JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

מחסור ביוד במים והשלכותיו (3)

תופעות אופייניות לאזורים שבהם ריכוז היוד במים נמוך

מחסור ביוד במים והשלכותיו (3) זפקת צילום: Almazi commons.wikimedia.org
אפריל 20
09:30 2018

בשני המאמרים הקודמים בסדרה עסקתי בתפקידה של בלוטת התריס ובחיוניותו של היוד לפעילותה התקינה וכן בהורמוני בלוטת התריס ובתפקידם החשוב בגוף. במאמר זה אדון בתופעות האופייניות לאזורים שבהם ריכוזי היוד במים נמוכים.

במאות הקודמות רווחה באזורים ההרריים בשווייץ לידת ילדים עם פיגור שכלי. לילדים אלו הייתה צורה אופיינית (ראו איור): תווי פנים גסים, לשון גדולה שבדרך כלל משתרבבת אל מחוץ לפה ונחיריים הנמצאים מתחת לקו בסיס האף. התופעה נקראה קרטיניזם (Cretinism) וללוקים בה קרטינים (Cretenes).

פני ילד חולה במחלה

קרטיניזם צילום: Rastogi and LaFranchi
commons.wikimedia.org

באותם אזורים היו גם ילדים ומבוגרים שסבלו מן התופעה הנקראת זַפֶקֶת (Goiter) מצב שבו בלוטת התריס מתנפחת ויוצרת בצוואר החולה בליטה גדולה דומה לזפק של תרנגולת (ראו בתמונת הכותרת). חשוב לציין כי זפקת אינה בעיה אסתטית בלבד. הלוקים בה סובלים מבעיות בריאות רבות, שאותן לא אמנה כאן.

שכיחות שתי התופעות הייתה גבוהה באותם ימים. במפקד שערך נפוליאון בשנת 1800, אחוז הקרטינים בקנטון ואלאי היה כ-5%. מרק טווין מתאר בספר המסעות שלו משנת 1884 את התרשמותו משווייץ: "ראיתי את המראות העיקריים של שווייץ – המונט בלנק וְהַזַּפֶקֶת ועכשיו הביתה". מחקרים רבים שנערכו בשווייץ בשנות ה-80 של המאה ה-19, הן בקרב ילדים והן בקרב מועמדים לשירות צבאי, הצביעו על אחוז גבוה מאוד של חולי זַפֶקֶת. בכפרים מסוימים הגיע אף ל-100%.

בשנים אלו כבר ידעו כי תפקוד לקוי של בלוטת התריס גורם למחלות הללו. תפקיד היוד ביצירת הורמוני בלוטת התריס התגלה רק בשנת 1896. ברור היה לכול כי אין מדובר בתופעות תורשתיות, היות וצאצאים לאותן משפחות שגרו במדינות אחרות לא סבלו מהן. בתחילת המאה ה-20 התקבלה המסקנה כי מחסור ביוד בקרקע, הוא הגורם האנדמי למחלות אלו בשווייץ. בעקבות כך החלו להוסיף יוד למלח השולחני בשווייץ כבר ב-1922.

אבל, השוויצרים לא היו ממציאי הגלגל ולא היו הראשונים לטפל במחלות אלו באמצעות יוד. בסין העתיקה כבר בשנת 2700 לפנה"ס טיפלו בְּזַפֶקֶת באמצעות אצות. אצות, כמו צמחים ובעלי חיים ימיים אחרים, עשירות מאוד ביוד. בשנת 40 לפנה"ס מלומדים יוונים כתבו על השכיחות של מחלת הזַפֶקֶת בהרי האלפים והמליצו על אפר של אצות כתרופה. במאות הראשונות לספירה טיפלו רופאים סינים בשיטה זו בְְּּזַפֶקֶת, והתיעוד הראשון על טיפול כזה באירופה הוא מן המאה ה-12. הטיפולים הללו, שהתגלו בצורה ניסיונית, היו יעילים אף שהחומר הפעיל לא היה ידוע. החומר הפעיל, היוד, הוכן מן האצות לראשונה רק בתחילת המאה ה-19.

במאמר הקודם בסדרה הובהר תפקידו החיוני של היוד לצורך ייצור הורמוני בלוטת התריס. היעדר יוד במזון יגרום בהכרח לכך שבלוטת התריס (או בשמה האחר בלוטת המגן), לא תוכל לייצר את ההורמונים שחוסר בהם הוא הגורם למחלות שתוארו.

אדגיש כי אין להבין מדבריי שמחסור ביוד הוא הסיבה היחידה לבעיות בבלוטת התריס. קרטיניזם וְזַפֶקֶת יכולים להיגרם כתוצאה מליקוי תורשתי בתפקוד בלוטת התריס. במאמר זה עסקתי רק בתפקיד היוד שהוא הנושא של סדרת המאמרים הנוכחית.

התופעות של קרטיניזם וְזַפֶקֶת כתוצאה ממחסור ביוד נעלמו בשווייץ ובארצות נוספות כמו ארה"ב וקנדה, שבהן לא ניתן לרכוש מלח שלא הועשר ביוד. הן לא נעלמו ממקומות כמו הרי האנדים וההימליה, שבהם הקרקע ענייה ביוד והתושבים אינם מקבלים יוד כתוסף.

באזורנו לא הייתה בעיה של מחסור ביוד במים ובקרקע. לדאבוננו, כמויות הגשם ההולכות ופוחתות והאוכלוסייה ההולכת וגדלה, גרמו לצורך בהתפלת מים. אנו משתמשים במים מותפלים לשתייה ולצרכים ביתיים (באזורים מסוימים 100% ממי השתייה מותפלים) ואף לחקלאות ולהשקיית בעלי חיים.

