JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

סיפורו של החיסון (3)

החיסון נגד כלבת

סיפורו של החיסון (3) ד"ר יפה ורד
מאי 28
19:30 2020

כפי שסיפרתי בפרק הראשון בסדרה על החיסון, למחלות הנגרמות על ידי וירוסים – מחלות וירליות – אין עדיין תרופות טובות. כאשר המחלה קלה, כמו צננת למשל, אין צורך בתרופה. המחלה חולפת מאליה לאחר מספר ימים, בדרך כלל בלי להשאיר סימנים, או כפי שאומרים אצלנו הפולנים, עם תרופות – לאחר 14 יום, וללא תרופות מלבד שתיית תה – לאחר שבועיים. לעומת זאת מחלת האבעבועות השחורות, שעליה סיפרתי בפרק הקודם, היא מחלה מידבקת מאוד, קשה וקטלנית, וללא חיסון היינו חווים גלים חוזרים ונשנים שלה.

המחלה שעליה אספר בפרק זה היא מחלת הכלבת. זו מחלה קשה מאוד וחשוכת מרפא. אדם שנושך על ידי בעל חיים נגוע בכלבת ימות בוודאות תוך ייסורים קשים. המחלה אינה מידבקת מאוד, כדי להידבק בה צריך להינשך על ידי בעל חיים נגוע, אך היא קטלנית ב-100% של המקרים. לעיתים מופיעה ידיעה על בעל חיים נגוע בכלבת (בדרך כלל כלב משוטט או תן) שנמצא באזור כלשהו בארץ, וכל מי שנושך על ידו מתבקש לגשת ללשכת הבריאות באזור מגוריו. אם המחלה היא כה קטלנית כפי שציינתי, מה תעזור לו לשכת הבריאות המקומית?

כדי לדעת מה יקרה באותה לשכת בריאות, עלינו לחזור כ-150 שנה אחורה אל לואי פסטר. לואי פסטר נולד לפני כמעט 200 שנה למשפחה של בורסקאים. כנהוג באותם ימים, הבנים למדו את מקצוע אבותיהם, ובהגיע הזמן ירשו את בית המלאכה. למזלה של האנושות, ז'אן ז'וזף, אביו של לואי, ומנהל בית הספר המקומי ראו את הכישרונות החבויים של הילד השובב אוהב הדיג והציור. לואי נשלח ללמוד בבית הספר התיכון בעיירה הסמוכה ולאחר מכן לאוניברסיטה בפריז. הוא למד כימיה ופיזיקה ורצה להיות כימאי, ואכן כך היה בשנים הראשונות. התגליות שלו בשטח זה היו בוודאי מזכות אותו בפרס נובל, אילו פרס זה היה קיים בימיו. אבל כמו היום, גם בימיו היה צורך במימון למחקרים, וכך התגלגל לואי פסטר והפך לאבי המיקרוביולוגיה. תחילה חקר ופתר בעיות בתעשיית היין ולאחר מכן חקר מחלות של עופות. הוא גם הוכיח סופית כי חיים אינם נוצרים יש מאין.

מחלת הכלבת אמנם אינה מידבקת מאוד, אך היא סיכנה בני אדם שגרו בסמוך ליערות. לא אחת יצא בעל חיים נגוע מן היער, נשך מבוגר או ילד וסופם היה איום. בעל החיים הנגוע אף הוא מת בייסורים איומים. גורם המחלה מתקיף את מערכת העצבים המרכזית של בעל החיים. מערכת זו שולטת על שרירי התנועה של האיברים השונים. בעל החיים הנגוע אינו שולט בלשונו ולכן אינו יכול לשתות למרות הצימאון. מראה המים גורם לו לעינוי והוא מתחיל להשתולל. זה הביא אנשים לחשוב שבעלי חיים נגועים שונאים מים, ולכן בעבר נקראה המחלה הידרופוביה – שנאת מים.

