JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

טעויות, הטעיות והטיות

האמת שמאחורי המספרים של מגפת הקורונה

טעויות, הטעיות והטיות קורונה תמונה: https://www.scientificanimations.com/ h.m.wikipedia.org
אפריל 13
09:30 2020

בכתבה זו אינני מתכוון להתייחס לטעויות בתכנון ובניהול המלחמה בקורונה, והן רבות, אלא למספרים בלבד. מובן שלעיתים יש חפיפה בין שלוש הקטגוריות שמניתי בכותרת – טעויות, הטעיות והטיות – אך אשתדל ככל שאפשר להפריד ביניהן.

הטעיות

ההטעיות מקורן לרוב בדרג המדיני, הקובע את האסטרטגיה ומשחרר את המידע לציבור. לכן רוב בעולם החופשי מאמין שהנתונים מסין מוטים כלפי מטה בשיעור החולים, שיעור התמותה או שניהם. כמו כן מוטל ספק בדיווח הסיני היומי. כך ב-11.2.2020, יום לפני שיא המחלה, דווח על 2,015 חולים חדשים, ב-12.2 – שיא המחלה – על 14,108, למחרת דווחו 5,090 חולים חדשים וב-14.2 הוצג המספר 2,641. מספרים אלה אולי הביאו את פרופ' ברבש להכרזה המטעה שלו שלאחר השיא אצלנו המחלה תיסוג במדרון תלול. לא כך נראים המספרים בארצות האירופיות, שבהן המגפה הגיעה לכאורה לשיאה. יש כמובן ספק גם בדיווחים מארצות טוטליטריות אחרות שבהן, לפי דיווחיהן, המחלה הופיעה באיחור רב (רוסיה), או אינה קיימת כלל (קוריאה הצפונית).

אפילו במדינה שלנו סיפרו לנו בהתחלה שהמגפה בשליטה, בשעה שתוספת החולים היומית הייתה קטנה אולם שיפוע העקומה היה חד. הטעיה נוספת היא ההכרזה שנראה את התוצאות של מדיניות מסוימת לאחר שבועיים, אף שממוצע הדגירה של הנגיף הוא בערך ארבעה ימים. אף מדינה אינה יכולה להרשות לעצמה המתנה של שבועיים בין צעד אחד למשנהו. יש כמובן גם הטעיות פוליטיות בדמות הכרזות מאיימות של שיעורי תמותה קטסטרופאליים (ביבי אצלנו וטראמפ בארצות הברית), שמטרתן ברורה לכל קורא.

טעויות

אחת הטעויות הנפוצות היא להשוות בין ארצות ולנסות להקיש מה יקרה אצלנו. העובדות היחידות שניתן ללמוד מהן כוללות את הסיכון היחסי לתמותה בקבוצות הגיל השונות ואת היעילות של אמצעי הסגר והבידוד החברתי שבהם משתמשים ל"השטחת העקומה". טעות נפוצה אחרת היא הגדרת המושג מחלה. ברפואה הכוונה היא לאוסף של תסמינים הנגרמים על ידי גורם אחד, חיצוני או פנימי. משום כך הכללת אנשים ללא תסמינים תחת הכותרת של חולים היא מטעה וגורמת להטיה. טעות היא גם להשוות בין מדינות, ואפילו בין אזורים באותה מדינה, לפי תאריכים ולהתגאות בנתוני תחלואה ותמותה נמוכים. צריך לשרטט ציר זמן המתחיל עם החולה המפיץ הראשון.

הטיות

הטיה ראשונה נוגעת למספר החולים בקורונה. אי אפשר לדעת בוודאות מה מספר החולים האמיתיים באף מדינה. אנשים, ובעיקר ילדים, עם תסמינים קלים בלבד אינם נבדקים לנוכחות הנגיף, כך שאין לנו שום מושג כמה באמת נוגעו. בנורווגיה למשל ההנחיה היא שאנשים החשים בתסמינים קלים יישארו בביתם בבידוד ולא ידווחו כלל לרשויות. מכאן שמספר החולים הרשמי קטן בהרבה ממספר החולים המדווח. באיטליה ובספרד, ועתה גם בארצות הברית, חולים רבים נמנעו מלהגיע לבתי החולים ואינם נמנים בספירה הרשמית. מאליו מובן שמספר החולים הרשמי יעלה ככל שנבצע יותר בדיקות לאיתור הנגיף, ועל זה נשפכו הררי מלים.

