JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

חופשת מחלה

היתרונות הכלכליים הטמונים בתיירות המרפא

חופשת מחלה ד"ר אליהו בורוכוב
אוקטובר 15
19:30 2018

לפני שבועות מספר (ב-18.7.2018) אישרה הכנסת את חוק תיירות מרפא התשע"ח, שמטרתו להסדיר את הפעילות של מה שנקרא תיירות המרפא. זאת אחרי שהצעת החוק כבר התגלגלה בכנסת ובוועדותיה כארבע שנים. החוק מנוסח ב"עורך דינית" למהדרין ומתפרס על פני 20 עמודים בחוברות הצנומות של "ספר החוקים".

לא אתאר את פרטי החוק. אבל אזכיר את דבריו של מרק כצנלסון, יו"ר האגודה לתיירות רפואית בלשכת המסחר, בדיון בכנסת בוועדה שהכינה את החוק (התפרסמו בפברואר בעיתון כלכליסט). לפי נוסח החוק כפי שהיה בוועדה כל אדם מעל גיל 21 ללא עבר פלילי יכול לעסוק בתחום. ובכך החוק משאיר את הדלת פתוחה בפני כל חאפר ושרלטן לנסות "לעשות מכה" בתחום. לדבריו של כצנלסון, מסתובבים ברוסיה ובמזרח אירופה חאפרים רבים, שמוציאים שם רע למדינה ולמערכת הבריאות. אומנם החוק, כפי שאושר, כולל סעיף שלפיו השר באישור ועדת העבודה רשאי לקבוע תנאים נוספים לרישום במרשם, לרבות לעניין הכשרה של סוכני תיירות מרפא, אבל מכיוון שהשר טרם קבע תנאים נוספים, הדלת עדיין פתוחה.

החקיקה הזאת והעיסוק הציבורי והפוליטי בסוגיית "תיירות המרפא" התעוררו בגלל הטענה שהתיירים הרפואיים תופסים מקומות אשפוז שהיו מיועדים לאזרחי המדינה, ובגלל החשש שהם מקבלים עדיפות על פני תושבי ישראל בתור לבדיקות לניתוחים. סיבה נוספת ומשנית היא שמבקר המדינה כתב וחזר וכתב בכמה דו"חות על כך שהתחום איננו מפוקח ואיננו מוסדר.

הצפיפות בבתי החולים ובמיוחד בחדרי המיון ובמחלקות לטיפול נמרץ והתורים הארוכים לניתוחים "אלקטיביים" אינם בגלל התיירים הרפואיים, אלא בגלל מדיניות הקמצנות של ניהול תקציב המדינה, שייבשה את מערכת הבריאות ב-15 השנים האחרונות. כדי להחזיר את מערכת הרפואה הציבורית למצבה לפני 20 שנה צריך להגדיל את תקציב משרד הבריאות ב- 10 עד 20 מיליארד שקל. כדי לחזור למצב הצפיפות בבתי החולים כפי שהייתה לפני 15 שנים יש להוסיף שניים-שלושה בתי חולים חדשים, (ראו מה שכתבתי כאן בספטמבר 2016 על המחסור במיטות בבתי החולים ועל מצוקת תקציב הבריאות).

על רקע הדברים חשבתי שיוכל להועיל לבדוק את הנתונים על תיירות המרפא בארץ בשנים האחרונות, ומה קורה בעולם בתחום הזה. עיון בנתונים מראה לדעתי שהעניין נופח ויצא מכל פרופורציה.

אין נתונים ברורים ומדויקים על מספר התיירים הרפואיים בארץ. לפי מסמכים שהוגשו לוועדה לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית, שמונתה על ידי שרת הבריאות יעל גרמן, היו בשנת 2014 30,000 תיירים רפואיים. לפי עדות שהוצגה לאותה ועדה, במקרים רבים התייר הרפואי הפוטנציאלי בא מכיוון שאין לו אבחנה רפואית ברורה. הוא מגיע כדי לעבור בדיקות על ידי רופאים מומחים לשם אבחנה וייעוץ על הטיפולים האפשריים, אם בכלל. במקרים אחרים הוא מקבל טיפולים ללא אשפוז כמו השתלות שיניים וניתוחי עיניים במכונים פרטיים.

