JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin
  • ראשי » 
  • רפואה
  •  » התככים שליוו את פיצוח מבנה ה-DNA (חלק 1)

התככים שליוו את פיצוח מבנה ה-DNA (חלק 1)

תרומתה של רוזלינד פרנקלין

התככים שליוו את פיצוח מבנה ה-DNA (חלק 1) רוזלינד פרנקלין תמונה: flickr
יולי 25
19:30 2020

(לזכרה של רוזלינד פרנקלין, שהיום מלאו 100 שנים להולדתה)

באפריל 1953 התפרסמו בגיליון של כתב העת Nature שלושה מאמרים ששפכו אור על תעלומת ה-DNA (להלן דנ"א). המאמר הראשון זקף לזכות מחבריו, ג'יימס ווטסון ופרנסיס קריק מאוניברסיטת קיימברידג', את גילוי מבנה הדנ"א. את המאמר השני חיבר מוריס וילקינס מקינגס קולג' בלונדון. בשנת 1962 זכו ווטסון, קריק ווילקינס בפרס נובל בתחום הפיזיולוגיה והרפואה. זו הייתה אחת התגליות החשובות של הביולוגיה במאה העשרים והיא סללה את הדרך למחקרים וליישומים שמבוצעים עד היום בגנטיקה, בביולוגיה מולקולרית ובחקר מחלות.

אולם שלושת זוכי הפרס לא היו מגיעים להישג הזה אלמלא הסתמכו על מידע חשוב שהושג בעבודה מאומצת וממושכת של מחברת המאמר השלישי, רוזלינד פרנקלין, גם היא מקינגס קולג'. לא זו בלבד שהיא לא הייתה שותפה לזכייה, אלא שהזוכים כלל לא הזכירו אותה בנאומיהם בעת קבלת הפרס והיא לא זכתה לשום קרדיט על תרומתה לגילוי החשוב.

פרנקלין נולדה בלונדון ב-25 ביולי 1920 למשפחה יהודית אריסטוקרטית שהשתייכה לחברה הבריטית הגבוהה (דודו של אביה היה הרברט סמואל, הנציב הבריטי הראשון בפלשתינה). היא הצטיינה בלימודים וכבר בגיל 16 החליטה שתעסוק במדע. ב-1941 סיימה פרנקלין את התואר הראשון בהצטיינות וב-1945 את הדוקטורט, שניהם בכימיה פיזיקלית באוניברסיטת קיימברידג'. לאחר פוסט-דוקטורט בפריז היא הצטרפה בינואר 1951 לקינגס קולג' בלונדון, שם נעשתה מומחית בקריסטלוגרפיה של קרני רנטגן. בשיטה זו מקרינים גבישים של החומר הנחקר בקרני רנטגן ומקבלים תצלום שמאפשר, בעזרת ניתוח מתמטי מורכב, לקבוע את הסידור המרחבי של האטומים בחומר. פרנקלין, שהייתה חוקרת בעלת חשיבה מקורית ופיתחה שיטות חדישות למדידות ולעיבוד התוצאות, קיבלה תצלומים מדויקים של גביש מולקולת הדנ"א.

בסוף 1951 הציגה פרנקלין בהרצאה את תוצאות ניסוייה. היא הייתה הראשונה שזיהתה שדנ"א קיים בשתי צורות מבניות – האחת רוויה במים והשנייה יבשה – ופיתחה שיטה מתוחכמת להפרדה ביניהן. להבחנה זו נודעה משמעות עצומה בחקר הדנ"א. ווטסון נכח בהרצאתה אך נראה שלא הבין אותה. על פי הנתונים שזכר מההרצאה הרכיבו הוא וקריק דגם שגוי של הדנ"א ובו שלושה סלילים.

במאי 1952, לאחר שיפור במדידותיה, קיבלה פרנקלין את התצלום האיכותי והחשוב ביותר של הדנ"א אשר סומן כ"תצלום 51". בסוף 1952 היא כתבה דו"ח מסכם שכלל את מה שהציגה בהרצאתה ואת התוצאות החדשות שקיבלה, ובכללן תצלום 51.