הטיה שנייה נוגעת לשיעור התמותה מקורונה – זה לכאורה חישוב קל: מספר המתים\מספר החולים. האומנם? כפי שציינתי קודם המכנה (= מספר החולים) אינו נתון מוחלט. גם המונה (= מספר המתים) אינו תמיד ברור. לעיתים הוא כולל חולים שהגיעו במצב אנוש, מתו תוך שעות ובדיקת ה-PCR שלהם הייתה חיובית, אך לאיש אין מושג אם מתו בגלל הקורונה או עם הקורונה. בצפון איטליה כללו גם חולים שנפטרו עם תסמינים הדומים לאלה של קורונה ללא אימות מעבדתי. לעומת זאת בארצות שבהן המחלה "השתוללה" לא נכללו חולים שמתו בבית או בבתי אבות. כמו כן יש לזכור שהתמותה מקורונה מגיעה אחרי האבחון – 10–14 אחריו, כך שברוב הארצות שיעור התמותה הסופי יהיה כמעט כפול מהנוכחי.

עוד הטיה – שיעור חולים למיליון נפש. לכאורה נתון השוואתי טוב, אך סובל מאותן מגבלות כמו מספר החולים.

שיעור התמותה למיליון הוא נתון מייצג הרבה יותר, כי הוא מתעלם מהשגיאות בהגדרת מיהו חולה, אך נתון לאותן הטיות שהוזכרו בסעיף 2. שיעורי התמותה מושפעים משני גורמים עיקריים: גיל האוכלוסייה וזמינות שירותי הרפואה. כידוע האוכלוסייה בסיכון היא בני 60 ומעלה. בישראל היא מונה כ-18% מכלל התושבים ואילו באיטליה כמעט כפול, 32%. נתון זה כשלעצמו יגרום לכך שהתמותה באיטליה תהיה כפולה מזו שבישראל. נוסף לכך באיטליה ובחלק מספרד נהוגים מגורים של שלושה דורות בכפיפה אחת, עובדה המגבירה את סיכויי ההדבקה אצל "הזקנים". כל עוד המגפה מתפשטת במתינות כל חולה יזכה לטיפול מיטבי, אך כששאר המערכת הרפואית קורסת מתחיל תעדוף בטיפול הגורם לניפוח של שיעורי התמותה.

לקחים מאיסלנד

באיסלנד, המונה 365,000 תושבים, הוחל בבדיקות המוניות של כלל האוכלוסייה. מבוצעות שם 1,500–2,000 בדיקות ליום – שווה ערך ל-50,000 אצלנו – ונכון ליום כתיבת הפוסט אותרו 1,731 נגועים בנגיף הקורונה. מחצית מאלה היו ללא תסמינים כלל ומרבית האחרים עם תסמינים קלים שלא היו נבדקים ברוב מדינות העולם. 7 חולים מתו ו-11 במצב קשה עד קריטי. שיעור התחלואה הוא לכאורה גבוה – 0.47% מכלל האוכלוסייה, ושיעור התמותה מבין החולים נמוך מאוד – 0.4%. בחישוב למיליון התמותה היא 21, כפול מאשר אצלנו. מבחינה סטטיסטית אין כל משמעות לחישובי התמותה. יש להניח שעד שתיבדק כל האוכלוסייה מספר הנגועים יעלה, מכיוון שגם היום שיעור הבדיקות החיוביות הוא 2%. יש להניח שאפילו באיסלנד יש נגועים רבים שהחלימו לפני שהספיקו (ויספיקו) להיבדק. כך או כך, איסלנד רחוקה מ"חיסון העדר".

