JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

הרהורים בצל הקורונה

האם אפשר היה להיערך טוב יותר לנגיף?

הרהורים בצל הקורונה פרופסור אלון ילין
מרץ 13
09:30 2020

הנושא נטחן עד לזרא בכל אמצעי התקשורת ואיני רוצה לחזור על רוב הדברים שנאמרו, אך מקצתם מחייב הבהרה. נגיפי הקורונה הם משפחה שלמה של נגיפים שרובם אינם מזיקים לאדם. בהתפרצות הנוכחית מדובר על זן מסוים שמקורו אינו ברור לאשורו. התברר שלנגיף הנוכחי יש שתי וריאציות, שאחת מהן אלימה יותר. בבדיקות הרגילות לא ניתן להפריד ביניהן.

גוף האדם מותקף תדיר וגם מכיל פתוגנים (גורמי מחלה) רבים – חיידקים, נגיפים ופטריות. מערכת החיסון יודעת להתמודד עם רובם בדרך של השמדה מוחלטת או צמצום מספר הפתוגנים, כך שלא מופיעה מחלה פעילה. יכולתו של נגיף לגרום למחלה תלויה בגורמים רבים: אלימות הנגיף, אופן הפיזור שלו, העומס הנגיפי הגורם להדבקה, מהירות ההתרבות בתאי הגוף ויכולת ההתמודדות של המערכת החיסונית, התלויה בגיל ובמחלות נלוות. נגיפים שעוברים באוויר כמו שפעת וקורונה הם המידבקים ביותר ומכאן נגזר שסיכויי ההדבקה קטנים ככל שהמרחק מאדם נגוע גדל ועולים ככל שמשך החשיפה עולה.

מכיוון שמדובר בפתוגן חדש, כמובן אין נגדו חיסון וגם אין תרופה מוכרת, ולכן יש ניסיונות להשתמש בתרופות שהראו יעילות מסוימת בטיפול במחלות נגיפיות אחרות. בדומה לנגיפי שפעת, יש תקווה שנגיף הקורונה יהיה פחות אלים בתקופות השנה החמות, אך אין ערובה לכך. לפיכך הכלי היחיד שנמצא בידינו כרגע הוא מזעור שיעורי ההידבקות, ואת זה אפשר לעשות רק באמצעי בידוד חמורים. מתקבל הרושם שמדיניות זו הצליחה בסין, דרום קוריאה, טייוואן וסינגפור.

תופעה מעניינת היא שיעורי המחלה והתמותה בעולם, שהם לעיתים שונים מן הקצה אל הקצה. כך בסין, אם נאמין למהימנות המידע, מדובר על תמותה של 4%, ואילו בקוריאה הדרומית היא 0.8%, בגרמניה 0.18% ובקיצון האחר – איטליה עם 6.7% תמותה. בהנחה שמדובר באותו זן קורונה בכל הארצות – הנחה סבירה למדי בהתחשב בעובדה שמרבית אירופה נדבקה מאיטליה – הבדלים אלה צריכים להתברר. באיטליה ניסו להסביר זאת בהזדקנות האוכלוסייה והשיעור הגבוה של קשישים בצפון איטליה. הסבר זה אינו מניח את הדעת, שכן בשוויץ, ביפן, בסינגפור ובאוסטרליה שיעור הקשישים דומה ואף גבוה יותר. ניתן להניח די בביטחון שכאשר ההתפרצות הופכת להמונית, יכולתה של המערכת הרפואית לטפל בחולים נפגעת ומתחילה סלקציה בטיפול (כן, שוב המילה הגועלית הזאת). תרחיש דומה עלול לקרות גם בארצות אחרות ומדיניות הטיפול תצטרך אולי להשתנות. בישראל כרגע יש שני חולים קשים וכל אמצעי הטיפול מושקעים להצלת חייהם. אולם מה יקרה אם יהיו מאות או אלפי חולים קשים?

למרות ההנחה שהנגיף מעדיף את החורף, דווקא הארצות הצפוניות באירופה פחות סובלות. נכון ל-11.3.2020 בשעה 20:40 היו באיסלנד, דנמרק שוודיה ונורווגיה יחדיו 1,204 חולי קורונה ללא מקרה מוות אחד! אם נוסיף להם את גרמניה נגיע ל-2,814 חולים ושלושה נפטרים בסך הכול – 0.1% – גבוה רק במעט מאשר שיעור התמותה בשפעת רגילה. אין ספק שבארצות שהוזכרו רמת הרפואה הציבורית היא מהגבוהות בעולם. האם זה יכול להסביר תמותה של פי 20 בצרפת ובספרד? תמהני.

יש גם הבדלים סמנטיים בין הארצות. ברוב המדינות מדובר בחולים, כלומר כאלה שיש להם תסמינים של המחלה. בארצות אחרות מדווחים על נדבקים. כאשר המדיניות דומה לזו הנהוגה בישראל הרי שנגלה רק חולים ממש ולא נגלה את הנשאים. בקוריאה הדרומית, ששיעור הבדיקות בה הוא גבוה (יש להם יכולת לבדוק 18,000 דגימות ליום), חזקה שיתגלו נדבקים רבים שאינם חולים, וזה בהחלט יכול להסביר את שיעור התמותה הנמוך יחסית אצלם. איני מכיר את הנהלים בכל הארצות, אך סביר בעיניי שחלק מההבדלים בתמותה נובע מהנכונות והיכולת לבצע בדיקות רבות "מיותרות". להערכתי, הלא מבוססת בינתיים, בכל העולם על כל חולה גלוי יש 2–10 נשאים, והם נחשפים בהתאם לליברליות של ביצוע בדיקות במדינה ספציפית. האמת תתגלה רק כאשר יבוצעו בדיקות המוניות.

