JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

סיפורו של החיסון (1)

מציאת החיסון נגד מחלת האבעבועות השחורות

סיפורו של החיסון (1) ד"ר יפה ורד
אפריל 17
19:30 2020

תכננתי לכתוב סדרת מאמרים קצרים על תפקודי כליות. לאחרונה מרבים לדבר על השתלת כליות מתורם חי, וחשבתי כי כדאי לספק ידע בנושא של תפקוד הכליה הבריאה, מה קורה כשתפקודה נפגם ומתי יש צורך בהשתלה. אבל, הנה הגיעו להם ימי הקורונה ומאמר על תפקודי כליה נראה בלתי רלוונטי ובלתי מעניין ולכן החלטתי לשנות כיוון. אשתדל לא לשעמם ולא לכתוב מידע ופרטים שאתם יכולים לקרוא בקלות בכל עיתון ובכל אתר ולשמוע בכל ערוץ טלוויזיה. כולם היום מומחים לווירוסים ולדרך התפשטותם בגוף, כך שבוודאי אין לי מה לחדש.

ודאי אין מי מכם שלא חלה אי פעם בצננת, מה שנקרא באנגלית common cold. ברוב המקרים אפילו לא הלכתם לרופא, אלא שתיתם תה, לקחתם תרופה נגד כאב ראש ותחושה לא טובה. לפי הבדיחה הידועה, הצננת חלפה עם תרופות כעבור שבועיים ובלי תרופות כעבור 14 יום. צננת, כמו מחלות נוספות – חצבת, אדמת, אבעבועות רוח וכו', היא מחלה הנגרמת על ידי וירוס. עדיין אין לאנושות תרופות טובות נגד מחלות ויראליות בניגוד לתרופות האנטיביוטיות המרפאות מחלות שהגורם להן הוא חיידק.

אז מה עושים כשיש מחלה ויראלית קטלנית כמו למשל אבעבועות שחורות? האם המשמעות היא שאם אין תרופה למחלה, ברגע שהיא תתפרץ ימותו מיליוני בני אדם כפי שקרה אפילו במאה הקודמת?

נכון אין תרופה, אבל יש חיסון נגדה ונגד מחלות ויראליות נוספות.

כולכם ודאי קראתם על המרוץ למציאת תרופה נגד נגיף הקורונה ולפיתוח חיסון נגדו. לא, אני לא מתכוונת לתאר את תהליך מציאת החיסון נגד קורונה, אני רוצה לספר לכם על תולדות החיסון ועל החיסונים הראשונים בתקופה המודרנית. החיסון הראשון שפותח ושעליו אספר הוא החיסון נגד מחלת האבעבועות השחורות.

זוהי מחלה קטלנית מאוד וכ-30% מן הנדבקים בה מתים. המחלה מסוכנת במיוחד לתינוקות. אלו שהחלימו ממנה נשארו מצולקים לכל חייהם וחלקם אף לקו בנכויות קשות כגון עיוורון, חירשות ועקרות. המחלה הייתה מוכרת כבר במצרים העתיקה. סבורים כי רעמסס החמישי שמלך במאה ה-12 לפני הספירה לקה בה, וזאת על סמך הצלקות שעל המומיה שלו. המחלה לא פסחה גם על אירופה. יש חוקרים הסבורים כי מגפה כזו תקפה את אתונה ב-430 לפנה"ס. אחרים סבורים כי מגפת האבעבועות השחורות שתקפה את רומא בשנים 165–180 לספירה וקטלה 3.5–7 מיליון בני אדם, כולל הקיסר מרקוס אורליוס, האיצה את נפילתה של רומא.

כבר בימי קדם הבחינו רבים כי אדם ששרד את המחלה, לא יחלה בה פעם נוספת. במאה ה-11 לספירה הסינים היו הראשונים שפעלו לאור עובדה זו. הם החדירו לאפם של ילדים שלפוחיות שהתייבשו ונשרו מחולים. מאוחר יותר העבירו מוגלה טרייה מחולה לשרטת בבשרו של בריא. לפעולה הזו, שהייתה למעשה ניסיון החיסון הראשון, היו תוצאות חיוביות. רוב אלו שחוסנו בצורה זו, לא נדבקו במחלה, אבל למרבה הצער חלק מן ה"מחוסנים" חלו במחלה בגלל פעולת ה"חיסון". ידע זה לא עבר לאירופה, וכך מיליוני אנשים חלו ומתו מהמחלה הזו במאות השנים שלאחר מכן.

