JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

טוב לפעמים לחלום בהקיץ

יצירתיות ושתי מערכות מוחיות לעיבוד מידע

טוב לפעמים לחלום בהקיץ פרופסור נירה משעל
יולי 18
09:30 2018

יצירתיות היא אחת מיכולות החשיבה הגבוהות ביותר. חשיבה יצירתית מתפתחת בשני שלבים: בשלב הראשון מעלים רעיונות רבים ובשלב השני מעריכים את הרעיונות ובוחרים את המתאים והמקורי ביותר. מכאן שחשיבה יצירתית מבוססת על שני אופני חשיבה. מצד אחד יש לחשוב בצורה אסוציאטיבית, פתוחה, מסתעפת, כלומר לספק מספר רב של פתרונות לאותה בעיה. מצד שני יש להפעיל חשיבה מתכנסת ומבוקרת תוך כדי הערכה של התוצרים השונים שהפקנו.

חוקרים מאמינים שכל תהליך חשיבה כזה קשור לחלק אחר של המוח. המוח מורכב משני חצאים – ההמיספרה הימנית וההמיספרה השמאלית, והן מחוברות בכפיס המוח, שהוא כביש מהיר של נוירונים. מוסכם על חוקרים שחשיבה מסתעפת קשורה להמיספרה הימנית ואילו החשיבה המבוקרת וההערכתית מיוחסת להמיספרה השמאלית.

דרך טובה לבדוק אם ההמיספרה הימנית מעורבת בתהליכים יצירתיים כאלו היא להשתמש בהדמיה מוחית תפקודית (fMRI). כדי לבדוק זאת, סרקנו את מוחם של אנשים בשעה שקראו ביטויים מטפוריים יצירתיים ומקוריים הלקוחים מהשירה העברית (למשל "שמיכת רחמים") והשוונו לפעילות המוחית בשעה שקראו ביטויים מטפוריים מוכרים (למשל "לשון חדה"). ראינו שכאשר אנשים מבינים שפה יצירתית ולא מוכרת הם מפעילים רשת מוחית ייחודית שמרכזה בהמיספרה הימנית. המעורבות של ההמיספרה הימנית בתהליכים אלו מפתיעה, שכן היא נחשבת להמיספרה לא-שפתית. דווקא ההמיספרה השמאלית היא האחראית לעיבוד השפה.

בין שאנו חושבים בצורה יצירתית בין שלא, אנו חושבים בעזרת שתי מערכות. המוח אינו מודולרי, כלומר אין אזור אחד במוח שבו מתבצעת החשיבה היצירתית. אנו משתמשים בשתי המערכות, אם כי לא בו-זמנית, וכל מערכת מעבדת מידע באופן שונה. מערכת אחת אחראית לעיבוד המידע בצורה אוטומטית, לא מודעת, מסתעפת, ספונטנית ואינטואיטיבית. מערכת שנייה מעבדת בצורה מבוקרת, מודעת, הערכתית ואנליטית.

נמצא שכל מערכת כזו קשורה באזורי מוח שונים. ממצאים ממחקרי הדמיה מוחיים (fMRI) מראים שאזורי מוח השייכים לרשת הנקראת "רשת ברירת המחדל" (Default Mode Network, DMN) מעורבים בעיבוד מידע באופן אוטומטי, מסתעף וספונטני. לעומת זאת אזורי מוח אחרים, הכוללים בעיקר אזורים קדמיים-קודקודיים, אחראים על חשיבה מבוקרת ומודעת. רשת ברירת המחדל אחראית גם על מגוון יכולות ותהליכים אחרים, כמו למשל זיכרון אוטוביוגרפי, דמיון, חשיבה על העתיד, חשיבה על מחשבות האחר (הניסיון לנחש על מה חושב האחר), חשיבה על עצמי (חשיבה על הרעיונות וההתנהגות של העצמי) ומוסר. תהליכים כאלו מתבצעים בדרך כלל במצב מנוחה או בעת חלום בהקיץ.

