JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

התככים שליוו את פיצוח ה-DNA (חלק 2)

100 שנים להולדתה של רוזלינד פרנקלין

התככים שליוו את פיצוח ה-DNA (חלק 2) רוזלינד פרנקלין תמונה: flickr
יולי 30
19:30 2020

(לכבודה של רוזלינד פרנקלין – 100 שנים להולדתה)

מדוע לא צורפה פרנקלין לזוכי פרס הנובל? לכאורה ניתן לתרץ זאת בכך שבזמן ההחלטה על הזוכים היא כבר לא היתה בין החיים, אבל האיסור על מתן הפרס לאדם שנפטר נכנס לתוקפו רק ב- 1974. סיבה אפשרית אחרת היא שהפרס יכול להתחלק בין שלושה אנשים לכל היותר. יש הסבורים שהדרתה מהפרס נבעה מאפליית נשים ומהעובדה שהיתה יהודייה. אבל כנראה שהסיבה העיקרית לכך שלא זכתה בפרס היתה הסתרת תרומתה על ידי שלושת הזוכים משיקולי רדיפת כבוד, תכונה אופיינית למדענים רבים. הסתרת תרומתה החלה כבר במאמר של ווטסון וקריק שבו לא ניתן לה קרדיט, היא לא נכללה ברשימת המקורות ואפילו לא במסגרת התודות. גם לאחר מותה של פרנקלין המשיכו הזוכים לשמור על קשר השתיקה והחליטו שלא להזכיר אותה בנאומיהם בטקסי פרס נובל.

אין ספק שווטסון, קריק ווילקינס ראויים לגינוי על התנהגותם הפגומה והפרת האתיקה המדעית. המחמירים מייחסים להם "גניבה" מדעית. יחד עם זאת, ווטסון וקריק ראויים גם לשבחים על כך שהמודל שלהם היה סינתזה של רעיונות ופיסות מידע מדיסציפלינות שונות ומחוקרים שונים, סינתזה שפרנקלין וחוקרים אחרים לא עשו, למרות שכל הנתונים היו ידועים להם. היסטוריונים של המדע תוהים מדוע פרנקלין עצמה, כשיצרה את תצלום 51, לא הציעה את מודל הסליל הכפול לפני ווטסון וקריק למרות שכל הנתונים היו בידיה. התשובה לשאלה היא שפרנקלין היתה חוקרת פרפקציוניסטית וזהירה בהסקת מסקנות והיא לא האמינה בקיצורי דרך, בהסברים אינטואיטיביים ובהשערות פזיזות. בניגוד לה, ווטסון וקריק לא חששו לנחש ניחושים, להסתמך על תחושות ולהפעיל גמישות מחשבתית. בזמן שפרנקלין תכננה ניסויים נוספים כדי לוודא את נכונות מודל הסליל הכפול, העזו ווטסון וקריק להסיק מסקנות מהמידע הניסויי שלה והציעו במהירות מעוררת השתאות מודל שהתברר כנכון.

תרומתה של פרנקלין לפענוח מבנה הדנ"א לא היתה ידועה במשך שנים רבות. ב- 1968 פרסם ווטסון ספר בשם "הסליל הכפול" שבו תיאר את אירועי התגלית תוך הבלטת תרומתו. הוא המעיט בתרומתה של פרנקלין ותיאר אותה באופן מסולף כ"טכנאית" שלא הבינה את משמעות הנתונים שקיבלה בניסוייה. דווקא הזלזול שהפגין ווטסון הגאוותן כלפי פרנקלין, דרבן חוקרים לבדוק את האירועים הקשורים לגילוי. וכך, עשר שנים לאחר מותה, נחשפה תרומתה המשמעותית לפענוח מבנה הדנ"א והיא זכתה להכרה הראויה בקרב הקהילה המדעית. אהרון קלוג, לימים חתן פרס נובל בכימיה, שניתח את מחברות המעבדה של פרנקלין, טען כי חודש לפני שווטסון וקריק פרסמו את מאמרם המיתולוגי, היא היתה קרובה לגילוי מבנה הדנ"א. גם חוקרים אחרים סברו שבעזרת התובנה העמוקה שלה ומדידותיה המקוריות, ואלמלא "גנבו" ווטסון וקריק את הנתונים שלה, קרוב לוודאי שפרנקלין היתה זו שמפענחת את מבנה הדנ"א.

פרנקלין זכתה לכבוד רב גם בתודעת הציבור הרחב. חייה תוארו בביוגרפיות ובעיבודים בימתיים. אוניברסיטת קיימברידג', שבה פעלו ווטסון וקריק, הציבה פסל המתאר את מבנה הדנ"א ועליו רשום "מודל הסליל הכפול מסתמך על עבודותיהם של רוזלינד פרנקלין ומוריס וילקינס". באופן אירוני, אוניברסיטת קינגס קולג', אותה עזבה פרנקלין עקב העלבונות שספגה שם ואשר בה ארע הקיפוח שלה, החליטה לקרוא לאחד המבנים שלה "בניין פרנקלין-וילקינס". כמו כן מתקיימות סדנאות הנושאות את שמה.

