JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

למה לי ניב עכשיו

מה בין יכולות חברתיות להבנת ניבים?

למה לי ניב עכשיו פרופסור נירה משעל
מאי 20
19:30 2020

כדי לתקשר חברתית עם אחרים ולתחזק קשרים הדדיים לאורך זמן אנו משתמשים בהיסח הדעת ביכולות חברתיות שונות, הכוללות הבעת אמפתיה, שיתוף רגשות ושימוש במחוות גוף וכמובן בשפה. כשאנשים מנהלים שיחה הם משתמשים במגוון אמצעים לשוניים ובלתי-מילוליים כדי להעביר את המסרים שלהם. לפעמים המסרים מועברים ישירות – דברים מובנים כפשוטם, ולפעמים המסרים חבויים בין השורות. שימוש בניבים ("הוא ירד מהפסים"), בקשות לא ישירות ("חם פה בחדר", כלומר פתח את החלון) ומטפורות ("יש לה לשון חדה") הן דוגמאות לשימוש בשפה פיגורטיבית המעבירה את המסר בצורה חבויה, כך שהשומע צריך להבין את כוונת הדובר ולחרוג מהפרשנות המילולית של הנאמר. לדוגמה במהלך קריאה אנו עשויים להיתקל בניב "רמי שקוע עמוק בבוץ", ואם הקוראים מפרשים לא נכון את הניב, הם עשויים להסיק בטעות שהגוף של רמי שקוע בבוץ טובעני. יש אוכלוסיות קליניות שונות המתקשות לעיתים בפרשנות של ניבים, למשל אנשים עם סכיזופרניה, אוטיזם ולפעמים גם לקויות למידה נוטים לפרש את הניב בצורה קונקרטית ולחשוב שרמי שקע, מילולית, בבוץ. קושי כזה עשוי להוביל לקשיים בתקשורת חברתית ובשיח היום-יומי.

אם כן, לא אחת ניבים נושאים דו-משמעיות – מצד אחד הפרשנות המילולית ומצד שני הפרשנות הפיגורטיבית, במקרה שלנו – רמי נמצא בצרות. איך המוח מתמודד עם הדו-משמעות הזו? ולמה חשוב להעשיר את השפה בניבים? מסתבר שרב-משמעיות משפיעה על האופן שבו ההמיספרות המוחיות מפרשות ניבים במהלך הקריאה. המוח שלנו בנוי מחצי מוח שמאלי – המיספרה שמאל, וחצי מוח ימני – המיספרה ימין. המיספרה שמאל הכרחית לתפקוד שפתי תקין (אצל כ-96% מהאנשים הכותבים ביד ימין) ואילו תרומתה של המיספרה ימין להבנת השפה נמצאת במחלוקת אצל החוקרים: יש הסוברים שבהמיספרה ימין אין כל יכולת שפתית והיא אילמת, יש כאלו המייחסים לה תפקיד חשוב בהבנת השפה ובמיוחד בהבנת שפה פיגורטיבית. במחקר הדמיה מוחית (fMRI) הראינו שהמוח אכן מתאמץ יותר כדי להבין משמעות של ניבים בהשוואה למשפטים מילוליים וששתי ההמיספרות מתגייסות כדי להבין את משמעות הניב יחד.

במחקר שערכנו לאחרונה בבית הספר לחינוך בבר-אילן (יחד עם עפרה קורן-שפירא וצליל אופיר) רצינו לבדוק אילו יכולות שפתיות וקוגניטיביות קשורות ביכולת חברתית טובה. רצינו לבדוק אם יכולת אמפתית יכולה לנבא התנהגות חברתית או שמא היכולת השפתית היא המשפיעה על היכולת החברתית. בדקנו גם אם היכולת להבין את כוונותיו של האחר ואת המסרים שלא נאמרים במפורש היא זו שקשורה יותר ליכולת חברתית. בדקנו זאת על קבוצה של מתבגרים בני 13–14. להפתעתנו, התוצאות הראו שמבין היכולות השונות – גודל אוצר המילים, היכולת להבין את כוונת האחר, הבנת ניבים – רק ההבנה של הניבים קשורה בהתנהגות חברתית, כלומר ככל שהבנת הניבים טובה יותר, כך היכולת לקיים קשרים חברתיים גבוהה יותר. בהמשך למחקר, הנערים השתתפו בתכנית התערבות חברתית בקבוצות קטנות שבהן נידון הנושא מהן חברויות (מיהו חבר אמת) ונלמדו מיומנויות חברתיות כגון השתתפות בשיחה, הקשבה וקריאת שפת גוף. בקבוצות השתתפו גם נערים על הספקטרום האוטיסטי. הפתעתנו גברה כשגילינו שאחרי סדרה של 13 פגישות היכולת להבין את האחר, כלומר היכולת לראות את המחשבות, האמונות והכוונות של האחר, קשורה להבנת ניבים. אם כך, הבנת ניבים נראית כמפתח לקשרים חברתיים טובים.

