JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

תביעות רשלנות רפואית

הנתבע אינו פושע מועד, אלא מי שעשה טעות וסטה מ"טיפול רפואי סביר"

תביעות רשלנות רפואית תמונה:Evanherk at nl.wikipedia.org
אפריל 07
06:56 2014

לא אחת רופא מתבקש לכתוב חוות דעת רפואית בנוגע לנזק שנגרם לאדם. דרכו של הרופא קלה במקרים שבהם מדובר בנזק שנגרם בתאונת דרכים, למשל, או בפגיעה שאירעה בעת שירות בכוחות הביטחון. במקרים כאלה כל מה שנדרש הוא להעריך את מידת הנזק ולקשור אותה לאירוע שבו נגרם הנזק. הערכת הנזק הישיר היא פשוטה, שכן לרוב היא חופפת את סעיפי הביטוח הלאומי המייחסים נכות בשיעור מסוים לכל מרכיב נזקי. הערכות נזק גופני הן פשוטות יחסית במקרים שבהם קיימת הערכה אובייקטיבית לגבי החומרה, כמו קטיעת איבר בגוף, שיתוק של עצב וכדומה. נזקים הדורשים הערכה סובייקטיבית, כמו טווח תנועה, נזק נפשי, כאב וכדומה, נתונים לאינטרפרטציה של הבודק, ואין פלא שמעריכים שונים מגיעים לתוצאות שונות.

המצב שונה לחלוטין במקרים של תביעה בגין נזק הנגרם עקב טיפול רפואי. לא די בהוכחת נזק המיוחס לטיפול הרפואי – צריך להוכיח גם אלמנט של רשלנות. הצורך בהוכחת רשלנות נובע מהעובדה שלכל טיפול רפואי (או חוסר טיפול) יש "מחיר". אפילו תרופה מקובלת יכולה לגרום תופעות לוואי חמורות, ועל אחת כמה וכמה טיפול חודרני. מכאן שלא כל סיבוך המתרחש בעקבות טיפול רפואי מוגדר אוטומטית כנובע מרשלנות. "מבחן התוצאה" אינו אמת המידה היחידה, פרט למקרים קיצוניים. ברור לכל הדיוט שאם כורתים למאן דהוא את הכליה השמאלית במקום את הימנית האירוע ייבחן במבחן התוצאה, אך אם נוצר זיהום בעקבות ניתוח אין די במבחן התוצאה כדי להוכיח רשלנות.

רופא מומחה הנקרא לתת חוות דעת בתיק של רשלנות רפואית, עשוי להישכר לתפקידו מטעם הנתבע (גוף רפואי כלשהו המיוצג על ידי חברת ביטוח ועורכי הדין שלה) או מטעם התובע (הנפגע או שאריו המיוצגים אף הם על ידי עורכי דין). נפשית קל יותר לכתוב חוות דעת מטעם הנתבעים, שכן נטייתו הטבעית של כל רופא היא להניח שעמיתיו עשו את כל שניתן בידם כדי להיטיב עם המטופל שנפגע. אין להתעלם גם מהאספקט של "היום אני מסייע לקולגה ומחר יסייעו לי". חוות דעת מטעם התובע, לעומת זאת, מעוררת בעייתיות לא פשוטה. יש לזכור שהפניית האצבע המאשימה היא כלפי מטפלים ספציפיים ואינה כללית. לא קל לרופא לנקוב בחוות דעתו בשם של רופא אחר, שלדעתו פעל באופן המוגדר רשלני בעת שטיפל בחולה. ייתכן שבמערכת שיקוליו לא נשכחת העובדה שגם הוא לא חף מטעויות, ושנכונותו "לפעול נגד רופא אחר" עלולה להיות לו לרועץ בעתיד.

בבואי לכתוב חוות דעת רפואית במקרה של רשלנות רפואית אני משתדל להיות עובדתי.  הרופא המייעץ לצד השני אינו אויב שלי, ואין לי עניין להוכיח את עליונותי, אלא את הנקודות החשובות להצלחת הצד שאותו אני מייצג ומאמין בצדקת טענותיו. אם אני מכין חוות דעת מטעם התובע, אני מבין שהנתבעים אינם פושעים מועדים, אלא מי שעשו טעות או שרשרת טעויות הסוטה באורח ניכר ממה שמוגדר "טיפול רפואי סביר", ובעקבות כך נגרם הנזק לתובע. ביטויים כגון "כל סטודנט שנה חמישית היה מאבחן זאת…" (ציטוט מתיק שנדון בערכאות) לא יימצאו בחוות דעת שלי. צריך לשנן חזור ושנן שהנושא שבו אנו עוסקים הוא בסופו של דבר פיננסי גרידא, ואין בו מקום למאבקי אגו בין היועצים הרופאים, או בינם לבין הרופאים הנתבעים.