פסטר כבר הצליח לפתח חיסונים שונים בצורה שיטתית. תחילה בודד את גורם המחלה, גידל אותו מחוץ לגוף ואחר כך ניסה לפתח צורה מוחלשת שלו לצורך החיסון. עוד קודם לכן הוא עשה זאת לגבי מחולל מחלת הכולרה של העופות ולגבי אנתרקס. הוא ניסה לחקות תהליך זה עם מחולל מחלת הכלבת, אך ללא הצלחה. הוא ושותפיו למחקר לא הצליחו לבודד את מחולל המחלה ואף לא הצליחו לגדלו מחוץ לגוף בעל חיים. קושי גדול שעמד בדרכם היה שלא הצליחו לראות אותו תחת המיקרוסקופ. בסופו של דבר החליטו לנסות לגדלו על חוט שדרה של כלב. הם סברו (ומתברר שבצדק) שאם מחולל המחלה תוקף את מערכת העצבים – שחוט השדרה הוא חלק חשוב ממנה – ייתכן ששם יצליחו לגדלו. הניסוי צלח. עתה הגיע הזמן לנסות להחליש אותו, כדי שאפשר יהיה בעזרת גורם מחלה מוחלש לחסן בני אדם.

פסטר ואמיל רו, שותפו למחקר, מצאו כי חשיפה של הווירוס לחמצן מחלישה אותו, ולאחר שבועיים של חשיפה כזו הווירוס אינו יכול לחולל מחלה. הם הזריקו לכלבים תמציות של רסק חוט שדרה במשך 15 יום. בכל יום הוזרקה תמצית של חוט שדרה שנחשף לאוויר זמן קצר יותר – ביום הראשון תמצית של רסק חוט שדרה שנחשף לאוויר במשך 14 יום, ביום השני תמצית לאחר חשיפה של 13 יום וכך עד ליום האחרון, שבו הוזרקה תמצית שלא נחשפה לאוויר כלל והכילה וירוס פעיל. באמצעות תהליך זה גרמו לגוף הכלב לפתח נוגדנים נגד הווירוס, והכלבים שקיבלו זריקת וירוס פעיל לא חלו בכלבת. חשוב לציין שבאותם ימים לא ידעו דבר על המערכת החיסונית ועל תפקודה.

ועתה גילוי נאות: אף שאפשר לדבר על מחלות וירליות חמורות אחרות שנמצאו להן חיסונים, למשל שיתוק ילדים, מצאתי לנכון לספר דווקא על החיסון נגד כלבת, וזאת מפני שבהיותי בת ארבע נושכתי על ידי חתול בתקופה שבה הייתה סכנת כלבת וקיבלתי את 14 הזריקות שנדרשו אז לצורך חיסון. התרכיב הוזרק לבטן והיה לא נעים ומסוכן למדי. וכדי להרגיע – כבר מספר שנים החיסון הניתן שונה ולא מוזרק לבטן.

סיבה נוספת לסיפור על חיסון זה הוא הערצתי ללואי פסטר, שבסך הכל רצה להיות כימאי והפך לאבי המיקרוביולוגיה.

על המחבר / המחברת

Avatar

ורד יפה

ד"ר במדעי החיים. שמשה 13 שנים כמנהלת המעבדה המרכזית לביוכימיה במרכז הרפואי תל אביב-איכילוב.

4 תגובות

  1. ניסן עמדי
    ניסן עמדי מאי 28 2020, 19:57
    מי שימצא חיסון לקורונה

    יהפוך מידית לכוכב על בין לאומי

    השב לתגובה
    • יפה ורד
      יפה ורד מאי 31 2020, 09:00
      פתוח חסוונים

      אני משערת שאתה צודק. זה מה שקרה למפתחי החסון נגד פוליו לפני כ-60 שנה.

      השב לתגובה
  2. עינת שחורי
    עינת שחורי מאי 30 2020, 12:15
    בואו לא נשכח

    לא לכל מחלה יש חיסון

    השב לתגובה
    • יפה ורד
      יפה ורד מאי 31 2020, 17:06
      חיסון לכל מחלה

      למרבה הצער את צודקת. יש לא מעט מחלות הנגרמות על ידי וירוסים שאין נגדן חיסון. חלקן קלות וגוף האדם מתגבר עליהן בקלות, אך חלקן קשות

      השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים ברפואה

יתר המאמרים במדור