התייחסות מיוחדת לבני ברק

הנתונים בישראל לוקים בחסר שכן משרד הבריאות מאחר לעיתים להודיע על מספר החולים ואין יציבות במספר הבדיקות והקצאתן. כמו כן אין פילוח מדויק בערים השונות לפי גילים וחומרת המחלה. בבני ברק יש כ-200,000 תושבים. לפי נתוני סוף 2017 קבוצת הגיל של 0–20 מהווה 51% מכלל האוכלוסייה ואילו בני +60 רק 9.4%, לעומת רמת גן השכנה עם 23%. מספר החולים המאומתים בבני ברק הוא בערך 1,700 נכון לעת כתיבת הפוסט, כלומר 0.85% מכלל תושבי העיר ו-1.7% מכלל האוכלוסייה הבוגרת. שיעור תחלואה זה גבוה מאשר בשיאניות העולמיות לוקסמבורג ואנדורה ומתקרב לזה של סן מרינו. שלוש הנסיכויות האלה חוו כבר את שיא המחלה ונראה שזה המצב גם בבני ברק. סביר מאוד שאלפי וכנראה עשרות אלפי צעירים כבר נדבקו בנגיף והחלימו, או שלא אותרו מחמת מיעוט הבדיקות. קיימת אפשרות שבבני ברק יש כבר התחלה של חיסון העדר. אם זה נכון הרי באורח פרדוקסאלי המצב בבני ברק לטווח הארוך הוא הטוב ביותר בארץ.

על המחבר / המחברת

אלון ילין

אלון ילין

עורך מדור: רפואה. פרופ', לשעבר מנהל המחלקה לניתוחי בית החזה ב-שיבא, פרופ' אורח באוניברסיטאות קורנל והרווארד ופרופ' חבר באוניברסיטת ת"א. פרסם כ-130 מאמרים בעולם. כיום בין היתר בבי"ח ברזילי שם פתח שירות חדש לניתוחי בית החזה, מקדיש ממרצו בסיוע לאוכלוסייה בפריפריה.

8 תגובות

  1. ליאור
    ליאור אפריל 13 2020, 19:11
    גם לי נראה שהפתרון הוא חיסון העדר

    זה יעלה בסופו של דבר בהכי פחות מתים במצטבר.

    השב לתגובה
  2. דורה רום
    דורה רום אפריל 14 2020, 14:05
    בינתיים חסרים יותר מידי פרטים ועובדות

    הוכחות. אפילו לא יודעים אם המחלה חוזרת וכדומה. ומי שחשבו שחיסלו את המגיפה לא ברור אם לא תבוא בקרוב התרצות נוספת.

    השב לתגובה
  3. ואני חושבת
    ואני חושבת אפריל 15 2020, 16:49
    שהרוב נובע מחוסר ידיעה

    ימים יגידו עד כמה רוב המומחים בכלל דיברו לא בכיוון.

    השב לתגובה
  4. אלמוני
    אלמוני אפריל 16 2020, 23:09
    למי לדעתכם יכול להיות אינטרס

    להטעות בקשר לעובדות?

    השב לתגובה
  5. צבי
    צבי אפריל 17 2020, 20:54
    לי דוקא יש הרגשה שההקלות שנותנים

    לבני ברק וההקלות שהם התחילו לקחת לעצמם בתוך כעד עשרה ימים יובילו שם התרחבות ההדבקות.

    השב לתגובה
  6. טל
    טל אפריל 17 2020, 23:46
    מאמר מעניין ופותח מחשבה

    רק הזמן יגיד מי צודק וכמה.יש הרי דעות שונות ומנוגדות בכל כיוון.

    השב לתגובה
  7. ל.
    ל. אפריל 18 2020, 14:25
    אני תמיד מעדיף מאמרים כאלה

    כאשר לכותב אין שום אינטרס צדדי
    )עד כמה שאני מבין)

    השב לתגובה
  8. ישעיהו בלכר
    ישעיהו בלכר אפריל 19 2020, 14:36
    אפשר לנסות להסתיר, אפשר לבלף לרגע

    בעידן הנוכחי בסוף ומהר הכל נחשף. ואז הרמאי מפסיד.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים ברפואה

יתר המאמרים במדור