פרנקלין גם הפכה לסמל פמיניסטי. ספרים ומאמרים התמקדו באפלייתה כאישה. היא עצמה סיפרה על הצביעות ואפליית הנשים שבהן נתקלה – נאסר עליה להיכנס למועדון של הסגל המדעי וכך נמנע ממנה להשתתף בשיח המדעי ובאירועים חברתיים. היא חשה שכאישה, ובנוסף על כך יהודייה, היא נחשבה כ"שונה" ו"לא שייכת" והדבר פגע במעמדה המדעי.

נראה אפוא כי נעשה צדק חלקי ומאוחר עם מי שמילאה תפקיד מרכזי באחת מפריצות הדרך המדעיות החשובות בהיסטוריה ונושלה מהתואר "מגלת מבנה הדנ"א" ומפרס נובל.

על המחבר / המחברת

יצחק קאופמן

יצחק קאופמן

עורך מדור: חידות. דוקטור לפיזיקה. היה חוקר בכיר במכון מחקר ממשלתי וכן באוניברסיטאות בארץ ובחו"ל. ספרו "חידות.קום" נמצא באתר "מנדלי מוכר ספרים ברשת".

5 תגובות

  1. מופתע
    מופתע יולי 30 2020, 20:34
    וואוו

    חשבתי שתסכים רק בארצנו כיום

    השב לתגובה
  2. יצחק דגני
    יצחק דגני יולי 30 2020, 21:55
    לד"ר יצחק קאופמן הנכבד

    תודה רבה על הסיפור הנפלא על המדענית היהודייה שהתוותה את הדרך לזיהוי ה- DNA. אחת התגליות החשובות ביותר במדעי הטבע.
    איך אתה מסביר שמדענים יהודים תפסו מקום כל כך גדול בין חשובי הממציאים בעולם כמו גם בין מקבלי פרס נובל?
    אני נזכר בד"ר ליאו שטרנבאך, ממציא הואליום, שהייתה בזמנו התרופה הרווחית ביותר בהיסטוריה. שטרנבאך היה גאון ורשם על שמו (בבעלות של חברת הופמן לה רוש) 241 פטנטים בתחומי הכימיה והפרמצבטיקה. שמו כיום מופיע בהיכל התהילה למדענים בארה"ב ליד שמו של אדיסון (ממציא נורת החשמל).
    המעניין הואששטרנבאך עבד בבאזל. כאשר, ב- 1940, נוצרה סכנה שהנאצים יכבשו את באזל, שלחה חברת רוש את כל מדעניה היהודים לארה"ב וכך חשבה להציל אותם מכליה.
    ויש עוד – איינשטיין למשל.
    כבוד למדענים היהודים.

    השב לתגובה
    • יצחק קאופמן
      יצחק קאופמן יולי 31 2020, 01:50
      לד"ר יצחק דגני הנכבד,

      תודה על תגובתך.
      אין מחלוקת על כך, והסטטיסטיקות מוכיחות זאת, שבקרב מי שמוצאם יהודי ישנם מצטיינים בתחומים המצריכים אינטלקט גבוה, באחוזים גבוהים בהרבה מחלקם היחסי בקבוצות האתניות בעולם. תופעה זו מכונה "הגניוס היהודי". אין הסבר מוסכם לסיבות התופעה הזו. השערות ותאוריות שונות מייחסות זאת לסיבות שונות (תורשתיות, סביבתיות ואחרות) אבל הנושא שנוי במחלוקת.
      אתה מביא כדוגמה את ד"ר שטרנבאך ואני מעדיף להשתמש בדוגמה של התרומה המכרעת של המדענים ממוצא יהודי (רובם נמלטי המשטר הנאצי) למחקר ולפיתוח שהביא לייצור פצצות הגרעין הראשונות של ארה"ב ("פרויקט מנהטן").

      השב לתגובה
      • יצחק דגני
        יצחק דגני יולי 31 2020, 16:39
        ד"ר קאופמן היקר

        בהחלט. תרומת מדענים ממוצא יהודי לפרויקט מנהטן ראויה לציון מיוחד.
        בעיניי ד"ר שטרנבאך הוא הראוי ביותר. בעוד שפרויקט מנהטן נמשך שנים אחדות, וכן, בגאוניות רבה יצר פצצה, ד"ר שטרנבאך עבד במשך יותר מ- 60 שנים במעבדה, באופן מתמיד, והמציא "כימיקלים רבים" שהביאו וממשיכים להביא, מזור ורווחה למאות מיליוני בני אדם.
        יחי ההבדל הקטן.

        השב לתגובה
  3. שלום אבידן
    שלום אבידן אוגוסט 03 2020, 12:19
    במטה הקורונה של ממשלת ישראל

    טרם שיבצו נשים! 2020!

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים ברפואה

יתר המאמרים במדור