JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin
  • ראשי » 
  • רפואה
  •  » הרופא שהדביק אנשים במחלה – וכך מצא את התרופה

הרופא שהדביק אנשים במחלה – וכך מצא את התרופה

ויטמינים (8)

הרופא שהדביק אנשים במחלה – וכך מצא את התרופה ג'וזף גולדברגר U.S. federal government
יוני 17
19:30 2019

במאמר הקודם סיפרתי על הקשר בין תזונה לקויה למחלת הפלגרה, והבטחתי לספר על הניסוי שערך ד"ר גולדברגר כדי לגרום לפלגרה וכך להוכיח כי הגורם למחלה אינו חיידק.

הניסוי נערך בבית כלא במיסיסיפי. בית כלא זה נבחר משתי סיבות: ראשית, במיסיסיפי הייתה שכיחות הפלגרה הגבוהה ביותר בארצות הברית. חשוב לציין כי למרות זאת אסירים בבתי הסוהר לא חלו בה. שנית, לד"ר גולדברגר היו יחסים טובים עם מושל מיסיסיפי ארל בְּרוּאֶר. המושל נתן בו אמון ואפשר לו לערוך את הניסוי.

המושל כינס את שמונים האסירים שאכלסו את בית הכלא לפגישת הסברה עם ד"ר גולדברגר. הוצע להם להשתתף בניסוי של שישה חודשים שבמהלכם יקבלו את התזונה הרגילה של החקלאים העניים תושבי הדרום. בתמורה הובטחה להם עבודה קלה יותר במשך חודשים אלו וכן חנינה מלאה בתום הניסוי. הוסבר להם כי הם עלולים לחלות בפלגרה ואם זה יקרה ניתן יהיה לרפא אותם בקלות, כפי שד"ר גולדברגר הצליח לרפא את הילדים בבית היתומים (ראו מאמר קודם).

המושל וד"ר גולדברגר בחרו ב-12 אסירים שהסכימו להשתתף בניסוי. שבעה מהם היו רוצחים שנידונו לתקופות מאסר ארוכות ושניים היו אחים ממשפחה עשירה שנידונו לתקופות מאסר ארוכות בעוון מעילה והיו מקורבים למושל. עובדה מעניינת היא שכל האסירים שנבחרו להשתתף בניסוי היו לבנים. יש הסבורים כי ד"ר גולדברגר בחר באסירים לבנים מסיבות אובייקטיביות – קל יותר להבחין בפריחה האופיינית למחלה על עור לבן. אחרים תולים בחירה זו בגזענות, שהיטתה את הבחירה כדי שאסירים לבנים הם אלו שיזכו בחנינות. הבחירה באסירים לבנים לא הייתה חריגה – בניסויים שנערכו בתקופה זו ובתקופות מאוחרות יותר בהשתתפות אסירים, כולם היו לבנים. הניסוי עצמו עורר התנגדות הן בקהילות שהרוצחים הגיעו מהן והן בקרב הקהילה המדעית, שטענה כי ניסויים באסירים מעוררים בעיות אתית.

למרות ההתנגדויות, גולדברגר המשיך בתכניתו. הקבוצה כולה הועברה למבנה מצוחצח, נקי ומחוטא והניסוי החל. מנות המזון שלהם הותאמו למזון האופייני של חקלאי הדרום העניים, וכללו לחם תירס, דייסות מבוססות תירס, כרוב, אורז ותפוחי אדמה מתוקים. מזון האסירים הרגיל היה טוב יותר מבחינה תזונתית וכלל גם חלב, בשר וקטניות. כבר כשבועיים לאחר תחילת הניסוי, חלק מן האסירים נחלשו עד כדי כך שלא יכלו לבצע אף את העבודות הקלות שניתנו להם. לאחר חמישה חודשי ניסוי כמחצית מן המשתתפים חלו בפלגרה. לד"ר גולדברגר היה ברור כי הקהילה המדעית לא תיתן אמון בניסוי אם הוא עצמו יאבחן את המחלה, ולכן הוזמנו רופאי עור ידועים והם אישרו את אבחנתו.

לאחר הצלחת הניסוי היו קולות בקהילה מדעית שהמליצו לתת לד"ר גולדברגר פרס נובל, אך אחרים טענו שמדובר בניסוי חצי אפוי במקרה הטוב, או ברמאות פשוטה. המתנגדים טענו שאין כל הוכחה שהסיבה למחלה הייתה פגם בתזונה ולא חיידקים. במר ייאושו ערך ד"ר גולדברגר ניסוי נוסף, והפעם המשתתפים בניסוי היו הוא, אשתו ועוזרו הנאמן. הם הזריקו זה לזה דם של חולי פלגרה, מרחו על עורם ובתוך אפם נוזלים מפצעי חולי הפלגרה ואף בלעו נוזלים אלו. שלושתם נשארו בריאים ושלמים לאחר הניסוי המגעיל. הם היו מוכנים לקחת על עצמם סיכון כדי להוכיח סופית שהמחלה אינה נגרמת על ידי חיידקים.