האם כל מי שיש לו יכולת אסוציאטיבית גבוהה וחשיבה מסתעפת הוא בהכרח יצירתי יותר? ככל הנראה לא. אנשים עם סכיזופרניה למשל מאופיינים בחשיבה לא שגרתית, עם נטייה לחשיבה מאגית. סימנים אלו יכולים להתלוות לבידוד חברתי בולט, התנסות רגשית דלה ויכולות קשב וקבלת החלטות נמוכות. למרות החשיבה המאגית והיכולת לחשוב בצורה אסוציאטיבית ולא שגרתית, מחקר שבדק למעלה מ-65,000 אנשים עם סכיזופרניה בארצות הברית לא מצא שהם יצירתיים יותר בהשוואה לאנשים ללא סכיזופרניה. עם זאת, אף שמחקרי עבר לא מצאו יצירתיות מוגברת בקרב אנשים עם אוטיזם, בכל זאת הצלחנו להראות שאוכלוסייה זו דווקא יצירתית יותר מבחינה מילולית בהשוואה לקבוצת ביקורת. כלומר יש להמשיך לבדוק את היצירתיות בקרב אנשים עם סכיזופרניה תוך שימוש בפרדיגמות שעדיין לא נבחנו. כך או כך, הטענה של אריסטו (384–322 לפני הספירה) שיש קשר בין מחלה נפשית ליצירתיות, כמו בין גאונות לדיכאון, מוטלת בספק.

לסיכום, שתי מערכות של המוח, אחת קשורה לחשיבה פתוחה ומסתעפת (DMN) ושנייה אחראית על תהליכי ניטור ובקרה, מהוות את הבסיס לחשיבה יצירתית. כדי לעורר את השלב הראשון בחשיבה היצירתית – העלאת הרעיונות – אולי כדאי לחלום יותר בהקיץ.

 

על המחבר / המחברת

Avatar

נירה משעל

פרופסור בבית הספר לחינוך, חברה במרכז גונדה לחקר המוח, וראש המעבדה לשפה ומוח באוניברסיטת בר אילן. מחקריה מתמקדים בהבנת הבסיס המוחי להבנת השפה והדרכים לשיפורה.

9 תגובות

  1. רינה ירדני
    רינה ירדני יולי 18 2018, 13:29
    אם כך יש לי פוטנציאל חשיבה יצירתית גדול

    איזה כיף

    השב לתגובה
  2. לא מתמצא בנושא
    לא מתמצא בנושא יולי 19 2018, 12:47
    מאמר מדליק

    תודה לפרופסורית

    השב לתגובה
  3. חולמת בהקיץ
    חולמת בהקיץ יולי 19 2018, 20:09
    הרבה

    וטוב לי

    השב לתגובה
  4. טל אבי נתן
    טל אבי נתן יולי 20 2018, 13:43
    מאמר שאתם יכולים להשתבח בו

    .

    השב לתגובה
  5. תרצה מיטלמן
    תרצה מיטלמן יולי 21 2018, 13:45
    מאמר שעונה על כל הפרמטרים

    נושא לא מוכר, מחדש, מעניין, כתוב נכון, מקרין בעקיפין לא רק עובדות אלא גם ערכים.

    השב לתגובה
  6. חנניה ג.
    חנניה ג. יולי 22 2018, 13:40
    לא יאומן כמה מורכב גוף האדם

    ובמיוחד מוח האדם. כמה שיודעים יותר רואים כמה אנחנו עדיין לא יודעים.

    השב לתגובה
  7. ח.
    ח. יולי 22 2018, 19:56
    שמעתי היום מישהו מתראיין בטלויזיה

    שמעתי קטע ממש קצר, אולי דקה ורבע. אבל הוא כבר עשה שימוש במה שאת אמרת על היצירתיות. אולי העתיק ממך.

    השב לתגובה
  8. ע.
    ע. ספטמבר 01 2018, 11:47
    האם ניתן לשפר היכולות היצירתיות?

    כיצד?

    השב לתגובה
    • נירה
      נירה ספטמבר 01 2018, 18:11
      יש מספר דרכים אך הנושא תחת מחקר

      שאלה מצוינת. מחקר לגבי דרכים להגברת היצירתיותהולך ותופס תאוצה. יצירתיות קשורה עם מאפיינים אישיותיים, השפעת סביבה, ויכולות קוגניטיביות ולכ כל אחד מהם יכול להגביר יצירתיות. ניתן להשתתף אצלי במחקרים בנושא: mashaln@mail.biu.ac.il

      השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים ברפואה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!