בדו"ח שהכין על הנושא בספטמבר 2017, התאונן מרכז המחקר והמידע של הכנסת על כך שלא קיבל נתונים מלאים ומדויקים על מספר התיירים הרפואיים ועל ההכנסות של בתי החולים מפעילותם. עם זאת הם קיבלו ופרסמו נתונים מפורטים על מספר המטופלים ועל ההכנסות של בתי החולים של קופת חולים כללית ועל ההכנסות של בתי החולים הממשלתיים. לפי הנתונים של בתי החולים של שירותי בריאות כללית, למעלה מ-90% מהתיירים הרפואיים מקבלים טיפול אמבולטורי, כלומר מטופלים במרפאות חוץ ואינם מאושפזים בבית החולים.

ההכנסות של בתי החולים מתיירות המרפא הן רק חלק ואולי חלק קטן מתוך כלל ההוצאות של התיירים הרפואיים בארץ. בנוסף להכנסות של בתי החולים, משולמים תשלומים נוספים עבור שירותים רפואיים כמו בדיקות, צילומים ושיקופים במכונים פרטיים, סכומים נוספים ייתכן שמשולמים לרופאים המנתחים, וכן תשלומים לסוכנים ולמתווכים המעורבים בפעילות הזאת.

לפי סקר שערך משרד התיירות שהוצג בוועדת גרמן, ההוצאה הממוצעת של תייר רפואי על שירותי מלון, מסעדות וכדומה הייתה 1936 דולר. נוסף על כך, כל תייר רפואי בא עם בני משפחה או מלווים אחרים, והם מתאכסנים בבתי מלון, אוכלים במסעדות, ויש להם גם הוצאות נוספות. הוצאותיהם עשויות להגיע לפי שניים מההוצאות של התייר הרפואי.

להלן נתונים על שבעה בתי חולים, שהכנסותיהם מתיירות מרפא הן כנראה הגדולות ביותר בארץ. הנתונים לקוחים מתוך כתבתה של רוני לינדר גנץ, בעיתון The Marker (29.10.13):

בית החולים הדסה                    108 מיליון שקלים

בית החולים שיבא                     130 מיליון שקלים

בית החולים איכילוב                  100 מיליון שקלים

בית החולים רמב"ם                  36   מיליון שקלים

בית החולים אסף הרופא            16   מיליון שקלים

בית החולים בילינסון                40   מיליון שקלים

בית החולים שניידר                 14   מיליון שקלים

להכנסה מתיירות מרפא חשיבות רבה לבתי החולים. אולם יש לזכור כי מספר המטופלים התיירים היה קטן מאוד ביחס לכלל המטופלים. למשל: בבית החולים הדסה, בשנת 2013, בעוד שימי האשפוז של התיירים הרפואיים היוו 1.3% מכלל ימי האשפוז, הם שילמו 3% מכלל הכנסות בית החולים. בבית החולים רמב"ם התיירים הרפואיים היוו 0.3% מכלל המטופלים, אבל הם שילמו 2.8% מהכנסות בית החולים. בבתי החולים של קופ"ח כללית מספר התיירים הרפואיים היווה רק 0.2% מכלל המטופלים וההכנסות מהם היו 0.6% מכלל ההכנסות. במצב שבו בתי החולים וכל קופות החולים נמצאים בגירעון כספי מתמיד, תוספת ההכנסות מועילה מאוד.

מעניין להשוות את הנתונים על תיירות המרפא בישראל עם הנתונים הללו בארצות אחרות בעולם. קשה להשיג נתונים מדויקים על ההיקף של שוק תיירות המרפא בעולם. אפילו ההגדרה של תיירות מרפא היא עמומה. תיירת שמתעלפת במצדה מפני שבאה לשם בלי כובע, לא שתתה מספיק מים, התייבשה ואושפזה בבית חולים היא תיירת מרפא? היא הרי לא באה כדי להתאשפז כאן. היא באה לראות את מצדה. תייר מישראל שמאושפז בפריז או בלונדון עקב הרעלת קיבה, לא נסע לשם כדי להתאשפז.

ההבדלים בין ההערכות של ההיקף הכספי של שוק תיירות המרפא בעולם הם גדולים מאוד. ובכל זאת, האגף לייעוץ כלכלי של פירמת רואי החשבון הבין-לאומיתDeloitt  התנבא לפני שנים אחדות שבשנת 2017 יעברו 23 מיליון אמריקאים טיפולים רפואיים מחוץ לארה"ב ויוציאו על כך 80 מיליארד דולר. חברת הייעוץ הבין-לאומית מקינזי חזתה שתוך שנים ספורות היקף שוק תיירות המרפא יעבור את סף 100 מיליארד דולר. לעומת זאת חברה למחקרי שוק בשם Allied Market Research העריכה שההיקף הכספי של השוק העולמי של תיירות מרפא בשנת 2016 היה כ-61 מיליארד דולר. ואילו חברת מחקר אחרת מעריכה שההיקף הכספי של תיירות המרפא הוא בין 10 עד 15 מיליארד דולר בלבד (הנתונים מן השבועון הבריטי The Economist). לפי Wikipedia, בשנת 2008 היו בתאילנד מיליון תיירים רפואיים, בסינגפור ובהודו 400 אלף ובמלזיה 300 אלף.