בימים האחרונים התקשורת החברתית הולכת ומצטמצמת, מושג החברות מקבל אופי שונה מעט, והמסרים החברתיים מועברים באופן דיגיטלי לעיתים תכופות יותר ויותר. איך זה משפיע על היכולת שלנו להיות אמפתיים ולהיות רגישים לאחרים? והאם גם בתום תקופת הקורונה תהיה הבנת ניבים קשורה ליכולת חברתית? כל אלו צריכים להיבדק במחקרי המשך.

על המחבר / המחברת

Avatar

נירה משעל

פרופסור בבית הספר לחינוך, חברה במרכז גונדה לחקר המוח, וראש המעבדה לשפה ומוח באוניברסיטת בר אילן. מחקריה מתמקדים בהבנת הבסיס המוחי להבנת השפה והדרכים לשיפורה.

12 תגובות

  1. אוראל
    אוראל מאי 21 2020, 18:49
    עברית שפה יפה

    מאחלת לכולנו פחות ווטסאפ ויותר ניבים ופתגמים🤭

    השב לתגובה
    • שקד
      שקד מאי 21 2020, 20:54
      שאלה אוטיזם

      נשמע מעניין. האם ההתערבות נמצאה יעילה לקבוצת האוטיזם?

      השב לתגובה
      • נירה
        נירה מאי 23 2020, 13:07
        תשובה

        תודה על השאלה. הנושא הוא שילוב של פסיכולוגיה, חקר המוח, בלשנות וחינוך.

        השב לתגובה
  2. אילנית חורש
    אילנית חורש מאי 21 2020, 23:15
    מאמר מעניין ומעודד

    יש מי שחוקר ומשקיע בפענוח נעלמים שחשובים לנו כחברה אנושית. לא הכל רפש וזבל מושלך.

    השב לתגובה
  3. ג.
    ג. מאי 22 2020, 19:39
    אני לא בענף אבל הנושא ממש מעניין

    לאיזה תחום זה שיך? מדעי החברה? או מדעי המוח? או רפואה? או פסיכולוגיה?

    השב לתגובה
  4. רחלי מנין חי
    רחלי מנין חי מאי 23 2020, 10:55
    תודה

    מאוד מעניין.

    השב לתגובה
  5. נירה משעל
    נירה משעל מאי 23 2020, 13:10
    תשובה לשאלה

    בנינו קבוצות המורכבות מנער עם אוטיזם והיתר עם התפתחות תקינה. מצאנו שיפור משמעותי במדדים של התנהגות החברתית לתחושת הבדידות של הנערים עם אוטיזם.

    השב לתגובה
  6. אביבה שומרון
    אביבה שומרון מאי 24 2020, 00:14
    את המימצאים הבנתי

    אבל מה המשמעות?
    שצריך ללמד ניבים?

    השב לתגובה
    • נירה משעל
      נירה משעל מאי 24 2020, 11:02
      תשובה לאביבה

      שאלה מצוינת. כרגע אנחנו יכולים להצביע רק על הקשר שבין יכולת להבין ניבים (שיש בה חשיבה אבסטרקטית, הבנת כוונות האחר) לבין היכולת החברתית. אבל, כשאנחנו בונים תכניות התערבות לשיפור יכולות חברתיות אנחנו שמים דגש גם על היכולת השפתית. במחקרי המשך נרחבים יותר נוכל לבדוק גם את הקשר הסיבתי.

      השב לתגובה
  7. יהודית
    יהודית מאי 24 2020, 10:29
    טוב שלא כל המשאבים מבזבזים על

    סלבס רדודים ומוצאים גם מימון לדברים חשובים שעליהם לא מדווחים בעתונים וברשתות.

    השב לתגובה
  8. מאיה ה.
    מאיה ה. מאי 24 2020, 22:40
    לא הבנתי אם זה לגבי כולם

    או רק לבעלי קשיים

    השב לתגובה
    • נירה
      נירה מאי 25 2020, 08:00
      תשובה

      לגבי כולם- גם ילדים עם התפתחות תקינה מראים קשיים ביכולות חברתיות וחווים תחושת בידוד.

      השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים ברפואה

יתר המאמרים במדור