JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

ויטמינים (5)

מעט על אודות גילוי ומגלי ויטמין C

ויטמינים (5) ד"ר יפה ורד
ינואר 15
19:30 2019

בסדרת מאמרים זו ביקשתי לספר מעט על ההיסטוריה של הוויטמינים, על תפקידם הידוע בגוף ועל המחלות הנגרמות כאשר אין מקבלים מהם מספיק. במאמר הקודם בסדרה הסברתי מדוע אנו זקוקים לוויטמין C והזכרתי את הניסוי של ד"ר לינד. חלפו כ-150 שנים עד שמדענים גילו מה הוא אותו החומר הפעיל בירקות ובפירות המונע את המחלה. במאמר זה, החותם את הסדרה, אספר מעט על המדענים הללו ועל בעלי חיים המסוגלים לייצר חומרים שעבור אחרים הם ויטמינים.

סיפור גילויו של ויטמין C וזיהויו הכימי הוא ארוך ומסובך ועל כן לא אלאה אתכם בכל פרטי הפרטים. השורה התחתונה, כפי שנוהגים לומר אצלנו, היא שהמדען ההונגרי Albert Szent Gyorgyi קיבל פרס נובל בשנת 1937 עבור גילוי ובידוד החומר הנקרא ויטמין C. אך לכתר הזה היו טוענים נוספים.

אלברט סנט-גיירגי כלל לא התעניין בוויטמינים. הוא חקר את מחלת אדיסון – מחלת כליות הנגרמת כתוצאה מתפקוד לקוי של בלוטת יותרת הכליה. בתחילת דרכו המדעית חקר את ההשחמה של פֵּרות חתוכים או מקולפים החשופים לאוויר. הוא שם לב לצבע העור השחום של חולים במחלת אדיסון וחשב שיש קשר בינו לבין השחמת הפירות.

סנט-גיירגי הצליח לבודד מבלוטות יותרת הכליה של בהמות חומר, שלדעתו, מחסור בו גרם לחולים להיראות שזופים. לחומר זה קרא חומצה הקסאורונית בשל דמיונו למולקולת סוכר. במולקולות החד-סוכרים יש שישה אטומי פחמן וזה היה מספר אטומי הפחמן במולקולה שבודד (הֶקְסָה – שש). ניסיונות האפיון של החומר, שהביאו אותו למסקנה שמדובר בחומר הדומה לגלוקוז, לא הותירו מספיק חומר לצורך קביעת המבנה המדויק שלו.

בשלב מסוים עלתה במוחו המחשבה שייתכן שחומר זה זהה לוויטמין C מפרי הדר. בשל הקושי לבודד חומר זה מפרי הדר, ובשל העובדה שלא היה לסנט-גיירגי עניין בוויטמינים ובמחקרים קליניים הוא לא ניסה להוכיח השערה זו. שותפו למחקר, אך לא לפרס הנובל, Svirbely, הוא זה שערך את הניסויים הקליניים והוכיח כי החומר מבלוטות יותרת הכליה הוא אכן ויטמין C.

היות וסיפורו של ויטמין C החל בניסוי הקליני של ד"ר ג'יימס לינד שעליו סיפרתי באחד המאמרים הקודמים, כדאי לספר גם על הניסויים הקליניים המאוחרים יותר, שהוכיחו כי צפדינה היא אכן מחלת חסר, והחומר החסר נמצא בפרי הדר.

כאשר חוקרים חושדים שמחלה מסוימת נגרמת על ידי חסר במרכיב כלשהו במזון, עליהם לגרום תחילה למחלה על ידי אי-מתן מרכיב זה במזון, ולאחר מכן לרפא אותה. ד"ר לינד לא היה צריך לגרום למחלה, על האונייה שלו היו מלחים רבים שלקו בה.

כבר יותר מ-100 שנים נוהגים, בשלבים הראשונים של ניסויים מסוג זה, להשתמש בבעלי חיים. כך למשל נהג פרדריק בנטינג כשגרם לכלבים לחלות בסוכרת. מובן שיש צורך לבחור בבעל חיים מתאים לניסוי. במקרה שלנו, המזל שיחק לידיהם של החוקרים. הם בחרו בחזיר ים (קָבְיָה בשמו העברי המדויק) guinea pig משום שהיה זול יותר מעכברים או חולדות. החוקרים עשו זאת מבלי לדעת כי חזירון הים הוא אחד מבעלי החיים הבודדים (פרט לקופים ובני אדם) שאינו יכול לייצר ויטמין C בעצמו. כמו בני האדם הוא צריך לקבלו במזון ולכן אפשר לגרום לו לחלות בצפדינה. אילו עמד לרשותם יותר כסף והיו בוחרים בעכברים או בחולדות, לא היו יכולים המדענים לגרום להם לחלות בצפדינה, היות ובעלי חיים אלו מייצרים בעצמם את החומר.

קבוצה אחת של חזירוני ים חולים בצפדינה הואכלה בחומצה ההקסאורונית שבודד סנט-גיירגי והאחרת בפרי הדר. ההחלמה של כולם מן המחלה הוכיחה שפעולת שני החומרים הללו זהה, והוליכה את החוקרים לחשוב כי מדובר באותה התרכובת – ויטמין C. עתה נותר להם להוכיח, כי כימית שני החומרים הללו זהים.