בינואר 1953 הבינו ווטסון וקריק התאורטיקנים, שהמודל שלהם שגוי וכי עליהם להשיג מידע נוסף מניסויים. ווטסון הגיע לקינגס קולג' כדי לדלות מווילקינס מידע מניסוייה של פרנקלין. להפתעתו הראה לו וילקינס את תצלום 51 של פרנקלין, ללא רשותה וללא ידיעתה. ווטסון תיאר את המעמד במילים: "למראה התצלום נותרתי בפה פעור והדופק שלי החל להאיץ". במקביל ביקש קריק את הדו"ח שכתבה פרנקלין מחבר בוועדה שדנה בנושא, ואף שהדו"ח היה חסוי, בקשתו נענתה. כך קיבלו ווטסון וקריק מידע יקר ערך שפרנקלין שקדה על איסופו ואשר היווה מפתח לפענוח מבנה הדנ"א.

המידע הזה, ובעיקר תצלום 51, שכנע אותם שמודל שלושת הסלילים שגוי, והם הגיעו למסקנה שהמולקולה היא בצורת סולם לולייני המורכב משני סלילים שמלופפים סביב ציר משותף בכיוונים מנוגדים. החשש שגם חוקרים אחרים (ביניהם לינוס פולינג, לימים חתן פרסי נובל לכימיה ולשלום) יגיעו לאותה מסקנה, הביא אותם לידי עבודה מאומצת שנמשכה חודש ימים, שבסיומה הם בנו דגם פיזי תלת-ממדי של הדנ"א ומיהרו לפרסם אותו. כשהתברר שהדגם נכון הגיבה פרנקלין באצילות, אף שידעה עד כמה הייתה היא עצמה קרובה לגלותו. קרוב לוודאי שתגובתה הייתה שונה אילו הייתה מודעת לכך שווטסון וקריק התבססו על ממצאיה. בחמש השנים שבין פרסום המאמר לבין מותה של פרנקלין מסרטן השחלות ב-1958, היא לא ידעה שתוצאות הניסויים שלה והדו"ח שכתבה הודלפו מאחורי גבה לווטסון וקריק ולא הייתה מודעת לגודל העוול שנגרם לה.

בחלקו השני של המאמר אבקש להסביר מדוע למרות תרומתה הגדולה לחקר מבנה הדנ"א לא צורפה פרנקלין לזוכי פרס נובל, וכיצד זכתה לבסוף בהכרה שלה הייתה ראויה.

על המחבר / המחברת

יצחק קאופמן

יצחק קאופמן

עורך מדור: חידות. דוקטור לפיזיקה. היה חוקר בכיר במכון מחקר ממשלתי וכן באוניברסיטאות בארץ ובחו"ל. ספרו "חידות.קום" נמצא באתר "מנדלי מוכר ספרים ברשת".

5 תגובות

  1. אורי י
    אורי י יולי 25 2020, 23:01
    גניבה מדעית

    מרגש תודה ששיתפת את העוול שנוצר מגיבה מדעית.

    השב לתגובה
  2. אושרית בקל
    אושרית בקל יולי 26 2020, 11:58
    אז כעת צריך אישה גאונה

    שתפתח חיסון לקורונה.

    השב לתגובה
  3. ציניקן
    ציניקן יולי 27 2020, 11:52
    אולי אם לא היו מחסלים מגיפה אחת

    לא היו יומיות המגיפות אחרות

    השב לתגובה
  4. הלן ברוסילובסקי
    הלן ברוסילובסקי יולי 28 2020, 11:24
    יש חלק שני?

    יש חלק שני?

    השב לתגובה
  5. אסתר נוימרק
    אסתר נוימרק יולי 29 2020, 12:52
    מסתבר שנשים חזקות בניגוד מגפות

    גם אם לא כולם אוהבים לשמוע זאת

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים ברפואה

יתר המאמרים במדור