JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin
  • ראשי » 
  • רפואה
  •  » הקשר בין תזונה לקויה למחלת הפלגרה

הקשר בין תזונה לקויה למחלת הפלגרה

ויטמינים (7)

הקשר בין תזונה לקויה למחלת הפלגרה ד"ר יפה ורד
מאי 07
17:00 2019

אומנם חלף זמן רב מאז שהתפרסם המאמר הקודם בסדרה, אך אני מקווה שקוראיי לא נואשו מלשמוע את המשך הסיפור על ד"ר גולדברגר והפלגרה.

במאמר הקודם בסדרה הזכרתי את ד"ר יוסף גולדברגר, אחד מחוקרי האפידמיולוגיה (מדע המגיפות) החשובים של תחילת המאה ה-20. ככזה, הוא הוזעק לנסות ולהדביר את מחלת הפלגרה, כפי שהדביר מחלות מִדַבְּקוֹת אחרות. הבוס שלי במעבדה נהג תמיד לומר "אווז חושב על תירס". במקרה שלנו משמעות המשפט היא שחוקרים נוהגים לחשוב בדפוסים מוכרים להם. למרבה המזל, ד"ר גולדברגר היה בעל ראש פתוח, או כפי שנוהגים לומר היום "חשב מחוץ לקופסה" ולכן הבין מהר מאוד שהמחלה שלפניו אינה מחלה מדבקת. כיצד הגיע למסקנה זו?

לפני שאספר על ממצאים שגרמו לו לחשוד שלפניו מחלה שונה, אומר כמה מילים על המחלה עצמה. במאמר הקודם דיברתי על השכיחות של המחלה ועל שיעור התמותה ממנה, אך לא הזכרתי את הסימפטומים של שלה: הופעת פריחה על כל שטח הגוף, שלשולים חריפים ובשלב מאוחר יותר דמנציה ומוות. המחלה הייתה חידה עבור הממסד הרפואי של אותם ימים. הוצעו עבורה תרופות שונות ומשונות כגון תמיסות אופיום או עירוי של מנות דם מוקרנות. חוקרים אמריקנים סברו שהיות ואיטליה הייתה בין המקומות הראשונים שבהם היא התגלתה, היא הגיעה לאמריקה עם המהגרים האיטלקים הרבים. לד"ר גולדברגר, שבתחילת דרכו המקצועית היה רופא שבדק מהגרים שהגיעו לאמריקה, היה ברור שהשערה זו אינה נכונה.

"איך יכול להיות", חשב לעצמו, "שהמחלה תוקפת רק את המאושפזים בבתי החולים לחולי נפש ואת היתומים בבתי היתומים ולא את המטפלים בהם? מודע היא תוקפת רק חקלאים עניים ולא את בעלי החוות העשירים? חיידקים אינם יודעים להבחין בין מטפל לחולה ובין עשיר לעני".

ד"ר גולדברגר בעל החשיבה המקורית, היה הראשון ששם לב לכך שהמחלה תוקפת אוכלוסיות מסוימות, אך אינה פוגעת באנשים אחרים הנמצאים בקרבת מקום פיזית. היה עליו ללכת בניגוד לזרם. אף שכבר באותה שנה שבה מונה ד"ר גולדברגר לחקור את המחלה (1914), החוקר היהודי הפולני קזימיר פונק (מי שהכניס למילון המונחים המדעי את המילה ויטמין) טען כי הסיבה נעוצה במזון שאינו מתאים, גרס העולם המדעי כי חיידקים הם הגורם למחלה.

ממשלת ארה"ב הקימה ועדה לצורך מחקר המחלה – ועדת הפלגרה של תומפסון מקפאדן. חברי הוועדה עברו מבית לבית באזורי גידול הכותנה בדרום קרולינה, שבהם השתוללה המחלה והגיעו למסקנה שהמחלה אינה קשורה לתזונה. למרבה המזל של כולנו, ד"ר גולדברגר לא הושפע ממסקנות הוועדה הנכבדה ועמד על דעתו, כי לא ייתכן שחיידקים מבחינים בין עניים לעשירים ובין מאושפזים למטפלים בהם, וכי תזונה לקויה כנראה מהווה את הסיבה למחלה. העובדה שחיזקה את דעתו הייתה הגילוי כי ניתן לרפא את מחלת הברי ברי על ידי תזונה מתאימה.

ברור היה לו כי ללא הוכחה ניסויית, מסקנותיו לא תתקבלנה על ידי הממסד הרפואי. להוכחת השערתו, תכנן וערך ניסויים בשני בתי יתומים ובשני מוסדות לחולי נפש של נשים – האחד שיועד לנשים לבנות והשני לאפרו-אמריקניות. כדי שלא להטריח את הקוראים, אתאר רק את הניסוי בבתי היתומים שבהם שכיחות מקרי הפלגרה הייתה גבוהה.

הניסוי כלל שינוי מוחלט של תזונת הילדים. הם קיבלו עתה מזון בכמות מספקת שכלל מזונות עשירים בחלבונים מן החי – חלב, ביצים ובשר, ומן הצומח – קטניות למיניהן וכן ירקות טריים. ד"ר גולדברגר גם הגביל את צריכת הפחמימות של הילדים על ידי הורדת תירס מן התפריט. לפי קריטריונים של ניסויים קליניים ואפילו בהשוואה לניסוי של דוקטור לינד (כזכור, קבוצת הביקורת של ד"ר לינד הייתה המלחים החולים שלא השתתפו בניסוי) כ-150 שנים קודם לכן, הניסוי לא היה תקין מכמה סיבות:

ראשית, לא הייתה קבוצת ביקורת. ד"ר גולדברגר הצדיק זאת בכך שבבתי היתומים אי-אפשר היה לתת אוכל טוב יותר רק לחלק מן הילדים. הוא טען שאפשר להתייחס לבתי יתומים אחרים, שבהם לא שונתה התזונה כקבוצת הביקורת; שנית, לא נוסתה השפעת מזונות שונים; שלישית, אף שהיו חוקרים שסברו כי הבעיה נעוצה בתירס, הוא לא בדק אם יש השפעה חיובית לתזונה החדשה גם כאשר תירס נכלל בין המזונות.

הקריטריון להשפעת התזונה על המחלה, היה אי-הופעתה מחדש כעבור שנה אצל הילדים החולים. הצלחת הניסוי הייתה מעבר למשוער. רק אצל ילד אחד מתוך כ-100 חולים, המחלה חזרה כעבור שנתיים של מעקב.

בדומה למה שסיפרתי בסדרת המאמרים על ויטמין C, התרופה ואמצעי המניעה של המחלה נמצאו לפני שידעו את הגורם הספציפי האחראי.

במאמר הבא אספר בין השאר על הניסוי לגרום את המחלה, על המסקנות החברתיות שנבעו מן הניסויים ועל התרופה הזולה שמצא ד"ר גולדברגר למחלה.

על המחבר / המחברת

Avatar

ורד יפה

ד"ר במדעי החיים. שמשה 13 שנים כמנהלת המעבדה המרכזית לביוכימיה במרכז הרפואי תל אביב-איכילוב.

2 תגובות

  1. נ.
    נ. מאי 08 2019, 11:41
    הרחבת אופקים

    תודה

    השב לתגובה
    • יפה ורד
      יפה ורד מאי 08 2019, 13:17
      טוב שכך זה מתקבל

      זו היתה הכוונה ואני שמחה שכך זה מתקבל. תודה על התגובה

      השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים ברפואה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!