי פעם על קשרים בין שתי המדינות בדרג מודיעיני. ידיעות אלה יש לראות על רקע מפגש אינטרסים נדיר וראייה דומה להפליא של הסוגיות העיקריות במזרח התיכון.

בכל אחת מהזירות הללו היוותה הפעילות הסעודית סטייה מדפוסי העבר; על אחת כמה וכמה כשמצרפים את כולן למכלול אחד שלם, בולטים עוד יותר המאפיינים החדשים של מדיניות החוץ והביטחון של הממלכה. קשה להאמין שהמלך סלמאן בן ה-80 הוא המוביל שינויים וחידושים אלה. סביר יותר להניח כי האחראי לכך הוא בנו, סגן יורש העצר ושר ההגנה, הנסיך מוחמד בן סלמאן, שמסתמן יותר ויותר כאיש החזק בממלכה. השאלה היא אם מדיניות חדשה זאת מקובלת גם על הענפים האחרים במשפחת המלוכה.

אין זה מקרה ששני החלקים של המאמר הסתיימו בשאלות. התפניות בדפוסי הפעולה של בית המלוכה הן ככל הנראה תוצאה של שני תהליכים מקבילים: הגעתו של דור נסיכים חדש לצמרת השלטון מחד גיסא והשפעות "האביב הערבי" מאידך גיסא. נותר רק לראות אם ההנהגה החדשה בריאד תשכיל להמשיך לנווט בבִטחה את ספינת הממלכה בתוך גלי הצונאמי השוטפים את המזרח התיכון.

 

על המחבר / המחברת

יעקב גולדברג

יעקב גולדברג

עורך מדור: המזרח התיכון. פרופסור. מזרחן ומשפטן. בעבר יועץ מדיני לראש הממשלה וראש מרכז דיין (בפועל) באוניברסיטת תל-אביב. מרצה באקדמיה ויועץ בארה"ב על המזרח התיכון.

12 תגובות

  1. שמעון גביש
    שמעון גביש אפריל 24 2016, 11:06
    מאמר מחכים

    לא מרבים בישראל לעסוק ולנתח בעיתונות את ערב הסעודית. לא כולם מבינים את החשיבות.

    השב לתגובה
  2. לא איש ימין
    לא איש ימין אפריל 25 2016, 19:46
    אם יש סיכוי לפשרות רק עם ביבי

    כמו שקרה עם בגין, אם יש סיכוי לסיכום עם הערבים מצד אחד תוביל אותו שוב סעודיה וממולה רק ראש ממשלה ימני. כי רק הם יכולים לנטרל התנגדות הבוחרים הימניים.

    השב לתגובה
  3. נתן לוין
    נתן לוין אפריל 26 2016, 22:31
    חבל שרק 3 שורות על הקשר עם ישראל

    זה הכי מעניין
    ברור שלא על סודות
    אבל על הפוטנציאל

    השב לתגובה
  4. רות כץ
    רות כץ אפריל 28 2016, 00:48
    הסעודים אינם טיפשים

    איראן אוכלת אותם בקלות וללא מלח
    הם יודעים שללא האמריקנים בית המלוכה בסעודיה לא יחזיק מעמד
    הכל הצגה, גם מצד האמריקנים

    השב לתגובה
  5. יעקב ניר
    יעקב ניר מאי 01 2016, 17:04
    אני דוקא חושב שהם מבקשים להחליף מסלול

    להיות פחןת תלויים ישירות בארה"ב

    השב לתגובה
  6. נועה אביב
    נועה אביב מאי 03 2016, 18:15
    אני מעריכה את הסעודים

    המלחמה שלהם באיסלמיסטים הקיצונים בעיקר בתימן הנה מעשים של ממש ולא רק דיבורים כמו רוב הארצות

    השב לתגובה
  7. המום
    המום מאי 19 2016, 15:01
    פרופסור מכובד

    מה לדעתך יעשה המינוי של ליברמן? כמה סיסי ומלך סעודיה יאהבו את זה? איך זה ישפיע על עתידנו?

    השב לתגובה
  8. ישראל
    ישראל יוני 08 2016, 13:11
    הסכם כולל בתמיכה ומעורבות סעודית

    השינוי בסעודיה עקבי כבר תקופה לא קצרה והלוואי וביבי בחיזוק ליברמן ינצלו את ההזדמנות הזאת לקידום תהליך שלום שנראה כעת אפשרי יותר מתמיד. רק ממשלת ימין תוכל להעביר בעם הסכם הכולל ויתורים כואבים אך הכרחיים.

    השב לתגובה
  9. לא מזרחולוג
    לא מזרחולוג יוני 14 2016, 14:14
    משהו לא מובן לי

    מצד אחד הם כביכול מדינה מתונה ומצד שני יש משם תמיכה כספית לאיסלאם הקיצוני וכנראה גם אידיאולוגי. אני לא מתכוון למדינה, אלא לאנשים פרטיים אבל בעלי השפעה.

    השב לתגובה
  10. ח
    ח" אוגוסט 17 2016, 13:11
    הנה סעודיה מתחילה לדבר אחרת

    גם על ישראל וגם על היהודים בכלל ונותנת לזה פירסום פומבי.

    השב לתגובה
  11. דויד קופל
    דויד קופל אוקטובר 17 2016, 20:37
    נראה שבקרוב התנגשות סעודיה-אירן

    מעניין לאן זה יתפתח

    השב לתגובה
  12. ליאור אלמליח
    ליאור אלמליח יוני 05 2017, 13:23
    החיבוק עם טראמפ והניתוק עם קטאר

    הוכחה לשינוי

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים במזרח תיכון

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!