החיסון נגד המחלה בעת המודרנית החל עם אשת השגריר הבריטי בטורקיה, מארי וורטלי מונטגיו. כאמור, הידע מסין לא עבר לאירופה, ולכן היה צורך בהמצאת ה"גלגל מחדש". רופאים טורקים שמו לב ששורדי המחלה לא חלו בה שוב. הם הציעו להדביק אנשים בריאים במחלה אך בצורה קלה מאוד, כדי שלא יחלו בה שוב. הם ניסו ליצור את המחלה בצורה קלה על ידי איסוף נוזל משלפוחיות של חולים, טיפול מסוים להחלשת הנגיף, והחדרת הנגיף לאדם בריא באמצעות שריטה. חיסון זה כלל בעצם שימוש בנגיף חי, ולכן היה סיכון של התפרצות מלאה של המחלה ומוות עקב ניסיון החיסון, אך סיכון זה היה קטן בהשוואה לשיעור התמותה הגדול מהמחלה. חשוב להדגיש כי בתחילת המאה ה-18 המושג נגיף-וירוס לא היה מוכר, היות ואי-אפשר היה לראותו במיקרוסקופים של אותם ימים. ההנחה הייתה כי בנוזל השלפוחיות נמצא מחולל המחלה. כמו כן יש לציין כי לא ברור אם הפעולות שננקטו כדי להחליש את מחולל המחלה, אכן היו יעילות.

הגברת מונטגיו התרשמה מההיגיון בשיטה והשתמשה בה גם לחיסון עצמה ולחיסון ילדיה וזאת למרות התנגדות הרופאים הבריטים. היא וילדיה שרדו את המחלה ועם חזרתה לאנגליה ב-1717 הצליחה לשכנע את קרולינה, אשת יורש העצר, לחסן כך את ילדי משפחת המלוכה.

כ-80 שנה עברו מאז שחזרה הגברת מונטגיו לאנגליה ועד שפותח החיסון הראשון על ידי ד"ר אדוארד ג'נר.

במאמר הבא אספר על ד"ר ג'נר ועל דרכו למציאת החיסון נגד האבעבועות השחורות.

על המחבר / המחברת

Avatar

ורד יפה

ד"ר במדעי החיים. שמשה 13 שנים כמנהלת המעבדה המרכזית לביוכימיה במרכז הרפואי תל אביב-איכילוב.

6 תגובות

  1. מרינה
    מרינה אפריל 17 2020, 20:44
    מדברים כבר על חיסונים בקרוב לקורונה

    הגיוני שזה יקרה כל כך מהר?

    השב לתגובה
    • יפה ורד
      יפה ורד אפריל 18 2020, 20:36
      חיסון

      פיתוח חיסון הוא תהליך ממושך. התהליך מתמשך בגלל כל הבדיקות החיבות להערך לחיסון לפני שהוא מקבל אישור. לכן לדעתי לצערנו נצטרך לחכות עוד פרק זמן לא מבוטל עד שיהיה חיסון זמין

      השב לתגובה
  2. צביה טוביאס
    צביה טוביאס אפריל 18 2020, 14:17
    חיסונים יש לרוב

    אבל החידקים והנגיפים מפתיעים אותנו בני האדם למרות שאין להם מוח. מה זה אומר עלינו?

    השב לתגובה
    • יפה ורד
      יפה ורד אפריל 18 2020, 21:02
      מלחמה מתמשכת

      משחר ימי האנושות בני האדם נלחמים במזיקים שונים ומשונים ומצליחים לשרוד ולהתרבות

      השב לתגובה
  3. איש הייטק
    איש הייטק אפריל 20 2020, 23:33
    אחד היתרונות של רובוטים

    לא פגיעים לוירוסים.

    השב לתגובה
    • יפה ורד
      יפה ורד אפריל 22 2020, 17:55
      רובוטים

      צר לי אבל לא הצלחתי להבין כיצד התגובה שלך קשורה לחיסון

      השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים ברפואה

יתר המאמרים במדור