תיירות המרפא הולכת ומתפתחת בגלל כמה סיבות, אציין שתי סיבות עיקריות: ראשית, הבדלים בעלויות הטיפולים הרפואיים. לדוגמה: החלפת מפרק הירך (ניתוח נפוץ למדי שבו מחליפים את מפרק הירך שנשחק במפרק מפלדת אל-חלד) ניתוח כזה עולה בבריטניה 12,000 אירו, בטורקיה 10,000 אירו (עכשיו הודות לירידת ערך הלירה הטורקית עוד פחות) ובפולין רק 4,750 אירו; ניתוח להחלפת שסתום בלב עולה בגרמניה 30,000 אירו, ובאוסטריה רק 15,000 אירו, ושם הרופאים והאחיות מדברים גרמנית.

שנית, הצמיחה של המעמד הבינוני בארצות המתפתחות באסיה ובאפריקה, מביא לכך שמספר גדל והולך של אנשים מהארצות האלה מוכנים להוציא כסף רב כדי לקבל טיפולים רפואיים באיכות שאינם יכולים לקבל בארצם.

נראה לי שישראל מחמיצה הזדמנות לפתח ענף יצוא שירותים שיכול לייצר הכנסות בהיקף גדול פי כמה וכמה מהיקפו הנוכחי. יש מדינות שמשקיעות בפיתוח תיירות מרפא. הממשלות של דובאי, דרום קוריאה ומלזיה השקיעו סכומים גדולים בפיתוח מרכזים רפואיים, כדי למשוך אליהן חולים מן הארצות השכנות.

לרופאים הישראלים ולבתי החולים בארץ יש מוניטין טוב. אם תאילנד והודו יכולות למשוך מאות אלפים – גם ישראל תוכל. אם הממשלה תשכיל להשקיע בפיתוח התשתיות של מערכת הבריאות (דבר שהיא צריכה לעשות עבור אזרחי המדינה), כלומר, לבנות שניים-שלושה בתי חולים חדשים, ולהרחיב את מערכת ההכשרה של הרופאים ושל האחיות, אפשר יהיה להרחיב בהרבה את היקף הפעילות וההכנסות מתיירות מרפא.

על המחבר / המחברת

אליהו בורוכוב

אליהו בורוכוב

עורך מדור: שוק ההון. ד"ר לכלכלה. הרצה בעבר באוניברסיטאות. יעץ למשרדי ממשלה, רשויות מקומיות וחברות מסחריות. חיבר ספרים בתחום הנדל"ן.

7 תגובות

  1. קובי גרין
    קובי גרין אוקטובר 15 2018, 19:47
    נושא חשוב וכיוון נכון

    הבעיה שיש הרבה אינטרסנטים שמעוניינים שלא יהיה סדר בנושא

    השב לתגובה
  2. יוחנן צוקר
    יוחנן צוקר אוקטובר 16 2018, 11:54
    לא יעזור כלום

    תיירות מרפא זה על חשבון השירות ללקוחות הישראלים.

    השב לתגובה
  3. רופא
    רופא אוקטובר 16 2018, 19:53
    לרפואה הישראלית שם טוב מאוד

    המדינה ואזרחיה יכולים להרוויח הרבה

    השב לתגובה
  4. נתנאלה צוויג
    נתנאלה צוויג אוקטובר 17 2018, 13:56
    מסכימה שיש כאן פוטניאל אדיר

    צריך רק ניהול מקצועי במשרד הבריאות ולא ניהול אינטרסנטי כיתתי מפלגתי

    השב לתגובה
  5. שירי
    שירי אוקטובר 19 2018, 13:24
    מסכימה עם הכותב

    יש כאן פוטנציאל גדול

    השב לתגובה
  6. שמשון עזר
    שמשון עזר אוקטובר 19 2018, 21:09
    מסכים אבל מי יקדם ברצינות?

    אצלנו יודעים רק לדבר

    השב לתגובה
  7. אביעד ש.
    אביעד ש. אוקטובר 24 2018, 19:14
    נושא ראוי מאוג

    חשוב
    הלוואי שישימו אליו לב כראוי

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים ברפואה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!