מרבית העולם אינו מוכן כיאות למגיפה הנוכחית. הסתרת המידע על ידי ממשלת סין הביאה לכך שיתר העולם הופתע. לא הייתה תכנית סדורה איך לטפל בבעיה והתכנון נעשה תוך כדי הטיפול. לא הוכנו אמצעי טיפול, מתקני בידוד וצוותים לטיפול בהמוני נפגעים. החמור מכול, במרבית הארצות יש מחסור חמור בערכות לאבחון ובמעבדות לבדיקת הערכות. כך מצאנו את עצמנו גם בישראל בודקים רק מיעוט קטן של האוכלוסייה לפי קריטריונים מקילים מאוד, ולעומת זאת מבודדים עשרות אלפים שרובם אינם אפילו נשאים והיו יכולים לחזור למעגל העבודה או הלימודים. מובן שהעלות הכלכלית של בידוד והסתגרות גבוהה לעין ערוך מעלות הבדיקות.

נקווה רק שתהיה התמתנות בהתפשטות המחלה שתאפשר היערכות טובה יותר, מתן אפשרות לבדיקות בלי הגבלה ובעתיד הלא רחוק פיתוח של חיסון ומציאת תרופות יעילות לחולים הקשים.

על המחבר / המחברת

אלון ילין

אלון ילין

עורך מדור: רפואה. פרופ', לשעבר מנהל המחלקה לניתוחי בית החזה ב-שיבא, פרופ' אורח באוניברסיטאות קורנל והרווארד ופרופ' חבר באוניברסיטת ת"א. פרסם כ-130 מאמרים בעולם. כיום בין היתר בבי"ח ברזילי שם פתח שירות חדש לניתוחי בית החזה, מקדיש ממרצו בסיוע לאוכלוסייה בפריפריה.

9 תגובות

  1. ל.
    ל. מרץ 13 2020, 20:07
    איך יכלו להתארגן

    אף אחד לא שמע ולא ידע על הנגיף.

    השב לתגובה
  2. אלון ילין
    אלון ילין מרץ 13 2020, 21:12
    אולי

    מקרה ראשון של קורונה דווח בסין ב-31.12.2019. ביפן, קוריאה ותאילנד שבועיים לאחר מכן. באיטליה שני מקרים ראשונים ב-1.2.2020.
    כולנו היינו טפשים ולא למדנו כלום ממה שקרה בסין. במרבית העולם צעדי הבידוד היו חלקיים ותמיד פגרו במספר ימים.

    השב לתגובה
  3. זאב ציגלר
    זאב ציגלר מרץ 14 2020, 11:30
    זה בדיעבד

    מה הלאה? מה עושים?

    השב לתגובה
    • אלון ילין
      אלון ילין מרץ 14 2020, 22:29
      עושים

      כל עוד לא ניתן לבצע בדיקות המוניות שיפרידו בין החשודים לנגועים, אין ברירה אלא להקפיד על כללי הבידוד.

      השב לתגובה
      • יפה
        יפה מרץ 16 2020, 13:13
        חלם זה כאן

        ניתן לבצע מספר גדול בהרבה של בדיקות ממה שמבוצע כיום. מעבדות רבות מסוגלות לבצע את הבדיקה אבל משום מה (אולי פוליטיקה פנים ארגונית) רק המעבדה המרכזית לנגיפים מבצעת אותן והיום אנו עומדים בפני שוקת שבורה, המעבדה הפסיקה לעבוד בגלל גלוי מחלת קורונה אצל סגנית המנהל

        השב לתגובה
  4. סוזי אפרתי
    סוזי אפרתי מרץ 14 2020, 12:30
    קיצור המנהיגים בכל העולם

    מעדיפים להשקיע בטיפוח שוק ההון מאשר במערכת הבריאות

    השב לתגובה
    • לגברת סוזי
      לגברת סוזי מרץ 14 2020, 20:58
      בדיוק ההפך

      כספים משוק ההון מושקעים במערכת הבריאות. מנהיגים לא משקיעים בשוק ההון אלא רק אם יש להם כסף פרטי.

      השב לתגובה
  5. טוהר בהירי
    טוהר בהירי מרץ 16 2020, 22:29
    כשקראתי לפני כמה ימים חשבתי

    שאתה מודאג מידי.כל יום שעובר מעורר אצלי חשש שאולי המצב אפילו יותר גרוע.

    השב לתגובה
    • אלון ילין
      אלון ילין מרץ 17 2020, 00:04
      באמת גרוע

      המצב באמת גרוע והיום ראינו קפיצה נחשונית במספר המאובחנים, שנובעת כנראה בחלקה מהגדלת מספר הבדיקות. אנו הרבה מעבר לשלב המניעה ועדים לפיזור קהילתי.
      קרוב לוודאי שמספר הנגועים הלא חולים נאמד באלפים ואולי עשרות אלפים. לפיכך יש להגן בעיקר על האוכלוסיה הפגיעה שהם המבוגרים והחולים במחלות כרוניות. במידה ואלו יבודדו את עצמם כיאות נהיה עדים לשיעור נמוך של תחלואה קשה ותמותה.
      לדעתי המגיפה מתפשטת מהר מאוד ודי מהר נגיע להדבקה המונית. זה אומר שמבלי שנרצה מרבית האוכלוסיה תהיה נגועה, חלקה חולה ומיעוטה עם פגיעה קריטית ומוות.
      תרשו לי להתנבא שתןך 4-6 שבועות נהיה שהמשבר ברובו מאחורינו.

      השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים ברפואה

יתר המאמרים במדור