המכשול שעמד בפני החוקרים הוא הקושי לבודד את החומר הפעיל מפרי ההדר, בשל דמיונו הכימי לסוכר. בעת שאכל את ארוחת הצהריים שהכינה לו אשתו, שאהבה לתבל את המאכלים בהרבה פפריקה, עלה בדעתו של סנט-גיירגי רעיון מזהיר: לנסות לבודד את החומר הפעיל מפלפלים אדומים. אם יהיה בידו חומר שפעילותו כמרפא צפדינה תוכח, ניתן יהיה להוכיח כי היא זהה לזו של החומצה ההקסאורונית, ואז לקבוע את המבנה הכימי של שתי התרכובות הללו וכך להוכיח שמדובר בשני חומרים זהים.

החומרים המבודדים נשלחו לכימאי האנגלי Haworth והוא הוכיח את המבנה של התרכובת שכולנו מכירים היום כחומצה אסקורבית – ויטמין C. אוסיף כאנקדוטה כי בשנה שבה קיבל סנט-גיירגי את פרס הנובל ברפואה על גילוי ויטמין C, קיבל Haworth את פרס הנובל על מציאת המבנה של ויטמין אחר – ויטמין A.

המזל שיחק לידי סנט-גיירגי לא רק בבחירת חיות הניסוי, אלא בחוסר המזל שהיה לחוקרים אחרים. אחד מהם שהיה רופא צבאי אמריקני, הועבר לבסיס אחר ולא יכול היה להמשיך במחקר, ואילו אחר לא קיבל את המימון שלו היה זקוק. כן, גם במדע מזל אינו מזיק.

תם ונשלם סיפורו המרתק של ויטמין C. כפי שהבטחתי, לסדרת המאמרים הבאה אבחר בוויטמין אחר ואני מקווה שסיפורו יהיה מרתק לא פחות.

על המחבר / המחברת

ורד יפה

ד"ר במדעי החיים. שמשה 13 שנים כמנהלת המעבדה המרכזית לביוכימיה במרכז הרפואי תל אביב-איכילוב.

6 תגובות

  1. אלישע שומרון
    אלישע שומרון ינואר 16 2019, 13:02
    הסיפור ממש מעניין

    אבל אם לא אותם חוקרים הרי חוקרים אחרים היו מגלים את הויטמין. בני האדם מגלים כל שנה עוד ועוד דברים חיוניים.

    השב לתגובה
    • יפה ורד
      יפה ורד ינואר 16 2019, 14:46
      גילוי ויטמינים

      אני שמחה שאתה חושב שהסיפור מענין. אין ספק שאתה צודק והתגליות רק עומדות ומחכות שמישהו כבר סוף סוף יגלה אותן. עם זאת השתלשלות הגלויים דומה לעתים לסיפור בלשי.

      השב לתגובה
  2. אופירה להב
    אופירה להב ינואר 17 2019, 14:29
    שאלה שמעניינת אותי

    ויטמין, נניח סי, אפשר לקבל מכל מיני מקורות. אבל השאלה אם יש הבדל בין ויטמין סי ממקור אחד (נגיד תפוז)

    השב לתגובה
    • יפה ורד
      יפה ורד ינואר 17 2019, 16:19
      טוב לדעת

      ויטמין C הוא חומר כימי מוגדר, כלומר לא משנה מאיזה מקור מפיקים אותו, או אם מיצרים אותו באופן מלאכותי בבית החרושת, יש לפנינו אותו החומר בדיוק. כך שאם את אוכלת תפוז או פלפל את מקבלת אותו החומר.

      השב לתגובה
  3. נגה ברנס
    נגה ברנס ינואר 20 2019, 15:45
    יש גם בעיה של עודף ויטמין מסוים?

    זה מזיק?

    השב לתגובה
    • יפה ורד
      יפה ורד ינואר 21 2019, 10:57
      עודף ויטמינים

      ויטמין C הוא ויטמין מסיס במים, כך שעודף שלו מופרש בקלות על ידי הכליה. כנראה שעל צריכה של למעלה מ-2 גר' ביום, קשה לכליות להתגבר והוא עלול כבר להתחיל להזיק. על ידי אכילת ירקות ופרות, למעשה אי אפשר להגיע לכמות כזו. כדי להמחיש-בירק המכיל את הכמות הגדולה ביותר של ויטמין C, הפלפל האדום, יש כ-130 מ"ג ויטמין ב-100 גר' ירק. כדי להגיע לכמות של 2 גר' ויטמין ביום יש צורך לאכול כקילו וחצי של פלפל שהיא כמות לא סבירה. אם אדם צורך אותו על ידי בליעת כדורים, יש לו שליטה על הכמות.
      יש ויטמינים אחרים שאינם מסיסים במים ואינם מופרשים בקלות על ידי הכליה. במקרים אלו אכן עלולה להתעורר בעיה של עודף.

      השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים ברפואה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!