לניסויים של ד"ר גולדברגר היו לא רק משמעויות מדעיות, כלומר המחלה נובעת מחסר במרכיב כלשהו במזון, אלא גם משמעויות חברתיות. אם המחלה אכן תוקפת כמעט אך ורק אריסים עניים במדינות הדרום, נדרשות רפורמות חברתיות לצורך שיפור המצב. בארץ קפיטליסטית כארצות הברית הייתה זו תזה שאינה נעימה לאוזן.

"המצב רק יחמיר," כתב ד"ר גולדברגר בתחילת שנות העשרים של המאה הקודמת. "מחירי הכותנה ירדו ולכן הורע מצבם הכלכלי של האריסים בחוות הכותנה וכמובן מצבם התזונתי."

ד"ר גולדברגר היה מודע לכך שהמלצה על תזונה עשירה יותר, שתכלול בשר וחלב ומוצריו, אינה ישימה. הוא לא היה מהפכן חברתי ומטרותיו היחידות היו פתרון תזונתי זול ויעיל למניעת המחלה ולריפויה, וחשוב מכך – מציאת מרכיב המזון אשר בחסרונו מתפתחת המחלה.

בשנות העשרים הוא מצא את תרופת הפלא – כמות קטנה של שמרי בירה מונעת את המחלה ואף מרפאת אותה. במהלך המשך הקריירה שלו ניסה ד"ר גולדברגר למצוא את אותו מרכיב קסום במזון שהעדרו גורם למחלה. לצורך זה ערך ניסויים על כלבים, לאחר שהתברר כי "מחלת הלשון השחורה" של כלבים היא המקבילה של פלגרה אצל בני אדם. ד"ר גולדברגר נפטר לפני שהצליח למצוא את המרכיב הנחוץ והותיר את התעלומה בלתי פתורה.

לקראת המאמר הבא אחוד חידה: מדוע לדעתכם לא הופיעה מחלת הפלגרה בדרום ארצות הברית בתקופת העבדות, אלא דווקא אצל החקלאים-האריסים בשנים שלאחר מלחמת האזרחים?

במאמר הבא אספר על גילוי המרכיב במזון שהעדרו גורם לפלגרה ועל תפקידו בגוף.

על המחבר / המחברת

Avatar

ורד יפה

ד"ר במדעי החיים. שמשה 13 שנים כמנהלת המעבדה המרכזית לביוכימיה במרכז הרפואי תל אביב-איכילוב.

8 תגובות

  1. אורנה אדרת
    אורנה אדרת יוני 18 2019, 12:52
    איזה ויטמינים צריך לאכול

    וכמה ומתי ואיך?

    השב לתגובה
    • יפה ורד
      יפה ורד יוני 18 2019, 14:26
      מגוון הויטמינים

      השאלה מאד כללית וקשה לענות עליה במסגרת תגובה למכתב. לגבי הכמות הדרושה של ויטמין C, כתבתי בסדרה על ויטמין C באחד מן הפרקים. אשתדל להכין טבלה של הויטמינים הדרושים לנו שאותה אביא בנפרד מן הסדרה הנוכחית ובה תצוין התצרוכת היומית הדרושה. התשובה לשאלה איך היא פשוטה-מן המזון אלא אם כן יש בעיות בריאות המונעות זאת.
      אם אשכח בסיום ספורו של ויטמין B3 להביא טבלה זו, הזכירי לי בבקשה.

      השב לתגובה
  2. בן-יוסף
    בן-יוסף יוני 20 2019, 20:43
    רשימה מרתקת

    הרשימה משתייכת לאותו מגזר שנועד להרחיב דעת הקוראים. תודה לכותב.

    השב לתגובה
    • יפה ורד
      יפה ורד יוני 21 2019, 11:25
      תגובה ממריצה

      תודה למגיב. תגובות מעין אלו גורמות לרצון להמשך

      השב לתגובה
      • המשיב לחידה
        המשיב לחידה יוני 21 2019, 20:43
        כי הם אכלו הרבה בשר

        ולא אכלו ירקות

        השב לתגובה
        • יפה ורד
          יפה ורד יוני 22 2019, 21:20
          עדיין אין תשובה לשאלה

          למרבה הצער זו לא התשובה. נכון שהם אכלו בשר אך אף הם אכלו תירס וירקות. השאלה היא כיצד לעבדים היה מזון טוב יותר מאשר לחקלאים החופשיים בחוות הכותנה?

          השב לתגובה
  3. חיה עברון
    חיה עברון יוני 20 2019, 20:59
    לפעמים צדהים איך נעשופריצות ברפואה

    על ידי אנשים חכמים גם כשעוד לא היו כל כלי המחקר האפשאיים כיום.

    השב לתגובה
    • יפה ורד
      יפה ורד יוני 21 2019, 11:26
      פריצות דרך מדעיות

      אכן צדקת. חוכמה ואינטואיציה הם הכלים המביאים לפריצות דרך מדעיות בדרך כלל

      השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים ברפואה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!