רק מחקרים מעטים עסקו בקשר שבין התפלת מים לתפקוד לקוי של בלוטת התריס. רוב המחקרים הללו נערכו בארץ ואין פלא בדבר – אחוז מי השתייה מהתפלה בארץ הוא הגבוה ביותר (50% בממוצע). מחקר שנערך באשקלון, שבה כל מי השתייה מקורם בהתפלה, הראה כי אכן יש אצל תושבי האזור סַמָּנִים המעידים על הפרעות בתפקוד בלוטת התריס.

רצוי כי שלטונות הבריאות בארץ, ייתנו את דעתם על הנושא. בעיה זו קלה וזולה לפתרון. זול יותר להוסיף יוד לכל המלח הנמצא בשימוש, מאשר לטפל בבעיות הרפואיות שהיעדרו גורם. כאמור, מדינות מפותחות רבות עשו זאת ומדינת ישראל, הרואה עצמה כשייכת אליהן, כדאי שתשקול זאת ברצינות, במיוחד לאור העובדה שיותר ויותר ממי השתייה וההשקיה שלנו הם מים מותפלים.

על המחבר / המחברת

Avatar

ורד יפה

ד"ר במדעי החיים. שמשה 13 שנים כמנהלת המעבדה המרכזית לביוכימיה במרכז הרפואי תל אביב-איכילוב.

14 תגובות

  1. נ.ת.
    נ.ת. אפריל 21 2018, 11:27
    וואוו!!!

    הבהלת אותי

    השב לתגובה
  2. אילנה שור
    אילנה שור אפריל 21 2018, 19:05
    רשויות המדינה חייבות להתעורר ומהר

    מה הבעיה?

    השב לתגובה
    • יפה ורד
      יפה ורד אפריל 22 2018, 08:06
      אחריות היחיד

      אכן, ראוי היה שרשויות המדינה תתעוררנה ותורינה על הוספת יוד לכל המלח ולא תאפשרנה גבית מחיר מופרז על מלח מועשר ביוד. אבל הרשויות אינן זריזות ולכן על היחיד לדאוג לעצמו

      השב לתגובה
  3. יפה ורד
    יפה ורד אפריל 21 2018, 21:05
    בהלת שווא

    לא צריך להבהל, היות הופתרון נמצא בהשג יד-ניתן לרכוש מלח מועשר ביוד

    השב לתגובה
  4. יצחק דגני
    יצחק דגני אפריל 21 2018, 23:46
    לד"ר ורד יפה

    תודה על מאמר חשוב מאד. מחסור ביוד, אפילו תת קליני, מצוי בעיקר באזורים רחוקים מן הים. אכן הזכרת זאת במאמרך.
    מקור חשוב ביותר ליוד בדיאטה האנושית הוא חלב ומוצרי חלב. בישראל עברו בשנים האחרונות להזנה כולית של פרות חלב בעגלות מערבלות. בעת שמכינים את הבליל במשקים יש להקפיד שהמנה תכיל יוד בכמות הנדרשת. כפי שכתבת גם השימוש במים מותפלים, בעיקר להגמעת פרות החלב יוצר מצב של חוסר יוד בדיאטה. קל מאד לזהות חוסר יוד במנת הפרות. עדרים שבהם פורצות מחלות כגון פנריציום (ריקבון הטלף) ואקטינובצילוזיס (דלקות בלשון) מצביעות על חוסר יוד במזון הפרות. אפשר להוסיפו דרך מנת המזון. אגב – קל וזול לעשות כך אם יודעים מה לעשות.

    השב לתגובה
    • יפה ורד
      יפה ורד אפריל 22 2018, 08:08
      תודה

      אני מודה לך על תגובתך המלומדת. שמחתי לקרוא כי הפרות מקבלות תוספת יוד, תוספת המתבטאת בחלב ומוצריו שאנו צורכים.

      השב לתגובה
  5. מירה הרמן
    מירה הרמן אפריל 22 2018, 12:41
    מה המדינה חוסכת?

    לא איעפת לה?
    קשה להאמין

    השב לתגובה
    • יפה ורד
      יפה ורד אפריל 22 2018, 16:36
      אחריות המדינה

      אני משערת שאם תהינה פניות רבות למשרד הבריאות הוא יתעורר. ההתפלה גורמת לבעיות גם בתחום המגנזיום וגם על זה צריך לתת את הדעת במשרד הבריאות

      השב לתגובה
  6. שני נוימן
    שני נוימן אפריל 22 2018, 15:32
    ומי שאסור לו לאכול מלח?

    איך בתגברים את היוד בצורה פשוטה?

    השב לתגובה
    • יפה ורד
      יפה ורד אפריל 22 2018, 16:39
      יוד לאלו שאסור להם מלח

      במקרה כזה כמובן רצוי לשאול את הרופא ואולי טוב יותר את הדיאטן/ית. חשוב לזכור כי דגי ים עשירים ביוד. ראי טבלה במאמר קודם

      השב לתגובה
  7. חנוך אביבי
    חנוך אביבי אפריל 30 2018, 14:46
    ממש מבהיל כמה הבעיה גדולה

    וכמה בקלות יחסית ניתן להתגבר עליה

    השב לתגובה
  8. אלכסנדר
    אלכסנדר מאי 19 2018, 14:14
    למה לפחות משרד הבריאות לא מסביר?

    וקופות החולים

    השב לתגובה
    • יפה ורד
      יפה ורד מאי 21 2018, 08:40
      הסברה

      tין לי מושג מדוע משרד הבריאות ו/או קופות החולים אינן מדברות על הנושא. אני חושבת שאולי צריך שהרבה אנשים יפנו כדי להפעיל אותם

      השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים ברפואה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!