כאשר מגיעה אליי פנייה מעורך דין, ראשית אני בוחן אם המקרה כלול בתחום התמחותי הפורמלית, ויתר על כן – בתחום שבו אני עוסק בפועל. בהתמחותי אני מנתח חזה ולב, אך מכיוון ששנים איני עוסק בניתוחי לב, אני דוחה מכול וכול תיקים העוסקים בנושא זה. לא מספיק לקרוא ספרים ומאמרים כדי לכתוב חוות דעת, צריך ידע מעשי ועדכני בנשוא התביעה. בהיעדר ידע כזה יכולתי לשרת את הלקוח שלי מוגבלת, והאינטרס שלו עלול להיפגע. בשלב הבא אני מבקש להעביר אליי את התיק לשם עיון במסמכים, וכדי להעריך אם מבחינתי יש מקום לחוות הדעת שלי. לעתים אסרב לכתוב חוות דעת מטעם הנתבעים, שכן עולה בבירור מתוך התיק שקיימת רשלנות שאיני יכול להגן עליה. פניה מטעם התובעים צריכה להיבדק קודם כול באמת מידה של קיום רשלנות. אם להערכתי אין עילת רשלנות, לא אנסה לחפור אותה ממעמקים, ואייעץ ללקוח הפוטנציאלי ולעורכי הדין שלו שלא להגיש תביעה. עלות עיון במסמכים קטנה בהרבה מעלות כתיבת חוות דעת, וטובת התובע (ולא טובת עורך הדין) היא זו שצריכה להדריך אותי. אם קיימת לדעתי עילת רשלנות, השלב הבא הוא להעריך עם עורכי הדין מה מידת הנזק הישיר והעקיף, ולפיכך גם מהו הפיצוי הצפוי, ולאור זאת להחליט אם יש טעם להגיש תביעה.

בעת כתיבת חוות הדעת על הרופא להיצמד לעובדות ולאמת הפנימית שלו, ולא לכופף את מקצועיותו בניסיון להפיס את דעתם של הלקוח ויועציו. אין בזה להגיד שעריכת המסמך אינה יכולה להיות מושפעת מהיזון חוזר של עורכי הדין, שכן אנו רופאים ולא משפטנים, ולא תמיד אנו יודעים להעריך את כוחה של המילה הכתובה. צריך לזכור שהתיק נדון בערכאות משפטיות, ולא בערכאות רפואיות שהן המגרש הביתי שלנו.

על המחבר / המחברת

אלון ילין

אלון ילין

עורך מדור: רפואה. פרופ', לשעבר מנהל המחלקה לניתוחי בית החזה ב-שיבא, פרופ' אורח באוניברסיטאות קורנל והרווארד ופרופ' חבר באוניברסיטת ת"א. פרסם כ-130 מאמרים בעולם. כיום בין היתר בבי"ח ברזילי שם פתח שירות חדש לניתוחי בית החזה, מקדיש ממרצו בסיוע לאוכלוסייה בפריפריה.

4 תגובות

  1. עליזה (שם בדוי)
    עליזה (שם בדוי) אפריל 07 2014, 11:28
    המדור הזה הוא חידוש בשבילי

    אין לי שום קשר לרפואה ואף פעם לא התענייתי בכך ובטח לא קראתי בנושא . פתאום במדור שלכם זה נראה לי מעניין . תודה .

    השב לתגובה
  2. דודיק
    דודיק אפריל 08 2014, 08:50
    יש הרגשה שאפשר לקבל כל חוות שרוצים

    תמורת כסף

    השב לתגובה
    • פרופ' ילין
      פרופ' ילין אפריל 08 2014, 09:51
      מחשבה עצובה

      יתכן ויש כאלה שנוהגים כך וזאת טעות. הרופא ששומר על יושרה יכתוב חוות דעת רק אם הוא שלם עם הצד המבקש את שירותיו.

      השב לתגובה
  3. מי שהיה שם
    מי שהיה שם אפריל 22 2014, 09:01
    עקרונית אני מסכים עם דעתך

    אבל לפעמים אתה נתקל ברשלנות ברורה ללא כל ספק. זה קורה בכל התחומים אבל ברפואה מדובר בחיים של בני אדם.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים ברפואה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!